אלי בן ששון, פרופ' בטכניון, יצר מטבע דיגיטלי וחושב שהביטקוין גאוני - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלי בן ששון, פרופ' בטכניון, יצר מטבע דיגיטלי וחושב שהביטקוין גאוני

אלי בן ששון הוא פרופ' למדעי המחשב, אבל בשנים האחרונות הוא נכנס עמוק לתוך עולם המטבעות הדיגיטליים, ייסד סטארט-אפ בתחום ומנסה לשלב בין אנונימיות לבין שקיפות: "לא ברור אם נצליח כלכלית, אבל סדרה ל-HBO בטוח תצא מזה"

54תגובות
אלי בן ששון
אייל טואג

אלי בן ששון, תושב זכרון יעקב, נשוי + 4. פרופסור למדעי המחשב בטכניון, ממקימי המטבע הדיגיטלי זיקאש ומייסד שותף בסטארט-אפ StarkWare Industries

מה לפרופסור למדעי המחשב מהטכניון ולבועת הביטקוין?

האמת שזה סיפור מטורף. במשך שנים חקרתי תחום מתמטי מופשט של הוכחות יושרה חישובית. חשבתי שאין לו שימוש, אבל במשך הזמן הבנתי שדווקא מי שעוסק בביטקוין יכול להתעניין בתיאוריה הזאת.

אז לפני שנדבר על ביטקוין, תסביר לנו מה זו "יושרה חישובית"?

נניח שאתם מקבלים חשבונית בחנות עם הסכום שאתם צריכים לשלם, וסומכים על כך שזהו הסכום הנכון. מה גורם לבעל החנות לא לנסות לבקש תשלום גבוה יותר?

שאלה טובה.

בעל החנות נוקב בסכום הנכון מכיוון שאתם יכולים לבדוק אותו ולערוך את החישוב מחדש בעצמכם. החשבונית בדוגמה הפשוטה הזאת היא ההוכחה ליושרה חישובית. במחקר האקדמי מייצרים הוכחות ליושרה חישובית במערכות גדולות ומורכבות הרבה יותר, וגם מגינים על פרטיות הנתונים של החישוב עצמו.

שיחת פנים עם אלי בן ששון - דלג

למשל, חישוב שעושים גופים כמו בנק או חברת סלולר?

נניח. זה שימושי במערכות מידע רגישות, למשל במקומות שבהם צריך לשמור על פרטיות.

הצליחו להוכיח את זה?

כבר בשנות ה–80 מצאו שיטות מופלאות ליושרה חישובית תוך שמירה על פרטיות. זה נקרא הוכחות באפס ידיעה. הבעיה היתה שזה נשאר על הנייר.

למה?

בגלל חוסר יעילות. מימוש של התיאוריה היה דורש הפעלה של מחשב במשך אלפי שנים.

ואתה רצית לזרז את העניין?

כן. כמו חוקרים רבים אחרים קיוויתי שאפשר יהיה לייעל את תהליך הייצור של ההוכחות הנדרשות ליושרה חישובית. בתחילת שנות ה–2000 עשיתי פוסט־דוקטורט בהרווארד וב–MIT, ועם המנחים והשותפים שלי הצלחנו להפוך את הקסם הזה לאפשרי.

וזה היה גם שימושי?

בתחילה המחקר היה תיאורטי בלבד, אבל ב–2008 ביקשתי וקיבלתי מענק גדול מקרן ERC (European Research Council) של האיחוד האירופי.

מה זה גדול?

1.7 מיליון יורו. בשביל מדען תיאורטי זה יותר מדי כסף לבזבז לבד.

באמת הרבה. מה עשית עם זה?

צירפתי קולגות, שכרתי הרבה מתכנתים, והתחלנו לכתוב קוד שיממש את הרעיון התיאורטי של הוכחות יושרה חישובית — תוך שמירה על פרטיות המידע, בצורה מהירה ועבור חישובים קונקרטיים, שאמורים לעניין את הציבור הרחב.

ואז החלטת להמציא מטבע מתחרה לביטקוין?

ממש לא. אז בכלל חשבתי שהביטקוין זה קשקוש.

אתה לא היחיד.

אבל ב–2013 סיימתי שבתון באזור בוסטון, ולקראת החזרה לארץ יצאתי למסע הרצאות בארה״ב. ניסיתי לחשוב איך אני מחבר למחקר סיפור מעשי, ושום דבר לא נדבק.

