מנוע חיפוש קרובים: כך תדעו אם גווינת' פאלטרו היא קרובת משפחה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנוע חיפוש קרובים: כך תדעו אם גווינת' פאלטרו היא קרובת משפחה

כשהחיפוש אחרי שורשים משותף לכל כך הרבה אנשים, אפשר להבין איך נהפכה חברה קטנה לגנאולוגיה מבני עטרות לאחת המובילות בעולם

11תגובות

לפני 11 שנה, כשהיה בן 30, החליט גלעד יפת לקחת חצי שנה פסק זמן למנוחה ממרוץ החיים. זה היה אחרי שנתיים של מגורים בעמק הסיליקון, שבהן עבד בתפקיד טכנולוגי בחברה ישראלית. יפת היה בעיצומה של קריירת היי-טק, שהחלה אחרי השחרור מהצבא וכללה עבודה אינטנסיבית והרבה לילות לבנים.

מטרתה של ההפסקה היתה להקדיש את הזמן לגנאולוגיה - חקר המשפחה. יפת נדבק בחיידק שנקרא היסטוריה משפחתית כבר בסביבות גיל 13, כשהכין את עבודת השורשים בבית ספר, ו-17 שנה מאוחר יותר החליט שהגיעה ההזדמנות להשקיע בבניית אילן יוחסין משפחתי. הוא הסתובב עם מחשב נייד וסורק, פגש קרובי משפחה רבים וביקר בבתי קברות כדי למצוא קצה חוט לקרובי משפחה רחוקים באמצעות שמות ההורים החרוטים על המצבות. הוא הצליח לשחזר אילן יוחסין מרשים - ובדרך גם גילה שהוא מאוהב בתחום.

תוך כדי המסע יפת גילה שאין מספיק כלים טכנולוגיים טובים למי שמעוניין לחקור את שורשיו. הוא ניצל את הרקע ההנדסי שלו והחל לתכנת בעצמו. התחביב נהפך במהרה לעיסוק אינטנסיבי, ושנתיים לאחר מכן, ב-2003, הוא החליט לפתוח חברה שנקראה ענבלטק - על שם בתו ענבל - העוסקת בגנאולוגיה. "חשבתי שאתכנת, יהיו קצת מכירות ואצליח להתפרנס בכבוד, גם אם בהתחלה לא אביא משכורת", מספר יפת, "תוך כדי העבודה הבנתי שיכול להיות כאן משהו גדול יותר".

אייל טואג

ענבלטק, שב-2005 שינתה את שמה ל-MyHeritage ("לא יכולתי לקנות את הדומיין ענבלטק.קום, אז החלפתי שם"), היא כיום החברה השנייה הגדולה בעולם בתחום הגנאולוגיה. יש לה 55 מיליון משתמשים רשומים, 17 מיליון אילנות יוחסין שמשתמשים העלו ובנו באתר, כ-150 אלף מנויים משלמים ו-720 מיליון פרופילים (פרטים של אדם חי או מת). היא פועלת ב-36 שפות, כולל משתמשים באירן ובמדינות מזרח-תיכוניות אחרות, עם תת אתרים שמתאימים לתרבות המקומית בכל מקום.

האתר של מיי הריטג' הוא מעין רשת חברתית לקרובי המשפחה, שבה אפשר לעדכן תמונות וקטעי וידאו ולנהל צ'טים בין משתתפים רשומים המשתייכים לאותו עץ. האתר מאפשר לבצע התאמות חכמות בין פרטים שהזינו משתמשים שונים. הרעיון הבסיסי פשוט: שני משתמשים זרים לחלוטין שהקימו שני עצים נפרדים ושהמערכת מזהה בהם פרטים תואמים, מקבלים הצעה להתרשם מהחפיפה - בתקווה שכך יוכלו לאתר קרובי משפחה רחוקים.

"הטכנולוגיה שלנו, שנקראת Smart Matching, מאפשרת לגלות קרובים אבודים", מסביר יפת. "יוצרים אילן יוחסין לפי הידע הקיים, והאתר מצליב עם 17 מיליון אילנות אחרים שמשתמשים העלו. ההשוואה נעשית בחוכמה, לפי שמות, עובדות, תאריכים דומים. כך, למשל, אלכסנדר כהן יכול להיות ברוסיה אלכס קגן. המערכת יודעת לפצח דמיון בין שמות משפחה וכך מצליבים ומאתרים".

