הבילויים שלכם בחו"ל הם העסק שלו: יואב ברוק מנסה לנחש את היעד הבא - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבילויים שלכם בחו"ל הם העסק שלו: יואב ברוק מנסה לנחש את היעד הבא

הישראלים מוכנים להוציא הרבה כסף על חוויות - הופעה של מדונה ברומא, או הפיינל פור בברצלונה ■ יואב ברוק, מנכ"ל איסתא ספורט ומיוזיק, מנסה להתמודד עם הסחף

10תגובות

בסיום משחק הניצחון של מכבי תל אביב על קאחה לבורל בחודש שעבר - יואב ברוק, מנכ"ל ובעלים משותף של איסתא ספורט ומיוזיק, רשם לעצמו הישג קטן. חודשים לפני המשחק, שבישר את עלייתה של מכבי לפיינל פור בברצלונה בתחילת מאי והוביל להסתערות האוהדים על כל כרטיס פנוי לטורניר, כבר הצטייד ברוק בכרטיסים - וחיכה בסבלנות. "אנחנו היחידים שרכשו כרטיסים מראש", אומר ברוק, וקורץ למתחריו. "היתה לנו תחושה שמכבי תעלה השנה לפיינל פור, קראנו את המפה. השנה זה הצליח. בשנה שעברה דווקא לא".

צילם וערך: דן ברומר

הגבת בצהלות שמחה?

"אני לא מסתנוור מזה. ברור שכשאני רואה משחק מכריע, הרבה מונח אצלי על הכף. אני לא אוהד רגיל שמקסימום יפסיד 50 שקל בווינר. אבל כמו שאני לא מתאבל על משחק שגורם לי להפסיד, כך אני לא קופץ עד השמים ממשחק שמיטיב אתי. זה עסק מסוכן. הייתי יכול גם להפסיד".

בימים שלאחר מכן כבר סערו האוהדים כשגילו שכרטיסים למשחק שהוקצו למכבי אזלו, ואילו מחירי החבילות שמשווקות חברות התיירות לפיינל פור מופרזים, ומגיעים עד ל-2,000 יורו. גם באיסתא ספורט הצטרפו לחגיגה עם חבילה לטורניר המשווקת נכון לכתיבת שורות אלה ב-1,699 יורו, כמעט 700 יורו יותר ממחירה לפני שנודע שמכבי תל אביב עולה לגמר. בסך הכל, מעריך ברוק, כ-5,000 ישראלים יציפו את רחובות ברצלונה בימי הטורניר. "היתה התנפלות מטורפת על החבילות. בחמישי בערב, היום שבו התקיים המשחק המכריע, כבר ישבו סוכנים שלנו מול המחשב כדי לענות לבקשות של לקוחות".

אם קניתם מראש את הכרטיסים, למה מחירי החבילות גבוהים כל כך?

"המחירים משתוללים עכשיו, אז המחירים שלנו עלו בהתאם. זה חלק מהעניין של ניהול עסק. אני אומר לאוהדי מכבי - אם אתם כאלה אוהדים נאמנים, למה לא קניתם כרטיסים מראש? היו אנשים שכבר לפני חצי שנה קנו באתר היורוליג כרטיסים ב-160 יורו".

במקרה של הפיינל פור - שיחק לברוק קלף. לעומת זאת, ענן האפר הוולקני שהתפשט לפני כשנה מעל אירופה ושיתק כליל את שדות התעופה המרכזיים, הוא מסוג המקרים שיכולים לחרב תוכניות שלמות. וכך היה: איסתא ספורט - חברה בת של איסתא המשווקת חבילות תיירות למשחקי ספורט ולהופעות מוסיקה בחו"ל - נאלצה לספוג הפסדים כספיים ומבול של פניות מצד לקוחות מבוהלים ומתוסכלים. חלקם נתקעו מעבר לים ללא פתרון ממשי באופק, ואילו אחרים קבלו על נופשים שבוטלו ודרשו את הכסף חזרה.

"תיירות היא תחום אינטנסיבי ומורט עצבים", אומר ברוק. "יש לי חברים שעובדים בשוק ההון. הם מנפיקים חברות או סוחרים במט"ח, וכולם אומרים, יש ממש קונצנזוס סביב זה, שהעסק שלי מסוכן יותר משלהם".

