"אני לא בובה": איוב קרא מדבר על היחסים עם נתניהו - והתפקיד הבא שהוא רוצה - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"אני לא בובה": איוב קרא מדבר על היחסים עם נתניהו - והתפקיד הבא שהוא רוצה

איוב קרא מסכם שנה סוערת במשרד התקשורת ומשוכנע: "אם לא הייתי פה - פיצול ערוץ 2 לא היה קורה. היו כאן לחצים ואיומים"

60תגובות
שר התקשורת, איוב קרא
עופר וקנין

חשבון הטוויטר של שר התקשורת איוב קרא סיפק כמה רגעים היתוליים בשנים האחרונות: הוא בירך את המופתי של סעודיה והזמין אותו לישראל - ועורר תגובות זועמות בנסיכות. לפני חודשיים הוא העלה תמונה מפגישה בתל אביב עם "נסיך בחריין", שהתראיין ברדיו לאחר מכן והזדהה כאיש עסקים תמים. קרא גם העלה ציוצים נגד תאגיד השידור ובעד הסכם מבקשי המקלט - ומחק את שניהם.

אבל כל זה נגמר. לקרא כבר אין כעת גישה לחשבון הטוויטר שלו עצמו. "אני מזמן כבר לא כותב בטוויטר ובפייסבוק, לטוב ולרע", הוא מספר בראיון ל–Markerweek, "לקחו לי את היוזר".

כשקרא אומר "לקחו לי", הוא מתכוון לראשת המטה שלו, שירלי שיף. בענף התקשורת יש שאומרים ששיף, בעלת הניסיון הפוליטי רב השנים, היא זו שמנהלת את קרא — ולא להפך. ניהול החשבונות של קרא ברשתות חברתיות נתון כעת בידי יועצים מקצועיים בלבד, תחת ניהולה של שיף. כשהיא לא מרוצה, מישהו סופג צעקות.

חשבון הטוויטר של קרא אינו כה מהותי, אבל השינוי שנעשה בו מספק בעיקר אינדיקציה לגלימה החדשה ששר התקשורת מבקש לעטות על גופו. הוא כבר לא הפוליטיקאי המשעשע שמדבר על רובוטים שיחסלו את חסן נסראללה, והוא גם כבר לא השר שיחשוף פרטים על פרשה ביטחונית רגישה רק כדי לקבל כותרת. אפילו ביטויי ההערצה שלו לראש הממשלה בנימין נתניהו ("אני כמו רות המואביה. איפה שראש הממשלה, אני שם") סולידיים יותר. הגלימה החדשה של קרא היא של שר תקשורת מקצועי שפועל לטובת צרכני התקשורת. "האינטרס הציבורי" הוא צמד מלים שקרא משתמש בו שוב שוב בראיון, גם במקומות נטולי הקשר.

 הציוץ איוב קרא
מתוך חשבון הטוויט

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

זו אולי גם הסיבה שקרא ביקש להתראיין כעת, כמעט שנה לאחר מינויו, דווקא לעיתון זה, אף שעד כה הוא ואנשיו השמיעו טענות רבות על סיקור ביקורתי ולא הוגן לשיטתם. קרא מגיע מוכן לראיון: אנשיו הכינו לו על השולחן מעין דף מסרים עם רשימת ההישגים שאותם הוא נדרש להציג במהלך הראיון. ליתר ביטחון, לא רק שיף נמצאת אתנו בלשכת השר, אלא גם יועץ מקצועי של השר.

"מעולם לא הייתי מריונטה. נתניהו מעולם לא התערב לי"

נתניהו לא רצה את קרא במשרד התקשורת. בהסכם הקואליציוני הוא נטל לעצמו את מלוא סמכויות המשרד. כיום, לאחר פרוץ החקירות והפרשות השונות, בעיקר 4000 (היחסים עם שאול אלוביץ', בעלי בזק), הסיבה לכך כנראה ברורה, אבל בזמן אמת נתניהו נאבק בכל החזיתות כדי לשמור לעצמו את המשרד. לבסוף, לאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואיומי בג"ץ, ולאחר אפיזודה קצרה של צחי הנגבי במשרד, נתניהו העביר במאי 2017 את התיק לידיו של קרא.

