חשבתם שהאינטרנט חופשי? חשבו שוב - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשבתם שהאינטרנט חופשי? חשבו שוב

7תגובות

לרגע, איפשהו ב-1999, נדמה היה שלמרות השמועות על מותו, על חוסר הרלוונטיות שלו - ובעיקר, הנוקאאוט המוחץ שהחטיף לו יריבו המר - הסוציאליזם נמצא בדרך לעשות קאמבק. קאמבק היא מלה קפיטליסטית מאוד - היא מתחפשת לנאיבית, מטבע התכתבותה עם נוסטלגיה ועם ערגה לעבר תמים. אבל עמוק מתחת לאריזה הבלתי מאיימת שלו, הקאמבק הוא דרכו של הקפיטליזם לעשות שימוש חוזר בחומר שכבר מוצה, לנסות ולסחוט טיפה נוספת של עסיס מלימון שיובש די צורכו, והכל בשם הצורך לייצר רווחיות, כאן ועכשיו.

אין מספיק אנרגיה יצירתית? אין בעיה: נמחזר קונצפט שעבד בעבר, ניקח פרה חולבת מזדקנת, נצבע את שפתיה באדום ונחולל בקול גדול: "קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות, את ההיא שהיתה פעם משהו. בטח התגעגעתם אליה. עכשיו תשלמו". סליחה, מעצור קטן ברצף הנרטיבי.

מכל מקום, ב-1999 הגה שון פנינג (בסרט "הרשת החברתית" גילם אותו בחן רב ג'סטין טימברלייק) את הקונצפט המהפכני של Peer To Peer ברשת האינטרנט. ובעברית פשוטה: הרשת שייכת לכל חבריה. התוכן שבה שייך לכולם וכל אזרח רשת מקבל ונותן תוכן, עד שנוצרת שיתופיות מושלמת, שבה התוכן - במקרה הזה קבצי מוסיקה - הוא נחלת כולם, ללא הבדל, דת, מין, גיל וגו'. מחשב ביתי וחיבור לאינטרנט הם תעודת התושב היחידה שהיתה דרושה בעידן האוטופי החדש הזה, שתפס את האנושות, את הקפיטליזם, ובטח את תעשיית התקליטים - לגמרי לא מוכנים.

אבל אז הקפיטליסטים התעוררו. פנינג קרא תיגר על המנגנון בדרך שבה איש לא העז לקרוא תיגר מעולם. הצניחה בהכנסות של חברות התקליטים היתה כה רדיקלית, עד שהיא יצרה בכוח המציאות תגובת שרשרת טכנולוגית ומסחרית - שבחוליות האחרונות שלה ניצבים אפל והאייטונס. ראו זה פלא: הקפיטליזם לא נכנע, הוא פשוט מצא דרך אחרת לשמר את פירמידת ההכנסות.

האינטרנט, במיוחד בשנות ה-2000, היה נביאו של הסוציאליזם החדש: מפלצות ענק דוגמת גוגל, פייסבוק וכעת טוויטר איימו לערער את הסדר הישן - לחלק את המידע, את הקטגוריזציה ההיררכית ואת משאבי התקשורת באופן שוויוני, הרחק מהישג ידם של בעלי האחוזה. אלה, שעד שנות ה-2000 חלשו על כל המשאבים בכדור הארץ, גילו כי המהלך שמתחולל מתחת לאפם הוא קריסה מסחררת של אחיזתם בצמתים המחברים בין האנשים. גוגל יצר ביזור של המידע וחלוקה שלו בין מיליארדי סוכנים שווים בכוחם. פייסבוק יצר הפרטה של התקשורת הבינאישית ויתר מנגנוני תקשורת ריכוזיים, שאיפשרו למדינות ולמנגנונים מאורגנים אחרים לשלוט בקבוצות אנשים גדולות. סקייפ ניסה לעקוף את תאגידי הטלפוניה, יוטיוב, בי-טורנט, פייראט-ביי ואחרים - את תאגידי תוכן הווידאו, הטלוויזיה והקולנוע, ולרגע היה נדמה כי האנדרלמוסיה הטכנולוגית הזאת אינה כאוס עסקי שימוטט כמה וכמה תעשיות (כפי שאיימו בעלי ההון שנושלו מאחיזת החנק שלהם על נכסים בשווי מיליארדים רבים מאוד) כי אם שחר של יום סוציאליסטי חדש, פתח נדיר לחברה אנושית חדשה, המבוססת על שוויוניות, על שקיפות, על אינטרס עליון יחיד - רצונו של הפרט - ועל פוטנציאל למכנה משותף כלל אנושי רחב.

ואז, כצפוי, נכנסו התאגידים לתמונה. תחילה הם ניסו לתבוע, לרדוף אחרי "מפרי זכויות היוצרים" (כאילו שהם עצמם לא עשקו במשך כל המאה את אותם יוצרים בדיוק, שאת עלבון זכויותיהם הם באו לתבוע כעת) ולהלך עליהם אימים בבתי המשפט. כשהם גילו ש - א. אין כל דרך מעשית לתבוע מאות מיליונים של אנשים, לאתר אותם או להרתיע אותם; ב. מערכות המשפט והחוקות ביותר ממדינה אחת מגנות על זכויות הפרט לא פחות מאשר שהן דואגות לאינטרסים המסחריים של התאגיד - הם הלכו על השיטה הבטוחה: קנו אותם בכסף.

נאפסטר הוא כיום אתר רכישת קבצים לכל דבר. לא מצליח במיוחד, יש לציין. גוגל עסוק בהדפסת כסף ירוק על גבה של אוטוסטרדת המידע שהקימה לטובת האנושות כולה (Do no evil ושטויות כאלה), פייסבוק עסוק בהשבחת המודל העסקי שלו, במירוק השווי העסקי שלו ובהערכות שווי, חדשות לבקרים. טוויטר גם הוא עוסק זה חודשים ארוכים במציאת מודל עסקי שיאפשר לו להיות גם פלטפורמה תקשורתית משגשגת וגם עסק רווחי.

בסופו של דבר, הניסוי של פנינג הסתיים לא בשחר סוציאליסטי חדש כי אם במוטציות קפיטליסטיות יצירתיות. הקפיטליזם, בדיוק כמו כל מחלה אוטואימונית, יודע להמציא את עצמו מחדש, להתאים את עצמו לרוח התקופה, למצוא פתרונות נגד לפתרונות נגד ולהבריק בכל פעם שנדמה כי הקץ מקיץ עליו. כמו שהאיידס והסרטן חכמים יותר מכל תרופה, כך גם הקפיטליזם יודע לשכפל את עצמו בדרך שכל חיסון טכנולוגי יהיה רפה לעומתו.

כשאתם גולשים ברשת, חולקים מידע, מתארחים בפלטפורמות חברתיות וצורכים תוכן מתוך תחושה שהעולם פתוח וחופשי פי כמה משהיה בעבר, דעו כי זו אשליה. ערוצי הנחל שבהם אתם גולשים אינם חופשיים באמת לתנועה. הם מתנקזים כולם, כך או אחרת, לים הגדול של הכסף שמישהו עושה על גבכם.

וקטנה לסיום

ושון פנינג אמר: "או שאתה מצטרף למהפכה, או שהמהפכה לא מתרחשת. הבחירה בידיך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#