יותר מעשור לאחר שפרש משחייה תחרותית לטובת עולם העסקים, ולאחר אינספור הישגים ושיאים ישראליים ששבר כספורטאי, ברוק עדיין לוקח ללב אירועים שעלולים לערער את עסקיו. "בעבר הייתי קם בלילות מבוהל, כיום זה כבר קורה לי פחות", הוא אומר בחיוך, "אבל להתמודד עם ענן אפר זה לא כיף. מפסידים על זה הרבה כסף.

"כשמדובר במשחקי כדורגל, למשל, אנחנו תלויים גם בזכויות השידור לטלוויזיה, ובמקרים קיצוניים משחקים שהיו אמורים להתקיים בשבת או בראשון זזים לשני. ואז אתה מוצא את עצמך עם 60 אנשים, שבגלל זכויות השידור לטלוויזיה לא יכולים לטוס למשחק. אנשים חושבים שתיירות היא עניין פשוט: קונים טיסה, מלון וכרטיס - ומוכרים ללקוח. זה לא עובד ככה.

מלניקוב אילייה

"אני עובד סביב השעון, בכל העולם, בשעות משתנות ועם מטבעות שונים", אומר ברוק. "תיירות היא עסק שבו שולי הרווח לא גדולים, ולעומת זאת המחויבויות גדולות מאוד. אנחנו נערכים לאירועים כמו האולימפיאדה בלונדון יותר מארבע שנים מראש, ושנתיים לפני האירוע כבר חותמים על חוזים במיליוני ליש"ט. כישראלי שחי בישראל ונדרש להתמודד עם מנטליות של לקוחות ישראלים, אך גם עם הצורך להתחייב כלפי ספקים ארבע שנים מראש - ניצב בפני אתגר גדול.

"הנה דוגמה: כשנסעתי לברצלונה ושיכנעתי את המועדון של קבוצת הכדורגל להעניק לנו כרטיסים לכל העונה - תוך שאני מתחייב על מלונות וטיסות - לקחתי סיכון גדול", נזכר ברוק בנסיעה שהתרחשה לפני שש שנים והקנתה לו את האפשרות לייצג את המועדון באופן בלעדי בישראל. "ברצלונה לא ניצחה אז במשחקים כמו היום, וכשהיא הפסידה בכמה משחקים - זה עירער את מעמדה".

המשבר הכלכלי פגע בכם?

"המשבר לא פגע בנו מכיוון שמדינת ישראל צלחה אותו היטב, אבל חברות מקבילות לנו בכל העולם חטפו מכות כואבות. במונדיאל בדרום אפריקה, ראינו את זה אצל הספרדים: ספרד, אלופת העולם, פשוט לא הצליחה למכור כרטיסים. דוגמה נוספת היא יפן: נפגשתי לאחרונה עם קולגה יפני, שללא קשר לרעידת האדמה, התוודה כי המצב הכלכלי הקשה והמיתון של 20 השנים האחרונות מכבידים עליו מאוד. זה יכול לקרות גם כאן: לא תמיד ישראל תהיה בצמיחה. אנחנו נערכים גם לימים כאלה".

לא חשוב להיות הכי זול

ברוק, 39, המנהל את איסתא ספורט מאז הקמתה ב-1999 - עוד כשהיה שחיין אולימפי - החל לגלגל עם איסתא את הרעיון להקים את החברה הבת לאחר שמכר משותף, איש התיירות והיועץ לאיסתא דאז, אמיר פלד, המליץ לשני הצדדים להיפגש. המיזם הספורטיבי, שהחל את דרכו כמשרד נסיעות לאיגודים, התגבש עם השנים לחברה המשווקת חבילות ספורט ומוסיקה מגוונות, מעסיקה 20 עובדים והמחזור השנתי שלה מוערך במיליוני דולרים.

ברוק מסביר כי בניגוד לנקודת המוצא האינסטינקטיבית, כאילו הלקוח הישראלי תמיד יעדיף להזמין כרטיסים, מלונות וטיסות בעצמו, איסתא ספורט הצליחה למצוא לעצמה נישה נוחה לפעול בתוכה. "אדם שאוהב להיכנס לאינטרנט, לקנות טיסה זולה ולחפש מלון וכרטיסים - שיעשה זאת", הוא אומר, "ממש לא חשוב לי להיות הכי זול, להפך. המטרה היא להציע מוצר טוב. מצד שני, יש פעמים שבהן אנחנו מוכרים כרטיסים לאירועי ספורט במחיר שקרוב לנטו שלנו או במחיר הפסד, כי אנחנו מסתכלים על עונה שלמה. לא אכפת לי להפסיד על חבילה אחת כדי להרוויח על חבילה יוקרתית יותר. כך אני מאפשר לכולם לנסוע. בסך הכל, מחירי החבילות שלנו עממיים".