עם מינויו של קרא לתפקיד נשמעו הלצות רבות על המהלך. בעיתונות היו שכתבו: "זו בדיחה על חשבוננו". בתוכנית הסאטירה "גב האומה" אפילו הניחו עציץ על כיסא במקום ראיון עמו. קרא מנסה כעת לעשות הכל כדי להוכיח שהוא עצמאי בשטח. נתניהו? לדבריו, הוא בכלל לא מעורב במשרד.

"התחלתי את התפקיד בתקופה הכי קשה. אין תקופה יותר קשה להיכנס לתפקיד כזה. גם לפני פרשת בזק, היה לחץ שראש הממשלה יפנה את התפקיד, ואז הגיעה ההפתעה — אני מוניתי ולא מישהו אחר", אומר קרא.

השבעת השר קרא
יצחק הררי / דוברות

מה היה שם באמת מאחורי הקלעים?

"כלום. ראש הממשלה מאמין ביכולות שלי. אני לידו הרבה מאוד שנים. כשאני צריך לקום נגד ראשי ממשלות אני קם, וכשצריך לחבק - אני יודע גם לחבק. מעולם לא הייתי מריונטה, אף שהציגו אותי כאילו אני בובה של מישהו. העשייה בשנה הזאת הוכיחה שאני עצמאי ופועל לפי מה שאני חושב לנכון לאינטרס הציבורי".

 שאול אלוביץ'
עופר וקנין

כולנו יודעים שראש הממשלה רצה מישהו בתפקיד שיהיה מתואם עמו. הוא בכלל רצה את התפקיד לעצמו.

"יש שר שלא היה מתואם אתו?"

שרי התקשורת לשעבר, גלעד ארדן ומשה כחלון.

"אני אומר לכם שכולם מתואמים. כל אחד מציג את עצמו אחרת. בכל זאת, אתה כפוף לראש ממשלה וצריך לדווח לו על כל דבר. תאמינו לי, הוא כמעט לא שאל אותי דבר מיום שהתמניתי. הוא מבין שאני עושה את הדברים הנכונים בראייה ציבורית. מי שמכיר אותי יודע שאי אפשר לפתות אותי בשום הון שבעולם. אני מסוג האנשים שבאים לפוליטיקה שבע. לא באתי בשביל לעשות לעצמי. באתי כי אני מאמין שאני צריך להשפיע. שום דבר לא ייקח לי את המוטו הזה, שמבחינתי הוא מקודש. ברור שמבחינתי אני לויאלי למערכת שאני נמצא בה".

צחי הנגבי סירב לתפקיד כי התברר לו שהוא לא יהיה עצמאי, וכי ייאלץ להשאיר בתפקיד את המנכ"ל דאז, שלמה פילבר.

"מכרו לכם לוקשים. אין שר בממשלה שלא רצה את התפקיד הזה. היו כמה שנפגעו ולא דיברו עם ראש הממשלה משום שמינה אותי. שיפסיקו לבלבל את המוח ולזרוק רפש. נתניהו פשוט האמין שאני אהיה התשובה בתקופת משבר במשרד הזה, שאני אוכל לעשות את הדברים הנכונים".

כולנו יודעים שיש תפקידים רגישים שראש הממשלה מאוד מתעניין בהם, בוודאי בשוק התקשורת. הוא לא התערב במינויים ברשות השנייה המפקחת על גופי השידור?

"יש לי חדשות בשבילך ואני מוכן ללכת לפוליגרף על זה. הוא מעולם לא התערב לי. כל המינויים הם על דעת עצמי".

