ספר החוקים הלא רשמי של האופן ספייס - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ספר החוקים הלא רשמי של האופן ספייס

תרבות האופן ספייס חצרנ הרגלים חדשים במקומות העבודה: לא אוכלים ליד העמדה, לא מפטפטים בקול רם ולא משאירים את הטלפון הסלולרי לצלצל על השולחן ■ מה קורה כשלא כולם מקפידים על הכללים?

תגובות

כבר שנים מספידים ומבקרים אותו, אבל ה"אופן ספייס" - ישיבה בחלל פתוח במשרדים - לא מתכוון למות. תומכי האופן ספייס טוענים כי צורת הישיבה משמשת בעיקר למפגשים אישיים, שתורמים להפריה מחשבתית ולתחושת האחדות. מתנגדיו מתלוננים כי כשיושבים כולם יחד, הסחות הדעת מתרבות ופוגעות בתפוקה. מה שברור הוא שכל עוד האופן ספייס אתנו, לעיצובו יש משקל מכריע.

ב-2008 ערך משרד האדריכלים Gensler בארה"ב סקר רב משתתפים, שתוצאותיו קבעו שכמחצית מהעובדים יסכימו לעבוד לפחות שעה נוספת ביום בסביבת עבודה משופרת. מעבר לשעות הנוספות, הסקר גילה שלעיצוב סביבת העבודה השפעה ניכרת על הפרודוקטיביות של היושבים בה. בנוסף, הסקר קבע ששיפור של 22% ביעילות נרשם בזכות שינויים בעיצוב המשרד.

בכל הנוגע לעובדים, נראה כי מרביתם אמביוולנטים כשהם נדרשים להכריע בשאלת צורת הישיבה: מצד אחד, עבודה באופן ספייס כרוכה בבעיות טכניות, כמו היעדר פרטיות ועודף רעש. במשרד סגור קל יותר לשמוע את עצמך חושב, ואין הסחות דעת כמו שכן שמדבר בטלפון בקולניות. בנוסף, התרגלנו לראות במשרד אישי סמל סטטוס - משרד פינתי, עם חלונות גדולים ושולחן רחב, הוא הוכחה להצלחה. מצד שני, כשהישיבה צפופה, ההתנהלות פשוטה יותר והמסרים עוברים באופן יעיל ומהיר יותר.

האופן ספייס נולד בשנות ה-50 בארה"ב, אז לרוב ישבו המזכירות בחלל משותף, ואילו הגברים במשרדים סביבן. בהמשך נוצרה צורת הישיבה המכונה "קיוביקלס", עם מחיצות גבוהות שנועדו ליצור מעין "משרדים קטנים" לעובדים. הרעיון היה שמקום העבודה הוא אינו מקום חברתי: צריך להשקיע בעבודה, ופחות בהתחברות עם העובדים האחרים או עם הבוס.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

מחקרים שנערכו ב-40 השנים האחרונות הוכיחו ששיטת הקיוביקלס מפחיתה את כמות השיחות האישיות שעובדים מנהלים ביניהם, מפני שהם חשים שלא בנוח לדבר בקול בידיעה שמאזינים להם. מצד שני, תובנות שעלו ממחקרים שונים, שלפיהן הקיוביקלס אינם תורמים להפריה במשרד, לא נעלמו מעיני המעסיקים ולשוק נכנסו מחיצות בגבהים שונים, חלקן נמוכות יותר, שמאפשרות לראות את העובד בתחנה הסמוכה. האופן ספייס המשיך להתפתח, כך שבמקומות רבים כיום משתמשים בתחנות עבודה משותפות ללא מחיצות מפרידות.

נראה שהעובדים מעדיפים את זה כך: מחקר שנערך בתוכנית הבינלאומית לחקר מקומות עבודה באוניברסיטת קורנל העלה שרוב העובדים מעדיפים תחנות עבודה משותפות על פני תחנות עבודה עם מחיצות או תחנות שהן קיוביקל. במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל התברר שקשר העין בין העובדים מאפשר שיחות קצרות והתקשרויות בנושאים מקצועיים - וכך יש הפריה הדדית במשרד.