חשבתם להתחיל לעבוד עם חברות תעופה מסוג לואו קוסט, כמו איזי ג'ט, וכך להציע מחירים משתלמים אפילו יותר?

"כרגע זה פחות מתאים. בחברות הלואו קוסט אתה יושב על כיסא פחות נוח, טס בשעות פחות נוחות ואם המשחק זז ביום - ייקחו ממך דמי ביטול שיעלו יותר משלוש חבילות הספורט הבאות שתקנה. אנחנו לא יכולים לעשות הכל, אבל אם איזי ג'ט תתחיל לטוס ליעדים רלוונטיים ותציע מחירים שנמוכים ב-300-400 דולר מהנוכחיים - ייתכן שנצטרך לשתף פעולה. המהות של הלואו קוסט היא להוציא את סוכן הנסיעות מהמשחק".

איך אתם מתמודדים עם ירידת מעמדו של סוכן הנסיעות בשנים האחרונות?

"אנחנו לא רואים את עצמנו כסוכני נסיעות, אלא כאנשים שמתמחים בתיירות ספורט ומוסיקה. אני מאמין גדול בנישות. לא פעם ולא פעמיים הצלנו חיים של לקוחות שטעו בדרך, או שרצו ללבוש חולצה של צ'לסי ביציע של ליברפול. היה לנו אפילו לקוח שחשב שהעיר מנצ'סטר היא פרבר של לונדון. ברגע האחרון, כמה שעות לפני המשחק, הוא נזכר לשאול איך להגיע למנצ'סטר. הסברנו לו שאיחר את המועד, ושלחשוב שמנצ'סטר היא חלק מלונדון זה כמו לחשוב שחיפה היא בתל אביב. הוא התעצבן, אבל בסופו של דבר הבין את גודל הטעות. אמרתי לו שאם הוא כותב לי למייל שמנצ'סטר היא בלונדון - הוא מקבל פיצוי מלא. בשלב זה הוא הבין שהוא ייצא טיפש אם ישלח את המייל הזה".

יכול להיות שיום אחד איסתא תיעלם ורק אתם תישארו?

"לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך. אנשי עסקים תמיד יזדקקו לסוכני נסיעות. מה שחשוב להם הוא השירות, מה אכפת להם עוד 100 דולר לכאן או לכאן? יהיו טוויסטים במקצוע הזה, אבל הוא ישרוד".

"לא הולך להופעות כאן"

מרתון ניו יורק היה אחד האירועים הראשונים שברוק שם לו למטרה לצרף לארסנל המוצרים הבלעדיים שלו לפני עשור. "אני עדיין שומר איפשהו את גזיר העיתון מ-'USA טודיי', שגרם לי לפנות למארגני המרתון", הוא מספר בחיוך. "הייתי בארה"ב, ונתקלתי בידיעה שבה גרף, עם הכותרת ‘מדינות זרות שמשתתפות במרתון ניו יורק'. היו שם הולנד, גרמניה, צרפת, ואני חושב לעצמי ‘איך יכול להיות שאין אף נציג מישראל?'. הישראלים שהשתתפו אז במרתון היו תושבי ניו יורק, כך שאולי רצו שם 10-20 כאלה. כתבתי מייל למארגנים, והם לא ענו לי, אז הלכתי להיפגש אתם. ברגע שהצלחנו להגיע להסכם, הבנתי שיש לנו ביד מוצר ייחודי. אמרתי לעצמי - ‘זה לא רק עסק'. יש אנשים שחלמו להגיע לכאן".

אם אתם המשווקים הבלעדיים של אירועי ספורט ושל קבוצות כמו ברצלונה ואינטר מילנו, אז איך ייתכן שאפשר למצוא כרטיסים למשחקים האלה גם אצל המתחרים, במחירים דומים?

