אז כמה יקרה לכם המולדת? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אז כמה יקרה לכם המולדת?

"מולדת יקרה": את הכבוד המפוקפק הזה מקבלת ישראל בזכות המחירים הגבוהים שאנחנו משלמים על סכיני גילוח, דאודורנט, מוצרי חלב ותינוקות, מכשירי חשמל וגאדג'טים ■ השוואת מחירים בינלאומית שערך Markerweek מגלה שסל הקניות בישראל יקר ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי ■ וזה עוד לפני שמדברים על המשכורת

139תגובות

אמיר אוהב לפנק את משפחתו ואת חבריו. הוא עושה זאת בעיקר כשהוא שב מסיור העבודה החצי שנתי שלו בניו יורק. מבט על המזוודה שהוא נושא מספר את סיפור הצריכה הישראלי ב-20 השנים האחרונות. בתחילת שנות ה-90 היה אמיר מביא סכיני גילוח של ג'ילט (שרק יצאו לשוק), נעלי נייקי (עם פס ורוד), ג'ינס (ליווי'ס, כמובן), טייפ (דאבל-קאסט) ואפילו טלפון (עם מזכירה אלקטרונית). לפעמים הוא היה זורק למזוודה גם כמה קופסאות טונה, שעלו אז פי שניים בישראל.

באותה תקופה היתה רשימת הקניות של אמיר ארוכה מאוד. בימים ההם דיזנגוף סנטר וקניון איילון היו הקניונים היחידים כאן - את מקדונלד'ס הכרנו רק בסיפורים, לא היו "הום סנטרים" למיניהם, הרשתות הבינלאומיות הגדולות עוד לא נחתו בישראל - וחלק גדול מהמותגים היו רחוקים מהישג ידו של הצרכן הממוצע. על רשתות כמו איקאה, גאפ ו-H&M אפשר היה רק לפנטז.

אבל ישראל השתנתה במהירות. המכסים החלו לרדת, יזמים החלו לייבא מוצרי מזון מתוחכמים, רשתות המזון המהיר חדרו לשוק המקומי, נפתחו חנויות המתמחות בספורט, בחשמל, בצילום ובבישול - וגם רשימת הקניות של אמיר הצטמצמה בהדרגה. לפני שנה הוא הביא לאשתו אייפד, אבל כיום גם את זה אפשר לקנות בישראל. האם זה אומר שהוא יחזור עם מזוודות ריקות?

כנראה שלא. נכון, כיום אפשר להשיג כמעט הכל בישראל, וכל מוצר חדש מגיע גם אלינו במהירות. הבעיה היא המחירים. גם עכשיו שווה לפעמים למלא את המזוודה במוצרים מחו"ל, מפני שמחירם נמוך בהרבה.

יעל בר

פרויקט Markerweek יצא לבדוק עד כמה יקר לחיות בישראל. האם שלומי מרחובות משלם על ספת קליפן של איקאה כמו ז'ק הפריסאי? ומה לגבי שמפו של פנטן, משחת שיניים של קולגייט, חיתולים של פמפרס ומצלמה דיגיטלית? איך ייתכן שלילה בצימר בעין הוד עולה כמו לילה במלון טוב במרכז מנהטן? האם כדאי להביא אייפוד מארה"ב או שאנחנו מיישרים קו במחירי אפל? האם זאת רק הרגשה לא מבוססת או שבאמת אנחנו משלמים הרבה יותר מהאמריקאים ומהאירופאים על מכשירי חשמל, נעלי נייקי ועגלה ממותגת לתינוק? כל המותגים נמצאים בישראל, אבל כמה אנחנו משלמים עליהם ביחס לעולם?