התרחבותה של החברה בשנים האחרונות ניכרת גם בתוצאות הכספיות. על פי הערכות, למיי הריטג' יש הכנסות שנתיות של 15 מיליון דולר. היא רווחית החל מהשנה ומעסיקה כיום 50 עובדים בישראל במשרה מלאה ועוד 15 במשרה חלקית בעולם. למיי הריטג' יש תוכניות התרחבות ל-100 עובדים עד סוף השנה, מתוכם 30 עובדים נוספים בישראל. התוצאות היפות חילחלו גם לעובדים, שקיבלו בחודש שעבר אייפדים במתנה מהמעסיק.

למיי הריטג' יש משרדים בהמבורג ובקולורדו, ובסך הכל גייסה החברה - השוכנת בנחלה גדולה במושב בני עטרות - 24 מיליון דולר בכמה סבבים שאיפשרו לה לרכוש חברות בתחום עיסוקה בארה"ב ובאירופה.

"אנשים רוצים לגלות מאיפה המשפחה באה ומה הופך אותם למה שהם", אומר יפת. "זה אתר משפחתי שבו אפשר לשמור על קשר עם המשפחה באופן שמזכיר את פייסבוק, רק שכל המשפחה נמצאת בו - כולל הסבא והסבתא. יישום פופולרי נוסף הוא שיתוף של תמונות משפחתיות. הגנת הפרטיות באתר טובה יותר מזו של פייסבוק. בזכות המסה הקריטית של המשתמשים אנחנו יכולים לגלות תגליות ולאפשר להם ליהנות מריבוי הנתונים".

ההצלבה נעשית בחינם, אבל אם המשתמשים רוצים ליצור קשר עם "התגליות" הם נדרשים לשלם מנוי שמחירו הממוצע הוא 100 דולר בשנה. המודל העסקי לא בנוי על פרסומות - דמי המנוי מהווים 90% מההכנסות ומרכיב נוסף מגיע ממוצרים פיסיים שהחברה החלה למכור, כמו פוסטר של אילן היוחסין.

מה מושך אנשים לתחום הגנאולוגיה?

"לכל אדם יש סיבות משלו, ואני לא מתיימר לדעת את הסיבות שדוחפות את כולם לתחביב. אחד הדברים המעניינים הוא שדרך חקר השורשים אתה לומד דברים חדשים על עצמך, ובאמצעות אבותיך אתה גם מבין מה גרם לך ליהפך למה שאתה. כל אחד רוצה לדעת מאיפה הוא בא. זה מסע לגילוי עצמי.

"זה תחביב ויראלי: אדם שעוסק בו מתחיל לחקור בני משפחה על עברם, ואז לאחרים נפתחות העיניים והם ממשיכים עם הבירורים. גם לטכנולוגיה יש חלק חשוב בהתרחבות התופעה. לפני 15 שנה היית חייב לנסוע לחו"ל ולבקר בארכיונים כדי למצוא גילויים. כיום אפשר להגיע לכל פינה בעולם מבלי לקום מהכיסא, ובכל יום עולים מסדי נתונים לאוויר עם מידע שהיה פעם רק בספריות. האינטרנט הפך את התחביב להרבה יותר נגיש".

עד כמה הצורך בחיפוש שורשים מאפיין את העם היהודי?

"בעולם היהודי תמיד היה חשוב לחתן את הילדים עם משפחות בעלות ייחוס - משפחה טובה של חכמים, למדנים ורבנים. לעיסוק הזה היתה חשיבות בשימור העם היהודי וכנראה שזה מלווה אותנו עד היום. לאחר השואה יצאו אנשים רבים בחיפוש אחרי מי ששרד. זו תופעה חזקה בעולם בכלל ובעם היהודי אף יותר".

מה הסיכוי למצוא משפחה שלא ידענו עליה?

"העולם הוא כפר גלובלי, ומי שילך אחורה מספיק יגלה בוודאי משפחה בחו"ל. אפילו כשמדובר במשפחה שלא ידענו על קיומה, סיכויי הגילוי גבוהים ביותר. לטכנולוגיית החיפוש החכם יש 25% הצלחה על כל אדם שנרשם באילן. כך שאם סטטיסטית מכניסים ארבעה אנשים, כנראה נמצא הצלבה עם אילן אחר. אם יוצרים אילן של 100-50 איש, יש סיכוי קרוב ל-100% שנצליח למצוא קרוב משפחה שידענו על קיומו או מישהו שהתגלה בפנינו.