ומה לגבי היכולת לסדר את העמדה כרצונך? מחקרים רבים מצאו קשר בין רמת השליטה של העובד על פרמטרים שונים סביבו, כמו תאורה או סידור הריהוט, לבין תחושת הערך שלו. בנוסף, לעובד צריכה להיות פריווילגיה לסדר את מקום הישיבה שלו באופן שיתרום לביצועיו - כך שיכלול את כל חומרי העבודה הנחוצים לו - אחרת הריכוז והיכולת היצירתית ייפגעו. בלגן וחוסר סדר, הנובעים מבעיה מבנית, הם גורם מפריע ומעכב. מסיבה זו, חיבתם של משרדים רבים לקירות לבנים ונקיים, בעלי עיצוב מינימליסטי, לא יכולה לבוא על חשבון מקום אחסון.

לאור כל אלה, יצאנו לבדוק כיצד מתנהלים משרדי האופן ספייס שסביבנו: על מה מותר לדבר? מה מותר לאכול? ואפילו - איזו מוסיקה אפשר לשמוע, מבלי להפריע את מנוחת השכנים?

יסקי מור סיון אדריכלים לא אוכלים במשרד

מיקום: מגדל בסר 2 בבני ברק

מספר עובדים במשרד: 90

מספר עובדים באופן ספייס: כ-25

משרד האדריכלים יסקי מור סיון נמצא בקומה ה-21 במגדל בסר, על גבול רמת גן - מגדל שאותו תיכנן המשרד. בניגוד למרחב הפתוח ולכניסה המרשימה, אזור האופן ספייס במשרד עמוס וצפוף יחסית. מלבד הצפיפות, נתקלנו גם בהרבה רעש. אולי הדחיסות מגבירה את הרעש, ואולי הגענו לבקר ביום קדחתני במיוחד - אך אין ספק שההתמודדות עם הרעש אינה פשוטה. עמדות העבודה במשרד הן בעלות דופן גבוהה, כזו שבקושי מאפשרת לראות מעבר למחיצה.

ישנם עובדים שהקיוביקל שלהם ממוקם ליד החלון, ואילו אחרים נמצאים ממש ליד המעבר. דפנה ארז היא אחת מבני המזל הממוקמים ליד החלון. היא מודה שהעבודה באופן ספייס יוצרת לא מעט קשיים. היא מעידה על עצמה כמי שמדברת בקול רם ולכן לעתים זוכה להערות מהעובדים בעמדה ליד. ארז, עובדת ותיקה במשרד, זוכרת זמנים שבמשרד ישבו שולחן שרטוט לצד שולחן שרטוט - ללא הפרדה בין העובדים. היא מאמינה שהיו יתרונות לתקופה הזו מבחינת ההתנהלות בחלל: אפשר היה לראות אחד את השני, ולהשקיט במבט עובד סורר שמדבר בקול רם מידי בטלפון.

צ`ציק דניאל

ערן זיו נמנה עם העובדים היושבים ליד המעבר. לדעתו, גובהו של הקיוביקל בעייתי ויוצר אשליה שמדובר בסביבה מבודדת, ולכן אנשים מקפידים פחות על הווליום. זיו יושב במשרד עם אוזניות מבטלות רעש שרכש לעצמו ונותן דוגמה לגורמים מפריעים, כמו קולגות שהולכים לאכול ומשאירים את הנייד על השולחן. "הנייד מצלצל ומצלצל, זה קודח בראש. מהסיבה הזו אני אף פעם לא זונח את הטלפון כשאני יוצא. אופן ספייס דורש מודעות לסביבה, דבר שבישראל לא מצטיינים בו".

את זיו תפסנו בכמה רגעים פנויים - אחרי ולפני ישיבות - שאותם ניצל לאכילת סנדוויץ'. הוא מדגיש שאחד החוקים הלא כתובים במשרד הוא שלא אוכלים ליד המחשב, בטח שלא מזון עם ריח חזק. "יש לנו מטבחון מצויד עם נוף מרשים. העובדים מתחשבים ומשתדלים לאכול בו. לפעמים פשוט אין זמן וצריך להשלים כמה דברים - וגם לאכול".

עובדים מעטים בלבד תולים תמונות של הילדים או המשפחה סביבם. ארז מסבירה כי היא לא מוצאת סיבה לעשות כן. מבט חטוף סביב מגלה כי רוב העובדים אכן מנצלים את המחיצות הגבוהות כדי לתלות עליהן תוכניות אדריכליות או תמונות ושרטוטים של מבנים כהשראה.