שלמה פילבר
מוטי מילרוד

"הכניסה של ערוץ 20 יוצרת אתגר לערוצים המסחריים"

קרא אמנם הכין מראש דף מסרים ומירקר חלקים חשובים בו, אבל אם יורדים לעומקו, קשה למצוא בו עשייה ממשית בכהונה הקצרה. הוא נכנס למשרד בתקופה סוערת של חקירות משטרה וקיפאון בשוק התקשורת. גם כך המשרד סבל מהשפעות תקופת פילבר והיו חסרים בו דרגי ניהול רבים. מספר ההחלטות המשמעותיות שקרא קיבל נמוך מאוד, אבל זה לא ימנע ממנו להתפאר גם במהלכים שהקשר שלו אליהם קלוש או מקרי בהחלט.

גם ההישג המרכזי האמיתי של קרא נצבע בצבעים פוליטיים בוהקים. תחת קרא קודם בכנסת החוק להצלת ערוץ 20, שהעניק לו זכות לשדר חדשות והרבה פחות שידורי מורשת — הייעוד המקורי של הערוץ - אבל להמשיך ליהנות מהטבות שונות כערוץ מורשת. החקיקה הזאת, שכללה גם הקלות שונות לערוצים המסחריים, לוותה בביקורת חריפה על כך שהדיונים נוהלו במחטף, ללא התייעצות עם גורמי המקצוע ותוך שיקולים תמוהים.

אילו דברים נכונים עשית מאז שנכנסת לתפקיד?

"אם לא הייתי פה, כנראה שפיצול ערוץ 2 (שיצא לדרך בנובמבר 2017 בעקבות חקיקה מ–2011; נ"ט וא"ז) לא היה קורה. אני רואה בו הישג עצום שלי. היו מוצאים פתרון למנוע אותו. אני לא יכול לספר הכל, אבל ראיתי לנגד עיני איך בקואליציה ובאופוזיציה היו כאלה שרצו שאתקן את החוק. היו לחצים ואיומים".

אולפן החדשות של "כאן", השבוע
מוטי מילרוד

זה נשמע מפחיד. מי איים ומה איים?

"לא אכנס לזה. אנשים לא רצו שנגיע ליום הזה שנכבה ערוץ 2. חשבו שאני איזה ילד טוב ירושלים שאפשר ללחוץ עליו ולהביא למצב שאחזור בי. אמרתי להם: 'על גופתי'. אני מאמין באמונה שלמה שריבוי ערוצים מסחריים מביא מגמה חיובית, ולא להפך. גם עכשיו, כשדנים במיזוג בין הערוצים, אני מתנגד לכך. בניגוד לטענה שאין יכולת כלכלית לשלושה ערוצים לפעול, אני מנסה לעזור להם. לא ערוץ עשר ולא קשת ולא 20, אף אחד לא יצליח לכבות אותם".

שוק הטלוויזיה במצב נוראי. המספרים מדברים על הפסדים של 300 מיליון שקל בשנה לגופי השידור. הם מחזיקים מעמד רק בגלל הזרמות של הבעלים שלהם.

"זה לא רק בגלל הבעלים, אלא גם מצדי היו צעדים שהיטיבו עמם. היו הפחתות במחויבויות ונפחית גם את הערבויות. אני מאמין בהפחתת רגולציה. אם זה היה תלוי בי, אני לא רוצה בכלל רגולציה".

אתה אומר את זה הרבה פעמים בתקשורת, אבל אילו צעדים קרו בפועל של הפחתת רגולציה?

"בחוק ההסדרים ובוועדה המיוחדת בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) הורדנו הרבה רגולציה על תוכן. יותר מ–50% מהרגולציה שהיתה ברשות השנייה ירדה. מעכשיו מותר תוכן שיווקי, לא צריך להציג תכנים לרגולטור לפני השידור. לדעתי, אין צורך בכלל ברגולציה למעט דברים מינימליים, למשל סמים, פורנוגרפיה והסתה".

השינויים האלה כמעט לא קרו בפועל. הרשות השנייה מסרבת לשחרר את הרסן וטרם שינו שם את הכללים באופן מהותי. אתה מרוצה מהקצב שבו הם עובדים?

(צוחק). "אתה לא מבין כמה אני עובד בזה. זו מלחמה שאני לא יכול לדבר עליה, אבל אני מנהל אותה אישית. הרשות השנייה קיבלה הוראה אתמול לבדוק כיצד אפשר להפחית ככל האפשר את הרגולציה".