למה?

כי המודל השולט בעולם העסקי הוא ה–Trusted Party, כלומר גופים גדולים כמו בנקים, או חברות ענק כמו פייסבוק וגוגל, שאנחנו נדרשים לתת בהם אמון, אבל הם לא צריכים להוכיח לנו כלום. בחברות כאלה יצחקו עלינו אם נבקש שיוכיחו לנו שאפשר לסמוך עליהן. הן פשוט שואבות מאתנו את כל המידע שהן צריכות ושומרות אותו אצלן.

הבועות הכלכליות הגדולות ביותר בהיסטוריה

רק עכשיו ראינו את התוצאות של אגירת מידע פרטי בפייסבוק.

בדיוק. הגופים הריכוזיים הם בין החמסנים הכי גדולים של מידע בכל המדינות הדמוקרטיות. קל להם לשנות את החקיקה ולהבטיח שהקופון שהם גוזרים יהיה הכי גדול. כשהבנתי את זה, נפל לי האסימון.

נפל הטוקן.

הבנתי שההמצאה הגאונית של הביטקוין היא שבפעם הראשונה בתולדות המין האנושי אפשר להסתדר בלי גופים ריכוזיים גדולים כאלה. לכן, לאנשים שמתעסקים בביטקוין יהיה מה לעשות עם הרעיון של הוכחות שהאמון בהן נסמך על מתמטיקה, ולא על אדם או גוף מרכזי.

כי בביטקוין לא צריך לסמוך על אף אחד?

בביטקוין ובכל המטבעות המבוזרים האחרים, אתה לא יודע מי עושה מה. אף אחד לא מפקח על הנתונים, אין מועצת נגידי הביטקוין שיכולה לשלול לך את הרישיון, ובכל זאת יש שיטה שמונעת רמאויות.

איך? מה בכלל הקשר בין ביטקוין לתיאוריה של מדעי המחשב?

הרעיון של סאטושי נאקאמוטו (ממציא הביטקוין, דמות שלא נחשפה עד היום ולא ידוע אם הוא אדם אחד או קבוצה של אנשים) מבוסס על הרבה מאוד מחקרים תיאורטיים. למשל, בעיית הגנרלים הביזנטיים — איך מגיעים לקונצנזוס בין שחקנים, שיכולים להיות מחשבים, אם הם חלק מרשת מבוזרת שאינה מנוהלת על ידי אף אחד.

שוב תיאוריה. תוכל להסביר בצורה פשוטה, איך הביטקוין עובד?

המהות בהמצאה הגאונית של נאקאמוטו היא שלראשונה בתולדות האנושות, יש בסיס לאמון כלכלי במערכת תשלום מבוזרת לחלוטין. זו מערכת שאף אחד לא מנהל אותה, אין בנק ישראל ואין אפילו בית השקעות. בעזרת שיטות מתמטיות, קריפטוגרפיה (הצפנה) ותמריצים כלכליים, אנחנו משתפים פעולה עם השחקנים מולנו, בלי שאכפת לנו אם הם צדיקים או נוכלים.

ויש נוכלים.

בוודאי שיש, והדבר המדהים הוא שלמרות זאת הביטקוין כבר צבר ערך עצום של מאות מיליארדי דולרים. הכל באמצעות משחק הכרייה שהמציא נאקאמוטו, שבו מחלקים פרס בצורה של מטבעות ביטקוין.

בביטקוין מחלקים מטבעות?

לא לכל אחד. את ספר התשלומים של הביטקוין (הבלוקצ'יין) מתחזקים הכורים. כמו הדבורים שרק רוצות לאכול צוף ובלי להתכוון עוזרות לפרחים, כך גם הכורים רק רוצים את הפרס.

הביטקוינים החדשים שהם כורים?

כן, ועל הדרך הם עוזרים למערכת כולה, ומתעדים באופן אמין את כל התשלומים המבוצעים בביטקוין על גבי הבלוקצ׳יין.

מכרה ביטקוין בסין
GILLES SABRIE / NYT

ומי שסתם רוצה לקנות ביטקוין?

יכול לעשות זאת מכל מקום בעולם, באמצעות הסמארטפון שלו, דרך בורסות וזירות מסחר.

אם זה עובד, למה היה צריך מטבע כמו זיקאש שהיית שותף להמצאתו?