"רוב הזמן מדובר בכרטיסים לא רשמיים שמגיעים מספסרים. כל יום צצה איזו חברה וב-80% מהפעמים הם יודעים למכור את המוצרים שגם אנחנו מציעים. לא צריך להמציא את הגלגל כדי לעשות את זה. השאלה היא מה עושים כשמתחילות הבעיות. קחי לדוגמה אדם שקנה כרטיסים למשחק כדורגל שלושה חודשים מראש, ופתאום מתגלה שהמשחק הזה נהפך לחשוב במיוחד כי הוא יקבע מי עולה ליגה ומי יורד. אז אותו ספסר באירופה, שהציע למתחרה שלי כרטיס ב-200 ליש"ט, מגלה פתאום שהוא יכול למכור ב-600 ליש"ט, וספסר - מעצם מהותו - לא ירשה לעצמו לפספס את ההזדמנות. הוא ישלח לחברה מייל לקוני שבו יודיע לה שהוא לא יכול להשיג את הכרטיסים. וזהו, אין מה לעשות עם זה.

"במקרה של הענן הוולקני, כל האנשים שקנו מספסרים היו חסרי אונים. אמרו להם ‘לכו תדברו אל הקירות'. למי תפני במצב כזה? אם בעבר היינו גמישים יותר בתחום הספסרות, והיינו מוכנים לקחת הצעות מסוימות ולהוסיף עליהן עמלה, כיום אנחנו נזהרים מאוד - גם במחיר של לא למכור בכלל".

לפני כחמש שנים התרחבה איסתא ספורט גם לתחום המוסיקה, ולפני כשנה הושק המותג "איסתא מיוזיק". "ספקים שלנו התחילו לשלוח לנו הצעות להופעות מוסיקה. ניסינו את זה וראינו שזה תופס", מסביר ברוק. "זה דומה למה שראיתי בילדות שלי - אבא שלי, שעבד כחקלאי, היה מוכר ענבים בקיץ ופרחים בחורף. חיפשתי מוצר שנוכל להציע ללקוחות מרגע שנגמרים אירועי הספורט הגדולים. גילינו שספורט ומוסיקה הם זירות דומות. אנחנו עובדים באותם אצטדיונים ועם אותם ספקים, וגם הקהל דומה".

יותר ויותר אמנים מגיעים להופיע בישראל. זה לא פוגע בביקוש להופעות בחו"ל?

"לראות הופעה בחו"ל זו חוויה אחרת. להגיד לך את האמת? אני לא הולך להופעות כאן. לא בא לי על החום, לא בא לי על הקושי למצוא חנייה, לא בא לי שידחפו אותי ולא בא לי על הצפיפות. בחו"ל 100 אלף איש יוצאים מהאצטדיון ותוך דקות כולם מפוזרים, וגם האקוסטיקה ברמה אחרת".

יש הופעות שידעתם מראש שיהיה להן ביקוש?

"קשה לדעת מראש. היתה הופעה של מדונה במילנו שפשוט לא עניינה אף אחד, ולעומת זאת ההופעה שלה ברומא נחטפה. למה? ככה. יש הופעות ואירועי ספורט שאנשים מוציאים עליהם סכומים מטומטמים. קחי כמעט כל הופעה במדיסון סקוור גרדן בניו יורק או משחק אן.בי.איי שבו יושבים על הפרקט - כרטיסים כאלה נמכרים ב-10,000 דולר כמו כלום. על הופעה של ג'סטין ביבר בלונדון, שמשלבת פגישה עם האמן לפני כן בקבוצה קטנה, מה שמכונה ‘מיט אנד גריט', לקוחות היו מוכנים לשלם 11 אלף ליש"ט לכרטיס".

אתם מקבלים בקשות לאירועים פחות שגרתיים?

"אנשים ביקשו להגיע לטקס האוסקר האחרון, ואני, עם הקשרים שלי בחו"ל, יודע לסדר את זה. הדרך היחידה להכניס אנשים לאוסקר זה להפעיל קומבינות, ובדרך כלל לא כדאי להסתכן. קיבלנו גם בקשות של אנשים להגיע לאירוע יום ההולדת 80 של מיכאיל גורבצ'וב, שהתקיים בחודש שעבר בלונדון - אירוע ענק שבו השתתפו ידוענים כמו שרון סטון, ניקולס קייג' וחוויאר ברדם".

כשברוק מתחיל לדבר על בקשות חריגות המגיעות למשרדו מטעמם של לקוחות עתירי ממון, קשה לעצור אותו. "יש אנשים שמתקשרים לכאן ואומרים לי: ‘תעשה עלי גוגל' כדי שאראה שכתוב שם שהוא מכר את החברה שלו ב-100 מיליון דולר", מספר ברוק באופן במבהיר שהוא לא מתרשם מהעניין. "מה שבעצם הוא מתכוון לומר זה: ‘אל תגידו לי לא'. יש אנשים שיאמרו מפורשות: אתה יודע עם מי אתה מדבר? אני אחד האנשים הכי עשירים וכו'.