האוברדרפט הוא בלתי נמנע

באחרונה נשמעת לעתים קרובות הטענה שבלי לשים לב, בשנים האחרונות הכל התייקר. מחירי הדלק העולים אפילו הצליחו לפני חודשיים להוציא לרחובות נהגים רבים שזעמו על ההוצאה ההולכת וגדלה. אבל הדלק הוא רק אחת משורה של הוצאות שמשק בית ישראלי צריך לספוג מדי חודש. מחירי הנדל"ן עלו בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, ולרבים מהישראלים אין כל סיכוי לקנות דירה בטווח המיידי, הבינוני או הארוך. כשזה מתאפשר, המשמעות היא עול כבד של משכנתא - ובמלים אחרות שותפות יקרה בדירה עם הבנק, עד הפנסיה. גם מחירי השכירות עולים, הוצאה חודשית על מים היא כבר לא עניין שולי, קשה לעשות קנייה בסופר בפחות מ-200 שקל. וזה עוד לפני שהזכרנו את העובדה שכדי לקנות מכונית צריך לחסוך כמה שנים ולפני שהתייחסנו לכך שהמטפלת של הילד שואבת חצי משכורת.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוברדרפט הישראלי הוא בלתי נמנע. בסקר האחרון ל-2009 היתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בישראל - שמספר הנפשות הממוצע בו הוא 3.3 ומספר המפרנסים הממוצע הוא 1.3 - 13 אלף שקל בחודש. בצד השני של המשוואה, ההכנסה הממוצעת נטו למשק בית ב-2009 היתה 11,354 שקל.

סעיף ההוצאה העיקרי היה דיור: כ-3,200 שקל בחודש שמהווים כרבע מהוצאה הכוללת; אחריו סעיף התחבורה והתקשורת עם הוצאה של 2,485 שקל; וסעיף המזון כולל פירות וירקות עם הוצאה חודשית ממוצעת של 2,120 שקל. בין הערים הגדולות בישראל, ההוצאה הגבוהה ביותר למשק בית היא בראשון לציון (כ-15 אלף שקל) והנמוכה ביותר בבת ים (9,800 שקל). בבדיקה לפי בן אדם, בתל אביב ההוצאה היא הגדולה ביותר - 6,400 שקל.

את הטענה שתל אביב היא עיר יקרה ל-400 אלף תושביה כבר אפשר להציב כעובדה. מכון המחקר "מרסר", שבודק מדי שנה את עלות המחיה בערים רבות בעולם, מיקם בסקר האחרון שלו את תל אביב במקום ה-19 בעולם. הסקר בחן את מחיריהם של יותר מ-200 מוצרים, כמו עלויות דיור, תחבורה, אוכל, בגדים, מוצרי חשמל, מוצרים לבית ועוד, ב-214 ערים בעולם. תל אביב הגיעה למקום הראשון מבין ערי המזרח התיכון; היא נמצאת במיקום דומה לזה של לונדון ושל פאריס (מקום 17) והיא מקדימה את ניו יורק (מקום 27), את מלבורן (33), את ברצלונה (49) ואת פרנקפורט (50) - וזה עוד לפני שמשקללים את רמת ההשתכרות הנמוכה יחסית בישראל בהשוואה לאירופה ולארה"ב.

TheMarker

אף על פי שתל אביב היא בין הערים היקרות בעולם, אי אפשר להסיק מכך שגם יוקר המחיה הממוצע בערים אחרות בישראל גבוה יותר מיוקר המחיה הממוצע במדינות אחרות שרמת החיים שבהן קרובה יחסית לשלנו. כדי לבחון את השאלה עד כמה ישראל יקרה לעומת מדינות אחרות, ערכנו השוואת מחירים מקיפה בין מוצרי צריכה שונים, מכשירי חשמל, נעליים, מגורים, כלי רכב, חינוך ובריאות. לא בדקנו את המחירים בערים יקרות כמו לונדון, פאריס, ניו יורק וסידני, אלא בערי ספר, בעיקר באמצעות אתרי אינטרנט של חנויות שמאפשרים קנייה און ליין ומציגים מחירים תחרותיים. בבריטניה למשל, בדקנו באמצעות אתר שמשווה מחירי סופר בכל הרשתות ומציג את המחיר הזול ביותר.

בדקנו גם את המחירים באופן אבסולוטי וגם ביחס לתוצר לנפש בישראל, כדי לבחון עד כמה מדובר במחירים גבוהים ביחס להכנסות. התמ"ג לנפש הוא נתון שמשקף את רמת החיים: במלים פשוטות אפשר להגיד שלוקחים את כל הערך המוסף שמיוצר בשנה בישראל - חלקו עובר דרך משכורות וחלקו דרך הון - ומחלקים למספר האזרחים במדינה. הנתון הזה הוא מדד מקובל לעושר, לרמת חיים ולרווחה של התושבים ומשקף באופן ממוצע את ההכנסה לנפש במדינה.