כי בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, העסקות בביטקוין לא באמת אנונימיות. אפשר לעקוב ולגלות מי משלם למי וכמה שולם.

עכשיו התבלבלנו לגמרי. חשבנו שהביטקוין מבוזר בכל העולם והכל סודי מוצפן.

הכל מבוזר, אבל התיעוד של העסקות שבוצעו בביטקוין שמור במחשבים של כל הכורים בעולם, ויכול לחשוף אותך. נכון שאתה לא מופיע בשמך, אלא עם מפתח מוצפן, אבל אם אני מכיר את המפתח שלך, למשל כי פעם קיבלתי ממך תשלום — אני יכול לראות את כל העסקות שלך שעברו דרך אותו מפתח. לכן, איירבוס למשל אף פעם לא תשתמש בביטקוין כדי לשלם שכר לעובדים שלה, כי בואינג תוכל להבין את התוכנית העסקית שלה ולדעת את גובה המשכורות שהיא משלמת למהנדסים שלה.

והשיטה שלך מאפשרת אנונימיות.

כן. כשהצגתי את הרעיונות האלה בכנס איגוד הביטקוין העולמי ב–2013 בסאן חוזה, קיבלתי תגובות נלהבות. התחברתי לשישה חוקרים מובילים מהאוניברסיטאות ג'והן הופקינס, תל אביב ו–MIT ופיתחנו מערכת, בשלב זה לצרכים אקדמיים, שנקראת Zerocash.

וזו היתה מערכת שבה כל העסקות מוצפנות?

ההצפנה עצמה זה הדבר הקל, הבעיה הקשה היא להוכיח יושרה חישובית — להוכיח שהמידע שאתה מפרסם אמיתי. הרי אם הצפנו את העסקה במערכת מבוזרת לחלוטין ואף אחד לא מנהל אותה — אז בלי יושרה חישובית, שאר השותפים ברשת לא יכולים לדעת אם רימיתי אותם, ולמשל שילמתי לעצמי מטבעות שלא קיימים.

ואז סוף־סוף התיאוריה קיבלה ביטוי מעשי?

בשלב הראשון היה רק מאמר אקדמי ולא מערכת עובדת. אבל אז חברנו לזוקו וילקוקס, ויחד אתו יצרנו את מטבע הזיקאש.

זוקו וילקוקס? זה שם אמיתי?

הוא בא מקולורדו ושמו בלידה היה בריאן. אבל אל תטעו, מדובר באדם עם הרבה חזון, איש מחשבים מבריק ואידיאליסט. הוא היה כבר עם המון ניסיון בתחום האבטחה ועם צוות של מתכנתים מוכשרים.

אידיאליסטים זה נחמד, חשבנו שבביטקוין מסתובבים רק טיפוסים אפלים שרוצים להתעשר.

הם בוודאי רוצים להתעשר, וזה בסדר גמור, אבל הם מחפשים גם איך לשפר את העולם. זוקו אמר שבכל פעם שהוא יעמוד בצומת שבו יהיה עליו לבחור בין העושר האישי שלו למהלך שיועיל לכלל החברה האנושית, הוא יבחר באפשרות השנייה.

קצת נאיבי, לא?

עד היום, כל ההחלטות שזוקו קיבל היו בכיוון הזה. גם מנהיגים חיוביים אחרים בקהילה של הבלוקצ׳יין, כמו ויטליק בוטרין, המייסד של מטבע האתריום, מחזיקים בעמדות דומות. יש להם הרבה צניעות ותחושה שלמרות התחרות ביניהם, המלחמה מול המערכת הקיימת הרבה יותר גדולה. בתחום הזה מוצאים מצד אחד נביאים ואנשים חכמים, ומצד שני את הנוכלים הכי גדולים. לא קשה להבחין ביניהם.

בגיל 23, ויטליק בוטרין הוא הדמות הבכירה ביותר בעולם המטבעות הדיגיטליים ■ בשבוע שעבר הוא ביקר בישראל וסיפר על הדרך שעשה מאז שעזב את הלימודים לטובת חקר הביטקוין - ועד שהמציא מטבע חדש שערכו זינק באחרונה באלפי אחוזים - דלג

אז מה זה זיקאש? זה כמו ביטקוין?

היתרון שלנו לעומת הביטקוין הוא שהמפתח האישי שבאמצעותו אפשר לאתר אותך נשאר אנונימי לחלוטין. שאר השחקנים רואים רק הצפנה של העסקה. הקוד שפיתחנו במחקר של היושרה החישובית היה בדיוק הדבר שמאפשר אנונימיות כזאת.

אנונימיות היא לא אטרקציה לעבריינים ולהון שחור?

גם על ביטקוין אמרו שהוא המטבע של העבריינים. הניחוש שלי הוא שרוב המסחר במטבעות הקריפטוגרפיים (מוצפנים) הוא של ספקולנטים — ולא של פושעים וטרוריסטים, שאגב משתמשים גם בדולרים או שקלים. תחת הכותרת של המאבק בהון השחור דוחפים יוזמות כמו החוק לצמצום השימוש במזומן שעבר לאחרונה בכנסת. מהלכים כאלה אולי ישפיעו בטווח הקצר על מי שעובד בשחור, אבל בטווח הארוך יגרמו להרבה כסף לעבור מהאזרחים הישרים לגופים הפיננסיים הגדולים.

אתה עצמך מושקע בביטקוין?

לא.

אבל שווה להשקיע בו?

אני מתעסק בטכנולוגיה ולא מבין בהשקעות. גם לחברים ששואלים אותי אני אומר שצריך נורא להיזהר. התשובה הרגילה שלי היא — אל תשקיעו יותר מסכום הכסף שאתם מוכנים לראות נשרף לכם מול העיניים. התחזיות לביטקוין נעות בין שווי עתידי של מיליון דולר ועד שווי של קריסה לאפס. מישהו בטווח הזה בטח צודק, אבל אין לי מושג מי. מה שכן, כדאי להתרחק מכל מיני מטבעות הזויים.

איך יודעים מה הזוי בשוק הפרוע הזה?

אם זה נראה טוב מדי ומריח טוב מדי, ייתכן שמדובר ברמאות. מבין אלפי המטבעות שמונפקים כיום, הרוב הוא כנראה שרלטנות. רק חלק קטן באמת זיהו בעיה בטכנולוגיה הקיימת, והנפיקו מטבע חדש כדי לפתור אותה. הרוב פשוט רוצים לעשות רווחים מהירים.

ואם יתברר בדיעבד שמי שנראה לנו מהטובים הוא בעצם מהרעים?

כאן יש למערכת מבוזרת יתרון. אם ויטליק בוטרין, למשל, יחליט שהוא רוצה לדפוק את כולם, המערכת תגיב בהתאם. אנשים מיד ייצאו מהמטבע שלו, והערך של האתריום יקרוס לאפס, או שהם ימרדו נגדו ויצילו את המטבע.

מה המטרה בסטארט־אפ שאתה מקים עכשיו?

בזיקאש יש בעיה, כי תהליך ההצפנה שמבטיח את האנונימיות לא לגמרי מבוזר. מישהו צריך לנהל את פעילות ההצפנה עבור כלל המשתמשים, ויש לו גם אפשרות לרמות אותם בלי שאף אחד ירגיש. חברת זיקאש משקיעה מאמצים כבירים כדי לוודא שזה לא יקרה, אבל הטכנולוגיה של הסטארט־אפ החדש שלנו, StarkWare industries, מאפשרת אנונימיות מלאה באופן מבוזר לגמרי.

כמה גייסתם?

גייסנו 6 מיליון דולר בתהליך מהיר של כמה שבועות. זה סכום צנוע יחסית לשוק הקריפטו, שבו מגייסים עשרות ומאות מיליוני דולרים במהלך הנפקת מטבעות.

מי השקיע בכם?

קרנות המתמחות בבלוקצ׳יינים. היו לנו כמה שיחות עם קרנות הון סיכון גדולות שהתלהבו מהטכנולוגיה, אבל רצו שנתחייב להשיק מטבע מיד, ולא רצינו.

למה שלא תנפיקו מטבע? הרי יש לכם טכנולוגיה אמיתית.

הסיבה המהותית היא שלא הגיוני שכל פיתוח טכנולוגי יביא ליצירת מטבע חדש. זה נכון אפילו לסטארט־אפ כמו שלנו, שהרבה מומחים בתחום מסכימים שהוא מציע פיתוח משמעותי. נניח שבעולם המטבעות הרגילים מישהו יציע מנגנון שמונע זיופים בשקל. אז מה, בנק ישראל ימציא מערכת כספית חדשה ויקרא לה בשם חדש? לא, הוא ישתמש בפתרון כדי לשפר את השקל. גם אנחנו מקווים שהטכנולוגיה שלנו תוכל לסייע למטבעות קיימים. דווקא לקרנות שכבר השקיעו בכל מיני מטבעות ויש להן הבנה מתוחכמת יותר של התחום, אין בעיה עם הגישה שלנו. מי שממהר להנפיק מטבע חדש צריך כל הזמן להתמקד בשאלות כמו אם השער עלה או ירד. אנחנו יכולים להתרכז בפיתוח.

כמה עובדים יש בסטארט־אפ?

יש לנו עשרה עובדים, ממש צוות של סופרסטארים. יש נהירה של אנשים מדהימים לתחום. הם מבינים כמה הרעיונות האלה סקסיים ובעלי פוטנציאל, וכמה זה מיוחד לפתח קוד שיכול להיות תקדים למודלים כלכליים חדשים. הסביבה העסקית של הבלוקצ׳יינים מסעירה ומסקרנת. אנחנו אומרים, חצי בצחוק, שלא ברור אם נצליח כלכלית, אבל סדרה ל–HBO בטוח תצא מזה.

עוד לא הבנו איך ההמצאות המדליקות האלה יכולות להביא תועלת.

ייתכן שכל התנועה הזאת טועה, אבל האנשים החיוביים בתחום מאמינים שהטכנולוגיה יכולה לשנות לטובה את כל הבסיס הכלכלי של האנושות. אנחנו חיים בעולם של מונופולים, כמו בנקים ורשתות חברתיות, שנשענים על כוח שהם מקבלים מהמדינות.

מטבעות דיגיטליים: ריפל, ביטקוין, אתריום, לייטקוין
DADO RUVIC/רויטרס

ככה היה תמיד.

יכול להיות, אבל בקהילה של הבלוקצ׳יינים יש כוונה אמיתית ליצור משחק הוגן ושוויוני יותר. אם אתה רוצה להיכנס מחר לשוק הקריפטו, אתה פשוט עושה את זה. אין חסמי כניסה. אתה מתחיל לכתוב קוד, ונהנה מכך שהכל מתנהל באופן פתוח לגמרי.

גם בביטקוין יש מעט אנשים ששולטים ברוב המטבעות.

המצב כרגע באמת לא שוויוני ובכך הוא שונה מהחזון המקורי של נאקאמוטו. קשה לדעת איך זה יתפתח. אני מקווה שבהדרגה יתחזקו הפתרונות שמאפשרים חלוקה שווה יותר של העושר.

ואז מה יקרה, הבנקים יעלמו?

זה לא רע שיש בנקים. הבעיה היא שהם חזקים מדי. בישראל, למשל, יש רק חמישה בנקים ואי־אפשר להתחרות בהם. אם השוק יהיה פתוח יותר ויהיה קל להקים חברות אשראי, כנראה שגם העמלות יירדו וכולם ירוויחו.

יום אחד כולם ישתמשו בביטקוין?

אני לא יודע. אני מקווה שיהיה אימוץ נרחב של הטכנולוגיה החדשה, לא רק של המטבעות הקריפטוגרפיים, אלא של דברים נוספים. מערכות מבוזרות יותר יאפשרו לבנות מחדש את המערכת המוניטרית והפיננסית, ואולי אפילו החוקית והפוליטית.

איך מדינה יכולה להתנהל בלי שליטה בריבית או בכמות הכסף. אלה כלים שיש למדינה כדי לשמור על יציבות כלכלית. אחרת יהיו סיכונים מטורפים, נפילה של מפעלים וענפים שלמים.

זו באמת שאלה חשובה ומעניינת, איך מנהלים מדיניות מוניטרית באמצעות מערכת מבוזרת. אבל כלכלנים עדיין לא מוכנים לגעת בסיפור הזה. בכל פעם שחיפשתי כלכלנים שיצטרפו לקורסים או לכנסים, הם סירבו. תראו גם את האמירות הבוטות של פול קרוגמן (זוכה פרס נובל בכלכלה ופרשן בכיר ב"ניו יורק טיימס") נגד הביטקוין.

הוא לא היחידי, גם הכלכלן נוריאל רוביני ואחרים מתנגדים.