"83% מההתאמות שאנחנו מוצאים הן נכונות. אנחנו יודעים את זה כי בתחילת השנה השקנו את היכולת להגיד אם 'התאמה חכמה' שנמצאה היא נכונה או לא, ובשבוע הראשון לבדו היו 4 מיליון הצבעות. הסיכוי לעלות על תגלית מרגשת הוא אדיר. לפעמים מגלים משהו מדהים ולפעמים סיפור עצוב. ההתאמה יודעת להצליב בין מידע בעברית ובאנגלית, ובכל מקרה אנחנו תמיד ממליצים לבנות אילן דו-לשוני - כך שקרובי המשפחה בישראל יוכלו לקרוא בעברית ואלה שבחו"ל באנגלית".

כמה זמן מקדישים הגולשים לבנייה של אילן יוחסין?

"יש כאלה שמגיעים אחורה עד הגאון מווילנה ורש"י. ד"ר יהודה קלוזנר, למשל, שהוא בן דוד שלישי של אבא שלי, הציב לו למטרה למפות את כל הקלוזנרים בעולם. גם הסופר עמוס עוז שייך למשפחה הזאת. קלוזנר יצר אילן של 175 אלף איש והגיע עד למאה ה-14. זה הישג בלתי רגיל. האתר הוא לא רק למשוגעים".

מה פרופיל המשתמשים?

"יש משתמשים מכל העולם. בהכללה גסה, המשתמשים הלהוטים הם מבוגרים יותר. לתחביב הזה נמשכים יותר בחצי השני של החיים מאשר בראשון. אמנם בני נוער רבים בכל העולם מתחילים לגלות עניין כבר בעבודת השורשים בבית הספר, אבל ההתעניינות הגדולה היא בשלב מאוחר יותר. זה קצת חבל, כי בגילים מבוגרים יותר לאנשים לא נשארים סבים וסבתות, ומידע רב הולך לאיבוד".

תחביב הגנאולוגיה מאפיין יותר נשים או גברים?

"זה משתנה ממדינה למדינה. בארה"ב הוא מאפיין יותר נשים, בצרפת יותר גברים ובישראל אין מובהקות לאחד המינים. גילינו שתי תופעות מעניינות: האחת היא שאילנות היוחסין שנפתחים על ידי גברים הם גדולים יותר מאילנות שנשים פתחו והם הולכים רחוק יותר. ייתכן שאפשר להסביר את זה בכך שלגברים יש דחף חזק יותר להתחקות אחרי שורשים, ואילו אצל נשים ההתמקדות היא בקרובים חיים.

"נקודה נוספת מעניינת היא שיש התאמה בין גודלו של האילן לבין הגיל של מי שפתח אותו. אילנות שבהם יש 10,000 אנשים ויותר, נפתחו על ידי אנשים בני 70-60. הסיבה לכך היא שלוקח שנים רבות ועבודה קשה לבנות אילן יוחסין".

אילו עוד תופעות מצאתם?

"העובדה שיש לנו בסיס נתונים גדול מאפשרת לנו למצוא מאפיינים של התנהגויות משפחתיות. כך למשל ניסינו לבדוק אם העובדה שלמשפחה נולדים ילדים מאותו מין תדרבן את ההורים לנסות שוב. במקרה של משפחות שבהן יש שלושה ילדים, גילינו שבקרב שיעור גבוה מאוד שני הילדים הראשונים הם מאותו מין, ובמקרה של משפחות בנות ארבעה ילדים אצל שיעור גבוה שלושת הילדים הראשונים מאותו מין. במיוחד אמהות לבנים ימשיכו עד שתיוולד בת. ערכנו סטטיסטיקה על פי אילנות יוחסין מכל העולם. מצאנו גם שיותר גברים מתחתנים עם נשים צעירות מאשר נשים שמתחתנות עם גברים צעירים".

כמה אנשים מכיל אילן יוחסין ממוצע וכמה דורות אחורה?

"אילן יוחסין ממוצע מכיל 42 אנשים, והאילן הגדול ביותר מכיל יותר ממיליון איש. אילן ממוצע של משתמש חובב מגיע לרוב עד חמישה דורות אחורה. לעם היהודי קשה לבנות אילנות שנמשכים שנות רבות אחורה, כי הקהילות היהודיות הושמדו במקומות רבים ותעודות ורישומים נשרפו. קשה למצוא תיעוד מהמאות ה-17 וה-18, ואילנות רבים נתקלים בחומת אבנים היסטורית שקשה לעבור. לעתים קרובות, מי שמצליח לפרוץ אותה הוא נצר למשפחת רבנים מפורסמים - כי למשפחות כאלה יש תיעוד גדול יותר. למשל, אם אתה צאצא של הגאון מווילנה, מצבך מצוין - כי צאצאיו שהתגאו בייחוס תיעדו את השושלת.

