ההחלטה המבריקה של נטפליקס והאיש "שיהיה נהדר אם פוטין יסחוט אותו": ראיון עם המיליארדר שתוכלו למצוא בטינדר

את הכלבים שלו הוא משבט, עם הילרי קלינטון הוא הולך להצגות, את טראמפ הוא מכנה "בדיחה" או "מרושע" והארווי ויינשטין רצה לזרוק אותו מהמרפסת בקאן ■ בארי דילר, בעל אתרי ההיכרויות הגדולים בעולם ולשעבר האיש החזק בהוליווד, חושב שאיש לא מסוגל להתחרות בנטפליקס והבינה המלאכותית הולכת לשלוט על כולנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בארי דילרצילום: Bloomberg

באחר צהריים גשום, ליד האח הבוערת בסלון שבאחוזתו בקונטיקט, המעוצבת מלבנים ועץ בהשראת האדריכל פרנק לויד־רייט, המיליארדר בארי דילר שופע קסם בשילוב קורטוב בריא של הומור עצמי. הוא לובש חולצת פלנל אדומה משובצת, קפוצ'ון של הרמס בצבע בורדו, ג'ינס רפויים ומוקסינים שחורות של מותג הנעליים האיטלקי טוד.

אנו אוכלים סלטים קרים ושותים תה חם שמגיש המשרת האישי שלו, ויקטור. השיחה עם דילר — יו"ר IAC אינטראקטיב קורפ, שבבעלותה נמצאים, בין היתר, אתרי ההיכרויות OKCupid ו–Match.com, והיא מחזיקה בגרעין השליטה בקבוצת התקשורת ניוזוויק־דיילי ביסט — מזגזגת בין נושאים שונים, מעמק הסיליקון והוליווד דרך איוונקה טראמפ וג'ארד קושנר, פורנוגרפיה ואתר הדייטים של החברה שלו, ועד לתקרית שבמהלכה ניסה המפיק הארווי ויינשטין לזרוק אותו מבעד למרפסת בקאן וליחס המזלזל של דילר כלפי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אותו הוא מכנה "בדיחה" או "מרושע".

אני אומרת לו שחברה שלי, מנהלת ברשת טלוויזיה, שאלה בייאוש את המדיום ההוליוודי שלה כמה זמן ימשיך טראמפ לכהן כנשיא. המדיום קבע כי לא יותר משנתיים, וכי הנשיא יודיע על כך באי־מייל באורך של שלושה דפים (הבעיה היחידה עם התחזית הזאת היא שאיני חושבת שטראמפ שולח אי־מיילים). "זה יהיה נהדר אם ולדימיר פוטין (נשיא רוסיה) יסחוט אותו", אומר דילר ומחייך בערמומיות. "זה ישמח אותי מאוד. האיש הזה היה רע מהרגע שהתבגר, אם לא לפני כן. רוע טהור, איכס, טראמפ".

דילר פוטר כלאחר יד את מה שהוא מכנה "מתקפות הטוויטר הנורמליות והאכזריות" של הנשיא נגדו. לאחר שלעג למסע הבחירות של טראמפ ב-2015, צייץ טראמפ: "בארי דילר הקטן, שהפסיד הון על 'ניוזוויק' ו'הדיילי ביסט', כותב עלי רק דברים רעים. הוא דמות פתטית ועצובה. הוא חי בשקר!".

דילר אינו מתייחס ברצינות לשיח שלפיו טראמפ סולל את הדרך לעוד נשיאים סלבריטאים, ואומר: "אני רוצה שזה יהיה רגע יוצא דופן בזמן, ואחרי שנתגבר עליו, השגרה תחזור וכולם ימשיכו עם חייהם כפי שהם היו לפני שנבחר לנשיאות".

התקשורת מגזימה בביקורת שלה נגד טראמפ?

