מסתבר שצבע העור כן קובע - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסתבר שצבע העור כן קובע

הבת שלי, נועה, ניגשה לאמה ובפיה השאלה "אמא, למה אני חומה?"

13תגובות

קשה להגיד שחששתי מפני היום הזה. קשה גם להגיד שהתכוננתי אליו. האמת היא שחשדתי באיזה מקום עמום שהוא אורב לי, אבל לא דימיינתי שהוא יגיע בשלב כל כך מוקדם. ובעצם, מה אני מבלבל את המוח? הוא נפל עלי ועל מיכל בהפתעה. זה קרה בשבוע שעבר. נועה, 8, ניגשה לאמה ובפיה השאלה "אמא, למה אני חומה?" הו, איזו מלה מפחידה: "חומה". בעיקר כשהיא יוצאת מפיה של ילדה בת 8, שמביטה בצבע העור שלה, בגוון היפה והמושלם, שיצר ההרכב הגנטי שמהווה אותה - הצירוף של מוצא הוריה, כמו גם הורי הוריה, וכל הג'אז הזה שבישראל נהוג לכנותו "עירוב גלויות".

מיכל ואני שנינו ילידי ישראל. לא אשכנזים, לא ספרדים, לא מזרחים ולא ווזווזים - צברים, ישראלים. מוצא ההורים של מיכל ממרוקו ומכורדיסטן ומוצא ההורים שלי - טוב, בואו נניח לכך. נזכיר רק שבאיזשהו מדור רכילות כוניתי פעם "האדם האשכנזי ביותר בישראל", רמז להיותי חיוור עור. מיכל כהת עור, אבל פחות מנועה. איך נוצר ההרכב הגנטי שבו הילדה שחומה יותר מההורה השחום ביותר? נפלאות הגנטיקה.

לעזאזל, היא מושלמת כמו שהיא. אנחנו כאן, ב-2011 בישראל, והילדה חוזרת מבית הספר ובפיה השאלה "למה אני חומה?". כשהיא שואלת את השאלה הזאת, היא אינה מנסה לרדת לפשרם של תהליכים ביולוגיים, השפעות גיאוגרפיות והיסטוריה של נדידת העמים והתערבבות היהודים בקרב עמי הגולה על צפיפות הפיגמנטים שלה. כשהיא שואלת את השאלה הזאת היא מתכוונת לומר "למה יש בי פגם?". ולראיה, הוסיפה: "למה אייל לבן ואני חומה?".

אייל, אחיה הגדול, באמת בהיר ממנה. לך תבין מה התפצל ומי חבר למי בתהליך חיבור הכרומוזומים של כל אחד מהם. זו העובדה - אחד בהיר, אחת כהה. שניהם שלי ושל מיכל. שניהם לא יודעים לומר מה פירוש הביטוי "אשכנזי" ומה פירוש "עדות המזרח". תבקש ממי מהם למקם את מרוקו על המפה, חוששני שתעלה חרס. זה לא עניין של בורות, אלא של סדרי עדיפויות. בשלב הזה בחיים פחות חשוב להם לדעת למקם את מרקש, עיר מוצאה של סבתם, על המפה.

אני מניח שהסאב-טקסט האמיתי שבדבריה של נועה הוא דיון על מודלי היופי בעידן הנוכחי, בחיבור בין מיתוסים מערביים קדמוניים לדימויים תרבותיים פופולריים, בצריכת יתר של תרבות אמריקאית, ובהשפעותיהן המאוחרות של אסכולות חברתיות ישראליות שהעדיפו את המערב על פני המזרח, ואת האידיאלים האסתטיים המערביים על פני אלה של עמי האזור.

אלוהים אדירים - מדובר בילדה בת 8. קח את האידיאלים האסתטיים המערביים ואת תיאוריות התרבות הניאו-פלצניות והארכי-יומרניות שלך ודחוף אותם אתה יודע לאיפה. היא זקוקה לתשובה - לא לשלוש שנים של בי.איי כללי. אז מיכל אמרה לה את מה שנכון לומר: "חום הוא צבע יפהפה. את יפה מאין כמוך. אנשים משלמים כסף רב ומשקיעים שעות רבות מתחת לקרני השמש כדי להתקרב לגוון הטבעי והמושלם שלך". והילדה התרצתה, בדרך שבה ילדים מתרצים - הם מתפייסים עם האמת שמספר להם המבוגר, אבל שומרים על זכותם להרהור מחודש, למבט ביקורתי וספקן, וגם על זכות השתיקה.

אבל תכלית העניין נעוצה בעובדה שהילדה והוריה עומדים בפתחו של מדרון חלקלק, שבסופו עימות עם אחת מסוגיות הליבה של החברה הישראלית - העניין העדתי. אפשר, כמובן, לעצום עיניים ולומר לה, "ראי נא, ישראל של היום שונה בתכלית מזו של שנות ה-50 וה-60 וה-70. שימי לב לפלייליסט של ערוץ 24 - קובי פרץ שולט שם. היה לנו נשיא מזרחי, שר ביטחון מזרחי, רמטכ"ל מזרחי, שופט עליון מזרחי" וכל הבלה בלה בלה. ואפשר גם להעמיד אותה בפני העובדה שיש לא מעט ישראלים שמרגישים כאילו קיפוח על רקע עדתי הוא עניין שריר וקיים בישראל של ימינו; כאילו ישראל של 2011 רחוקה מלהיות מדינת כל ישראליה, וכי גזע האדונים שמשל במדינה מאז קומה ממשיך להתבונן עליה מלמעלה במבט של בעל בית גבה מצח.

שני הטיעונים סבירים בהחלט. אלא שהם אינם מקפלים בתוכם את הקונפליקט שעמו תתמודד הילדה לכשתגדל: יחס חברתי כלפיה בשל מראה החיצוני, למול היותה בת להורים שמסרבים לשחק במשחק העדתי. האם תוכל לייצר מציאות שבה גוון עורה יהיה נעדר הקשר עדתי, וייהפך לפלטפורמה לדיון אסתטי גרידא? אני מסופק. האם תפקידנו לעודד אותה לאמץ הזדהות עם זהות התואמת את הדרך שבה חלק מהאנשים סביבה יביטו עליה? אני לא חושב. האם יש לקוות שכשתהיה גדולה לא יהיה עוד שד עדתי בישראל? לקוות אפשר, להאמין בהיתכנות של זה, קצת פחות - בעיקר על רקע הערנות הגדולה שבה הוא מצוי בעשור האחרון.

ואולי עליה לשמוח שהיא נהנית משני העולמות - שם משפחה בעל ניגון מערבי וגוון עור מזרחי? אולי תוכל לאמץ זהות, מחנה והזדהות שבטית ככל שתחפוץ? ואולי תעמוד בזכות עצמה, מעשיה, אישיותה, אופיה והישגיה בעולם - כך שלאיש לא ישנה מה מוצאה? אולי אישיותה, שכלה וכוחה יהיו כה מרכזיים בזהותה, עד שהעולם יביט בגוון עורה ובשם משפחתה, הרבה אחרי שיפגוש אותה. את נועה. סתם נועה הישראלית. לכך אני מתפלל, ולכך אני ומיכל מגדלים אותה ואת אחיה להיות: אנשים קודם - צבע עור ושם משפחה אחר כך.

וקטנה לסיום

ואופרה ווינפרי אמרה: "הצטיינות היא התרופה הטובה ביותר לגזענות ולסקסיזם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#