"בכנסיות, לעומת זאת, שרדו תעודות הטבלה ופטירה ומרשמי אוכלוסין. בארה"ב נהוג לעשות מרשם כל עשר שנים מאז 1790. הבעיה היא שרוב האנשים היגרו לארה"ב מאירופה, כך ששביל העדויות נהפך לבעייתי. בישראל לא ערכו מרשמים מסודרים כל כך. צריך לזכור גם שיהודים רבים עלו ארצה בהעפלה בלתי חוקית, ובשום מקום אין תיעוד מסודר של מי היה על האניות האלה. ובכל זאת, יש בונוס אחד לעם היהודי - על מצבות של יהודים נהוג לכתוב את שם האב ואצל הנוצרים לא. לכן יהודי שמצליח למצוא מצבה של קרוב רחוק, יגלה דור אחורה".

שינוי חיובי בחייהם

אתרי הגנאולוגיה מצליחים לחבר בין קרובי משפחה רחוקים ומספקים סיפורים מרגשים. דיוויד גרינברג האמריקאי, 65, היה בטוח שמשפחתו נכחדה בשואה. לפני כמה שבועות יצר אתו קשר משתמש דובר רוסית בשם גרגורי יפת (אין קשר משפחתי לגלעד יפת) ואמר לו שקיבל התאמה חכמה באתר מיי הריטג', שלפיה סבתו וסבו של גרינברג היו אחים ושכל המשפחה שרדה את השואה. גרינברג הנרגש, שכבר החל לתכנן בדיקת די.אן.אי כוללת, ביקש לראות תמונה של אמה של הסבתא, שרה רלקין, שאותה הצליב עם תמונה שיש לו - ואכן התברר שזו אותה אשה. המשפחות החלו לפתח קשר ונפגשו לאיחוד משפחתי בחודש שעבר.

סיפור מרגש נוסף הוא זה של ג'ון פיליפס, 78, פנסיונר מסידני שבאוסטרליה. פיליפס בנה באתר אילן משפחתי, ובאמצעותו התברר כי לאשתו נטליה - שסבה וסבתה נספו בשואה - יש בת דודה בשם מריאנה, שהקשר עמה ניתק לפני 67 שנה. השתיים הופרדו ב-1941 וכל אחת היתה בטוחה שהשנייה נספתה.

הגילוי התרחש לאחר שפיליפס רשם בעץ המשפחתי באתר את שמה המקורי של אשתו, נטליה קרלובנה מיטנברג. משפחת מיטנברג היתה היחידה בשם הזה בלנינגרד באותה תקופה, כך שנכדה של מריאנה - שגם הוא היה פעיל במיי הריטג' - זיהה את הקשר המשפחתי. במארס 2009 קיבל פיליפס מייל מדימיטרי מהעיר ריגה שבלטוויה, שסיפר על התגלית בהתרגשות. אמה של נטליה ואמה של מריאנה היו שתיים מתוך תשעה אחים, ונראה שהן היחידות ששרדו. בספטמבר 2009 נסעו ג'ון ונטליה ללטוויה למפגש עמוס דמעות עם מריאנה ומשפחתה.

"במקרים רבים אנחנו יוצרים שינוי חיובי בחיים של אנשים. זה אולי נשמע נאיבי, אבל קצת שיפרנו את חייהם", אומר יפת.

העיסוק בגנאלוגיה אינו דבר חדש, אבל רק בעשור האחרון הוא קיבל דחיפה משמעותית ונהפך לתחביב השני השכיח בארה"ב אחרי גננות. את הפופולריות רואים גם בהצלחה של חברות כמו Ancestry.com, המתחרה המובילה של מיי הריטג' והחברה עם מאגר המידע הגדול בעולם בתחום - 1.4 מיליון מנויים. אנססטרי הונפקה בנאסד"ק לפני שנה וחצי, ומאז היא יותר מהכפילה את שוויה ל-1.6 מיליארד דולר. החברה רשמה ב-2010 הכנסות של כ-300 מיליון דולר ורווח של כ-36 מיליון דולר.

באנססטרי מבינים עד כמה יחסי הציבור חשובים כדי למנף את החברה. האתר באוסטרליה, לדוגמה, הציע 30 ימי חברות חינם ואיתור של קשרים מלכותיים תחת הכותרת: "האם יש לך קשר משפחתי לוויליאם ולקייט?". החברה היא גם נותנת החסות לגרסה האמריקאית של תוכנית הטלוויזיה התיעודית "מי אתה חושב שאתה?". הסדרה הבריטית במקור, שזכתה לגרסאות במדינות נוספות, עוקבת אחרי סלבריטאים שמגלים את שורשיהם המשפחתיים (העונה הראשונה של הגרסה האמריקאית משודרת ב-yes דוקו).

