"פוקס לא תתמוטט - גם אם יפלו פה 20 אלף טילים איראניים" - Markerweek - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קניונים יקרסו, חנויות אופנה ייסגרו": נבואת הזעם של הראל ויזל, הבעלים של פוקס

בזמן שחברות אופנה ותיקות קורסות או מצטמצמות והענף על סף משבר, הראל ויזל, הבעלים של קבוצת פוקס, פותח חנויות חדשות ומביא לישראל מותגים בקצב מסחרר. "פוקס לא תתמוטט - גם אם יפלו פה 20 אלף טילים איראניים"

193תגובות
הראל ויזל
שוקה כהן

ענף הטקסטיל וההלבשה בישראל נמצא כיום באחת התקופות הקשות שידע — ואפילו שחקנים ותיקים וגדולים מתרסקים ונאלצים לסגור חנויות. וזה לא הסוף: לפי הערכות, האיומים מבית ומעבר לים רק יתעצמו, ומי שלא יגיע מוכן — יפסיד וייעלם. גם הראל ויזל, הבעלים של קבוצת האופנה, ההנעלה והמוצרים לבית הגדולה בישראל — שהמחזור שלה ב–2017 הסתכם בכ–2.3 מיליארד שקל — לא יכול להתעלם מהאתגרים הקיימים והבאים לבוא.

הקיר בכניסה לבניין פוקס־ויזל בקריית שדה התעופה, שעליו מופיעים שמות כל מותגי הקבוצה, הוא עדות להתרחבות המסחררת של הרשת בשנים האחרונות. אבל ויזל לא שוקט על השמרים. בלשכתו החדשה והמרווחת הוא מעשן סיגריות בזו אחר זו וממשיך לנהל את עסקי הקבוצה דרך הטלפון — גם במשך הראיון.

ויזל מוכר בענף כיזם, איש חזון ואסטרטג שיודע לקרוא את המפה ולזהות תהליכים שנים לפני התרחשותם. הוא היה הראשון להבין שכדי לשרוד, רשתות האופנה צריכות לגדול ולהיות משמעותיות מספיק כדי שיהיה להן כוח מיקוח מול קבוצות הקניונים (שתיים מקבוצות הקניונים מחזיקות יחד בכשליש מהפדיונות בענף). בשנים האחרונות הוא רכש במרץ רשתות קטנות ובינוניות, קיבל זיכיונות למותגים בינלאומיים ונכנס גם לתחומים שמחוץ לענף האופנה. קבוצת פוקס־ויזל מונה כיום 14 רשתות: פוקס, אמריקן איגל, Aerie, סאקס, בילבונג, מרשה, יאנגה, צ'ילדרנ'ס פלייס, מנגו, פוט לוקר, נייקי, ללין, פוקס הום ואורבן אאוטפיטרס. בהמשך הקבוצה תפתח חנויות של רשת אנתרופולוג'י ופרי פיפל מבית אורבן אאוטפיטרס.

בענף האופנה היו כאלה שציקצקו ואמרו כי ויזל מתפזר מדי והביא כמה מותגים לא מוצלחים, כמו מותג הנעליים צ'ארלס אנד קית, אבל ויזל לא מיצמץ ועד כה האסטרטגיה שלו הוכיחה את עצמה: הקבוצה הציגה דו"חות כספיים מוצלחים ב–2017 גם בגלל התפרשותה למגוון תחומים. הקבוצה זיהתה את המגמה העולמית, שלפיה תחום אופנת והנעלת ספורט עדיין צומח ורווחי והביאה את המותג פוט לוקר, שלו 30 חנויות (17 מהן נפתחו ב–2017). בנוסף, הקבוצה נהפכה לזכיינית היחידה של נייקי בישראל כשרכשה את בשנה שעברה את פעילות הזכיינות שנותרה בידי גוטקס. גם פוקס הום הפועלת בתחום המוצרים לבית וללין הפועלת בתחום התמרוקים עזרו לקבוצה לצלוח את המשבר שעובר על ענך ההלבשה.

גודלה של קבוצת פוקס־ויזל, המחזיקה לפי הערכות 9% מהמכירות בשוק האופנה וההנעלה, מאפשר לה לקבל מהקניונים מיקומים מועדפים, דמי שכירות נמוכים ומענקים בשווי מיליוני שקלים להקמת חנויות בקניונים. בימים אלה אף מוצעים לקבוצה מיליוני שקלים כדי שלא תעזוב קניונים שבהם היא מפעילה חנויות. גם הקניונים עצמם מודים בכוחו של ויזל: "אי־אפשר לפתוח או להפעיל קניון בישראל בלי ויזל. אין מישהו שמכיר יותר ממנו את התחום", אומר בכיר באחת מקבוצות הקניונים המובילות. הוא מספר על דרכי הפעולה של ויזל, שהביאו אותו למקומו הנוכחי: "אם הוא רוצה להכניס מותג חדש לקניון או מיקום מסוים בקניון הוא יהפוך עולמות. הוא יעשה פאזל מטורף בקניון שהוא רוצה, יסגור עם שוכר אחד להזיז את החנות שלו חמישה מקומות ימינה, עם שוכר אחר להעביר את החנות שלו ארבעה מקומות שמאלה — עד שיהיה לו את המיקום שהוא רצה לחנות שלו". למרות החזות המעט מאיימת שלו, הקניונים מתארים אותו כשוכר הוגן ופחות אגרסיבי משוכרים גדולים אחרים, כמו קבוצות זארה וקסטרו־הודיס.

התפלגות שוק האופנה לפי הפדיון ב-2017

"קניון בלי פוקס - הוא לא קניון"

ויזל מסביר את האסטרטגיה העסקית של הקבוצה שלו: "כבר לפני כמה שנים הערכתי שבענף יהיו שתי מגמות עיקריות: התחזקות של רשתות זרות שירצו להיכנס לישראל, וריכוז השוק על ידי חמש או שש קבוצות אופנה גדולות. חשבתי אז שלכל אחת מהקבוצות הגדולות ביותר יהיה נתח של 12%–15% מהשוק. ההיגיון מאחורי זה הוא יצירת יתרון מול הקניונים כדי להשיג מיקומים טובים יותר במחירים נוחים יותר, אבל לא רק. לקבוצה גדולה, למשל, יש כוח משמעותי בהעסקת האנשים הטובים ביותר בתחום. כיום לא פשוט להשיג עובדים בכירים, וכשאתה קבוצה גדולה אפשר לתגמל אותם טוב יותר מאשר חברות קטנות.

"בנוסף, היה פה מעין פיזור סיכונים. ב–2013 מחזור המכירות שלנו נשען ב–70% על המכירות ברשת פוקס. זאת רגל אחת, טובה ויציבה אמנם, אבל אחת. לכן, החלטנו שבשנים הבאות אנחנו רוצים שיהיו לנו הרבה רגליים חזקות. אם אתה רוצה להיות שחקן משמעותי, אתה צריך להיות עם הרבה רגליים חזקות. אתה לא יכול להיות במצב שחס וחלילה קורה משהו לרגל האחת שלך, ואתה נשאר חלש ופגיע".

איך אתם בוחרים את החברות שאתם רוכשים או מביאים לישראל?

"לפני הרבה שנים קיבלנו החלטה לקנות חברות קטנות שיש להן דנ"א ברור. כל הזמן מגיעות אלינו הצעות מחברות קטנות ורווחיות, ואנחנו בוחנים אותן. קבענו לעצמנו שנשקיע בחברות שיכולות להגיע מהר מאוד למחזור של 100 מיליון שקל לפחות".

הפעם האחרונה שרכשתם חברה ולא הבאתם זיכיון של מותג בינלאומי היתה ב–2014, אז רכשתם 50% מיאנגה.

"חכו. גם זה יגיע".

אתה לא חושש מכך שאתם מתרחבים יותר מדי ומהר מדי?

"המאזן השנתי של 2017 המחיש חד־משמעית את האיתנות והחוזק של הקבוצה שלנו. למעשה החוב נטו של הקבוצה מסתכם באפס. כלומר, אם מתסכלים על הלוואות מול מזומנים בקופה — אנחנו מאוזנים. בנוסף, כל המלאי שולם וכל העלויות על 600 החנויות שלנו בישראל שולמו".

אתה נשמע בטוח בעצמך, אבל אתה בכל זאת בתחום מסוכן ופועל בישראל, שמספיקה מלחמה אחת כדי לשתק את הקניות בה לכמה חודשים. מה יקרה אם יפול פה טיל איראני?

"גם אם יפלו פה 20 אלף טילים לא נתמוטט. צריך שייפלו פה הרבה מאוד טילים במשך הרבה מאוד שנים ברציפות כדי שאולי נתמוטט. צריך לזכור שאנחנו חברה שהוקמה לפני המדינה — ולא מותג חדש. למרות הקצב והגודל, אנחנו מתנהלים בזהירות. לכל אחת מהחברות שלנו יש מערכת בקרה הדוקה, מנכ"ל ומערכת משלה של דו"ח רווח והפסד, והיא עומדת בזכות עצמה. אם חברה אחת תתמוטט, היתר יוכלו להמשיך ולפעול".

אוליבייה פיטוסי

כל החברות שלך מצליחות?

"כן, מי יותר ומי פחות".

מי יותר ומי פחות?

"את זה אני לא אגיד".

יש חברות שמפסידות כסף?

"יש כאלה שמרוויחות פחות. בכל המקרים אנחנו מנסים לשפר את היחידה, ומשקיעים בה ככל שנדרש".

יכול להיות שנראה אותך מוותר על אחד מהמותגים של הקבוצה?

"כן, הכל יכול להיות".

"10% מהקניונים ומרשתות האופנה ייעלמו"

מנתונים שוויזל מציג ומסתמכים לדבריו על נתונים שנאספו מ–60 חברות שונות, שוק הטקסטיל וההנעלה בישראל מסתכם ב–19 מיליארד שקל בשנה, ומציג גידול טבעי של כ–3% בשנה, בעיקר עקב גידול טבעי באוכלוסיה. מהסכום הזה, 2.8 מיליארד שקל הם מכירות המתבצעות באינטרנט (כ–85% מהמכירות באתרים בינלאומיים); 1.2 מיליארד שקל בשנה נשארים אצל חנויות אופנה והנעלה בחו"ל, הנהנות מהירידה במחירי הטיסות. לפיכך, כ–15 מיליארד שקל נותרים לחנויות האופנה וההנעלה בישראל.

"בשלוש השנים האחרונות המכירות באינטרנט צומחות בקצב של 25% מדי שנה. אם בעבר המכירות באינטרנט היו מתחלקות שווה בשווה בין אתרים ישראליים לבין אתרים בינלאומיים, כיום האתרים הבינלאומיים מחזיקים ברוב כמעט מוחלט של המכירות. סך הקניות בחנויות פיזיות בחו"ל למשל, צמח מכ–600 מיליון שקל בשנה לפני חמש שנים ל–1.2 מיליארד שקל כיום", אומר ויזל. הוא יוצא בהערכה מרחיקת לכת, שצריכה להדאיג את בעלי הקניונים ורשתות האופנה הישראלים: "בעוד שלוש שנים כ–25% מהמכירות משוק האופנה יהיו באינטרנט, בעוד הצמיחה בשוק האופנה תסתכם בכ–10% בסך הכל. מה זה אומר? להערכתי, בתוך שלוש שנים 5%–10% מהקניונים בישראל ייעלמו".

אילו קניונים יקרסו וייסגרו?

"אלה שלא יידעו לעשות את ההתאמות הנדרשות. לצערי, הקניונים בישראל לא עושים כלום — אבל כלום — מההתאמות שצריך לעשות כדי להתמודד עם המצב. בשוק האמריקאי, למשל, שבו יש 2.12 מ"ר של שטח מסחר לתושב (לעומת 1.13 בישראל לפי נתוני 2017), הקניונים הגדולים שהיו מוכנים לאבד הכנסות, ולהכניס בידור במקום חנויות אופנה שנכשלו, שרדו ואפילו הציגו עלייה קטנה בשנתיים האחרונות במספר המבקרים ובהכנסות. קניונים אזוריים (המושכים אליהם מבקרים גם מערים סמוכות) — שידעו והשכילו להשקיע הרבה כספים בנראות ובעסקים חדשים שלא מתחום האופנה — הצליחו. אבל לצערי, בקניונים בישראל לא עושים זאת. פה, לצערי, עדיין מסתכלים בראייה קצרת טווח. אני חושב שאם מישהו מקבוצות הקניונים ייקח על עצמו את יוזמה ויעשה את השינויים הנדרשים, כפי שעושים בחו"ל, בטווח הארוך הוא יצליח. אני מציע להם שיסעו לראות מה קורה בעולם".

אתה מעריך שגם קניונים מובילים יקרסו?

"הפגיעה המשמעותית תהיה בקניונים מהשורה השנייה והשלישית, באותם קניונים לא אזוריים שלא יעשו את הפעולות שהזכרתי. מצד שני, תהיה עדנה לקניונים ומרכזים שכונתיים".

רבים מדברים על הכישלון של קניון האופנה גינדי TLV בתל אביב. אתה שותף להספדים?

"לא. לפי דעתי קבוצות של אינטרסים יזמו מערכת מתוקשרת של דיבור על קשיים שנועדה לפגוע בקניון. אבל אין לי שום ספק שקניון כזה — גדול, חדש, יפהפה, בעל מגוון מוצרים עצום, במרכז תל אביב, וצמוד לתחנות רכבת — יצליח".

עופר וקנין

בישראל פועלים כ–420 מרכזים מסחריים. בכמה מהם אתה נמצא?

"ברובם".

מדוע החלטת להוציא את פוקס מקניון רמת אביב של קבוצת עופר?

"אני לא מוכן להפעיל שום חנות הפסדית. פוקס, אף שהיא מכרה מצוין בקניון רמת אביב, לא הרוויחה כסף (בגלל דמי שכירות וניהול גבוהים; עד"מ). אני עובד בשביל להרוויח. אני מתכנן להכניס לחנות הזאת נייקי".

הם לא ניסו לתת לך כסף כדי שתישאר?

"האסטרטגיה של רמת אביב ידועה (הסתמכות על מותגי יוקרה). לדעתי, היא מוטעית, מפני שקניון בלי פוקס הוא לא קניון — אבל זאת ההחלטה שלהם".

אתה חושב שאתה יכול להסתדר בלי קבוצות הקניונים הגדולות?

"אין כיום קניון אחד שאני לא יכול לוותר עליו. יש לי 1.4 מיליון חברי מועדון".

מוזר שאתה יוצא נגד דמי השכירות, בזמן שאתה בעל יכולת המיקוח אולי הטובה ביותר כיום מול הקניונים.

"אנחנו מנהלים משא ומתן לפי גודל החנות, אנשים קצת מתעלמים מכך שאלה חנויות גדולות. יש לזה משמעות. בכל העולם בחנויות גדולות משלמים פחות מאשר חנויות קטנות. דמי השכירות עבור החנויות של ללין למשל, גבוהים יותר מאלה שאני משלם במנגו באותו קניון — בגלל גודל החנות. בנוסף, בפתיחה של קניון חדש, החלק החשוב ביותר לבעלי הקניון הוא האפשרות לקבל את המימון הנדרש להקמתו. כשבעל הקניון מגיע אלינו, הוא יודע שאם אנחנו חותמים על 10–15 חנויות, אז 10% מהקניון משווק. כשהוא הולך עם החוזים לבנק, הוא יקבל מימון. הדברים האלה עוזרים במשא ומתן, וזה לגיטימי לדרוש עבורם הנחות".

חשבתם פעם להקים קניונים בעצמכם?

"חשבנו בזמנו לקנות קניונים, כשקניון עיר ימים בנתניה עבר ידיים לפני כמה שנים. בסוף החלטנו לסגת מזה משני טעמים: אנחנו רוצים להיות מפוקסים במה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב, וחשבנו שהמתחרים לא יפרגנו לנו ולא ישכרו אצלנו שטחים".

הקניונים נמצאים במצב טוב יותר מרשתות האופנה.

"מי שקורא לעומק את הדו"חות הכספיים של הקניונים, רואה שהם קצת מושפעים מהמצב. אלה תהליכים שלוקחים זמן".

"על כל פתיחת סניף תהיה סגירה"

בחודשים האחרונים שש רשתות אופנה מארבע חברות שונות הגיעו לפתחו של בית המשפט עם בקשות להקפאת הליכים או פירוק — קבוצת הוניגמן (הוניגמן, הוניגמן קידס, TNT) מצויה בהקפאת הליכים עקב חובות בסך כ–240 מיליון שקל. הרשת המוזלת יפו תל אביב מצויה בהקפאת הליכים, עקב חובות של עשרות מיליוני שקלים. גם סליו נקלעה להקפאת הליכים, ונמכרה בתחילת השנה לזיפ. כמו כן, רשת בגדי הילדים מיש מיש נכנסה לפירוק הליכים, ואילו הרשת הוותיקה נעלי מרקו סגרה באחרונה את כל חנויותיה. רשת אחרת, דיסקרט, ביטלה בתחילת החודש שעבר את הוראות הקבע של דמי השכירות לקניונים עקב בעיות תזרימיות. רשתות אחרות, כמו פול אנד בר ופוראבר 21, מצמצמות את מספר הסניפים שלהן. כך גם קסטרו, שסגרה סניף בנמל תל אביב וצפויה לסגור סניפים נוספים.

המצב נגרם כתוצאה מירידה של כ–12% במכירותיהן של חנויות האופנה וההנעלה בין דצמבר 2017 לפברואר 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לפי נתוני ריס. בריס אמנם הוציאו נתונים, שלפיהם במחצית הראשונה של מארס חלה עלייה בפדיונות וכך גם בחג הפסח, אבל ברשתות האופנה אומרים כי זה שיפור נקודתי עקב החג, וכי הפדיונות צפויים להמשיך לרדת השנה.

חנות של פוקס
אייל טואג

חשבתם לקנות את אחת מהחברות שקרסו בחודשים האחרונים?

"לא, מכיוון שלכל אחת מהחברות האלה לא היה דנ"א ברור או ערך מיוחד לשוק הישראלי. בדקנו את הנושא, והבנו כי גם אם היינו רוכשים את החברות האלה ומטפלים בהן, לא היינו יכולים להצליח אתן. הנפילה של הוניגמן, למשל, שלוותה בנפילות קטנות כמו זו של יפו תל אביב, סליו ומיש מיש, היתה גדולה ומהדהדת, מפני שזו חברה שורשית, ישראלית וגדולה, שקמה לפני המדינה והיתה הנוכחת כמעט בכל קניון. למרות זאת, אי־אפשר לנעוץ את המשבר שלה ברכישות מהאינטרנט. לפי מה שהיה כתוב בדו"חות המפרק, בעיתונים ובמאזני החברה, הבור התקציבי, שהגיע לחוב של 240 מיליון שקל, הוא לא מעכשיו בכלל. ריבוי הכתבות בדצמבר על הקשיים בענף האופנה, בצירוף העובדה שזה היה חודש קשה לרשתות האופנה, גרם לבנקים לשמוט את השטיח מתחתם. אבל אני מעריך שגם אם דצמבר היה מצוין והעיתונים לא היו מדווחים על משבר, הרשת בסופו של דבר היתה קורסת. זה רק היה לוקח עוד כמה חודשים".

כלומר זה ניהול בעייתי?

"אני מכיר היטב את האנשים שניהלו את הרשת, עוד מלפני 20–30 שנה כשהייתי איש מכירות שרץ עם מזוודה ומוכר בגדים. הם אנשים טובים, רציניים, שפיתחו את העסק והפכו אותו לעסק גדול מאוד. אבל לאורך השנים הם התמודדו עם בעיות. אנשים לא יודעים למשל שמשפחת הוניגמן התמודדה על הזיכיון להביא את H&M לישראל, אבל ברגע האחרון זה נשמט מהם ומשפחת חורש זכו. יכול להיות שאם הם היו מקבלים את הזיכיון — הכל היה נראה אחרת".

אתה צופה שנראה עוד הרבה שחקני אופנה קורסים?

"כן. לדעתי 10% מחנויות האופנה ייסגרו".

גם רשתות גדולות יפלו?

"יכול להיות שרשתות גדולות יצטמצמו, וזה כולל אותנו. יש לי 600 חנויות כיום, ואני לא נבהל אם נצטרך לצמצם ל–550 חנויות, אבל כאלה שנרוויח בהן".

יש הטוענים כי יש לך אחריות חלקית למצב בענף, משום שאתה זה שלפני כמה שנים פתחת עוד ועוד חנויות בכל קניון ושילמת דמי פינוי גבוהים לחנויות כדי שיפנו לך מקום בקניונים. זה יצר תגובת שרשרת של רשתות שהתחילו לפעול כמוך.

"אנחנו כבר לא שם הרבה שנים. זה נכון שבעבר שילמנו לחנויות מאות אלפי שקלים, בעידוד והסכמת הקניונים, כדי לפנות חנויות אחרות ולהיכנס במקומן. כיום, במקרים יוצאי דופן כשאנחנו רוצים להגדיל חנות שלנו, נשלם לחנות הסמוכה כמה מאות אלפי שקלים כדי שתתפנה".

גם לרשתות שכיום מתלוננות יש אחריות מסוימת למצבן, מכיוון שהן מיהרו לפתוח חנויות בקניונים הרבים שקמו. בארבע השנים האחרונות חלה עלייה של 10% בשטחי המסחר בישראל. לפי התכנון, הבעיה הזאת צפויה להחמיר, מפני שיש תוכניות להקמת 115 מרכזי מסחר חדשים בישראל בשטח כולל של 1.3 מיליון מ"ר — תוספת של 30% לשטחים הקיימים, לא כולל שטחי מסחר שייפתחו ברחובות ובאזורי תעשייה. אם התוכניות יתממשו, ישראל תגיע ליחס של 1.6 מ"ר של שטח מסחר לתושב לעומת 1.13 כיום. לשם השוואה, באירופה היחס הוא 1.12 מ"ר לתושב בממוצע, בקנדה הוא 1.76 מ"ר בממוצע ובארה"ב 2.4 מ"ר, לפי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר.

גם לדברי ויזל, "ברוב האזורים בישראל יש עודף בשטחי מסחר. האחריות מתחילה קודם כל מהרשויות המקומיות שאיפשרו את זה כדי להגדיל את ההכנסה מארנונה, בלי לבדוק מה כוח הקנייה במקום. אחר כך האחריות היא על היזמים שבונים — ואז הרשתות ובהן פוקס, שהתפתו ופתחו חנויות בכל מקום. אם מסתכלים קדימה, כולם התעשתו. ברור לי שהיזמים התעשתו ועצרו פתיחת קניונים. אני רואה כיום איך הם בודקים היטב אם לקנות קניון. גם הרשתות בוחנות כיום ביתר זהירות כל פתיחת סניף. בקרוב, לדעתי, על כל פתיחת סניף תהיה סגירת סניף".

אבל הקניונים עוד לא התעשתו, עובדה שעדיין אנחנו לא רואים הורדת מחירים משמעותית?

"תעברו לשאלה הבאה".

למרות מעמדך אתה עדיין מפחד מהקניונים?

"מפחד? ממש לא. אני לא מפחד מאף אחד. אנחנו פשוט לא מנהלים משא ומתן על מחירים דרך אמצעי התקשורת".

אז נשאל את זה אחרת, אתה חושב שהקניונים צריכים להוריד את דמי השכירות והניהול?

"צריך להסתכל על זה כל קניון לגופו".

מתוך 30 הקניונים המובילים בישראל, בכמה מהם דמי השכירות גבוהים מדי?

"לפחות בעשרה מהם עומס דמי השכירות והניהול מהפדיון גבוה מדי. אני בטוח שהוא יירד בשיעור קל. לא תהיה להם ברירה אלא לעשות שינוי".

סניף של רשת הוניגמן
תומר אפלבאום

גם ויזל יודע לדפוק איחור אופנתי

למרות ההיסטוריה שלו כמי שרואה את הנולד, אחד הפספוסים הגדולים של ויזל היה שלא העריך מספיק את עוצמת ההשפעה של אתרי האינטרנט על ענף האופנה. בעבר הוא העריך כי סך הרכישות באינטרנט יישאר בשוליים. אתר האינטרנט של הקבוצה, טרמינל איקס, עלה לאוויר רק בסוף 2017. בענף האופנה מספרים כי למרות ההצלחה שלה זכה טרמינל איקס בהשקה — בתוך יממה דווח כי אזלו המוצרים של מותגי יוניקלו, אורבן אאוטפיטרס ואפילו מנגו ופוקס — מכירות האתר מדשדשות בינתיים ומסתכמות לפי השמועות בלא יותר ממאות אלפי שקלים בחודש.

לא מזמן השקתם, באיחור אופנתי, את אתר טרמינל איקס לרכישות ברשת. אתה לא מרגיש שקצת פיספסתם את מהפכת הרכישות המקוונות?

"זיהיתי די מזמן שהשוק יתהפך, ואתרים בינלאומיים ייכנסו. זיהינו גם את צמיחתם והצלחתם של אתרים מרובי מותגים כמו אסוס, ולכן פיתחנו מודל שיוכל לענות על הצרכים האלה. המודל שנקבע בסופו של דבר הוא זה שיישמנו בטרמינל איקס. אבל האם ב–2012 הערכתי שיש סיכוי שב–2021 המכירות באינטרנט יהיו כ–25% מהשוק? התשובה היא לא. לא הערכתי אז. אבל כשהבנו לאן זה הולך, התעשתנו והתחלנו לפעול במרץ. אף אחד לא חזה את העוצמה של האינטרנט על שוק האופנה. בשלוש השנים האחרונות, קיימתי המון פגישות עם בכירי המנכ"לים של חברות הקמעונות בעולם, ובדקתי מה הם חשבו לפני כמה שנים ומה הם חושבים שיהיה בעוד כמה שנים. אף אחד מהם לא חזה מה יהיה, וגם כיום אין הסכמה לגבי מה שצפוי".

טרמינל איקס הוא הצלחה?

"יש לנו תוכנית סדורה לגביו. הבטחנו לעם ישראל עשרות מותגים שיגיעו בתוך 24 שעות, בחינם לכל בית ועשינו את זה".

תן לנו קצת נתונים לגבי המכירות.

"אנחנו לא נותנים נתונים על טרמינל איקס".

הוא מצליח? אתם מרוצים?

"תיכננו תקופה של חצי שנה שבה נבדוק שהמוצרים באמת מגיעים ללקוח בתוך 24 שעות. גילינו שזה עובד, ובקרוב נעביר הילוך ואתן תשמעו על זה".

כשחקן הגדול ביותר בתחום האופנה, אתה מוביל את המאבק של ענף הטקסטיל מול המדינה בנושא הפטור ממע"מ למזמינים ברשת.

"אני חושב שהפטור ממע"מ למכירות ברשת עד 75 דולר חייב לחול גם על קמעונות בישראל כדי ליצור תחרות שווה, כדי לא להפלות את כל הרשתות הישראליות מאתרים בינלאומיים, זאת תחרות חופשית וככה זה צריך להיות".

אתר טרמינל X
צילום מסך אתר termina

"חוק הגבלת השכר פופוליסטי"

ויזל, 52, נשוי ואב לשלושה, נהפך באחרונה לסבא. עלות שכרו ב–2017 הסתכמה ב–4.8 מיליון שקל. עלות השכר כוללת תשלום מבוסס מניות של 1.3 מיליון שקל, מענק בגובה 751 אלף שקל ושכר של 2.9 מיליון שקל. אף שהוא מתגורר בווילה רחבת ידיים עם בריכה בסביון, חבריו בענף מגדירים אותו "אדם צנוע יחסית", וכמעט לא תצליחו למצוא אותו לא בג'ינס וטי־שירט.

אמרת פעם שיש טינה גדולה כלפי אנשי עסקים מצליחים בישראל. אתה עדיין חושב ככה?

"אני לא מדבר עלי, אלא על הקהילה העסקית בישראל בכלל. אם נסתכל הרבה שנים אחורה, אנשים שהצליחו היו הרבה פעמים מושא להערצה, ואני חושב שזה השתנה במדינה לצערי. חוק הגבלת השכר בבנקים ובחברות הביטוח משמש לכך דוגמה. אני מתנגד לחוק כפי שהוא. תראו איזה עיוות נוצר: אנשים תחת המנכ"לים מרוויחים יותר מהמנכ"לים — אז למה שהאנשים הכי חריפים ירצו בעתיד ירצו לנהל?"

2.5 מיליון שקל בשנה זו לא סיבה מספיק טובה?

"אני חושב שמנהל בנק בישראל, עם כל האחריות המוטלת על הכתפיים שלו, צריך להיות אחד המרוויחים הגדולים ביותר במדינה. מובן שהדבר צריך להיות תלוי תוצאות של הבנק. אני חושב שהחוק הקיים קצת פופוליסטי, מפני שאנשים בישראל אוטומטי שונאים את הבנקים. למה? מכיוון שאנשים משלמים ריביות לבנקים. אבל בנק זה עסק שצריך להרוויח".

להרוויח כן. לא לשדוד בעמלות גבוהות.

"האם הבנקים בישראל מרוויחים הרבה יותר מחו"ל? לא. האם אנחנו בתור מדינה עם כלכלה חופשית לא רוצים שאנשים חכמים יותר ינהלו את הבנקים? ברור שכן. האם הגיוני שהאנשים הטובים ביותר ירוויחו משכורות גבוהות יותר? התשובה היא כן. בזמנו היה דיון דומה על קצינים ומשרתי צבא קבע, וברור שאין לנו ברירה אחרת — אלא שקצינים בצבא קבע ביחידות הקרביות ובתומכות צריכים להרוויח משכורות טובות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#