"את מתלוצצת?", עונה דילר, ומספר כי הוא ואשתו, מעצבת האופנה דיאן פון פירסטנברג, מיודדים עם ג'וש קושנר והחברה שלו, דוגמנית העל קרלי קלוס, אך אינם מבלים עם ג'ארד ואיוונקה. את צ'לסי קלינטון צירף דילר לדירקטוריונים בשתי חברות שלו, אך אינו מתכוון לעשות זאת עבור הבת הראשונה הנוכחית. "היינו מיודדים", הוא אומר על איוונקה, ומתייחס לתקופה שלפני עידן טראמפ בנשיאות האמריקאית. "נהגתי לשבת לצדה מדי פעם בארוחות ערב. כמו כולם, גם אני תהיתי ביני לבין עצמי 'אלוהים אדירים, כיצד הטיפוס המרושע הזה הצליח לייצר כזה אדם מנומס ונעים הליכות?'. איני חש כך כיום".

דונלד טראמפ ובתו איוונקה (מאחור). על איוונקה: "היינו מיודדים"צילום: Pablo Martinez Monsivais/אי־

גורו השיבוט של הוליווד

בגיל 76, לאחר שהפך את מגוון היוזמות האינטרנטיות ב-IAC ליישות שלמה ומשגשגת, דילר "התרכך באופן מחמיא", כפי שניסח זאת מפיק הוליוודי שמכיר את איל ההון שנים רבות.

הכלבים של דילר קופצים על הכיסאות שלנו. יש לו שלושה כלבים מגזע ג'ק ראסל טרייר שאותם שיבט מכלבתו האהובה שאנון, אותה מצא לפני שנים רבות מסתובבת לבדה בכביש צדדי באירלנד. תמורת 100 אלף דולר "החייתה" חברה דרום קוריאנית את שאנון בשלוש גורות: טס, קיצור למונח “Test Tube” (מבחנה) ודינה (DiNA, מהמלה דנ"א) — שתיהן מתגוררות בבוורלי הילס — ואוויטה, שמתגוררת בקלאודווק, הבית של דילר ופון פירסטנברג בקונטיקט.

"הכלבות האלה הן הנשמה של שאנון", הוא אומר. "דיאן נחרדה בתחילה ממה שעשיתי, אך כיום היא אומרת לי: 'תודה לאל שעשית את זה"'. בכך התחיל דילר בטרנד הוליוודי, והיווה השראה לחברתו ברברה סטרייסנד, שבאבלה על מות כלבתה סמנתה, החליטה לשבט אותה. אני שואלת את דילר מה הוא חושב על הבדיחה שסיפר השחקן סשה ברון כהן במסיבת יום ההולדת של מפיק העל דיוויד גפן, שנערכה באחרונה בביתו של חברו המפיק ג'ימי איובין בלוס אנג'לס — שאמר כי גפן, דילר ומיליארדרים ומיליונרים אחרים ייצגו במסיבה את "הכלכלה השלישית בגודלה בעולם".

"זאת בדיחה מצחיקה", הוא עונה. "זה לא רחוק מהאמת". האם זה מועדון שמגניב להשתייך אליו, אני תוהה, או שהחברים בו עלולים לתקוע לך סכין בגב?

"מבחינתי, זה מעורר," הוא אומר. "דיאן שונאת אותו. אני חלק ממנו, משום שאני נהנה מכך, אך במקביל אני גם מחוץ לו משום שדיאן נוהגת לומר: 'יותר מדי כסף, יותר מדי אנשים עשירים. בוא נלך הביתה'. זה הבומרנג האישי שלי".

איש העסקים בארי דילרצילום: Harry Eelman / The New York Time

לדבריו, הוא פגש את גפן, שאותו הוא מחשיב כ"בן משפחה", כשהשניים היו נערים בחדר הדואר של סוכנות השחקנים וויליאם מוריס בלוס אנג'לס. "עמדנו לחגוג את חג המולד, והאיש הרזה הזה נכנס לחדר הדואר ואומר: 'אני עובד בחדר הדואר של וויליאם מוריס בניו יורק. קיבלתי שבוע חופש ורציתי לבוא לעבוד כאן'. חשבתי לעצמי, אלוהים אדירים, בחופשה שלך? מבחינתי חופשה זה הוואי".