להתנחם בעגבניות

רשימת הצריכה שלנו כללה מוצרים כמו סכיני גילוח של ג'ילט, משחת שיניים של קולגייט, קפה טייסטר'ס צ'ויס, חלב, ספגטי ברילה, דגני בוקר של קלוגס, דאודורנט ניוואה, בננות, עגבניות, חזה עוף טרי, שוקולד טובלרון, חיתולים חד פעמיים של פמפרס ומזון תינוקות.

בהשוואה לארה"ב, כמעט כל מוצר צריכה שבדקנו היה יקר יותר אצלנו. אפשר להניח שאחת הסיבות לכך שארה"ב זולה יותר נעוצה ביתרון הגודל: במדינה ענקית כמו ארה"ב יכול סוחר להרשות לעצמו רווח יותר נמוך מאשר הסוחר הישראלי, כי גם הביקוש גדול בהרבה.

אבל יש סיבות נוספות, שקשורות לתחרותיות. הגברים הישראלים, למשל, מגלים נאמנות גבוהה לסכיני הגילוח של ג'ילט, שאותה אפשר להגדיר כמונופול בתחום. ג'ילט מציגה בישראל מחירים גבוהים מאלה שמשלמים במדינות מערביות אחרות. מארז של ארבעה סכיני גילוח טורבו של ג'ילט עולה בישראל 60 שקל, כלומר 15 שקל לסכין. בארה"ב חבילה גדולה יותר של חמישה סכינים עולה 54 שקל (11 שקל לסכין). גם המחיר הרשמי של משחת שיניים טוטאל של קולגייט הוא יותר מכפול (20 שקל אצלנו לעומת 9 בארה"ב).

איפה בכל זאת אנחנו מנצחים? במחיריהם של ירקות כמו עגבניות. מחירי הפירות והירקות אמנם משתנים מדי יום, אבל נכון לאמצע מארס עלה ק"ג עגבניות במקומות שנבדקו בארה"ב כ-14 שקל, ואצלנו קצת פחות מחצי. בננות דווקא יותר זולות שם, כנראה בגלל היבוא הזול מאמריקה הלטינית. לעומת זאת, על ק"ג חזה עוף פרוס נשלם בישראל כמעט 30 שקל ובארה"ב 25% פחות. הסיבה לכך טמונה כנראה בכשרות שמעלה את מחיר הבשר.

ההשוואה היא של המחירים הרשמיים, בלי להביא בחשבון מבצעים. חשוב לציין שלחלק ממחירי המוצרים בארה"ב שאינם מזון מיתוסף מס קנייה שמשתנה ממדינה למדינה ואפילו בין מחוזות, ונע בין 0% ל-10%. בנוסף, לכל רשתות המזון הגדולות יש גם מותג שהן מייצרות ("מותג פרטי") שיכול להיות זול ב-30% וביותר ממחיריהם של המותגים הבינלאומיים, כך שסביר להניח שסל הקניות של האזרחים יהיה מורכב גם ממוצרים שמחיריהם נמוכים יותר.

גם בריטניה זולה משמעותית מישראל: מחיריהם של רוב המוצרים שבדקנו - כמו סכיני גילוח, משחת שיניים, קפה, קטשופ, דגני בוקר, נוזל לשטיפת כלים, פסטה, טובלרון ודאודורנט - נמוך יותר. מעבר ליתרון הגודל, חלק מהעניין נובע מריבוי המותגים בשוק הבריטי, כולל מותגים פרטיים מפותחים מאוד. בין אם הסופר המועדף הוא ווייטרוז (הנחשב יוקרתי יותר) ובין אם הוא לידל (רשת גרמנית זולה במיוחד) או כל מה שבאמצע (טסקו, אסדה, סיינסבוריז) לכל חנות יש קו מוצרים המתויג תחת שם החנות ומיוצר ברוב המקרים על ידי אותם מפעלים המייצרים את המותגים המתחרים. המבחר הוא עצום וכולל פסטה, קופסאות שימורים, חלב, דגני בוקר, תה וקפה, משקאות אלכוהוליים, אורז, סוכר, בשר טרי, גבינות, פיצות וצ'יפס. איפה בכל זאת יקר יותר בבריטניה? הבשר הטרי עולה יותר, ועל ק"ג עגבניות משלמים הבריטים כ-9 שקלים - פי 1.5 מבישראל.