קודאק קשה להתעלם מריח השניצל

מיקום: אזור התעשייה פתח תקוה

מספר עובדים במשרד: 450

מספר עובדים באופן ספייס: 320

העובדים בקודאק נמצאים בבניין החדש של החברה, שתוכנן על ידי משרד ישר אדריכלים לפני כארבע שנים. אזור האופן ספייס שמור ונראה כמעט חדש. גם כאן המחיצות גבוהות יחסית, אבל בניגוד למשרד האדריכלים - גדלי החדרים משתנים, ומתחלקים לשלושה: קטן, בינוני וגדול. החדרים הגדולים משתייכים בדרך כלל למנהלי הצוותים, שיכולים לשבת בו עם העובדים.

האופן ספייס בקודאק מרוחק מהחלונות החיצוניים של הבניין. האור הבוקע מהחלון מגיע לבעלי המשרדים שמכונים כאן "אקווריומים". בכל זאת, יש הרבה אור טבעי באזור האופן ספייס - שמגיע בעיקר מהאטריום (חלל מרכזי שמחבר כמה קומות), שנמצא במרכז הבניין. לא רק אור מביא אתו האטריום, אלא גם ריחות מהקפיטריה. העובדים צוחקים שקשה מאוד לתחזק דיאטה כשבבוקר מתפזר ניחוח של חביתה ובצהריים - ריח השניצל.

אחד הפרטים הבולטים ביותר באזורי האופן ספייס במשרדים של קודאק הוא העציצים הירוקים שמציצים כמעט מכל קיוביקל. בחברה מובילים פרויקט המכונה "אמץ עציץ", שבו אחראי כל אחד מהעובדים על העציץ שנמצא לצדו, משקה אותו ודואג לרווחתו. הפרויקט כנראה מוצלח מכיוון שהצבע הירוק בולט כאן מאוד.

צ`ציק דניאל

בחדרון הקטן והצפוף של קובי גולדשטיין מונחים פריטים רבים באי סדר. הוא צוחק שפעם בחודש מנקים לו אבק, ואחר כך הוא לא מוצא כלום. על פי מראה החדר אפשר להניח שגולדשטיין הוא מסוג הממציאים המפוזרים. גולדשטיין הוכיח שאפשר להרחיב את הקיוביקל גם לשטח שמעל למחיצות: הוא הניח על המשטח העליון מאובנים ושלל מיני אבנים שמוסיפים גיוון לעמדה שלו, ועל פי טענתו מתקבלים ללא תלונות.

בניגוד לעמדה של גולדשטיין, הקיוביקל של שי אמסילי מסודר ומאורגן. אולי הוא עשה זאת לכבודנו, אבל נראה שהשלווה שוכנת כאן. האקווריום המלא בדגים ומפת העולם הצבעונית התלויה על אחת המחיצות, בהחלט יוצרים סביבה נעימה ומזמינה.

אמסילי מספר שעובדים באים להסתכל על הדגים כדי להירגע. לטענתו של אמסילי, עובדים יכולים להכניס לקיוביקל מה שהם רוצים. "יש קוד לא כתוב שצריך לשמור על המעבר פנוי, אבל חוץ מזה מותר לאכול ולשתות בעמדות ולהאזין למוסיקה בשקט, אלא אם נשארים אחרי 20:00. אז כמעט כולם הולכים ואפשר להגביר את הווליום".

HP חלונות בין העמדות

מיקום: אזור התעשייה יהוד

מספר עובדים במשרד: 1,100 (כולם יושבים באופן ספייס)

לחברת HP יש שלושה מבני משרדים הנמצאים בסמיכות זה לזה, באזור התעשייה יהוד. ביקרנו בחדש יותר, שתוכנן על ידי האדריכל עמי מן, ואליו עברו העובדים לפני שלוש שנים. לדברי איריס רשף, מנהלת משאבי האנוש של HP Software & DR, כל העובדים במשרד יושבים באופן ספייס - אפילו המנכ"ל. רשף מדגישה שכל הקומות במשרד זהות וכך גם כל אזורי האופן ספייס. מסביב לחלל הפתוח, ליד החלונות, ניצבים חדרי ישיבות.

זכינו לבקר בקיוביקל של פרץ רגב, מנהל קבוצת פיתוח, אוהד שרוף של מכבי תל אביב. הקיוביקל שלו מוכיח זאת: מהתקרה משתלשל כדור צהוב-כחול חתום על ידי השחקנים. מתחת לתמונות מגיל הינקות של בנו הבכור (שכבר עבר את גיל שלוש ומאז נולד לו אח), נמצא פוסטר שלו, יחד עם תמונות של כמה משחקני הקבוצה.

צ`ציק דניאל

רגב יושב בקיוביקל זהה לזה של העובדים שלו, בהבדל אחד - שלו קרוב יותר לחלון. אף שב-HP מדגישים שהיררכיה אינה קיימת - ולראיה המנכ"ל והקיוביקל שלו - אחד מעובדים של רגב, אוהד הפועל, צוחק שהוא לא מעז לתלות פריטים אדומים במחיצות שסביבו.

עמדות הקיוביקל של HP הן בעלות מחיצה גבוהה. בחורה ממוצעת לא תצליח לראות מעבר למחיצה, אלא אם תתאמץ ותעמוד על קצות האצבעות. חלק מהעובדים שכן חשו בצורך בקשר עין בזמן העבודה המשותפת, הסירו חלק מהמחיצה ופתחו מעין חלונות בין העמדות. אמנם עמדת העבודה של רגב נמצאת בקצה האולם, אך יש עובדים שלא שפר עליהם מזלם: העמדות שלהם נמצאות ליד המעבר ואפילו ליד המטבחון.

רגב מדגיש שהעובדים מעדיפים לאכול במטבח מכיוון שזו אתנחתא מהעבודה, בעוד שאכילה ליד השולחן לא מאפשרת להתנתק. בפועל, העבודה נוכחת גם במטבח: על מסך מחשב מתחלפים גרפים הקשורים לפיתוחים שעליהם עובדים בחברה, ויש מעין ציפייה שבהייה בהם בזמן שלועסים את הסנדוויץ' תגרום להברקה.

אבל אין צורך לרחם על עובדי HP. הממ"ד שלהם מכיל מערכת פלייסטיישן ואפילו אורגן. בזמן הביקור שלנו ארבעה עובדים שיחקו זה נגד זה בכדורגל בפלייסטיישן.

בית ההשקעות אינפיניטי לא צריכים חדרי ישיבות

מיקום: אזור התעשייה הרצליה פיתוח

מספר עובדים במשרד: כ-100

מספר עובדים באופן ספייס: 25

חמש דקות באופן ספייס של בית ההשקעות אינפיניטי הן יותר ממה שאדם ממוצע מסוגל להתמודד עמו: חדר העסקות של החברה, שמארח את הסוחרים ואת מנהלי התיקים, הוא עמוס התרחשויות ורעשים ומאכלס 10 עובדים. גם חדר המכירות, שבו יושבים 15 עובדים, רועש מאוד. חצי מהעובדים בחדר העסקות יושבים מול ארבעה מסכים ועוקבים אחרי תנודות השוק. כולם מדברים בטלפון בנימה של דחיפות, כפי שאפשר לצפות ממי שמוכרים וקונים מניות במיליארדים - ליתר דיוק ב-28 מיליארד.

האופן ספייס של אינפיניטי הוא לא אופן ספייס קלאסי, אלא יותר משרד מוגדל שנדחסו אליו הרבה עובדים. הם יושבים קרוב זה לזה, כשהמחשבים שמולם משמשים כמחיצות. אמנם יש מחיצות נמוכות בין העובדים - אבל התחושה היא שכולם יושבים עם כולם באותו בלגן.

עדי אשר, מנהלת משאבי האנוש של החברה, מאמינה שצורת הישיבה מסייעת לעובדים ללמוד זה מזה ולהתעדכן. "הישיבה המשותפת מאפשרת סיעור מוחות. אם יש ירידות או עליות בשוק - הישיבה בצוותא מאפשרת לחשוב על ההתמודדות המתאימה בזמן התרחשות. לא צריך להתכנס באיזה חדר ישיבות".