שוחחנו על האופן שבו הוליווד השתנתה, ושאלתי אותו כיצד עידן MeToo# ישפיע על תוכני הסרטים. "ב'דרור אדום' (Red Sparrow, שיצא באחרונה) אפשר לראות את הסצנות האלימות ביותר והמיניות ביותר שאפשר לדמיין", הוא עונה. "הסרט נעשה לפני שנה וחצי. האם הוא היה נעשה כיום באותה צורה? ככל הנראה כן. כך שאיני חושב שזה ישפיע על התכנים.

"חישבו על ההשפעה שיש לפורנוגרפיה על ילדים צעירים כיום", אומר דילר, "עד לא מזמן תחום הפורנוגרפיה היה יחסית מיושב ושגרתי. כיום הפורנוגרפיה ברשת כה קיצונית ומגוונת, עם שילוב של פטישיזם ועוד, ואת כל זה הילדים רואים. הרעיון של סקס נורמלי ומערכת יחסים נורמלית הושפע מכך באופן עקיף".

בעבר לימדה אותנו הוליווד על תשוקה, סקס ורומנטיקה. היא העניקה לנו את אוצר המלים כדי לתאר את החוויות האלה, אך לא עוד. אני תוהה מה יקרה כשהבנות המועצמות כעת מהנפילה של המטרידים מינית ייתקלו בבנים שחונכו על ידי פורנוגרפיה.

"אני רואה את זה קורה בחברות שלנו. מערכות היחסים בין אנשים משתנות", אומר דילר. "לא מזמן עובדת הגישה תלונה רשמית שבה טענה כי בכנס עם עמיתיה, הבוס שלה ביקש ממנה לחלוק עמו משקה. זאת היתה כל התלונה. אז אמרנו לה: 'כל אחד יכול לבקש ממך משהו. כל עוד זה אינו דבר פלילי, את יכולה לסרב או להסכים. אם את מסכימה, לבריאות. אם את מסרבת, אז יש לנו עילה'.

"בואו נניח שבמקום האישה היה מדובר בגבר הטרוסקסואל שהבוס ההטרוסקסואל שלו מציע לו להיפגש למשקה ולדבר על הקריירה, כי זה מה שגברים עושים. לאחר הפגישה, הבוס חושב לעצמו: 'זה עובד חכם. אני מקדם אותו'. אישה כיום אינה יכולה למצוא את עצמה בתרחיש כזה. כך שהכל משתנה.

"אלוהים עדי, איני סוציולוג. אך אני מקווה שבעתיד יהיה פיוס כלשהו. אני חושב שכל הגברים אשמים. איני מדבר על אונס וביזה. איני מדבר על ההארווי וויינשטינים. אני מדבר על הקשת הרחבה, כולל פלרטוט אגרסיבי. אני חושב שכל גבר אשם בכך שיש חור בהשקפה שלו, בגישה שלו. האם עונש מוות הוא העונש היחידי במקרים כאלה? כי זה מה שקורה כיום. אתה מואשם, אתה נמחק. צ'רלי רוז (מגיש חדשות ברשת CBS שפוטר בעקבות עדויות על הטרדות מיניות) כבר לא קיים".

"ענקי הטכנולוגיה הם לא האדונים העליונים, אלא הבינה המלאכותית"

דילר הוא יו"ר אקספדיה, ו-IAC מחזיקה בקבוצה של נכסי אינטרנט, לרבות ויימו, Dictionary.com Investopedia וטינדר. אני שואלת אותו כיצד לדעתו אתרי ההיכרויות המקוונים מעצבים מחדש את התרבות.

