ג'ונתן שמאל : הכסף הוא דאגה אבל למנטליות עדיין לא התרגלתי - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'ונתן שמאל : הכסף הוא דאגה אבל למנטליות עדיין לא התרגלתי

שכר הדירה כאן סביר, הירקות טעימים והמנטליות פתוחה: הסטודנט ג'ונתן שמאל מגלה שהכל יחסי

2תגובות

ג'ונתן שמאל, סטודנט יהודי-אמריקאי, גר בתל אביב קרוב לשנה, אבל עדיין לא הצליח להתרגל למנטליות הישראליות הפתוחה מאוד, על גבול החטטנות. "נהג מונית שאל אותי לא מזמן כמה אני מוציא על שכר דירה. עניתי לו, אבל זה היה לי מוזר מאוד".

ההחלטה להגיע לישראל וללמוד כאן תואר שני בכתיבה יצירתית התקבלה לאחר שנים של התחבטות בשאלה מה יעשה כשיגדל. "הייתי תלמיד גרוע מאוד בתיכון ובקולג'", מספר שמאל. "הלכתי לאוניברסיטת הרטפורד, שהיא אוניברסיטה פרטית. כעבור שנתיים החלטתי לעזוב. לא מצאתי את עצמי". שמאל החליט לנקות את הראש ויצא ללמד אנגלית במשך שישה חודשים בקמבודיה. דווקא שם דברים התחילו להשתנות לטובה. "זה היה הדבר החשוב ביותר שעשיתי בחיי. גרתי ועבדתי עם יתומים, אבל זה היה קשה. לא היה לי עם מי לדבר. כדי שלא אשתגע ואתחיל להמציא חברים דמיוניים, התחלתי לכתוב יומן. כתבתי כל יום, בשביל הכיף".

כשחזר מקמבודיה, המסלול כבר התחיל להתבהר. שמאל נרשם לברוקלין קולג' הציבורי, ובחר להתמחות בספרות אנגלית. "למדו אתי אנשים פחות מבוססים מאלה שהכרתי בהרטפורד, אבל למרצים היתה תשוקה אמיתית למקצוע שלהם. התחלתי להצליח בלימודים, התאהבתי בספרות רוסית. במיוחד בדוסטויבסקי". בסיום התואר הראשון החליט שמאל להמשיך לתואר שני בספרות, וחיפש תוכנית שלא תדרוש ממנו לעבור מבחני קבלה. לאחר שהשתתף בפרויקט "תגלית", הביא גם את ישראל בחשבון, וכך הגיע לאוניברסיטת בר אילן. גם שכר הלימוד כאן נמוך משמעותית מזה שבארה"ב - 18 אלף שקל בשנה.

את ישראל הוא אוהב לא מעט בגלל האוכל ("האוכל פה טרי. זה שונה"), אבל הופתע מכך שהאוניברסיטה חייבה אותו לפקוד את שיעורי היהדות. "אני מחשיב את עצמי ליברלי מאוד, ורואה בדת תרבות. כתלמיד לתואר שני אתה אמור להתמקד בתואר. בהתחלה זה היה אישיו, עכשיו פחות". שמאל עוד לא יודע אם ישתקע בישראל, אבל העתיד המקצועי שלו כבר די ברור - הוא יתעסק בכתיבה, באופן זה או אחר ("כן, אפשר להתפרנס מזה"). בינתיים, כל עוד הוא לומד באוניברסיטה, ההורים מסייעים כלכלית.

שכר דירה: שמאל משלם על דירת סטודיו מסוגננת ומאובזרת הסמוכה לנמל תל אביב 4,500 שקל בחודש, סכום סביר לדבריו ביחס לניו יורק ("בישראל זה לא מעט"). בעבר שכר דירה בברוקלין ("דירה קטנטנה") ב-1,700 דולר בחודש. בקרוב הוא מסיים את החוזה, ואז יחפש דירה בפלורנטין ("השכונה כאן רצינית מדי בשבילי. אני רוצה מקום שיפרה אותי יותר יצירתית, עם אנשים בגילי").

ההוצאה הגדולה בבית: שכר דירה.

מהדק חגורה: לא אוכל בחוץ. "אני כבר לא יוצא כאן לארוחות ערב, זה הרבה כסף. במקום זה אני מכין לעצמי אוכל, בעיקר סלטים ופסטות. אין לי ממש מקום לערוך התנסויות קולינריות, כי המטבח קטן מאוד. אני לא אוכל כאן ג'אנק, ולכן הורדתי בשנה האחרונה כמעט 5 ק"ג".

חיסכון: לא חוסך. "אף פעם לא יכולתי לחסוך. אני לא טוב בזה".

מתפנק: קונה ארבעה-חמישה ספרים בחודש. מתעב קוראים אלקטרוניים דוגמת קינדל. "זו לא אותה חוויה, אבל אם הם תורמים בכך שאנשים קוראים יותר, אז בסדר. התחושה שלי היא שאנשים קוראים פחות ופחות".

הפריט הכי יקר בבית: המחשב, מאק של אפל. עלה 3,000 דולר לפני שנה וחצי ("זה כבר מחשב ישן").

חופשה אחרונה: נסע לבקר את משפחתו בחורף, וקפץ על הדרך לחבר טוב המתגורר בטקסס. הוציא 2,200 דולר, בעיקר על טיסות.

אוברדראפט: אין. שמאל מסביר שאוברדרפט הוא מושג שלא קיים בארה"ב. מי שמגיע למינוס, מקבל קנסות. "פעם הייתי צריך לשלם שכר דירה, והכסף מארה"ב איחר להגיע. הייתי בפאניקה, אבל הבנק הציע להלוות לי למשך שבוע, ללא עמלה. זה דבר שבחיים לא יקרה בארה"ב. מצד שני, העובדה שאנשים חיים מעבר ליכולת שלהם היא הסיבה להתפוררות של המדינה".

כסף ואני: "יש בינינו יחסי אהבה-שנאה. גדלתי בבית מבוסס ואולי זו הסיבה שמעולם לא דאגתי לגבי כסף. אני אוהב שיש לי את הדברים שאני צריך. כל עוד יש לי אותם, אני פשוט לא חושב על זה".

פנקס הוצאות

הוצאות בית (אוכל, חשמל וכו'): 2,400 שקל.

שכר דירה: 4,500 שקל.

טלוויזיה ואינטרנט: 400 שקל.

קניות: לא קונה בגדים, רק ספרים - 300-400 שקל.

כביסה: מכבס בחוץ - 200 שקל ("כביסה זה עניין יקר. אני חושד שהמכבסה מאבדת לי חולצות").

ניקיון: עוזרת שבאה באופן חד פעמי - 150 שקל.

יציאות: 1,000 שקל. יוצא לשתות עם חברים כמה פעמים בשבוע ("זו ההוצאה הכי גדולה שלי אחרי אוכל").

נסיעות: מתנייד בעזרת אופניים ("הדבר הראשון שקניתי כאן"), מוניות ובעיקר אוטובוסים - 150 שקל בחודש. אין לו בעיה עם הצפיפות. "התגברתי על הבחילה מהנסיעה, ועכשיו אני יכול לקרוא באוטובוס. אני מאסטר זן . אבל אני מתגעגע לרכבת התחתית. אפילו ראש עיריית ניו יורק נוסע בה, או לפחות כך הוא טוען".

חופשות: 2,200 דולר לחופשה בחורף.

טלפון סלולרי: 200 שקל ("אני בא מתרבות של מחירים קבועים, אני לא מרגיש נוח להתמקח על המחיר").

סך כל ההוצאות החודשיות:

כ-10,000 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#