צ`ציק דניאל

אשר מדגישה שהאינטנסיביות בחדר העסקות משתנה בהתאם לשעות המסחר. "אחר הצהריים יש פחות אנשים. חלקם יוצאים לפגישות ויש רוטציה באווירה". המנהל של חדר ההשקעות, סמנכ"ל ההשקעות בחברה, יושב עם העובדים בחדר. הוא אמנם ממוקם בפינה, אך עדיין נמצא במרכז ההתרחשות. העובדים מעבירים כתשע שעות ביום בחדר העסקות, ולדברי אשר, רובם יבלו שם כשלוש שנים בממוצע, לפני שיעברו לתפקידים אחרים.

TheMarker צ`ציק דניאל

הקירות בחדר נקיים, פרט לכמה מסכי פלזמה שמשדרים ערוצי חדשות כמו CNN. על המחיצות לא תלויות תמונות של ילדים, כנראה מכיוון שמרבית העובדים בחדר ההשקעות הם רווקים. בכל הנוגע לקודים לא כתובים, הרי ששיחות אישיות הן מחוץ לתחום. בנוסף, העובדים מצופים שלא לאכול בחדר, לפחות לא מאכלים עם ריח. עם זאת, בזמן שביקרנו במקום, פתח אחד העובדים שקית של צ'יפס. אשר מספרת שבחמישי אחר הצהריים, לאחר סגירת השבוע, הם נוהגים להרים כוסית וויסקי ולאחל זה לזה סוף שבוע נעים. איך הם נוסעים אחר כך הביתה? זו כבר סוגיה אחרת.

חברת לייבפרסון (LivePerson) מותר לשמוע מוסיקה

מיקום: אזור התעשייה רעננה

מספר עובדים במשרד:300 (כולם יושבים באופן ספייס)

המשרדים של לייבפרסון חדישים ביותר, ושוכנים בבניין שעדיין נמצא בשלבי בנייה. בניגוד לאזורי האופן ספייס בשתי חברות ההיי-טק האחרות, בלייבפרסון הצבע הבולט הוא לא אפור, אלא לבן. גם כאן כל העובדים יושבים יחד באופן ספייס, כולל המנכ"ל. אין מחיצות, אלא שולחנות עם קווים עגולים וחציצה נמוכה. בנוסף, בכל אזור יש מחיצה ניידת שעל צדה האחד יש לוח מחיק ועל צדה האחר לוח נעיצה, שיכולה להיות ממוקמת בכל אזור בחלל.

הגמישות של התכנון וכן הפתיחות במקום יוצרות תחושה מזמינה ונוחה. מצד שני, פרטיות היא מצרך נדיר מאוד. דנה ספיר, מנהלת משאבי האנוש של החברה, מסבירה שבכל אחת משתי הקומות יש חדר התרגעות שמאפשר לעובדים לנהל שיחות פרטיות, וגם ישיבות במקרה הצורך.

לכל קבוצת עובדים יש חדר ישיבות קטן עם קירות שסוגרים מעגל. העובדים עיצבו בעצמם את חדר הישיבות - כל קבוצה את החדר שלה - והתוצרים מבטאים את אופי הקבוצה. העובדים מספרים שאין כאן כללים נוקשים: מותר לאכול ליד השולחן, מותר לדבר ואפילו לשמוע מוסיקה - אבל כמובן שעדיף שהכל ייעשה בשקט. החברה מספקת אוזניות למי שמעוניין, גם לבידוד רעשים וגם לצורך האזנה למוסיקה.

בהשוואה למתחמי אופן ספייס אחרים, בלייב פרסון שקט יחסית. אנשי המכירות, קרן ויוחאי, מספרים שהעובדים משתדלים לדבר בשקט, בעיקר כשמישהו משוחח בטלפון. המחיצות הנמוכות מקשות על תליית תמונות אישיות, אבל יש עובדים שמצליחים לשתול בין ניירות העבודה גם תמונות מהבית. אחד מהעובדים, ששהה בחו"ל ביום הביקור של ילדי העובדים בפורים, חזר למשרד וגילה שהשולחן שלו קיבל טיפול מיוחד: הילדים הדביקו עליו מדבקות.

על כיסא המנכ"ל מונחת פיסת פרווה סינתטית, אותה קיבל כדי להניח עליה את המחשב הנייד, מבלי שהשולחן יתחמם. השיטה לא עבדה והפרווה עברה לכיסא. כך לפחות קל לזהות את כיסא המנכ"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#