"פגשתי זוג שהוציא 70 אלף יורו על חבילה לאולימפיאדת בייג'ין, כולל טיסה במחלקה ראשונה, שהות במלונות פאר וכרטיסים למופעים הכי טובים, כמו טקס הפתיחה של האולימפיאדה וגמר 100 מטר ריצה. אלה אנשים שמעבירים מסר ברור: ‘רבותיי, אל תדברו אתנו על כסף'. גם עבור בנקאי שהלקוח הבכיר שלו מוכן ללכת אתו למשחק כדורסל, 5,000 או 10,000 יורו הם סכומים שמתגמדים לעומת עסקות בהיקף של מיליונים".

מתכוננים לאולימפיאדה

עם כל הכבוד לקריירה העסקית של ברוק, עבור מרבית הישראלים הוא קודם כל שחיין אולימפי בדימוס. יותר מעשר שנים לאחר שפרש משחייה, עם שלוש אולימפיאדות ושלוש אליפויות עולם בשחייה ברזומה, ברוק עדיין מחזיק בשיא ישראלי בשחייה ל-50 מטר בסגנון חופשי - 22.16 שניות.

ברוק, יליד מושב לכיש שבנגב, החל להתאמן בשחייה כילד באגודת בני שמעון שבקיבוץ בית קמה, וכבר בגיל 17 - במכבייה ה-13 - קבע שיא ישראלי ראשון. עשר שנים מאוחר יותר, בתום אולימפיאדת סידני, פרש ברוק משחייה, כשכבר היה עם רגל אחת מחוץ למים. איסתא ספורט היתה בשלבי הקמה וברוק היה בעיצומם של לימודי MBA באוניברסיטת תל אביב. "עוד כילד היה לי ברור שבשלב מסוים אפרוש לטובת עסקים. נולדתי עם דרייב, אמביציה חזקה. אמא שלי טוענת שנולדתי עם עודף בהורמון ‘לא לוותר'".

בעבר אמרת שאתה רוצה להצליח בעסקים כמו שהצלחת בספורט. אתה עדיין מרגיש כך?

"זה כבר פחות חזק. בספורט ההצלחה היא מדידה. בעסקים תמיד אפשר יותר - וכרגע חשוב לי להשקיע בעוד דברים בחיים, כמו המשפחה והחברים שלי".

ברוק משתייך לקבוצה מצומצמת של אנשים שהפכו את האהבה למקצוע, ויודעים להכיר בפריווילגיה הזו. "הייתי יכול לבחור בתחומים רווחיים יותר מתיירות, אבל במקום שבו אני נמצא כיום אני מביא לידי ביטוי את היתרונות ואת הכישורים שצברתי כספורטאי. ספורט הוא האהבה שלי. אני פריק של ספורט, אני אוהב כמעט הכל. תשימי אותי בתחרות הרמת משקולות באולימפיאדה, ואני אגיד לך שבעיני זה דבר מדהים. את רואה אנשים בשיאם.

"אחד מאירועי הספורט המרשימים שבהם נכחתי היה משחק כדור-מים באולימפיאדת בייג'ין. זה ספורט קבוצתי יפהפה, שלא זוכה למספיק חשיפה. את רואה את הונגריה הקטנה מנצחת את ארה"ב הגדולה, ואלפי אנשים ביציע מריעים ועוד שנייה קופצים למים מרוב התרגשות. מדהים".

באולימפיאדת לונדון - המגה-אירוע הבא שברוק נערך לקראתו - הוא מתכוון להעניק לספורטאים הישראלים חוויה של משחק ביתי, במגרש זר, חוויה שהוא עצמו לא זכה לה כספורטאי המתחרה באולימפיאדה. "בברצלונה, האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפתי, היו ישראלים בודדים באצטדיון", הוא נזכר. "כשהתחריתי לא היה דבר כזה שבאים אוהדים מישראל כדי לעודד את המתחרים שלהם. עברנו מהפכה - ואני מרשה לעצמי לקחת קרדיט על זה.

"הבטחתי לעצמי שבלונדון יהיה לפחות אירוע אחד שבו נמלא את היציעים באוהדים של ישראל - חברים במכבי בריטניה, חניכים של תנועת הצופים ואוהדים ישראלים - שיתמכו בספורטאים שלנו כבר בשלבים הראשונים של התחרות, לא רק כשמתברר שאריק זאבי בגמר וכולם רצים לראות. אני רוצה שכשבת-אל גטרר, אלופת העולם בטאיקוונדו, תיכנס לאצטדיון, אנשים יגידו ‘וואלה, יש פה ישראלים'".