כך, למשל, בתוכנית ששודרה בארה"ב בתחילת החודש הזילה גווינת' פאלטרו דמעות לאחר שגילתה שאחד מאבות אבותיה בשושלת פלטרוביץ' מצפון-מזרח פולין היה רב מומחה בתורת הקבלה, שיוחסו לו כוחות מיוחדים.

שחקנים נוספים שהשתתפו בסדרה הם מתיו ברודריק, שרה ג'סיקה פרקר, ליונל ריצ'י, סוזן סרנדון, ליסה קודרו (שגם מפיקה את התוכנית), ונסה וויליאמס וברוק שילדס. באחת התוכניות נסעה השחקנית קים קטרל (סמנתה ב"סקס והעיר הגדולה") למסע שורשים בבריטניה, כדי לגלות את הסיפור מאחורי ההיעלמות של סבה לפני 70 שנה, כשאמה היתה בת 8. כשקטרל התחילה את המסע, היא ידעה רק את שמו ובהמשך גילתה שהקים משפחה חדשה, לא הרחק ממשפחתו הישנה - אף על פי שמעולם לא התגרש.

האם גם במיי הריטג' מקווים לייצר תהודה באמצעות חיפושי שורשים של ידוענים מקומיים? "אין לנו כוונות קונקרטיות, אבל אנחנו מודעים לכך שזאת אחת הדרכים לקרב אנשים לתחום", אומר יפת. "לא עשינו עם זה כלום בינתיים. לפני כמה שנים נפגשתי עם גיא פינס, שהוא קרוב משפחה שלי, ודיברנו על זה. החברה היתה אז קטנה ועבדו בה חמישה אנשים. אולי הגיע הזמן להיפגש שוב. פינס הוא ללא ספק הדרך הטובה ביותר להגיע לידוענים".

כדי להבין עד כמה התחביב הזה היה נישתי לפני 10 שנים, מספיק לשמוע את הדרך שעבר יפת בניסיון למצוא משקיעים. "קיימתי עשרות פגישות כדי לנסות לגייס כספים. קרנות הון סיכון לא רצו לשמוע על התחום. זה לא היה פופולרי, לא היו רשתות חברתיות, לא היו סטארט-אפים בתחום והן לא ראו את הפוטנציאל שאני ראיתי בגנאולוגיה. כיום כבר יש 100-150 חברות מתחרות. קיבלתי רק תשובות שליליות. אולי לא הייתי מספיק משכנע".

בסופו של דבר השקיעו בחברה איש העסקים אביב רייז, מבעלי המניות בליוורמור השקעות שבאותה תקופה הנפיקה בלונדון (אז בשם אמפייר אונליין); ויובל רכבי, ממייסדי BRM ואחד מהמשקיעים הראשונים בצ'ק פוינט. הם השקיעו 4.5 מיליון דולר בשנותיה הראשונות של החברה ("הם גם נאמנים לחברה וגם בעלי יכולות פיננסיות"). משקיעות נוספות הן קרנות ההון סיכון האירופיות אקסל ("שכיום ידועה כמשקיעה בפייסבוק") ואינדקס ("שהשקיעה גם בסקייפ"), שהשקיעו ביחד כ-20 מיליון דולר.

יפת מספר שעד לפני שלוש שנים, החברה הציעה את מוצריה בחינם, וההתמקדות היתה בגדילה. "מאז 2008 שמנו דגש גדול יותר על בניית חברה רווחית, ובאמצע 2010 הצלחנו להגיע לזה. מדי חודש אנחנו מגדילים את ההכנסות, שמגיעות בעיקר ממנויים. המשתמשים קונים מנוי כדי לקבל תכונות מתקדמות יותר, כמו היכולת להעלות יותר תמונות ותמיכה טכנית משופרת".

ההתרחבות של מיי הריטג' נעשתה בחלקה באמצעות רכישות. ב-2006 היא קנתה את החברה האמריקאית Pearl street software מקולורדו, ובאמצעותה הוסיפה טכנולוגיות חדשות ומשתמשים מארה"ב. בתחילת 2010 היא רכשה את המתחרה הגדולה באירופה, חברת Verwandt, וקיבלה עוד 11 מיליון משתמשים עם כל אילנות היוחסין והתמונות שלהם. יפת מספר שהרכישה הזאת הפכה אותם למובילים בשוק באירופה.