המפיק הארווי וויינשטיין צילום: MIKE BLAKE/רויטרס

"מאץ'.קום הובילה למספר גדול יותר של נישואים לעומת ברים. אני רואה כעת את אותם נתונים מטינדר. אהבתי את תחושת ההרפתקנות הטהורה שהיתה טמונה בכל היכרות לפני שהתחילו אתרי ההיכרויות, שפחות מושכים אותי".

אני שואלת את דילר, שנולד בלוס אנג'לס, לגבי הערה שזרק לי התסריטאי ג'ון רובין בייץ, שנולד גם הוא בלוס אנג'לס, כי הוליווד כבר אינה רלוונטית פוליטית ותרבותית. "האם הוליווד משקפת בצורה כלשהי מה שקורה בעולם?", שאל בייץ. "הוליווד ויתרה על הסרטים ונהפכה לעולם ריקני של גברים עוטי גלימות וגיבורי על. האם את יכולה לדמיין שמישהו כיום יעשה סרטים כמו 'נורמה ריי', 'סילקווד', 'אדומים' או 'רסיסי חיים'?" מאחר שדילר ניהל את אולפני פראמאונט ב-1981 כשוורן בייטי ודיאן קיטון השתתפו בסרט "אדומים", הוא יודע על מה הוא מדבר.

דילר, שלדעתו "דרור אדום הוא סרט נורא", ו"צורת המים (זוכה האוסקר האחרון) הוא סרט יפה אך טיפשי", אומר כי לא היה רוצה לנהל כיום אולפן סרטים. "זה שקול לסוס ומרכבה. הרעיון של סרט מאבד ממשמעותו". על הסרטים שהיו מועמדים השנה לאוסקר, הוא אומר: "בפועל, אף אחד לא צפה בהם".

דילר, שגדל בבוורלי הילס עם אב שעבד בבנייה, היה עד לשקיעתם של הגברים שהמציאו את הוליווד. "הם היו טיפוסים אמיתיים — מוגזמים, מוחצנים, מרושעים ומלאי חיים, אך היו אנשים מעניינים מאוד", הוא אומר. "הדבר היחיד שלמדתי שיש לי באופן טבעי הוא אינסטינקט. הגברים ההם פעלו אך ורק על בסיס האינסטינקט שלהם. זאת, בניגוד לאנשים כיום שפועלים על בסיס מחקר ושיווק".

לדבריו, נטפליקס ואמזון הפכו את הוליווד ל"עולם אחר לגמרי". "קרה דבר שמעולם לא קרה בעבר בעולם התקשורת: נטפליקס השיגה מנויים רבים כבר בתחילת הדרך וקיבלה את ההחלטה המבריקה להשקיע את הכסף שנכנס להפקות מקוריות, כמו להשקיע יותר מ–100 מיליון דולר ב'בית הקלפים' במקום לרכוש תכנים ישנים. זה מדהים אותי. זה כאילו שואב אבק ענקי דחף את כל שואבי האבק האחרים הצדה. איש אינו מסוגל להתחרות בנטפליקס".

לדעת דילר, ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס, הוא האיש המדהים ביותר בתעשיית התקשורת: "הוא בעל מחשבה מקורית ומרשים מאוד".

אני שואלת כיצד תשפיע תרבות האחווה הגברית המזיקה של קהילת הטכנולוגיה על הוליווד, לאור העובדה שתעשיית הסרטים מאופיינת בסקסיזם כה מושרש זה עשורים. "אלה אנשי טכנולוגיה. אין להם יכולת לחוש רומנטיקה. הם ישירים מאוד וחסרי ניואנסים. החיים שלהם מורכבים מ-1 ומ-0", הוא אומר. אך הם יכולים לצמוח, לדבריו. "כשפגשתי את ביל גייטס, הייתי אומר שהיתה לו יכולת רגשית של חילזון. כיום אפשר לראות אותו בוכה".

