האם כדאי לכם לעבוד במונופול? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם כדאי לכם לעבוד במונופול?

הגיע הזמן שברשימת החברות המבוקשות יהיו פחות ענקים שבעים

23תגובות

קשה שלא להתמלא בגאווה. מיד בכניסה לחנות הגדולה של בארנס אנד נובל בשדרה החמישית ורחוב 46 בניו יורק, בשולחן הסמוך למדרגות המובילות לסטארבאקס, ניצב שלט קטן שבו כתוב "20 ספרי העסקים הראשונים", ומתחתיו בולט הספר "מדינת הסטארט-אפ", שאליו מוצמד דגל ישראל.

במדף הספרים העסקי, המדעי והתרבותי הבינלאומי יש לא מעט ספרים של ישראלים ושל ישראלים לשעבר - אבל ספר שעוסק בכלכלה הישראלית ונהפך לרב מכר עוד לא היה לנו.

מאות אלפי אנשי עסקים, מדינאים וסתם מתעניינים נחשפים בשנה האחרונה לפלא המדהים במזרח התיכון: מדינת הסטארט-אפים.

כמובן שמחשבה טורדנית מנקרת: מדף הספרים העסקיים הוא אחד היחידים שמתיימר לספר מידע, שיטות ודרכים לנהל עסקים, חברות וכלכלות באופן טוב יותר, מאושר יותר, יעיל יותר - וכל מי ששרוי ומצוי בענף יודע שנתח ניכר מהתובנות בספרים האלה הן ג'אנק, עטיפות צלופן יחצ"ניות או רעיונות ממוחזרים וחבוטים.

ואז מגיע במייל הסקר השנתי של TheMarker ו-BDI על 50 החברות הישראליות שהכי כדאי לעבוד בהן.

מדינת הסטארט-אפים? רשימה שכולה חברות ענק ותיקות, מונופולים, קרטלים וחברות בנות של ענקים אמריקאיים שהם בעצמם מונופולים ותיקים.

במקום הראשון נמצאת כבר כמה שנים אינטל: ב-30 השנים האחרונות היא לא סטארט-אפ, אלא שלוחה של חברה אמריקאית ענקית. במקום השני נמצאת פרטנר, וכמה מקומות אחריה פלאפון וסלקום - שלוש החברות בקרטל הסלולר הישראלי. הרנטה המונופוליסטית בו מחולקת בשיעור של 80% לבעלי המניות ו-20% לעובדים. ולמי לא נשאר? ללקוחות, כמובן. אולי הגזמנו. גם להם נשאר משהו.

ויש כמובן את חברת חשמל - אחת החברות הנפוטיסטיות יותר בישראל, בשיטת אב מביא את בנו וגיסו ואת הבנקים הגדולים שמחלקים ביניהם בור שומן ענק, ועוד הרבה חברות בנות של ענקים אמריקאיים כמו hp, מיקרוסופט, יבמ, סאפ ומוטורולה.

טבעי שלא נמצא הרבה סטארט-אפים ברשימה הזאת: הדירוג מבוסס על סקר, וסטארט-אפים הם קטנים בדרך כלל וקשה להן להגיע למודעות של ציבור העובדים. אבל כמה חברות בתוך הרשימה הזאת היו בעשר או ב-20 השנים האחרונות סטארט-אפ קטן? מעט מאוד. קומץ החברות שנוסדו ב-20 השנים האחרונות הן ברובן כאלה שקיבלו זיכיונות ממשלתיים.

TheMarker

יש דברים אופטימיים ברשימה הזאת: כמה מהחברות המצליחות והחדשניות ביותר בעולם בחרו להקים כאן מרכזי פיתוח כדי ליהנות מכוח אדם ישראלי איכותי. אינטל ו-hp, שמעסיקות כאן אלפי עובדים, לא היו עושות זאת אלמלא למהנדס, למדען ולעובד הישראלי היה יתרון יחסי ברור על פני מקבילו האמריקאי, ההודי, הגרמני, האירי או הסיני. והנה, יש ברשימה גם שתי חברות היי-טק ישראליות שמתחרות בשווקים הבינלאומיים בהצלחה: אמדוקס ונייס.

אבל בלב הרשימה נמצאים בנקים, חברות סלולר, ביטוח, דלק, חברות ממשלתיות וחברות ענק שפועלות במשק עשרות שנים ויש להם עוצמת שוק אדירה הנשענת על כוח מונופוליסטי. מספרן של החברות ברשימה, שצריכות מדי בוקר להילחם בשוק, להמציא עצמן מחדש, למשוך את כוח האדם הטוב ביותר - הוא מצומצם. נמוך מאוד.

אין לנו דבר נגד חברות גדולות ומבוססות, שמהוות מקום עבודה נחשק בשוק העבודה. זה מעולה. אבל האם הן גדולות, מבוססות ונחשקות מפני שהן יעילות, חדשניות, מייצרות ערך לצרכנים שלהם ולמשק ומעלות את הפריון כולו?

ואולי זה עניין אינהרנטי: האם הגדולים, האלימים והמחוברים הם מקומות העבודה הטובים ביותר בכל כלכלה חופשית? לא בטוח. ראו את הרשימה האמריקאית של מגזין "פורצ'ן". המתודולוגיה של המגזין האמריקאי שונה, אבל ההבדלים בין הרשימות מדהימים. 20 החברות האמריקאיות הנחשקות ביותר בעיני ציבור עובדים הן ברובן סופר תחרותיות וחדשניות. הן פשוט עושות דברים באופן אחר לחלוטין מהמתחרות שלהן. כמה מהן נוסדו בעשר וב-20 השנים האחרונות. סטארט-אפ ניישן.

כמה בלוקים צפונה מסניף בארנס אנד נובל בשדרה החמישית בניו יורק, ניצבת חנות ענקית של H&M. זה לא סטארט-אפ - זאת אחת הקמעוניות הגדולות ביותר בעולם. היא לא אמריקאית, גם לא בריטית ולא גרמנית. זאת חברה שמוצאה ממדינה שבה חיה אוכלוסיה הגדולה ב-2 מיליון איש בלבד מישראל - שוודיה. ל-H&M יש כ-90 אלף עובדים ואלפי סניפים ברוב ארצות העולם, ומחזור המכירות שלה הוא כ-20 מיליארד דולר. חוץ מניהול אין לחברה הזאת שום יתרון. אף אמריקאי, בריטי, גרמני, סיני, הודי, פיני, בחרייני, צ'כי, הונגרי או יווני שנכנס לחנות שלה לא עושה זאת כי אין לו ברירה או שהוא פשוט התרגל. בפעם השנייה שהוא יתאכזב מהמחיר, מהחוויה או מהאיכות - הוא לא יחזור לשם לעולם.

שוודיה, שווייץ, פינלנד, סינגפור, הולנד - כל הכלכלות הקטנות האלה לא קוראות לעצמן מדינת סטארט-אפ, ויש להן עשרות ומאות חברות גדולות, בינוניות וענקיות שמוכרות מוצרים ושירותים בכל העולם.

נכון, אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, כל דבר שמתרחש כאן הוא בגדר נס וכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. אבל מתקרב הרגע שבו נצטרך להעמיד את עצמנו בשורה אחת עם מדינות מתפתחות ומפותחות ולא לבקש פטורים והקלות. וזה הרגע שבו נהיה זכאים לדרוש מעצמנו שברשימת 50 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל יהיו קצת פחות ענקים שבעים ולא תחרותיים וקצת יותר חברות שלא רק העובדים ובעלי המניות שלהן גאים בהצלחתם, אלא כל הקהילה, משלמי המסים, הצרכנים והאזרחים. גם זה סוג של עצמאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם