מכונית ב-200 אלף שקל ופרס של 90 אלף שקל: "העיפו קשישים ובנו עסק לא חוקי" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכונית ב-200 אלף שקל ופרס של 90 אלף שקל: "העיפו קשישים ובנו עסק לא חוקי"

האם פרויקט חקלאי שנועד לסייע למבוגרים יוצאי אתיופיה מזניח אותם לטובת אתר תיירות, שיעשיר את קופתה של עמותת הנני ויעצים את כוחו של העומד בראשה, משה סלומון, פעיל פוליטי בבית היהודי? ■ הנני: "רוב החקלאים המבוגרים שבעי רצון. לסלומון אין שאיפות פוליטיות"

36תגובות
כפר בתא-אתכלית (חקלאות באמהרית)
אילן אסייג

מו"פ לכיש, מרכז המחקר והפיתוח החקלאי שליד קרית גת. אל המקום הקטן הזה, שבשולי אזור התעשייה של העיר מובילה דרך כורכר משובשת, שבסופה גדר כעורה מברזל ובאמצעה שער קטן לכניסת הולכי רגל. ביום ראשון של חול המועד פסח התייצבו בשער עשרות משפחות, רובן מהציונות הדתית, כדי לבקר במה שהוקם בו: כפר ביתא־אתכלית (חקלאות באמהרית), מרכז מורשת לקהילה האתיופית.

בשעה 11:00 החל הסיור של המדריכה, צעירה מהקהילה. היא סיפרה על אתיופים מבוגרים שקיבלו חלקות אדמה לגדל בהן גידולים חקלאיים, כדי שיוכלו לעסוק בחקלאות אתיופית מסורתית. "הם עושים את מה שהם אוהבים", פירטה את יתרונות המיזם, "רבים מהם מגיעים לכאן מקרית גת ברגל, בהליכה של שעה ובכל מזג אוויר. זה טוב לבריאות".

בזמן הסיור עמד בקצה השני של המתחם, שמשתרע על פני 30 דונם, שחר סהלו, יו"ר ועד החקלאים הפועלים באתכלית. סהלו, 59, הוא אחד מקבוצת הרוב בקרב החקלאים המבוגרים, שדווקא זועמים על התנהלות עמותת הנני, האחראית על תפעול המקום.

"באתכלית מתקיימת פעילות לא חוקית", נכתב באחרונה בדף הפייסבוק של מאבק החקלאים. "מדובר בקרקע של המדינה שמיועדת לחקלאות אתיופית, עם כספים ממשרד החקלאות ושותפות 2000 (גוף של הסוכנות היהודית), שמטרתם לסייע לקשישים בקהילה לעבד אדמות, כפי שעשו באתיופיה. אלא שבפועל, בהנני העיפו את הקשישים והקימו עסק תיירותי־רווחי ובנו באופן לא חוקי". בפוסטים אחרים שנכתבו בחודשים האחרונים בפייסבוק הועלו תמונות של יבולים נבולים, שלטענת החקלאים התייבשו כתוצאה מהזנחה. מסיור במקום אכן עולה הרושם שהגידולים החקלאים לא מטופחים, בלשון המעטה.

פעילות באתכלית בקרית גת
אילן אסייג

"על גב החקלאים יצרו מיזם עסקי"

שותפות 2000 היא זרוע של הסוכנות היהודית הממומנת על ידי פדרציית שיקגו. השותפות חתמה על חוזה עם עמותת הנני, שלפיו תעביר לה תקציבים החל ביולי 2017 ולמשך שנה. לפי החוזה, הסוכנות תשלם לעמותה כ–76 אלף שקל לשנה זו, ויחד עם מקורות שונים היא תקבל 242 אלף שקל בשנה. הכספים היו אמורים להבטיח לה מימון ישיר לפרויקט שלה ושכר לחלק מהחקלאים המבוגרים העובדים בה — אבל בפועל, הם לא הועסקו בפרויקט והוצאות אחרות בגינם, כמו הסעות או כיבוד, הופסקו. "על הגב של המבוגרים האלה העמותה לוקחת כסף לעצמה", אומרת אסתר קסה, שהיתה פעילה בהנני עד לפני כשלוש שנים.