אני לא מבין למה כלכלנים לא חוקרים ביטקוין. הרי אם הרעיון הזה יצליח, ייחלקו כאן כמה פרסי נובל. הוא יכול גם להיכשל, אבל תחשבו כמה ספרים נכתבו על בועת הצבעונים במאה ה–17 — למה שלא יהיה מחקר גם על ביטקוין? לפעמים אני תוהה אם למאקרו־כלכלנים יש רגליים קרות ביחס לביטקוין כי הם מקווים לקבל חוזי ייעוץ בבנקים ובגופי השקעות גדולים.

אולי זו התנגדות אמיתית, הם חושבים שזה מסוכן ויגרום להתפרקות של הממשלות.

אני לא ליברטריאן ולא רוצה לפרק ממשלות. המטרה היא לבנות מודל קצת יותר שקוף ומבוזר. זה לא אומר שהממשלה לא תדפיס כסף או שלא תהיה מערכת משפט.

איפה בעולם יש מימוש של שקיפות דומה לזו שאתה רוצה במטבעות?

המפתחים של פרויקטים בקוד פתוח (open source) מהווים דוגמה לא רעה. למשל, מערכת ההפעלה למחשבים לינוקס היא פתוחה לגמרי. מי שאוכף זכויות יוצרים או רושם פטנטים בעולמות האלה — גוזר גזר דין מוות על אפשרות השימוש בטכנולוגיה ובידע שלו. בסביבה של לינוקס יש הרבה חברות שמרוויחות כסף, ובסופו של דבר נוצרה מערכת הפעלה שהיא יעילה וזולה יותר מווינדוס של מיקרוסופט או ממערכת ההפעלה של אפל.

איך לינוקס מצליחה להיות יעילה יותר?

כי הכל פתוח, בלי חסמי כניסה ועם הרבה יותר שיתוף. גם הקוד של זיקאש מפותח תחת open source. כל מי שרוצה יכול להשתמש ואפילו למכור את הקוד שפיתחנו, ובאמת יש הרבה מיזמים שעשו זאת. אם היתה לנו מערכת כלכלית ופיננסית שמתנהלת בשיטה כזו, אני חושב שזה היה משפיע גם על המערכת הפוליטית. זו יכולה להיות ברכה גדולה לאנושות. לאורך כל ההיסטוריה, חלק ניכר מהסבל שנגרם לאנשים הוא תוצאה של ריכוז אבסולוטי של כוח בידי מעטים.

אילו יישומים יכולים להיות לסטארט־אפ שלכם?

למשל, בתחום תקציב המדינה. מדינת ישראל תוכל להוכיח לאזרחים שתקציב הביטחון נוהל בהתאם לכללי מינהל תקין, גם בלי לחשוף את החלקים הסודיים בתקציב.

החלומות האלה לא גדולים מדי?

לא ברור אם הביטקוין ושוק הקריפטו מסוגלים לממש את היעדים האלה, אבל הם מאתגרים את המערכת הקיימת. כבר עכשיו יש יזמים ומפתחים שיכולים להתפרנס, ואפילו להתעשר, בסביבה שיש בה מעט מאוד פטנטים, הגנות זכויות יוצרים או מלחמות פנימיות. זה מרשים.

אילן אסייג

אתה לא אופטימי מדי? בסוף הרעים תמיד מנצחים.

תחשבו על האינטרנט. גם זו רשת מבוזרת להעברת מידע וגם מפניה אפשר להזהיר, ולפעמים בצדק. באינטרנט יש לצערנו פורנוגרפיית ילדים ותוכניות של טרוריסטים, אבל לכולם ברור שהברכה של ביזור המידע, שהביא האינטרנט, עולה עשרות מונים על הנזקים.

בתור חובש כיפה, רעיונות של ביזור לא מנוגדים מבחינתך לאמונה באל אחד?

ממש לא. היהדות היא דת שהביזור וחיפוש הקונצנזוס הן אבני יסוד שלה. דווקא מדינת ישראל המודרנית, כמו המלוכה הישראלית הקדומה ומלכות בית חשמונאי, היא קצת אנומליה כי סמכויות הדת מרוכזות בה במונופול אחד.

הרבנות.

כן, ולזה יש השלכות עגומות. ביהדות, כמו בפיתוח פרויקטים בקוד פתוח, רואים איך אנשים שונים מצטרפים וכותבים, נוצרים פיצולים במנהגים או בטקסטים, ואחר כך זרמים שונים מתמזגים לזרם קנוני, ושוב מתפצלים. זה תהליך יעיל ונכון לחברות אנושיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#