הטיימס, הם משתנים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטיימס, הם משתנים

תגובות

"ניו יורק טיימס" הוא אחד ממותגי התוכן המובילים בארה"ב ובעולם. מדובר בחבילת נייר איכותית ועבה במיוחד, חלק ממסורת, מסגנון החיים של רבים מאתנו. קמים בבוקר, אוספים את העיתון ממפתן הדלת, וקוראים מה קורה בעולם. אז זהו, שלא ממש. יותר ויותר אני מוצא, כמו רבים מביניכם, שחבילת הנייר המושקעת נותרת בשלמותה ומיתוספת ונערמת על אחיותיה מאתמול, בעוד שאת הקריאה, כולל ב"ניו יורק טיימס", אני עושה במחשב או באייפד. את המציאות המודרנית הזו מכירים היטב בכל מערכות והנהלות העיתונים בעולם, שם נאלצים להתמודד עם קריסת ההכנסות מהמהדורות המודפסות, וגם עם הקוראים, שרגילים כבר שנים לקבל את כל התכנים ברשת חינם אין כסף.

ובכן, בשבוע שעבר השיק "ניו יורק טיימס" חומת תשלום על המוצרים הדיגיטליים שלו. מדובר בפיסת תוכנה שעלתה כ-40 מיליון דולר, והיא נועדה לוודא שאם אתם רוצים לקרוא את העיתון במהדורה הדיגיטלית שלו, תצטרכו לשלם. כתבתי כאן כבר לא פעם בעבר, שתוכן איכותי וגם חינמי ברשת הוא רעיון יפה ורומנטי, אבל נטול כל בסיס כלכלי. ייצור תוכן מצוין ועיתונות איכותית עולים הרבה כסף, ומודל ההכנסות מפרסומות ברשת לעולם לא יאפשר להמשיך ליצור תוכן איכותי לטווח הארוך - הבחירה היא בין הורדת רמת התוכן, גביית תשלום עבורו או סגירת העסק. לכן, אין כאן הפתעה עצומה שדווקא "ניו יורק טיימס", שאמון בעיני עצמו ובעיני קוראיו על איכות נטולת פשרות, הוא זה שלקח על עצמו לנסות ולהוביל שינוי תפישתי. נכון, רופרט מרדוק עשה את זה כבר עם ה"וול סטריט ג'ורנל", אבל תתקשו מאוד למצוא ולו מנוי אחד שלו שמשלם מכיסו הפרטי, ולא באמצעות כרטיס האשראי של התאגיד שמעסיק אותו.

בכוונה תחילה, השיק "ניו יורק טיימס" חומת תשלום מלאה באינסוף חורים, כזו שמאפשרת לכל מי שמוכן להתעסק קצת עם המחשב שלו לעקוף אותה ללא מאמץ רציני. לכולנו מותר לקרוא עד 20 מאמרים בחודש, ועוד חמישה כשמגיעים מגוגל. מנויי המהדורה המודפסת מקבלים גישה דיגיטלית חינם, השאר ישלמו בין 15 ל-35 דולר בחודש לפי צורכיהם וציוד המחשוב שלהם, והחוכמולוגים ימשיכו לקרוא הכל חינם. בעיניי זו גישה נבונה ומעניינת. כך הם מאפשרים לגיקים ולפונדמנטליסטים של הרשת החינמית להרגיש חכמים יותר מכולם, ולאלה שמאמינים שהוגן וראוי לשלם עבור תוכן איכותי גם ברשת, או לאלה שלא ממש מתעניינים בהחלפת דפדפנים או בניקוי ה-cache שלהם (שתיים מתוך שלל דרכים לעקוף את חומת התשלום), לשלם מחיר סביר. מדובר בניסיון לעשות מקסימיזציה של ההכנסות שלהם דרך price discrimination המבוסס על נכונות לתשלום שונה של קהלי יעד שונים. כמובן שהעיתון מודע היטב לפרצות בחומה, ולאורך זמן, אם הניסיון יצליח, יוכל להחליט אם להדק את הרשת ולסגור את חלקן או כולן.

אם מביאים בחשבון שלאתר "ניו יורק טיימס" בלבד יש יותר מ-30 מיליון מבקרים שונים בחודש, הרי שאם רק מיליון מהם, הנאמנים שבנאמנים, ישלמו 15 דולר בחודש, תהיה התוצאה עלייה של 180 מיליון דולר בהכנסות מדי שנה, יותר מהדרוש כדי לאזן את העיתון המפסיד. לאור ההחלטה להשיק למעשה חומת תשלום חלקית, הסיכון האמיתי הוא דווקא האובדן הפוטנציאלי של התנועה לאתרי העיתון, שהרי ירידה בטראפיק תביא מן הסתם גם פגיעה בהכנסות מפרסומות און ליין. אני סבור שזה סיכון לטווח קצר בלבד - נכון שחומת התשלום עשויה להפנות חלק מהטראפיק למתחרים כמו AOL או yahoo, אבל כאמור, אם אלה יסתמכו בטווח הבינוני והארוך על הכנסות מפרסום בלבד, הם ייאלצו לספק תוכן נחות מזה של "ניו יורק טיימס". אין שום קסם כלכלי או טכנולוגי שיכול לפתור את המשוואה הזו אחרת.

גטי אימג'ס

אני חושב ש"ניו יורק טיימס" עושה צעד חכם ואמיץ, ומנהל את הסיכונים באופן מחושב ונכון. העיתוי של השקת חומת התשלום מצוין, הרבה בזכות ההצלחה העצומה של עולם האפליקציות (בעיקר הודות לאפל עם האייפון והאייפד). אלה הפכו את התשלום עבור שירותים ותכנים במכשירי קצה ניידים להרבה יותר לגיטימי מזה שהיה בעולם ה-PC והפכו את חזון המיקרו-פיימנטס למציאות. המהלך של העיתון זוכה כמובן להרבה ביקורת וגם להרבה שבחים. בעיניי זה אינדיקטור חשוב לכך שהם עשו משהו שונה, לא צפוי, ושהשוק לא ממש יודע איך לעכל את החידוש. בעולם הזה שונה זה הכרחי ומצוין, מכיוון שהדרך היחידה היא לנסות מודלים חדשים. אחרת, כאמור, האופציה היא כנראה לסגור את הבסטה. "ניו יורק טיימס" הוא ארגון מסורתי מאוד, ועם הרבה להפסיד - הכנסות של 2 מיליארד דולר בשנה. נראה שהם הבינו והפנימו ש-2 מיליארד הדולרים שלהם נתונים בסכנה אמיתית, ולכן הם זזים בכיוון הנכון בשכל ובמתינות. גם לארגונים מסוגו של "ניו יורק טיימס" ברור כיום לחלוטין שעתידה של העיתונות הוא דיגיטלי נטו. אחרי הכל, קשה מאוד לעשות like, share או tweet לחבילת נייר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#