מקום שני בעולם

יפת גדל בירושלים, למד בתיכון שליד האוניברסיטה ושירת בצבא בתפקיד טכנולוגי. לאחר השחרור הוא הצטרף לחברת BRM ועבד שם בחטיבת האנטי וירוס - שנרכשה בהמשך על ידי סימנטק - כראש צוות "מפצחי הווירוסים". במקביל הוא למד הנדסת מחשבים בטכניון. לאחר ארבע שנים וחצי ב-BRM, עבר יפת לחברת ההיי-טק בקווב, ושם עבד עוד ארבע שנים וחצי (מתוכן שנתיים בעמק הסיליקון), תחילה בתפקידי תכנות ולאחר מכן בניהול מוצר.

הוא מתגורר במושב בני עטרות שליד יהוד, ובמושב נמצאים גם משרדי החברה, בבית פרטי בעל שתי קומות, ולצדו חצר ענקית. "שמתי עליו עין עוד לפני שהחברה קמה, וכשהוקמה פניתי לבעל הבית שהסכים להשכיר את המקום", מספר יפת. לאחר שהחברה החלה להתרחב, נשכר בית קטן נוסף באותה נחלה, וכעת מתכנן יפת להמשיך להתרחב. חיבתם של מנהלי החברה לתחום שבו הם עובדים מתבטאת גם באופן שבו הם מוצגים באתר - תמונה עדכנית לצד תמונת ילדות - ובכרטיסי הביקור שלהם, שנושאים תמונה היסטורית משפחתית בשחור לבן.

בפעילות של מיי הריטג' יש מרכיב שיווקי משמעותי, והאסטרטגיה מבוססת על מנהלי ארצות. לחברה יש שמונה בלוגים בשפות שונות, שמתעדכנים כל יום. "אף על פי שאנחנו קטנים, המטרה היא להצטייר כיותר גדולים וגלובליים", אומר יפת.

לפי רשימת 50 אתרי הגנאולוגיה הפופולריים בעולם, נמצאת מיי הריטג' במקום השני - אחרי אנססטרי הוותיקה שקיימת מאז 1983 ובסיסה ביוטה, שם גרים מורמונים רבים המהווים את רוב עובדי החברה. "הגנאולוגיה היא חלק מהותי מהדת המורמונית בארה"ב. יש מאות אלפי מורמונים שעוסקים בגנאולוגיה", אומר יפת. 60% מחברי הדירקטוריון של אנססטרי הם דווקא יהודים ("יש משהו שגורם ליהודים להצטיין בחברות מהסוג הזה"). יפת מוסיף שביוטה יש כ-20 חברות נוספות שעוסקות בתחום הגנאולוגיה, ואנססטרי היא עבורו מודל לחיקוי מבחינות רבות.

איך אתם מבדלים את עצמכם מהם?

"אנססטרי היא חברה מצויינת שמנוהלת יוצא מהכלל, אבל היא פחות חברתית ממיי הריטג'. היא שמה דגש על חקר העבר, ואצלנו יש יותר דגש על החיבור של העבר להווה. לדוגמה, אנחנו מאפשרים לשתף תמונות משפחתיות עם קרובי משפחה. באנססטרי לא מעודדים את זה. הם רוכשים חברות שמחזקות את הפן המחקרי, חברות שמציעות לאנשים חקירה היסטורית. זה לא משהו חברתי. הם מתעמקים בעבר ואנחנו משתמשים בעבר כפלטפורמה לשמירה על קשר עם המשפחה בהווה.

"האתר של אנססטרי מנסה למצוא תוכן רלוונטי באופן אוטומטי, כמו תעודת פטירה של קרוב. אנחנו נעזרים בהתאמות החכמות כדי להפגיש עם קרוב משפחה חי שאולי לא ידעת על קיומו. הם מזמנים מפגשים עם אנשים מתים, ואנחנו - עם אנשים חיים. אנחנו רוצים להיות הרשת החברתית הגדולה בעולם למשפחות, כמו שלינקד אין היא הרשת העסקית הגדולה ופייסבוק היא הרשת לחברים. אנחנו כבר נמצאים בכיוון הזה, כי מתוך 55 מיליון נרשמים, רק 17 מיליון מתעניינים בהיסטוריה והשאר הם קרובי משפחה".

תמונה של משפחה מורחבת
אי-אף-פי

אפשר להניח שגם ההנפקה המוצלחת של אנססטרי היא מודל מבחינתכם?