יו"ר הרשות השנייה החדשה יוליה שמאלוב־ברקוביץ', שאתה מינית, חושבת אחרת. היא אמרה בכנסת על מדיניות האוצר — הדומה לשלך — שהמטרה שלהם היא "להפוך את הטלוויזיה לבית זונות". זה היה מינוי שגוי?

"לא שגוי. כשאתה בא לגוף מסוים אתה רוצה לשמור עליו. זה האופי של בני אדם. הם (בגופי הרגולציה, נ"ט וא"ז) חוששים שהשינויים יובילו למקום שלא יהיה צריך אותם. רציתי יותר הפחתת רגולציה גם בתחום הכבלים והלוויין, אבל יו"ר מועצת הכבלים, ד"ר יפעת בן חי שגב, שיכנעה אותי שבתחומי הילדים והספורט ימשיך להיות פיקוח — וקיבלתי את זה. במושב הקיץ אני מתכוון לקדם את חוק הפיקוח של סלקום ופרטנר, ותוך כדי צריכים לראות איך מורידים עוד רגולציה גם בכבלים ובלוויין".

אולפן ערוץ 20
דניאל צ'צ'יק

היו תקופות שלא כל כך הסתדרת עם בן חי שגב. היא אפילו הגישה תלונה נגדך ליועמ"ש, בטענה שאתה עוקף אותה ומאיים עליה. בוועדת הכלכלה, בדיון בסוגיית של ערוץ 20, צעקת ואיימת שתפזר את המועצה בראשותה.

"זה לא קשור. להפך. אני רואה ביפעת אחד האנשים המקצועיים בתקשורת, אבל יש לפעמים מחלוקות בין אנשים. לא יכולתי לראות מצב שבו מאות אנשים הולכים הביתה וערוץ 20 נסגר. זה נכון לגבי כל ערוץ. אני שמח שמצאתי פתרון לכל הערוצים הייעודיים שקיבלו אישור לפעול. היו אנשים שפחדו לגעת בזה, ואני הלכתי עד הסוף. זה לא מובן מאליו".

היתה ביקורת על הדרך שבה זה נעשה. משרד המשפטים אמר שזה לא הליך תקין כי הכל נעשה ב"שלוף" אנשים שישבו בוועדה אמרו שהם מעולם לא ראו דבר כזה, ושנציגי ערוץ 20 קיבלו כל מה שהם רצו.

"זה כמו במלחמה. יש כללים ברורים במלחמה? אפילו חפים מפשע נפגעים. המטרה היתה הצלת ערוצים, גם כאלה שמצבם היה גרוע מערוץ 20, למשל, ערוץ הלא־טיוי בערבית. מאות עובדים כבר היו בדרך הביתה. לקחתי דו"ח (דו"ח רפורמות בתחום השידורים שחיברה ועדה בראשות פילבר; נ"ט וא"ז), שהיה מתבקש ליישם אותו אבל אף אחד לא רצה לגעת בו — ויישמתי אותו. המשמעות של המהלך היא חופש ביטוי בישראל. טבעי שהערוצים המתחרים יתנגדו לערוץ 20, כי הוא לוקח להם רייטינג. הכניסה של ערוץ 20 יוצרת אתגר לערוצים המסחריים לשדר תכנים למען הצופים".

היום הם לא משדרים תכנים טובים?

"מאז פיצול הערוצים אני רואה שיפור בתכנים. עוד לא הגענו לחופש והתחרות הרצויה בערוצים המסחריים, אבל אנחנו בכיוון. אני מכוון לארבעה־חמישה ערוצים שמתחרים ביניהם על הרייטינג ועל התכנים".

המצב לגישתך בנקודת שיפור, אבל ראש הממשלה, בדרך כלל אחרי שעוסקים בענייני חקירותיו, מתבטא שהתקשורת היא פייק ניוז.

"אני מזהה שיפור בכיוון של התכנים ויותר אובייקטיביות על המסך. התחרות בין הערוצים תלך ותגביר את המגמה הזו. התקשורת מראה יותר פסיפס ישראלי על המסך. אני מאמין שבתוך שנה־שנתיים נראה שהערוצים יתעסקו פחות בפייק ניוז".

יש לך דוגמה לפייק ניוז ששודר באחרונה?

(צוחק). "אני כרגע לא רוצה לעסוק באופן פרטני אלא במאקרו".

"יהיה פיקוח מינימלי על סלקום ופרטנר"

בתקופה שנותרה לקרא עם לסיום כהונתו — אם לא יוקדמו הבחירות — מצפים לקרא כמה אתגרים. כבר במושב הקיץ הוא מתכוון להעביר חקיקה שתכניס לפיקוח את מיזמי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר ותחייב אותן בהפקות מקור, ומנגד תבטל את החובה של HOT ו–yes למכור לצופים את חבילת הבסיס המנופחת והיקרה בכ–200–220 שקל. במקום זאת, קרא רוצה להשתמש בסמכויותיו כדי לכפות על HOT ו–yes להציע לצרכנים חבילת צרה (שכיום מוצעת בכ–120 שקל, אך לא פופולרית) אטרקטיבית יותר וזולה יותר.

"יהיה פיקוח מינימלי על סלקום ופרטנר", אומר קרא. "המטרה שלי היא שהם יקצו כספים ליצירה ישראלית. ביקשתי מבן חי שגב שתציג הצעה מקצועית. אני תמיד מטה אוזן לאנשים מקצועיים. אבל הרפורמה הכי חשובה היא ביטול חבילות הבסיס. זה היה בחוק ההסדרים והאוצר טירפדו לי את זה, לכן הוצאנו את זה לחוק נפרד. נחייב את גופי השידור למכור חבילת יסוד מינימלית של ערוצים. במקום במאות שקלים — המחיר יהיה כ–100 שקל מינוס. במקביל, נפחית את הרגולציה עליהם".

אבל השוק כבר פתר את הבעיה. יש חבילות טלוויזיה גם ב–30 שקל של סטינג (שירות השייך ל–yes). למה בכלל להתעסק עם זה?

"כרגע החוק מחייב לספק חבילות בסיס, ואם אני לא אעשה שינוי יישארו חבילות גדולות ויקרות. בשלב הביניים אני חייב להוזיל את חבילות הבסיס. להערכתי, אם תהיה תחרות המחירים יירדו גם ל–50 שקל".

שרים לשעבר במשרד התקשורת — כמו כחלון וארדן — השקיעו ברפורמות וקודמו לתפקידים בכירים יותר. איפה אתה רואה את העתיד הפוליטי שלך?

"אני מקווה להיות במשרד התקשורת כמה שיותר זמן. כולל גם בקדנציה הבאה. לאחר מכן אני רוצה להיות שר החוץ. לגבי תחום התקשורת, אני חושב שהיתה פה הזנחה של שנים, לא היתה רפורמה בחקיקה. כל העסק תפס תנופה בשנה האחרונה, בתקופה שלי".

אתה לוקח קרדיט על מהלכים שלא קשורים אליך. פרטנר, סלקום ואחרות מציעות חבילות טלוויזיה זולות רק בזכות התחרות בסלולר שהתחיל כחלון, רפורמות השוק הסיטוני מ–2015 היא של ארדן.

"בסופו של דבר מי שקוצר את הפירות זה מי שהדברים קורים במשמרת שלו. אני זה שמטיף לתחרות, אני זה שיושב עם כל החברות ופתוח לכל מהלך. כל המבצעים שהיו לחברות כמו HOT ומבצעים עם רמי לוי אירעו לאחר שאני לחצתי עליהם לצאת עם חבילות מוזלות".

בנושא תאגיד השידור הציבורי, העמדה שלך לא ברורה. פעם אחת קראת לסגור, אחרי זה שיבחת אותו. אתה עדיין תומך בחקיקה שנועדה לפצל את כאן לשני תאגידים?

"הפיצול הזה מחויב המציאות. החלטת בג"ץ להקפיא אותו זה דבר שלא יכול להיות. בג"ץ לא יכול להיות אלטרנטיבה לריבון. הוא לא יכול לשים עצמו מעל הכנסת. נציגי העם החליטו לפצל את התאגיד ושיתמקצע בתחום החדשות. כרגע רואים שהתאגיד לא ממריא לשום מקום, ונשפך הון בלי לקבל תמורה".

"החבילות מחו"ל פוגעות במסחר הישראלי, אבל אין מה לעשות"

בשוק הטלקום מצפים לקרא לא מעט אתגרים לא פשוטים גם כן: המדינה צריכה להיערך למכרז תדרים בדור 5 בסלולר, ולהוציא את השוק הקווי מקיפאון בהשקעות. קרא מוצא עצמו לא פעם כבורר בין ספקיות התקשורת, בעיקר בין סלקום לפרטנר, מול בזק. הוא צריך להתמודד עם הסרבנות של בזק למכור טלפוניה למתחרות, והסרבנות של HOT למכור קווי אינטרנט למתחרות. כל החלטה שהוא יקבל תיבחן כעת בשבע עיניים לאור מדיניות המשרד בתקופת נתניהו־פילבר, שהיתה מוטה באופן מובהק לטובת בזק.

בוא נדבר על שוק הטלקום. לא ממש קורים בו דברים משמעותיים מאז שנבחרת. קשה להצביע על החלטה אחת שלך בתחום.

"באוגוסט אנחנו פותחים את שוק התקשורת ליבוא (הרפורמה לביטול בדיקות ציוד היבוא, נ"ט, א"ז). אתה לא מבין כמה תלונות היו פה, 40 שנה מתלוננים על כך שלא ניתן לייבא מוצרים לישראל. מאוגוסט נכניס לכאן לפטופים, עכברים, רחפנים".

מהירות הגלישה בישראל תקועה. בזק לא השמישה את רשת הסיבים ו–HOT לא מגיעה ליישובי הפריפריה.

"אם יש משהו שמפריע לי שאני לא מצליח לקדם זה פרישת הסיבים האופטיים. בגלל המלחמות בין החברות אני מוצא עצמי חלק מהמלחמה הזאת, אבל אני מגבה את אנשי המערכת שלי שימשיכו בכל הכוח לתמוך בפרישה. לגבי HOT, סיכמנו פרישה אוניברסלית בשישה יישובים עד 13 במאי, אבל אני רוצה פרישה אוניברסלית בכל חלקי הארץ, לא חשוב לי איך (הכוונה גם באמצעות תשתית אלחוטית; נ"ט, א"ז). אותי מעניין שהאינטרס הציבורי יתקיים. שישראל תהיה מובילה בפרישת תשתיות. אנחנו נמצאים כיום במצב לא טוב, ועל זה אני שם את כל יהבי".

אתה גם ממונה על הדואר. איפה החבילות שלנו? למה המכתבים לא מגיעים בזמן?

"היו תלונות רבות על הדואר, אבל הקמנו חדר מיון שכבר נותן שירות. מפלס התלונות ירד לאין ערוך וזה נובע ממיכון".

בתשובתו של קרא הוא שוב לוקח קרדיט על תהליך שלא הוא עשה — ההחלטה על הקמת "הקריה הדוארית" במודיעין היא מ–2016. "סיכמתי עם הדואר ויהיו גם סנקציות: מנתב"ג, 48 שעות והחבילה בבית. אני גם הולך להפרטה של חברת הדואר. אני רוצה כדי להפוך את דואר ישראל לחברה מצליחה כמו רשות שדות התעופה וחברות הנמלים, שיהיה במה להתגאות כי בנק הדואר רווחי, חבילות הופכות רווחיות והנדל"ן גם מייצר ערך. הכוונה להכניס שותף אסטרטגי (בשלב ראשון מכירת 20% מהחברה; נ"ט, א"ז). אני אישית, יחד עם הצוות המקצועי של המשרד, נוסעים החודש לבריסל לראות וללמוד מהם את תהליך ההפרטה של הדואר בבלגיה. החבילות מחו"ל נהפכו ללהיט. 60 מיליון חבילות מגיעות לישראל בשנה והן יהפכו ל–100 מיליון. אמנם זה פוגע במסחר הישראלי, אבל אין מה לעשות. חברת הדואר צריכה להתאים עצמה למציאות שאנחנו נמצאים בה. כל ניהול הדואר הולך לעבור למודיעין, רק השלוחה של ירושלים תישאר שם, כי אסור לפגוע בחוסנה של עיר הבירה".

"מי שהוא איש פוליטי אבל גם מינוי מצוין — מונה"

אם לא די בחקירות המשטרה ורשות ניירות ערך סביב האירועים במשרד התקשורת בשנים האחרונות במסגרת חקירת תיקי 1000, 2000 ו–4000, בחודשים האחרונים מנהל גם מבקר המדינה בדיקה מקיפה במשרד תחת הכותרת "עצמאות גופי הרגולציה בתחום התקשורת".

במלים פשוטות יותר, הבדיקה היא אם המשרד, בתקופת קרא ולפניו, התערבו בפיקוח על התקשורת ודילגו על הרגולטורים שאמורים לחצוץ בין התקשורת לדרג הפוליטי. בהקשר זה נבדקות, בין השאר, ענייני התאגיד, מהלכים שבצע קרא ישירות מול גופים מפוקחים וגם מינויים בעלי ניחוח פוליטי עז שביצע קרא — שלושה מינויים למועצת הרשות השנייה, שכולם הומלצו רק על ידי עמותת ימין אחת שראשיה פעילים בליכוד, ושחלקם בעלי היכרות מוקדמת עם קרא.

"מי שהיה רק איש פוליטי — לא מונה. מי שהוא איש פוליטי אבל גם מינוי מצוין — מונה", אומר קרא. "שמאלוב־ברקוביץ' היתה מנכ"לית ערוץ 9 וניהלה עיתון ("וסטי"; נ"ט וא"ז). היא לא ליכודניקית. מינויים נוספים הבאתי כי לא מצאתי מישהו אחר. אין לי ממש קשר למינויים הנוספים ברשות השנייה. יש לי גישה ממלכתית. גם לגבי ערוץ 20 שאלו אותי, אבל הודעתי להם שאני בכלל לא ידוע מי זה (יצחק) מירילשווילי (בעל השליטה בערוץ; נ"ט וא"ז) ושמעולם לא פגשתי אותו. אני מבצע דברים שאני מאמין בהם, האינטרס הציבורי נגד עיני כל הזמן".

שני מינויים אחרים של קרא זכו להערכה: מינויו של השופט בדימוס אילן שיף ליו"ר ועדת האיתור לתאגיד השידור הציבורי; ותא"ל נתי כהן, שנכנס השבוע לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. "המינוי של שיף הוא מצוין, ואני מנסה להציל דרכו את השידור הציבורי", אומר קרא. "אני לא יכול לראות יותר מצב שבו משודרות תוכניות בחצי אחוז רייטינג בעלות של מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה. שיף יכול להביא למינוי דירקטוריון חדש שיקבל החלטות חדשות, וגם המינוי של כהן מצוין".

קרא בונה על קידום פוליטי מהיר, וכשר חוץ כפי שהוא מקווה, יש לו כבר תוכנית איך לשפר את מצבה המדיני של ישראל: "אני היחיד שמדבר את השפה של השכנים ומאמין ביכולת שלי לסייע לראש הממשלה להגיע לוועידה עם הקואליציה הסעודית. האויב המשותף שלנו הוא איראן".

ובשביל שלום צריך לוותר על שטחים.

"אני יושב עם הרשות הפלסטינית יותר מכל אחד אחר (הוא מכוון בדבריו לכחלון שגם נמצא בקשר עם הרשות; נ"ט א"ז) ולדעתי, הם ישמחו להישאר במצב הזה עם התעצמות כלכלית מאשר ללכת למדינה שחמאס יקחו בה את הבחירות, כמו שקרה בעזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#