רמת המחירים הגבוהה בישראל ביחס למצב במדינות אחרות קשורה ישירות להתחזקות של השקל בשנים האחרונות. רק ב-2007 נסחר המטבע הבריטי, הליש"ט, מול השקל ברמה שמתקרבת ל-9 שקלים. כיום השער נע סביב 5.8 שקלים לליש"ט, כלומר באופן אוטומטי כל דבר שמחירו נקוב בליש"טים נהפך לאטרקטיבי יותר ביחס לשקל. ב-2002 נגע שער הדולר ב-5 שקלים, ב-2005 הוא היה 4.7 וכיום הוא ברמה של 3.6 שקלים - כך שהמחירים בדולרים ירדו דרמטית. גם היורו נחלש ביחס לשקל לאחר שב-2007 הוא כמעט נגע בשער של שישה שקלים, כיום הוא נסחר סביב 5 שקלים ליורו.

המדינה שמתקרבת אלינו יותר במחירים היא צרפת. היא אמנם זולה יותר בחלק גדול ממוצרי הצריכה שבדקנו, כמו משחת שיניים, סכיני גילוח, שמפו פנטן וספגטי ברילה אבל היא מציגה מחירים גבוהים יותר של חיתולים, עגבניות ועוף טרי. חלק מהעניין נובע מהאופי הקולינרי של הצרפתים, שעורכים קניות בכמויות קטנות וקונים מוצרים טריים לארוחה הבאה, ולכן גם בסופרים הממוצעים מוכרים בכמויות קטנות ויקרות יחסית. לעומת זאת, הצרפתים נהנים מיין ומגבינות זולים יותר מאשר הישראלים.

מי שעוקפת אותנו במחירים היא אוסטרליה, שם כמעט כל מוצר שבדקנו יקר ביחס לישראל - במיוחד עגבניות, חזה עוף ושמפו. יוצאי הדופן הם דאודורנט ניוואה (20 שקל לעומת 30 שקל בישראל), ספגטי ברילה, דגני בוקר וטובלרון. עם זאת, באוסטרליה גם המשכורת הממוצעת גבוהה פי שניים מאשר בישראל.

יש כמה מוצרים שההבדל בין מחיריהם קיצוני. לדוגמה, דאודורנט של ניוואה בגודל 150 מ"ל עולה בישראל כמעט 30 שקל. בבריטניה, לעומת זאת, עלותו 12 שקל בלבד - כמעט שליש, בצרפת 18 שקל לכמות של 200 מ"ל ובאוסטרליה 20 שקל. ניוואה היא חברה גרמנית, ובין גרמניה לישראל יש סחר חופשי (כלומר פטור מתשלום מכס), כך שלא ברור למה המחירים אצלנו כל כך גבוהים ביחס למדינות כמו אוסטרליה. מותג של דאב, שמחירו בישראל נע סביב 30 שקל, כמו ניוואה, עולה בארה"ב 16 שקל בלבד.

חשוב לציין שבפועל, רבים מהמוצרים נמכרים במבצע כלשהו ואפילו ב"1+1" או "השני בחצי מחיר". עם זאת לא תמיד כשצריכים דאודורנט, משחת שיניים או שמפו הם נמכרים במבצע, וגם חנויות טסקו בבריטניה, CVC בארה"ב וקול'ס באוסטרליה עורכות מבצעים. עוזי ויזינגר, מנהל סחר ברשת סופר פארם, אומר שהמבצעים בישראל אגרסיביים יותר מבמדינות אחרות. "כמעט כל מוצר אצלנו נמצא במבצע. המחירים הולכים ויורדים כל הזמן - כל שנה אנחנו מוכרים יותר יחידות במחיר נמוך יותר ליחידה".

