איך איבדו אינטל וסיסקו אחיזה בשוק? - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך איבדו אינטל וסיסקו אחיזה בשוק?

6תגובות

בשבוע שעבר חשבתי על שני מקרים, שהזכירו לי את הקשר בין דינוזאורים לצפרדעים. בראשון, הכריזה סיסקו - חברה של 70 אלף עובדים עם הכנסות של 40 מיליארד דולר בשנה - על הפסקת ייצורה של מסרטת הווידאו flip. מסרטת ה-HD הפשוטה והקסומה נולדה לפני ארבע שנים בלבד, מכרה מיליוני יחידות והמריאה לנתח שוק של יותר מ-20%, נמכרה ב-2009 לסיסקו תמורת 590 מיליון דולר, והנה, פחות משנתיים לאחר מכן, מורידים את השאלטר ושולחים 550 עובדים הביתה. איך? למה?

בשני, הודיע פול אוטליני, מנכ"לה של אינטל, אחת מחברות הטכנולוגיה המדהימות בהיסטוריה, שכנראה שעוד השנה נראה טלפונים חכמים שיעשו שימוש בשבבי אינטל. יש מישהו שקורא את הטור הזה שאין כבר ברשותו טלפון חכם? אולי אוטליני. איך הגיעה אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, למצב שבו היא למעשה לא קיימת בשוק המכשירים הניידים?

התשובות במקרה הראשון ברורות מעט יותר. סיסקו היתה תמיד חברת תשתיות רשת מצליחה ורווחית, מנוהלת על ידי מנכ"ל נערץ (ג'ון צ'יימברס) וחביבתה של וול סטריט. רק חיידק אחד רדף את צ'יימברס תדירות, חיידק הצרכן הסופי. נדמה שהוא רצה להתקרב לעולם הסקסי של מוצרי ומותגי צרכנים ולא הסתפק בקיום ה"אפור" של עולם ה- B2B. כך הוא פיתח ראוטרים לבית, תוכנות מייל לצרכנים, וכאמור, רכש ב-2009 את פליפ. אפשר לכפות על הרכישה היגיון מסוים ולראות אותה כ- adjacency (שוק סמוך) למוצרי הרשת של סיסקו, שהרי וידאו הוא חלק ניכר מהתעבורה על הרשת. אבל המציאות הוכיחה שרוב המכשירים ה"מתמחים" עורערו על ידי אותו טלפון חכם שממנו שכחה גם אינטל. כה חכם היה הסמארטפון עד שעירער גם את תעשיית ה-GPS הנייד, את נגני המוסיקה והטלפונים הייעודיים למייל, ונהפך לסוג של אולר שווייצי יודע כל.

בלומברג

ייתכן שסיסקו היתה מצליחה לשמר על הפליפ כמוצר רלוונטי לו היתה טורחת להשקיע בשיפור בלתי פוסק שלה. אפשר היה להוסיף לה חיבור לרשת (ולפייסבוק), ולתת לצרכנים להפיץ את הסרטונים, אפשר היה לשדרג אותה באפקטים ובמשחקים, ואפשר היה למכור אותה במחיר נמוך יותר ולהאריך את תוחלת חייה. אבל סיסקו היא דינוזאור של שווקי B2B, שבהם לתחרות יש כללים וקצב משלה, והיא נהגה במהירות של 90 קמ"ש, כששוק הטלפונים החכמים עקף אותה בשני מאך. התוצאה היא שצ'יימברס מתקפל וסוגר את כל עסקי מוצרי הצרכן הסופי של סיסקו, ומודה שהוא פשוט לא יודע איך להתמודד בשוק הזה. בחוכמה עושה מנכ"ל שמפסיק לזרוק כסף טוב אחרי רע, ומנסה להציל את כבודו ואולי גם את כיסאו לאור הביקורת הגוברת של משקיעי סיסקו על אובדן המיקוד של החברה.

עם אינטל זה מסובך יותר. מדובר בחברה מבריקה, שמייסדה גורדון מור הגדיר את ההאצה הטכנולוגית עם החוק הקרוי על שמו, וחברו אנדי גרוב לימד את כולנו שרק הפרנואידים שורדים. אז איך קרה שאינטל נראית כמו מיקרוסופט? חברה עצומה, מונופוליסטית ורווחית, שהשוק מתמחר את המניה שלה נמוך מכיוון שקשה לראות שוקי צמיחה עתידיים עבורה? כזכור, גם אינטל היא חברה שנולדה בעולם ה-B2B, ולעתים רחוקות מצאה את עצמה עושה עסקים עם הצרכן הסופי; חברה שנבנתה על מהירות עיבוד, ולא על יעילות בצריכת האנרגיה של מעבדיה; חברה שחלק גדול מיתרונה מבוסס על יכולת ייצור עדיפה ולא על עיצוב או על חוויית משתמש טובים יותר; חברה שיצרה את הפרדיגמה של "המחשב האישי", אבל לא צפתה את התחלפותה בזו של "המחשב האישי באמת" - הלא הוא הטלפון הנייד והטבלט; מיליארדי מכשירים שנמכרים בכל שנה ורובם המוחלט מעוצבים על ארכיטקטורת ARM ולא על זו של אינטל, ואינם רצים על שבביה, וכל זה לפני שדיברנו על הדור הרביעי.

אינטל מבינה את הסכנה העצומה לעתידה ומנסה הכל: קונה חברות, אנשים וטכנולוגיות, ומשקיעה הון במחקר ובפיתוח. ועדיין התמונה קשה. השוק הנייד הוא שוק מודרני של חוויית צרכן המבוססת על שילוב של חומרה ותוכנה, ובו קוואלקום מובילה את שוק האנדרואיד שצומח במהירות מסחררת; לאפל פתרון משל עצמה (בשיתוף עם סמסונג); Nvidia נכנסה גם היא לשוק ה-ARM; אפילו שאריותיה של Palm הוותיקה לא רצות על אינטל; וכדי להוסיף מכה על חבורה, נוקיה, שותפתה של אינטל בפיתוח מערכת ההפעלה meego, הכריזה שהיא עוברת לשתף פעולה עם חלונות מובייל של מיקרוסופט - שגם היא אינה תואמת את האדריכלות של אינטל (להבנתי - טעות קשה של נוקיה). את התוצאות מתחילים לראות, ומניית אינטל מפגרת אחרי ביצועי ה-S&P500 בעקביות. בקצב הזה, לא מן הנמנע שגם אוטליני יביט אחורה בחשש (לכיסאו).

שתי החברות האלה מתמודדות עם ההאצה של טכנולוגיית הבידור לצרכן הסופי, ועם חוסר יכולתן לעמוד בקצב שבו נולדות ומתות טכנולוגיות. אלה חלק מסממני ההתנהגות של הדינוזאור הטכנולוגי המצוי. הפתרון מצוי במקום אחר בממלכת הטבע, בקפיצת הצפרדע. הביטוי Frog leap מתאר את היכולת לדלג מעל מכשול, ובהקשר הטכנולוגי - להמציא את הטכנולוגיה הבאה-הבאה, במקום לרדוף לשווא אחרי זו הקיימת. עם כל הרצון שסיסקו, ובעיקר אינטל, יצליחו, ועם ההבנה שאסור לזלזל בגאונות של אנשי אינטל, בתרבות החברה וביכולות הייצור המדהימות שלה, עדיין לא יצא לי לראות דינוזאורים קופצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#