מפריע לך שאנשים לא מתנפלים על כרטיסים לתחרויות שחייה כמו על כרטיסים למשחקי כדורגל?

"ממש לא, אני מבין אותם. מפריע לי שלתחרויות השחייה באולימפיאדה יש מעט מאוד כרטיסים, כי דווקא באולימפיאדה שחייה היא ענף מבוקש. בתחרויות אחרות לא רואים את אותה התלהבות: כשהכנתי חבילה מדהימה לאליפות העולם בשחייה ברומא, כדי לראות את אותו מייקל פלפס שמשתתף באולימפיאדה, אף אחד לא קנה. למה? כי זו לא אולימפיאדה".

אתה עדיין הולך לצפות בתחרויות שחייה?

"לא ממש. אם יש לי זמן פנוי, אני מעדיף פשוט ללכת לשחות".

יואב ברוק

מנכ"ל ובעלים משותף של איסתא ספורט ומיוזיק

גיל: 39

מצב משפחתי: נשוי

מגורים: הרצליה

השכלה: תואר ראשון בתקשורת, ביחסי ציבור ובעיתונות מאוניברסיטת אובורן באלבמה, MBA מאוניברסיטת תל אביב

איסתא ספורט ומיוזיק

חברה בת של איסתא; מתמחה בחבילות נופש בתחום הספורט והמוסיקה

הקמה: 1999

מיקום: תל אביב

מספר עובדים: 20

כדורגל ובירה, כמו במילואים

אתה לא אורז מכנסיים?, שאלה אשתי. לא, השבתי לה, אסתדר עם הג'ינס שאני לובש עכשיו. ואם המכנסיים יירטבו? אני כבר אקנה בבריטניה. אני מקווה שאתה מתכוון להחליף תחתונים, היא עוד הפטירה לפני שפרשה מזועזעת לחדר השינה.

השיחה הקצרה הזו, חמש שעות לפני הטיסה לנסיעת כדורגל בצפון בריטניה, מלמדת על אחד הקסמים של נסיעות הכדורגל המסורתיות שלנו: נסיעה של גברים שהיא קצת כמו מילואים - או כמו שתמיד דימיינו שמילואים צריכים להיות, בשעה שקפאנו מקור בסיור בצפון: אוכל טוב, אלכוהול, בית מלון נחמד ובעיקר כדורגל מעולה, כזה שבישראל אפשר למצוא רק בטלוויזיה.

הבאזז של השנים האחרונות סביב נסיעות הספורט יכול לבלבל וליצור תחושה כאילו מדובר בהמצאה ישראלית. אלא שמדובר בחוויה אוניוורסלית לגמרי: ההתחככות בכניסה למגרש עם אוהדים מבריטניה, מברזיל, מגרמניה - או מכל מדינת כדורגל אחרת - היא כמובן חלק מהעניין. כך גם הישיבה בפאב אמסטרדמי מלא באוהדים סקוטים, שלא השיגו כרטיס למשחק אבל עשו את כל הדרך מהבית כדי ללוות את הקבוצה.

האצטדיון הוא כמובן חלק חשוב בנסיעה. תמיד יש סיכוי שהמשחק לא יהיה מבריק, אבל האווירה באצטדיונים המיתולוגיים ובאירועי הכדורגל הגדולים לעולם לא מאכזבת. גם מי שלא חובב כדורגל, אבל חובב פסטיבלים או קרנבלים למיניהם, ייהנה מאוד מאירוע כדורגל בסדר גודל של מונדיאל או יורו.

סוכני הנסיעות וגם הספסרים זיהו את חולשתם של הישראלים לכדורגל, ולכן המחירים מופקעים - בדרך כלל פי שניים או שלושה מהמחיר הנקוב. אפילו הליך הרכישה, גם מהסוכנויות הגדולות והמוכרות, נותן תחושה של מים גנובים: את הכרטיסים מקבלים בדרך כלל שעות ספורות לפני המשחק מסוכן מקומי. פעמים רבות כתובים עליהם שמותיהם של בעלי מנויים או של רוכשים אחרים. כותב שורות אלה התפלל שהשוטר בדורטמונד, גרמניה, לא ישים לב שהכרטיס למשחק של נבחרת ברזיל נושא בכלל את שמה של הברזילאית סוניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#