דוגמה נוספת לפער קיצוני במחירים היא שישיית פחיות דיאט קולה. בישראל נשלם עליה 24 שקל וכך גם בצרפת, בארה"ב רק 10 שקלים, בבריטניה 18 שקל ובאוסטרליה 32 שקל. על בקבוק ליטר וחצי נשלם בישראל כ-8 שקלים, ובארה"ב המחיר הוא 6 שקלים לבקבוק גדול יותר של 2 ליטרים. ומה אומרים על זה בחברת קוקה קולה ישראל? "המחירים לצרכן נקבעים על ידי הקמעונאים בלבד".

בהשוואה של מחירי החלב, המחיר בישראל דומה לזה שבצרפת, אבל גבוה מהמחיר בארה"ב ובבריטניה. בישראל נשלם על 2 ליטרים חלב 3% שומן כמעט 12 שקל, ובארה"ב - 9 שקלים. בבריטניה המחיר הוא כ-7 שקלים. שוק החלב בישראל כמעט סגור ליבוא: חל איסור על יבוא חלב וחומרי גלם חלביים, פרט למכסות סמליות. הענף לא נחשב לתחרותי, ומאחר שאין יבוא - המחירים גבוהים יחסית. לפי השוואה בינלאומית שהוצגה על ידי משרד החקלאות, עלות ייצור החלב ברפתות בישראל ב-2009 היתה גבוהה ב-28% מהעלות במדינות האיחוד האירופי, וב-46% מזו של הרפת האמריקאית.

אין מספיק תחרות

כשזוג ישראלי צעיר נסע לפני חצי שנה לטיול בארה"ב עם בתם הקטנה, הם הביאו במזוודה כמה קופסאות של תחליפי חלב. אבל המזוודה לא הגיעה ליעדה, ולכן הלכו בני הזוג לסופר המקומי כדי לתגבר את כמות הפורמולה. ב"ארץ המחירים הזולים" הם ציפו למצוא מחיר נמוך יחסית, אבל כשראו את הסכום שהם צריכים להוציא חשכו עיניהם - 30% יותר ממה שהם נוהגים לשלם בישראל.

כן, בקטגוריה של תחליפי חלב וחיתולים מעניין לראות שאנחנו לא תמיד הכי יקרים אבל גם לא ממש זולים. מהשוואת מחירים של תחליפי החלב עולה כי על 900 גרם סימילאק אדוונס אנחנו משלמים כאן 90 שקל ובארה"ב מוצר דומה של סימילאק עולה כ-120 שקל. עם זאת, בחלק מהרשתות שם אפשר למצוא מותג פרטי (למשל זה של רשת CVS) שמחירו דומה למחיר המוצר בישראל.

TheMarker

מזון לתינוקות אינו דבר שאפשר לוותר עליו, ובישראל אין ממש תחרות - שתי חברות שולטות, סימילאק ומטרנה, כמעט בכל השוק. בבריטניה ובאוסטרליה, לעומת זאת, יש בשוק שלוש-חמש חברות מתחרות והעלות לצרכן נמוכה במידה משמעותית. חבילה בגודל 900 גרם של המותג SMA עולה במדינות אלה הרבה פחות מאצלנו: 56-44 שקל.

בדקנו גם חבילת חיתולים של פמפרס - בייבי דריי או המקבילה, מידה 2, אריזה של 42 חיתולים. התוצאות הראו שבישראל נשלם על חיתולים 50 שקל (מידה 1), בארה"ב 43 שקל ובבריטניה המחיר הנמוך ביותר - 38 שקל. אוסטרליה וצרפת (מידה 1) יקרות יותר: 56 ו-60 שקל בהתאמה.

גם במקרה הזה חשוב לציין כי בישראל יש מבצעים רבים על חיתולים. כשקונים חבילות גדולות המחיר נהפך לזול יותר, אם כי בארה"ב יש היצע גדול יותר של חבילות ענק. באתר הפופולארי Diapers.com, למשל, עולה חבילת ענק של 276 חיתולי פמפרס בייבי דרי 49.99 דולר - כלומר 18 סנט לחיתול (65 אגורות). המחיר הרשמי של חבילה של 72 חיתולים של אותו מותג בישראל הוא 70 שקל, כלומר בערך שקל לחיתול. בבריטניה, שם אפשר לקנות חבילה של 96 חיתולים, משלמים 12 ליש"ט - 70 אגורות לחיתול.

"בשנים האחרונות ירדו מחירי החיתולים, אבל על חשבון הקמעונאים", אומר ויזינגר מסופר פארם. "כדי להגיע למחיר תחרותי של חיתולים לצרכן אני משלם מחיר שגבוה מ-70 שקל ומוכר ב-50 שקל. מדי שנה אנחנו מפסידים עשרות מיליוני שקלים על המוצרים האלה. סופר פארם מפסידה גם בקטגוריה של פורמולות לתינוקות. כדי לא להפסיד אני צריך למכור במחיר דומה לזה שבארה"ב, 120 שקל. אין תחרות בין היצרנים אלא בין הקמעונאים, ולכן אנחנו סופגים את ההנחות - ויש גבול למה שאנחנו יכולים להפסיד. בכל מקרה, בדרך כלל יש מבצעים רבים והצרכנים לא משלמים את המחיר הרשמי. אם לא נציע מבצע, לא נמכור".

סביר להניח שתחרות גדולה יותר בשוק תחליפי החלב לתינוקות היתה מוזילה את העלות לצרכן, אך נראה שמדובר במשימה קשה. הישראלים מגלים נאמנות גדולה למותגים והחדרה של מוצר חדש עולה הרבה כסף, בין השאר כי יש צורך לשלם לבתי חולים כדי שיציעו ליולדות מזון תינוקות מסוים.

כשבוחנים את העלות הכוללת של סל המוצרים שבדקנו, מגלים כי אוסטרליה יקרה מישראל במחירים אבסולוטיים בכ-8%, בישראל ובצרפת יש רמת מחירים דומה, ישראל יקרה מארה"ב בכ-10%, ובזכות מוצרי התינוקות הזולים הפער בין בריטניה לישראל הוא 35%.

אבל באוסטרליה גם התוצר לנפש כפול מישראל. כשבודקים את עלות הסל כהוצאה ביחס לתמ"ג לנפש משתנה התמונה באופן קיצוני, ומתברר שישראל יקרה להחריד: ב-80%-90% (כלומר כמעט פי שניים) לעומת ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, וב‑45% יותר לעומת צרפת.

כמה נשלם על מחשב?

לפחות מבחינת המבחר של גאדג'טים ומוצרי חשמל - לישראל אין במה להתבייש. אבל כשבוחנים את המחירים, מגלים פערים משמעותיים למדי. המחירים נבדקו באתרים הרשמיים של היצרנים (כמו אפל, נייקי ודייסון), באמזון ובחנויות מתמחות.

כך למשל, מצלמה דיגיטלית (DSLR) דגם EOS 600D עדשה 18-55 של קאנון עולה בישראל 4,400 שקל, בעוד שהאמריקאים ישלמו עליה 3,200 שקל, האוסטרלים 3,700 שקל, והבריטים והצרפתים ישלמו מעט פחות מאיתנו.

בהשוואה של מחשב נייד נטבוק של אסוס דגם Eee pc 1015PEM הפער קיצוני אפילו יותר. מחירו בישראל הוא 2,088 שקל - גבוה ב-56% מארה"ב שבה המחיר 1,330 שקל, הבריטים משלמים כ-1,900 שקל, הצרפתים 1,660 שקל והאוסטרלים כ-1,640 שקל.

"נקודת מפתח של הפער בין מחירים היא תחרות, וכשהאוכלוסיה גדולה יותר - גם הכמות קובעת", אומר ניסים חזן, מנהל הרכש של רשת המחשבים באג. "ישראל נחשבת לנקודה קטנה. העלות גבוהה יותר כשמוכרים כמות קטנה יותר ובסופו של דבר, גם אנחנו עובדים על מתח רווחים נמוך".

שואב אבק דגם DC25 של דייסון, שעולה אצלנו 3,000 שקל, יעלה לאמריקאים 1,800 שקל, לבריטים 1,740 שקל ולאוסטרלים ולצרפתים כ-200 שקל פחות מאצלנו. מעבד מזון של מג'ימיקס, דגם CS5200XL כרומו, עולה בישראל בכ-40% יותר מבארה"ב ובבריטניה, 11% יותר מבצרפת וזול ב-700 שקל מבאוסטרליה. אצל היבואנית ניופאן מסבירים את הפערים בין השאר בכך שהמארזים בכל מדינה שונים מבחינת האביזרים הנלווים, וגם בכך שבארה"ב אין יבואן או משווק למוצרי החברה הנמכרים ישירות ברשת וויליאמס-סונומה. הרשת הזאת, אגב, נחשבת יקרה במונחים אמריקאיים. אם עדיין לא השתכנעתם, בניופאן מוסיפים שבישראל יש לעתים קרובות מבצעים והנחות, ואילו בארה"ב המחיר המוצג סופי.

נעבור לעגלת ילדים של מקלרן מדגם XT טכנו, שעולה בישראל 1,499 שקל. מאחר שזו חברה בריטית, מחירה בארץ המוצא הוא הנמוך ביותר - קצת פחות מ-1,000 שקל. האמריקאים משלמים עליה 1,150 שקל, הצרפתים פחות או יותר כמונו והאוסטרלים כ-1,900 שקל.

על נעלי נייק מדגם פגסוס ישלם האתלט הישראלי 600 שקל - כמעט כפול מהמחיר בארה"ב. תג המחיר בבריטניה ובאוסטרליה יהיה דומה לשלנו, והצרפתים ישלמו 700 שקל. אייפוד שפל עולה בישראל 290 שקל, כמו בצרפת, מעט יותר מבבריטניה (230 שקל) ו-60% יותר מהמחיר בארה"ב - 176 שקל.

אלי מיזרוח, שותף בכיר בחברת היעוץ האסטרטגי טאסק, מזכיר סיבה נוספת ליוקר המחירים בישראל - מעבר ליתרון הגודל שאין לנו ולריכוזיות בהיצע בישראל. "בחלק מהמדינות מגיעים מוצרים לצרכן ללא יבואן או זכיין בדרך, כלומר היצרן הוא הסיטונאי. כאן, לעומת זאת, כמעט בכל תחום יש יבואן או זכיין, ובאופן מסורתי יש נתח די גבוה של מרווח יבואן. בתחום מוצרי החשמל נוצר יבוא מקביל וזה מתחיל להשפיע על המחירים, אבל זה עדיין לא משמעותי - בין השאר כי לצרכן הישראלי עדיין חשוב לקנות אצל היבואן הרשמי". מיזרוח מוסיף כי אף על פי שהמסים על מוצרים מסוימים, כמו מוצרי חשמל ומצלמות, ירדו בשנים האחרונות, בחלק מהמקרים לא כל הירידה גולגלה לצרכן.

כשמסכמים את מחירה הכולל של חבילת המוצרים שכוללת אייפוד, נעלי נייקי, מצלמה של ניקון, שואב אבק של דייסון, מעבד מזון של מג'ימיקס, מחשב נייד של אסוס ועגלת מקלרן, מתברר שהישראלים ישלמו עליה כ-14 אלף שקל - בדומה לחבילה האוסטרלית, 1,000 שקל יותר מהצרפתים ו-2,900 שקל יותר מהבריטים. חבילת מוצרים כזאת עולה בארה"ב מעט פחות מ-10,000 שקל, כלומר המחיר בישראל גבוה ב-46% מבארה"ב וב-25% מבריטניה.

ביחס לתוצר לנפש הפער דרמטי. החבילה מהווה כ‑15% מהתוצר לנפש בשנה בישראל, 9% מהתוצר לנפש בבריטניה ובצרפת, 7% מהתוצר לנפש באוסטרליה ורק 6% מהתוצר לנפש בארה"ב. אם לנסח זאת אחרת, באופן יחסי לתוצר, המחירים בישראל גבוהים פי 2.5 מאשר בארה"ב, פי שניים מבאוסטרליה וב‑60%‑70% מבמדינות האחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#