מנכ"ל נטפליקס, ריד הייסטינגסצילום: Bloomberg

הוא מתקן אותי כשאני מכנה את ענקי הטכנולוגיה "האדונים העליונים שלנו". "האדונים העליונים שלנו אינם הם. זאת הבינה המלאכותית", הוא מציין.

"טראמפ חזר ואמר כמה אני נהדר, אבל הוא לא הכיר אותי"

כמה פעמים במהלך הראיון בן שלוש השעות עוצר אותי דילר ושואל אם אני נהנית. כשאני מבטיחה לו שהשיחה מרתקת, הוא מביע ספקנות. "אל תנסי לפתות אותי. קל לפתות אותי", הוא אומר ומוסיף כי הוא אדם שמביא מזל רע.

פון פירסטנברג מספרת כי כשפגשה את דילר לפני 43 שנה, "מה שכל כך משך אותי היה שמאחורי האיש העוצמתי והנחוש הזה, התחבאה ביישנות. הוא לא חזיר. בשום צורה".

דילר הרשים את פון פירסטנברג בנסיעה ללאס וגאס — דילר אוהב לנהוג במהירות — כשנהג יחף במכונית היגואר E–Type הצהובה שלו והצליח לשכנע שוטר לא לתת לו דו"ח על מהירות. במקרה אחר, בעודם עושים דרכם חזרה למנהטן מביתה של פון פירסטנברג בקונטיקט, הם ראו זוג בני 80 חוצים את הכביש באטיות בעודם אוחזים ידיים. "שנינו חשבנו את אותו הדבר באותו רגע: 'יום אחד אנחנו נהיה הזוג הזה'", היא נזכרת. "הדבר היחיד שעליו אנו לא מסכימים עליו הוא שאני זוכרת כי זה קרה בשדרות לקסינגטון, והוא טוען שזה היה בשדרות מדיסון".

התכונה הנוספת שחבריו של דילר מעריכים היא סקרנות שאינה יודעת שובע. "כשהוא מבין בתחום כלשהו, הוא מבין בו יותר מכל אחד אחר, וכשהוא אינו מבין, הוא רוצה לדעת יותר מכל אחד אחר", אומר סקוט רודין, שהפיק, שיחק ועשה טלוויזיה עם דילר (כולל בסרט "ליידיבירד" ובהצגות בברודוויי). רודין גם עזר לחברו לפתח את דילר איילנד, מזח צף על כלונסאות בנהר ההדסון, סמוך לרובע מפעלי אריזת הבשר.

לאור העובדה שדילר עזר להקים את פוקס ברודקסטינג קומפני עם רופרט מרדוק — ולשמחתי אישר את "הסימפסונים" — אני תוהה אם הוא מרגיש כמו ד"ר פרנקנשטיין. "עזבתי את פוקס לפני שפוקס ניוז עלו לאוויר", הוא אומר. לגבי המכירה של פוקס לדיסני, הוא מציין כי הבוס הקודם שלו "שיחק באופן מרשים, על אף שחולקה לו יד לא טובה".

אני מציינת כי כבר בעבר הוא נהג לכנות את ויינשטין "בריון" בפומבי. דילר נזכר בתקרית בקאן, בתקופה שבה היה מנכ"ל אולפני יוניברסל, אז סטייסי סניידר, ראש חטיבת הסרטים דאז, סיפרה לו כי "הארווי התייחס אליה בצורה מגעילה וגרם לה לבכות. למחרת נתקלתי בו במרפסת בהוטל דו קאפ בעיר. אמרתי לו: 'הארווי, לעולם אל תתייחס למנהלים בחברה שלי בצורה כזאת. אל תדבר כך עם איש לעולם'.