"הנפקה באה בחשבון בעתיד. כדי שזה יתאפשר נצטרך להמשיך לצמוח בקצב הנוכחי. אנחנו לא יכולים להנפיק מחרתיים. צריך לזכור שאנססטרי הוקמה ב-1983. לוקח זמן להתבסס בתחום. לא אגיד שאנחנו רוצים לנצח אותם כי זה לא משחק סכום אפס, ושתי החברה יכולות להצליח. ב-2010 שילשנו את ההכנסות, ואם נצליח להמשיך בקצב הזה - הנפקה תהיה רלוונטית. אנחנו צריכים גם להמשיך לגייס עובדים מעולים. 25-30 עובדים נוספים, בעיקר מפתחים, יהיו משמעותיים עבורנו.

"אנחנו רוצים להמשיך לגדול עצמאית או להיות חלק מחברה חזקה יותר, כמו גוגל או פייסבוק. אנחנו רוצים להמשיך להיות חברה שמצליחה לעשות את זה מישראל, מהכפר הציורי של בני עטרות".

אתה חושב שבקרוב תגיע הצעה מגוגל או מפייסבוק? בינואר צירפה אנססטרי לדירקטוריון שלה בכיר בפייסבוק, מה שיכול לרמז על תוכניות לשיתוף פעולה עם הרשת החברתית המובילה.

"זה מסמן שבאנססטרי רוצים את הרוח של פייסבוק אצלם. כששואלים אותי מתי יקנו אותי, קל לי יותר להגיד מתי אקנה את החברה הבאה. אנחנו קיימים כבר חמש שנים וזאת תהיה ריצת מרתון, עד שהשירות יהיה טבעי למשפחות. יכולה להגיע הצעה כזאת, אבל זה ייקח זמן. המודל העסקי שלנו יציב, אנחנו לא תלויים בלקוח אחד בודד ותמיכה ב-55 מיליון משתמשים היא אתגר אדיר".

עוד מתחרה מוכרת שלכם היא חברת ג'יני האמריקאית, שנמצאת במקום השישי ברשימת אתרי הגנאולוגיה הפופולריים. עד כמה היא מהווה איום?

"ב-2007 עשתה ג'יני הרבה גלים כשגייסה 10 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון דולר. זה היה שווי ענק לגיוס ראשון. היזם של ג'יני, דיוויד סאקס, היה המנכ"ל של פייפאל וקיבלנו מתחרה חזק. אבל זה גם עזר לנו להראות שיש שוק ובמידה מסוימת זה הקל עלינו לגייס. כיום ג'יני היא איום פחות משמעותי".

פגשת בשנים האחרונות משקיעים שלא האמינו בכם?

"לא, ואני גם לא מתעסק בזה. אחד המשקיעים שפיספס אותנו היה מייקל אייזנברג. באתי אליו ב-2004, כשהוא היה אז בקרן ההון סיכון יזראל סיד פרטנרס. עליתי אליו כמה פעמים לירושלים להציג את החברה. הוא התעניין באופן מסוים, אבל לא מספיק כדי להשקיע. ב-2006, כשהתחלנו להמריא, הוא רצה להשקיע - אבל אז אקסל נכנסו. אנחנו עדיין ביחסים טובים ומי יודע, אולי בסוף נגייס ממנו".

איך אתם מתכננים להמשיך להתפתח מבחינת הכנסות ורווחיות?

"לא בכל דבר אנחנו מחפשים להרוויח יותר, אנחנו מחפשים את ההתחייבות. זאת הסיבה לכך שהיינו חינמיים תקופה, כי היה לנו חשוב להשיג את הפרישה. לטוויטר יש שווי שוק אדיר כי אנשים בטוחים שכשהם ירצו להרוויח, הם יוכלו. אחד ההישגים של פייסבוק הוא שמשתמש ממוצע באתר נכנס כל יומיים בערך. אנחנו עוד לא שם ואחד האתגרים הוא להיות משמעותיים יותר, כך שייכנסו יותר משתמשים על בסיס יום-יומי".

ואיך תהיו משמעותיים יותר?

"אנחנו עובדים על חיבור מעניין לפייסבוק. יש מידע רב שנמצא בפייסבוק, ושם הוא לא כל כך נגיש. לדוגמה, פייסבוק לא יודעת את הקשר המדויק שלך עם קרוב משפחה. אנחנו עובדים על חיבור חזק וחכם, שיאפשר להעביר מידע ובמקרים מסוימים גם בכיוון ההפוך".

כבר יצרתם קשר עם פייסבוק?

"אקסל, שמשקיעה בפייסבוק, משקיעה בנו, ודרכם יש לנו קשר קצת יותר קרוב לפייסבוק מלחברות אחרות".

ומה השלב הבא מבחינתכם?

"בנוסף לארבע רכישות שכבר הצהרנו עליהן, יש שתיים אחרות שעדיין לא מותרות לפרסום. יש כל הזמן פרסומים על רכישה של חברות ישראליות, ואנחנו מתעניינים יותר בחברה הבאה שנקנה. אנחנו יותר מתעניינים בלקנות מאשר בלהיקנות.

"העבודה הקשה נמשכת כל הזמן. אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. במשך השנים לקחתי סיכונים רבים, ובשנתיים הראשונות לקיומה של החברה משכתי שכר מינימום ולקחתי משכנתא על הבית. התחום תחרותי ואנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כל הזמן. ייתכן שגנאולוגיה נשמע כמו תחום מיושן - אבל הוא כל כך חדשני".

מיי הריטג'

הקמה: 2003, האתר פועל מ-2005

מיקום: בני עטרות, המבורג, קולורדו

מנכ"ל: גלעד יפת

גיוסים: 24 מיליון דולר

עובדים: 50 במשרה מלאה בישראל ו-15 במשרה חלקית בעולם

מנויים בתשלום: כ-150 אלף

מחזור 2010: כ-15 מיליון דולר (הערכות)

בעלי מניות: קרנות אינקדס ואקסל, אביב רייז, יובל רכבי, גלעד יפת ועובדי החברה

עצות לגנאולוג המתחיל

דניאל רייז ודניאל הורוביץ, מיי הריטג'

1. החליטו איזה ענף של משפחתכם הכי מעניין אתכם לחקור, התחילו באדם שאתם יודעים עליו כמה עובדות מוצקות ועשו את דרככם אחורה. כתבו את כל הפרטים הידועים לכם - תאריכי לידה, נישואים ופטירה, שמות, אירועים - כל פיסת מידע תסייע במחקר.

2. הציגו בפני בני המשפחה המבוגרים תמונות משפחתיות ישנות ונסו לעורר את זיכרונם. הכינו רשימת שאלות על אנשים שהייתם רוצה לדעת עליהם יותר.

3. תעדו ותייקו כל פיסת מידע שאספתם. יש תוכנות רבות המיועדות לגנאלוגים, דוגמת Family Tree Builder, שיקלו על עבודתכם, יבהירו בדיוק מה יש לכם ביד ומה עדיין חסר ויאפשרו לכם להפיק תרשימים נאים עבור קרובי המשפחה.

4. רשומות ומאגרי מידע על תושבים נאספו בארצות רבות ונשמרו מאות שנים. נסו לאתר רשומות בסיסיות כגון לידה, נישואים, פטירה או מרשם אוכלוסין. יש רישומים שיצריכו חיפוש בספרייה או בארכיונים ממשלתיים, אך רבים מהם הועלו לאינטרנט ואפשר למצוא אותם במנועי חיפוש גנאלוגים דוגמת www.mocavo.com ו-www.ancestry.com.

5. האתר של "העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה" (www.isragen.org.il) מכיל אוסף אדיר של רשומות מהתקופה העות'מנית דרך ימי המנדט הבריטי ועד ימינו. המאגר מתעדכן באופן שוטף, ושווה לקפוץ לביקור מדי פעם ולראות מה התחדש.

6. מקור חשוב נוסף לגנאולוג היהודי הוא האתר האמריקאי www.jewishgen.org) JewishGen), שמסד הנתונים שלו מכיל מיליוני רשומות. ארכיוני "יד ושם" (בירושלים, ברמת גן או באתר www.yadvashem.org) הם מקור מצוין לאיתור מידע על קורבנות שואה וניצולים. ארכיון בית התפוצות באוניברסיטת תל אביב והארכיון הציוני המרכזי בירושלים גם הם יעדים מומלצים לאיתור שמות ומידע על אנשים בארץ ובעולם. פורום שורשים משפחתיים בתפוז הוא אתר מומלץ להתייעץ בו עם חובבי גנאולוגיה אחרים מישראל.

7. בסניפי "העמותה היhttp://www.isragen.org.ilשראלית לחקר שורשי משפחה" (www.isragen.org.il) מקיימים הרצאות ופגישות בנושאי גנאולוגיה ויש גישה לספריות מתמחות ולמאגרי מידע ייחודיים. מידע עדכני, סיפורים מעניינים וטיפים למחקר תוכלו למצוא גם בבלוגים כגון http://blog.myheritage.com ו-http://tracingthetribe.blogspot.com, מקור מרכזי לעדכונים בנושאי גנאולוגיה יהודית.

8. התחקיתם אחרי אבותיכם, בניתם עץ משפחה, מצאתם תמונות מעניינות ואספתם סיפורים? אל תשמרו את האוצרות האלה לעצמכם - העלו אותם לאתרים שמיועדים לכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#