עמותת הנני מפעילה קהילות ברחבי המדינה, אבל פעילותה הכלכלית המרכזית היא כפר ביתא־אתכלית. במרבית ימות השנה הכפר פתוח רק לביקורים של בתי ספר ושל קבוצות כמו תגלית, חיילים ועובדים בחברות, ובימים אלה הכניסה למקום עולה 50 שקל לאדם. בביקור במקום בחול המועד פסח גבו דמי כניסה בסך 30 שקל לאדם - ו-150 שקל למשפחה. על רקע גביית התשלום בכניסה נשמעות טענות כי הכפר הוא עסק תיירותי־מסחרי. ואולם כיום, כשהמקום עדיין לא מפותח, אפשר לראות במבקרים תורמים קטנים, שביחד עם קק"ל, קרנות גדולות ועוד מממנים פרויקט שלם.

"המטרה הראשונית היתה להביא הכנסה שתממן את הפעילות החקלאית. במקום זאת, הזניחו את החקלאים ועל גבם יצרו מיזם תיירותי־עסקי שמטרתו להכניס כסף לעמותה", אומר עזריה פטגו, שבמשך 13 שנה ניהל את הפעילות החקלאית בעמותה ועזב באחרונה.

משה סלומון
דודו בכר

פטגו עזב את העמותה בטריקת דלת לאחר חילוקי דעות שהתגלעו בינו לבין היו"ר משה סלומון, שעד לאחרונה כיהן כמנכ"ל, ועם מי שהחליפה אותו בתפקיד, הדר פטהון. בסביבתם של סלומון ופטהון טוענים כי המקור לחלק מהטענות הוא פטגו, שהיה מתוסכל כי לא מונה למנכ"ל, ולכן חבר לחקלאים המבוגרים כדי לפעול נגד העמותה — טענות שפטגו מכחיש מכל וכל. בשיחה עמה מודה פטהון כי יש תקלות בפרויקט של החקלאים המבוגרים, אבל תוקפת את מותחי הביקורת וטוענת כי "את הכביסה המלוכלכת יש לכבס בבית".

דוגמה נוספת להתנהלות הבעייתית בהנני נוגעת להגדרת תפקידו של פטגו. למשרד החקלאות דווח כי פטגו משמש רכז גרעין, אף שאתכלית אינו נחשב גרעין משימתי ופטגו היה אחראי על פרויקט חקלאות המבוגרים. בהתכתבות בין פטהון לפטגו היא הזכירה לו איך הוא אמור להציג את עצמו בפני אנשי משרד החקלאות. "בדיווח אליהם אתה מוגדר כרכז גרעין", כתבה לו, "אז תיזהר שלא תטעה בתשובות שלך". פטגו שאל אם היא רוצה שהוא ישקר. "לא, אתה לא משקר", ענתה פטהון, "אתה עונה לו מה שאתה רוצה לשמוע. המשכורת שלך יושבת על זה. אם אתה מוותר על המשכורת שלך, תענה לו מה שאתה רוצה. כארגון יש לנו יכולת לעשות משחק עם הפונקציות שפועלות ביישובים. זה היתרון והחיסרון בכסף ממשלתי".

"חלום חייו הוא להגיע לכנסת"

עמותת הנני הוקמה ב–1998 במטרה לקדם ולהעצים את יוצאי אתיופיה בישראל. ב–2006 היא התחילה לפעול בשיטת הגרעינים הקהילתיים בערים, וב–2009 החלה את פעילותה במו"פ לכיש.

יו"ר העמותה סלומון, שמכהן בתפקיד מאז ספטמבר האחרון, נחשב במשך שנים לרוח החיה בה. הוא גם דמות מוכרת בבית היהודי. "לסלומון יש עניין להגיע לכנסת", אומרים פעילים לשעבר בהנני. "זאת השאיפה שלו, זה חלום חייו. הוא יודע שבאמצעות העמותה הוא יכול לקדם עניינים. הוא מוכשר, דמגוג בצורה בלתי־נורמלית". אחד המבקרים באתכלית בחול המועד פסח, אגב, היה חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי.

סלומון הוא רב, ועד לפני כמה שנים היה דמות המפתח בגרעין של הנני בקרית גת, שהיה גרעין שוקק חיים של 14 משפחות צעירות. ואולם בשנים האחרונות לא מעט משפחות עזבו. בינם לבין עצמם השמיעו העוזבים ביקורת נוקבת על התנהלותו של סלומון. בין השאר, נמתחה ביקורת על הרכב המפואר שרכש לעצמו בעלות של 200 אלף שקל. חברי הגרעין לא הבינו איך מנכ"ל עמותה חברתית יכול להרשות לעצמו רכב כזה, ונטען כי הוצאות האחזקה הגבוהות שהוא מקבל מהעמותה, בסך 6,000–7,000 שקל בחודש, מאפשרות לסלומון להחזיר את ההלוואה שבאמצעותה רכש את המכונית.

אילן אסייג

"צעירים עזבו את הגרעין בגלל הדרך שבה הדברים התנהלו", מספר חבר גרעין לשעבר. אחד האירועים המשמעותיים בהקשר הזה היה פרס בסך 90 אלף שקל שקיבל סלומון מארגון הג'וינט ב-2012. סלומון, כך לפי פעילים לשעבר בגרעין בקרית גת, נתן לחברי הגרעין להבין כי אף שהפרס מגיע לו באופן אישי, הרי שאת הכסף הוא ייתן לעמותה כי מדובר בעבודת צוות. ואולם לאחר מכן הוא התחרט והסביר כי ייקח את הפרס לעצמו משום שאשתו אמרה לו לעשות זאת.

סלומון עזב את תפקיד המנכ"ל בעמותה לטובת שנתיים של לימודים במכון מנדל למנהיגות בירושלים, אבל הוא ממשיך לשמש היו"ר שלה. לפי הגדרות רשם העמותות, יו"ר עמותה אינו יכול לקבל שכר, ולפי אחד התנאים במכון מנדל, עמיתי התוכנית אינם משתכרים, ובתמורה לכך הם מקבלים מלגה מלאה מהמכון עבור השתתפותם. ואולם ייתכן שסלומון מצא דרך לקבל תגמול מהעמותה: מאז שנכנס לתפקיד יו"ר, אשתו של סלומון, רמה — שלדבריו משמשת מורה ובעלת עסק בתחום הייעוץ וההכוונה — החלה להוציא חשבוניות לעמותה בסך 7,000 שקל בחודש. סלומון מכחיש כי מדובר במנגנון להוצאת שכר מהעמותה, אבל מאשר כי הוצאת החשבוניות עבור עבודת הייעוץ החלה רק לאחר שעבר לתפקיד היו"ר ונותר ללא שכר מנכ"ל.

"להפסיק את הפעילות לאלתר"

אירוע אחר שהוביל לביקורת על סלומון הוא הקמת מבנה בלתי־חוקי ביודעין. מדובר במבנה בשם מפעל תבלינים שהקימה העמותה בשנים האחרונות. ההסבר שניתן להקמת המבנה היה הצורך במקום שבו אפשר להכין סחוג אתיופי, מאכל עם ריח חריף המהווה מטרד לשכנים בבתים משותפים. מחלקת ההנדסה של משרד החקלאות התריעה בזמן אמת בפני אנשי העמותה על הבנייה הלא חוקית, אבל זו בכל זאת יצאה לדרך. בפגישה שהתקיימה בדצמבר 2017 בין אנשי משרד החקלאות לפטהון, כמה חודשים לאחר כניסתה לתפקיד המנכ"ל, הובהר לה כי "לא ניתן לקיים במקום פעילות לא חוקית ופלילית, ויש להפסיקה לאלתר".

לפי מסמך שסיכם את הפגישה בין הצדדים, "פטהון הסבירה כי 'נאלצו' להשלים את המבנה, למרות ההתרעות וההודעות שקיבלו, בגלל הצורך להשתמש בכספי התרומות שניתנו לצורך כך". מי שתרם להקמת המבנה היו החטיבה להתיישבות וקק"ל, שאף בדקה כיצד ייתכן שאושרה תרומה למבנה שנבנה באופן בלתי־חוקי. בקק"ל מסרו כי "מפעל התבלינים נבנה ללא האישורים המתאימים. העמותה הודיעה כי המבנה יישאר לא מאוכלס עד להסדרת האישורים המתאימים".

תורמת נוספת לעמותה היא קרן וואהל הבריטית. נציגת הקרן בישראל היא מיכל הרצוג, רעייתו של יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג. בדצמבר 2015 קיבלה העמותה מענק של 205 אלף דולר כדי לשפץ מחסן במתחם של אתכלית ולהקים במקומו מרכז מבקרים — בלי שהיה לה אישור ישיבה על הקרקע. חצי שנה לפני כן הבטיח סלומון לקרן וואהל כי יש לו אישור כזה ממשרד החקלאות, אבל בשל הבחירות הוא מתעכב. "אתמול נפגשתי עם העוזר של שר החקלאות הנכנס והם הבטיחו לקדם את הנושא במיידי", כתב סלומון למיכל הרצוג.