"הארווי, שעמד קרוב אלי, ענה: 'אני עומד להשליך אותך מהמרפסת'. והגורילה הזה, משום שהוא נראה כמו גורילה, מתחיל להתקרב אלי. האמת, פחדתי. חשבתי כיצד אני יכול לעצור אותו בלי לברוח כמו פחדן. משום מה עלתה במוחי המחשבה על דוב". לדבריו, הוא ניסה לנפח את עצמו ולהגביה את עצמו כפי שצריך לעשות כשפוגשים במקרה דוב. "הארווי הופתע ונעצר, וכך הצלחתי לצאת מהמצב עם קצת כבוד עצמי", מספר דילר. "למעט פסיכופתים, אני חושב שלא נראה יותר אנשים מתנהגים כך". סניידר, אגב, אמרה בראיון למגזין "אסקווייר" מ-2007, כי דילר היה בוס קשוח שגרם לה לבכות לאחר שטעתה במהלך פגישה. דילר התנצל בפניה לאחר מכן.

באותו נושא, אני שואלת אותו אם הכיר את טראמפ של מנהטן. לדבריו, כשהוא היה באמצע שנות ה-30 לחייו וניהל את פראמאונט, טראמפ הזמין אותו לארוחת צהריים.

"את מכירה את זה כשאנשים מחמיאים לך ללא כל בסיס, והם מגזימים?", שואל דילר. "זה מרגיז. זה קצת מעליב אפילו, וטראמפ חזר ואמר כל הזמן כמה אני נהדר. הוא לא הכיר אותי. לאחר מכן, חשבתי לעצמי שאיני רוצה לראות את האיש הזה יותר לעולם. עשורים עברו מאז ומדי פעם נתקלנו זה בזה, אך לא דיברתי אתו שוב לעולם".

עם הילרי קלינטון, מספר דילר כי הוא הלך לראות באחרונה שתי הצגות בברודוויי, וכי "היא מרגישה טוב עם עצמה שוב, ויש לה תפקיד למלא".

"המשפחה שלי בת מזל, אז מי סופר את הכסף?"

לאחר שהראיון עמו הסתיים, פרצה שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, שבה נחשף כי חברת ניתוח מידע השתמשה במידע של כ–50 מיליון משתמשי פייסבוק ללא הסכמתם. התקשרתי לדילר כדי לשאול אותו מה לדעתו היה התפקיד של פייסבוק בפרשה.

"משחר ימי התקשורת והפרסום, הגביע הקדוש היה ייעוד פרסומות", הוא אומר. "האינטרנט הגיע, וכעת טוענים כי כל הרעיון של פרסום ייעודי נהפך לאנטי־חברתי. זהו רגע אירוני, אך משמעותי ביותר".

חבריו של דילר אומרים כי הוא אינו מפרסם ברבים את פעילות הפילנתרופיה שלו. כיום הוא עובד על רעיון שיזם אלכס פון פירסטנברג, הבן של דיאן, שדילר מחשיב גם כבנו. הרעיון הוא לבנות גונדולה שתשוט עד לשלט הוליווד ומסלול צעידה סביבו, כדי שאנשים יוכלו לסייר סביב השלט.

דילר גם גאה מאוד בהצלחת ההיי־ליין, הפארק המוגבה בווסט־סייד בניו יורק שהוא סייע לממן. "מי חלם שכל כך הרבה אנשים יבואו לבקר בו?", הוא תוהה.

בנוסף, אנדרו קואומו, מושל ניו יורק, הצליח להחיות את פרויקט הדסון איילנד, פארק משפחתי של דילר ומרכז תרבות בהשקעה של 250 מיליון דולר, באזור שלא היה בו דבר לפני כן. "הדחיות בפרויקט עלו לנו כ-25 מיליון דולר", אומר דילר, "אך המשפחה שלי בת מזל, אז מי סופר? זה נשמע רע, אבל זה נכון. יש לי הרבה חברים שממשיכים להרוויח סכומים אבסורדיים של כסף וסופרים אותו. אני חושב שאם אתה באמת בר מזל, אין לך צורך לספור כסף".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker