חי בשלום עם הכסף: עומר קינמון מצליח לחסוך מספיק בשביל הטיול בהודו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חי בשלום עם הכסף: עומר קינמון מצליח לחסוך מספיק בשביל הטיול בהודו

עומר קינמון לא מוכן לקחת חלק במרוץ החיים ומעדיף לחסוך את רוב המשכורת שלו לטיול בחו"ל ■ בגדים וספרים? אפשר להחליף

תגובות

במוצאי פסח נראה כפר הנוער אונים, שמאכלס פנימיות לילדים ובני נוער, שומם מאדם. מלבד השומר בכניסה, לא נתקלנו באיש. אבל כפר הנוער, השוכן בלבה של כפר סבא, לא היה נטוש באמת: בין הבודדים ששוטטו בין כתליו באותו הזמן היה עומר קינמון, 29, מדריך בפנימיית "מיתר" - פנימייה לילדים בני 9-17 בעלי לקויות שמיעה ובעיות התנהגות. הילדים, כך מסביר קינמון, לומדים בבתי ספר משלהם, ולאחריהם מגיעים לפנימייה ("זה הבית שלהם").

כפר הנוער הוא גם הבית של קינמון: כחלק מתנאי העבודה הוקצתה לקינמון דירת שני חדרים הסמוכה לחדרי החניכים, שאותה הוא חולק עם שותף. מאחר שמשפחתו מתגוררת בכפר סבא, הוא נשאר בדירה גם בסופי שבוע ובחגים. למעשה, תנאי המגורים היו הסיבה שלקח את העבודה. "חזרתי מטיול בהודו ורציתי למצוא עבודה מהר. חיפשתי עבודה שתציע לי מגורים, כי אני חוסך כרגע לטיול הבא - טיול ארוך בצפון הודו, בנפאל ובסין. אני לא מנסה להשתקע, ואני לא רוצה להיות כבול לחיים של רדיפה אחרי השקל".

עוד כנער פיתח קינמון תודעה צרכנית ייחודית: הוא לא חש צורך להוציא כסף על מוצרים יום-יומיים כמו בגדים או ספרים ("אני לא קונה, רק מחליף. אנשים מוציאים כסף על דברים שטותיים. הפעם האחרונה שקניתי בגדים היתה ביסודי"), מה שמאפשר לו לחסוך מדי חודש 3,000 שקל, מתוך משכורת של 4,500 שקל.

הוא מסביר כי חבריו, שעובדים במקצועות מכניסים הרבה יותר משלו, מצליחים בקושי לשים כמה שקלים בצד מדי חודש. "יש לי חברים עורכי דין ופרסומאים, שבקושי גומרים את החודש. אנשים הורגים את עצמם כדי להשיג רמת חיים גבוהה, ואני לא מוכן לשלם בדם. בעבודה שלי יש משהו משחרר. נכון שהיא תובענית ולא נגמרת בשעות שבהן אני אמור לסיים לעבוד, כי אני גר פה, אבל היא לא מצריכה סמלי סטטוס".

הדירה של קינמון אכן מינימליסטית: יש בה שני חדרים למגורים, שירותים ומקלחת שראו ימים טובים יותר ומטבח מצומצם ("חומוס, לחם וקפה שחור. אני צמחוני, ואני לא בשלן. זה חסכוני"). המבואה הסמוכה למטבח משמשת לאירוח עם שני פופים ("אני מעדיף פופים על פני ספות"), מחצלת ומזכרות מהודו התלויות על הקירות. בחדר השינה שלו מיטה זוגית, שידה קטנה שעליה מחשב וארון בגדים. קינמון צורך בידור ברשת, לא בתשלום כמובן. "אני מאמין שאתה צריך להשתמש בדברים שיש סביבך, לא לשמן את הגלגלים של התעשיות מסביב". הוא עובד כמדריך פנימייה זה שנה. קודם לכן צבר ניסיון בעבודה עם ילדים הלוקים באוטיזם ועם בעלי לקויות פיסיות. לפני כן ניסה לעבוד בבנק, אבל סבל מכל רגע ("רציתי לתלות את עצמי"). כיום הוא כבר מסוגל לתקשר עם חניכיו בשפת הסימנים והספיק ללמוד כמה דברים על עצמו. "הילדים גרמו לי להבין שאני ילד שמנת. הם חיים חיי הישרדות. כמה שלא נבלה אתם, תמיד נהיה תיירים בעולם שלהם".

ההוצאה הגדולה בבית: דלק (ודו"חות חנייה). לקינמון מכונית משומשת ("יונדאי, עלתה לי 25 אלף שקל"), שבה הוא נוסע לחבריו המתגוררים מחוץ לאזור המרכז. "אני חונה במקומות שנראים לי ראויים, ואז חוטף דו"חות". בחודש גרוע הוא מוציא 500 שקל על דלק ו-200 שקל על דו"חות חנייה. את המחשב הנייד קיבל במתנה מאחיו ("אחרת אני לא בטוח שהייתי קונה מחשב"). גם את המיני מקרר שלו קיבל במתנה.

מהדק חגורה: "אני לא מוותר על דבר, אני פשוט לא מרגיש צורך להוציא".

TheMarker

חיסכון: 3,000 שקל בחודש, שנכנסים לתוכנית חיסכון בבנק. החיסכון מיועד לטיול.

מתפנק: יוצא לאכול בחוץ לבד או עם חברים, בעיקר בחומוסיות.

הפריט הכי יקר בבית: קינמון משער שזה המחשב הנייד שקיבל במתנה.

חופשה אחרונה: יצא לפני ארבעה חודשים לחופשה בת ארבעה ימים בסיני. עלתה 1,000 שקל.

לא מצליח להיגמל: לא מכור לדבר, פרט לחומוס. "אם נהיה פחות תלויים בחפצים, החברה שלנו תשתנה לטובה".

אוברדראפט: אין. "כשזה קרה לי פעם אחת כשגרתי בירושלים נבהלתי נורא. אני פוחד מבנקים, השליטה על הכסף יוצאת מהידיים שלנו. אני מקנא באנשים ששומרים את הכסף מתחת לבלטות".

כסף ואני: "אני מנסה לשמר אתו על יחסי שלום. בשורה התחתונה מעולם לא חסר לי שום דבר. מלבד הוצאות מחיה ואוכל - אין שום דבר שבלעדיו אני כלום".

פנקס הוצאות

הוצאות בית (אוכל בלבד): 50שקל בחודש, לקניית חומוס, שתייה ולחם. בשאר הזמן אוכל אצל ההורים, אצל החברה או בחוץ.

לגוף ולנשמה: השתתף בקורס רייקי בן ארבעה מפגשים, שעלותו 1,000 שקל ("אני שוקל להיות מטפל רייקי בעתיד").

קניות: על מוצרי פארם וניקיון בסיסיים (סבון, שמפו, משחה ומברשת שיניים ומוצרי ניקיון לבית) מוציא 100 שקל בחודש. אחת לשנה מקבל בושם במתנה מהמשפחה.

תספורת: "אבא מספר אותי".

כביסה: עושה אצל ההורים.

ניקיון: מנקה לבד.

בילויים: 500 שקל על יציאות לפאבים, למסעדות ולחומוסיות.

נסיעות ודו"חות חנייה: 700 שקל בחודש.

חופשות: 1,000 שקל בשנה.

טלפון סלולרי: 200 שקל בחודש ("רוב ההוצאה היא על הודעות SMS").

סך כל ההוצאות החודשיות:

כ-1,600 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#