אילן אסייג

במכתב ששלחה קייט גולדברג, יו"ר קרן וואהל, לסלומון בדצמבר 2016 היא הביעה כעס על כך ש"הכסף שהועבר לבניית המבנה לא יועד למטרה הספציפית של הבנייה", ועל כך שאתכלית יושבת על קרקע במו"פ לכיש בלי שהדבר הוסדר עם משרד החקלאות — ועל העמותה לגשת למכרז. ואולם בינתיים נראה שהצדדים יישרו ביניהם את ההדורים. בחול המועד פסח ביקרו במקום גם בני הזוג הרצוג וגולדברג, ונפגשו עם סלומון. "הקרן מרוצה מאוד מהפרויקט", אומרת מיכל הרצוג. "זה פרויקט חברתי מרשים של השתלבות האוכלוסייה המבוגרת, שגם מביא את הסיפור של הקהילה האתיופית לכלל החברה. אם יש בעיה טכנית, אנחנו בטוחים שהיא תטופל".

ואולם הבעיה הטכנית לכאורה לא נפתרה ולא ברור מתוקף איזה הסדר חוקי הנני הקימה מבנים על הקרקע ואם בכלל מותר לה לקיים במקום פעילות מסחרית־תיירותית. במשך השנים, כפי שעלה מההתכתבות של גולדברג עם מיכל הרצוג, סלומון נפגש עם אנשי משרד החקלאות, בין היתר גם עם יועציו של השר אורי אריאל, כדי לקדם את הנושא. בנוסף, בשלב מסוים נראה היה כי במשרד החקלאות תופרים מכרז במיוחד עבור אתכלית.

"הייתי נוכח בכל התהליך", אומר פטגו. "היה ניסיון לתפור מכרז כך שיתאים לעמותת הנני. הפקיד במשרד החקלאות, שאמור היה לכתוב את המכתב, הגיע לפגישה מקדימה עם סלומון ונשלחו אליו מסמכים כדי שיעיר עליהם הערות".

ואולם עד כה המכרז לא יצא לפועל. בפגישה עם פטהון בסוף דצמבר 2017 אמר חנן בזק, מנהל שירות ההדרכה במשרד החקלאות — הגוף שתחתיו פועל מו"פ לכיש — כי "אף שהפעילות החקלאית מבורכת, תם זמנה של פעילות העמותה". לשיטתו, "יש לפנות את כל השטח לטובת שימושים עתידיים של משרד החקלאות".

מבחינת משרד החקלאות, הנני עושה שימוש לא חוקי במבנים במקום (מלבד חוות התבלינים שיפצה העמותה שני מבנים — מרכז מבקרים ומועדון) ובקרקע. "המשרד הקצה כ–10 דונם לפיתוח זני חקלאות של העדה האתיופית ולבחינת הגידול והפיתוח של תוצרת חקלאית זו", נמסר ממשרד החקלאות. "כאשר העמותה החלה לעשות שימוש שלא כדין בקרקע ובמבנים הקיימים, נשלח לה מכתב התראה להפסקת השימושים הבלתי־חוקיים לאלתר. משרד החקלאות לא אישר הקמת מבנים חדשים. כל בנייה חדשה באזור אינה חוקית".

אנשים שעבדו בעמותה מעידים כי בכל הנוגע להשגת כסף ממשלתי, בהנני מכירים את השיטות הקיימות. את השר אריאל מכירים בעמותה עוד מימיו כשר הבינוי והשיכון בממשלה הקודמת. בנובמבר 2013 הצליחה הנני להשיג תקציב מהחטיבה להתיישבות — 250 אלף שקל ששימשו להקמת מפעל התבלינים. בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2017 נמתחה ביקורת על כך שהשר אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים לארגונים המקורבים אליו, במסגרת העברות הכספים לגרעינים תורניים, כמו זה שבקרית גת.

כפר ביתא־אתכלית הוא רעיון יפה, שיושם בדרך ישראלית מכוערת: קודם מקימים, ורק אחרי כן מבקשים אישורים ומתפללים לפונקציונר פוליטי כזה או אחר שיאשר. ראוי שמשרד החקלאות יחזיר לידיו את מו"פ לכיש וידאג למקום אחר, חוקי, שבו ימשיך הפרויקט. רצוי היה גם שבמשרד החקלאות יסייעו בהשגת מימון כך שהמיזם ימשיך להתקיים בטווח הארוך. לאתיופים המבוגרים, שעבורם הפרויקט נועד, מגיע יותר.

