איך קוראים לדור הבא של הטכנולוגיה? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך קוראים לדור הבא של הטכנולוגיה?

רכיב שפיתחה פריים-סנס הישראלית מחולל רנסנס טכנולוגי-תרבותי. זה מתחיל במטאטא שנהפך לחרב אור ויכול להיגמר ברובוטים שיהלכו בקרבנו

2תגובות

המפץ הגדול של מפתחי האפליקציות מתרחש ממש ברגעים אלה במאות ואלפי מקומות בעולם. הוא לא מתחולל בחברות ההיי-טק שמפתחות אפליקציות לאייפון, או בפורומים המקצועיים של מקצועני האנדרואיד. הוא לא מונע בכוח כספי קרנות ההון סיכון או חברות הטכנולוגיה הגדולות, אלא רק בזכות סקרנותם של מאות גיקים נלהבים ויזמים יצירתיים. לדבר הגדול הבא של הטכנולוגיה קוראים קינקט (Kinect).

צרכנים רבים מכירים את הקינקט בזכות הייעוד הספציפי שנתנה לו מיקרוסופט כבקר תנועה ושליטה תלת-ממדי למשחקי האקסבוקס שלה. אבל כמו בכל פעם שכלי טכנולוגי חדשני יוצא לשוק, תמיד יש גם את אלה שיפרקו את הברזלים שלו, ינברו בשורות הקוד של התוכנה שלו וירכיבו ממנו מוצר חדש לגמרי. עדיין אי אפשר לנחש מה יהיו השימושים של הקינקט בעוד חמש או 10 שנים, אבל הדמיון של אנשי הטכנולוגיה כבר מפליג למחוזות רחוקים ויוצר רנסנס טכנולוגי.

כמו ברנסנס התרבותי, שמזוהה עם דמות האדם הוויטרוביאני של ליאונדרו דה וינצ'י, גם לרנסנס שמחולל הקינקט יש דמות אדם שמזוהה עמו - שלד האדם כפי שחיישני בקר התנועה מזהים. הטכנולוגיה, בניגוד למקרה של דה וינצ'י, לא זקוקה למפרט פיסי מסובך - אלא לקו אנכי בתור ראש, גוף משולש, ידיים עם מרפקים ורגליים עם ברכיים.

בקר התנועה של הקינקט - שמבוסס על שבב שפיתחה חברת פריים-סנס הישראלית - הופך את גוף האדם לשלט רחוק, או לג'ויסטיק. במקום ללחוץ על כפתורים בשלט או להזיז את הג'ויסטיק מצד לצד, מתרגם הבקר את תנועות הגוף לפקודות שמפעילות את הדמויות במשחק המחשב. מכשיר הקינקט כולל מצלמות, מיקרופונים וחיישני תנועה שהשילוב ביניהם מחקה את פעילות המוח בכל הקשור לזיהוי אובייקטים ולמיקום שלהם בחלל החדר. התוכנה מזהה את גוף האדם על פי התנועה שלו בחלל ובונה עבורו שלד וירטואלי המוצג במחשב. סביב השלד הבסיסי הזה אפשר לתפור כל דמות וירטואלית שתזיז את איבריה בדיוק לפי תנועותיו של האדם שנמצא בטווח הקליטה של הקינקט.

עד השקתו של הקינקט היה תחום הדמיית התלת-ממד והמעקב אחרי תנועות גוף במרחב נחלתן של חברות ענק, מכיוון שמחירן של מערכות מחשוב כאלה היה חסם בפני המשתמשים הפרטיים. הקינקט ניתץ את החסם הזה וכיום בהשקעה של 150-200 דולר - מחירו של הבקר - נפתח שוק אדיר להמצאות ולשימושים יום-יומיים. היכולות האלה נמצאות עדיין בידי עכברי הטכנולוגיה מתלהבים, שמשתמשים בהן כדי ליצור דמויות אנימציה של עצמם עם שדיים מקפצים, או להפוך מטאטא לחרב אור של לוחמי ג'דיי, אבל ברגע שהגופים המסחריים יתחילו לממש את הפוטנציאל שבטכנולוגיה הזמינה והזולה, יישפכו עלינו מאות יישומים שונים בכל תחומי החיים.

האדם הוויטרוביאני של ליאונרדו דה וינצ'י

יישום שיווקי אחד לפחות יש כבר לקינקט. חברה גרמנית הציבה את המכשיר בדוכן הגבינות והבשר של סופר גדול כדי לסייע למוכרים ולקונים להבין טוב יותר זה את זה. כשהנקניקים או הגבינות מוצגים מאחורי חלון זכוכית, לא תמיד המוכר מבין את תנועות הידיים של הקונה. הקינקט, במקרה הזה, מתווך בין השניים ומזהה את תנועותיו של הקונה. מספיק שהוא יצביע על מוצר ומיד תופיע הגבינה המבוקשת על הצג שליד המוכר.

בתעשיית הבידור השמים הם הגבול ליישומי קינקט: שעות רבות של מחקר תנועות גוף ליצירת דמויות אנימציה יכולות להיחסך אם חיישני הקינקט פשוט יעקבו אחרי תנועת השחקן ויתעדו אותה, ועליה ילבישו את הדמות המאוירת. שימושים כאלה יכולים להפוך את ייצור סרטי אנימציה לזולים יותר ולזמינים גם לאולפנים קטנים. רק תחשבו על האפשרות של אנימציה בשידור חי - אין יותר צורך באולפני ענק, בפרודקשן ובפוסט-פרודקשן, מספיק שיש את הדמות המצוירת, וכבר אפשר לעשות מזה סרט.

בתחום הרפואי יוכלו יישומי קינקט לאפשר הליכים רפואיים ממרחק, החל בבדיקת חולה באופן מקיף ובאבחון מחלות על פי מידת היציבות של גופו וכלה בביצוע ניתוחים שנשלטים מרחוק. הקינקט כבר מסייע בלימודי אנטומיה בבית חולים במינכן, שבו מציגים הדמיה של איברים פנימיים שנסרקו במכשיר MRI והלבשתם על גופו של הרופא המרצה.

גם בתחום הצבאי לא חסרים שימושים: רובוטים שיישלחו לחזית יופעלו על ידי חיילים בעורף, רובוטים לפירוק פצצות יקבלו פקודות מדויקות על ידי התנועה של המפעילים שלהם שנמצאים במרחק ביטחון, וטייסים ומפקדי טנקים יוכלו לשלוט בכלי המלחמה מתוך סימולטורים שנמצאים בעורף. מכיוון שהקינקט יכול לזהות אדם על פי תווי פניו, מערכות לזיהוי פנים ותנועות אופייניות לאנשים ספציפיים ייהפכו למדויקות ולזולות יותר.

הקינקט הוא קפיצת מדרגה בדרך לאינטראקציה אפקטיבית בין האדם למחשב. לא עוד מקלדות, לא עוד עכברים, לא עוד כפתורי שליטה - מחוות הגוף האנושיות נהפכות לכלי תקשורת לא רק בין האדם לחברו אלא גם בין האדם למחשב. אם משלבים את זה עם מחשב שמנצח בקלות כל אדם ממוצע באתגרי טריוויה, לא ירחק היום שבו ייבנה רובוט קינקט דמוי אדם בעל ראייה תלת-ממדית ותודעת אינטרנט המאפשרת לו לפענח את סביבתו ולפעול בהתאם. האדם הקינקטי יוכל לחיות בסביבה אנושית, לנוע בחופשיות במרחב הציבורי, לזהות את האנשים, לאבחן את מצבי הרוח שלהם, להגיב לדיבור ולענות בהתאם. מה קיבלתם? מדע בדיוני? לא, קיבלתם טכנולוגיה מעשית. וזה לא יקרה בעתיד - זה מתחיל עכשיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#