אילן אסייג

"המיזם התיירותי במקום לא בא על חשבון החקלאים"

מעמותת הנני נמסר: "רוב רובם של החקלאים מרוצה ושבע רצון מהפרויקט. בפרויקט זה הושקע רבות ברכישת ציוד חקלאי, משולם שכר לעובדים, וההכנסות מדמי הכניסה משמשות בין היתר להוצאות אלה. המיזם התיירותי הוא מיזם נוסף, שאינו בא על חשבון מיזם החקלאות. מטבע הדברים, כמו בכל קהילה, יש לגורמים כאלה ואחרים הסתייגויות שמטופלות מתוך שימת לב מליאה לכל טענה וטענה.

"אין שחר לטענה בנוגע לשותפות 2000. התקציב ניתן עבור פעילות המבוגרים בכפר ובכלל זה: כיבוד, שכר עובדים וכו'. בכך עוסקת העמותה כל העת ואף התקציב שמגיע מהשותפות אינו מכסה את כל העלויות הנדרשות לפעילויות עם המבוגרים, ועל כן העמותה פועלת להשיג את ההוצאות הנוספות מגורמים נוספים ומהכנסה עצמית של
העמותה באמצעות הבאת מבקרים לכפר, המשלמים דמי כניסה.

"עזריה פטגו התבקש לדווח על פעילות העמותה כנדרש, בהתאם לפעילות המתקיימת בקרית גת ובהתאם לדרישות משרד החקלאות בתוכנית של תמיכה בגרעינים משימתיים. העובדה שטענה זו עלתה מפי פטגו עצמו מלמדת יותר על הטוען מאשר על הטענה. הטענות בנוגע לקרן וואהל אינן נכונות כלל ועיקר. קרן וואהל ביקשה הבהרות
בעניין הכפר ואלה נמסרו לה, להנחת דעתה.

"העמותה מבצעת את כל התהליכים הנדרשים כדי להסדיר את מפעל התבלינים בהתאם לפעילות שהותרה. המפעל הוקם בניסיון לשמר תבלין ייחודי למטבח האתיופי, שתהליך הכנתו מייצר ריחות חזקים. לפיכך, לבקשת הקהילה הוחלט להקים מקום פתוח שבו יהיה אפשר להכין את התבלינים. לא נעשה שימוש במפעל עד כה. מעט
חברי הגרעין שעזבו עשו זאת מנסיבות אישיות.

"משה סלומון, שהיה מנכ"ל העמותה, קנה רכב מכספו הפרטי. העמותה שילמה על הוצאות החזקת כלי הרכב שלו לרוב באיחור. לא עלתה ביקורת מצד פעילים בעמותה משום שההוצאה רלוונטית לתפקידו. הפרס מהג'וינט ניתן על עשייה חברתית ומיועד לאדם ספציפי ולא לארגון. למרות זאת, ומתוך מקום משתף ומכבד, סלומון בחרלתרום חלק מכספי הפרס לפעילות חברי הגרעין. סלומון אינו שואף להגיע לכנסת, ולפיכך אין צורך להשיב להכפשה המייחסת לו פעילות לטובת מטרה שאינה קיימת. סלומון סיים את תפקידו כמנכ"ל העמותה באוגוסט 2017, ומאז אינו מקבל שכר מהעמותה. כיום הוא
יו"ר העמותה ואינו חבר הוועד המנהל. אשתו אכן מגישה חשבוניות על שירות שהיא מספקת לעמותה, מה שלא נעשה כאשר סלומון היה מנכ"ל העמותה, כדי למנוע ניגוד עניינים.

"הכפר קיים מ– 2009 , ובשנים אלה פעלה העמותה באופן לגיטימי לקבלת סיוע ממשרד החקלאות, השרים ועוזריהם. ניסיונות העמותה לפעול להצלחת הפרויקט נעשות באופן חוקי ולגיטימי. הטענה בדבר מכרז תפור היא רכילות שאינה ראויה לתגובה".

מהסוכנות היהודית נמסר: "סוגיית אישורי הבנייה מוכרת, אבל כל עוד משרד החקלאות יודע ומסכים, אנו לא מתערבים. אנו בודקים את הדו"חות הרבעוניים וגם מבקרים מדי פעם במקום עם משלחות משיקגו. לפי הדו"חות שהוגשו על ידי העמותה, עד ינואר 2018 הגיעו לעבודה חקלאית 55 מבוגרים ולמפגשים חברתיים — 40 עובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#