"אנשים נעלמו פתאום ליום או יומיים, הערכנו שהם בחקירות" - Markerweek - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנשים נעלמו פתאום ליום או יומיים, הערכנו שהם בחקירות"

היחסים עם שאול אלוביץ', הלחץ של המשקיעים, השאלות שאסור לשאול והניסיון להחזיר את בזק למסלול עבודה רגיל. בגיל 70 ובלי שהתכוון, יו"ר בזק דוד גרנות, מצא עצמו בלב אחת הפרשיות החמורות בישראל

23תגובות
דוד גרנות
עופר חן

דוד גרנות, יו"ר דירקטוריון בזק, בן 70, נשוי + 3, תושב רעננה

כשהצטרף במאי 2017 לדירקטוריון בזק, דוד גרנות חשב שזה בסך הכל עוד עיסוק קטן וצדדי. הוא ניהל לפני כן שלושה בנקים, שימש מנהל בכיר בקבוצות עסקיות גדולות והיה חבר בדירקטוריונים רבים במשק. הוא לא שיער שתוך זמן קצר הוא יעמוד במרכזה של פרשת ענק שתטלטל את חברת התקשורת הגדולה בישראל ותציב אותו בדילמה קשה: אם להיות זה שמנקה את בזק מחבורה של דירקטורים ומנהלים שמעורבים בחקירה פלילית של רשות ניירות ערך, ואשר על פי החשד פעלה כדי לשרת את טובתו של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', ופגעה בציבור המשקיעים בחברה.

גם כשהחלה חקירת הרשות, גרנות לא צפה שהיא תיצור כדור שלג שיביא עד מהרה לאפשרות שאלוביץ' יאבד את השליטה בבזק, והחברה תיהפך ליעד להשתלטות של משקיעים אחרים. אבל המציאות הפגישה את גרנות מהר מאוד עם שלל אירועים שעדיין לא הסתיימו, והוא, שהגיע רק להיות דירקטור ומונה ליו"ר הדירקטוריון הזמני במקום אלוביץ' שנאלץ לפרוש, צריך להיות זה שמנווט את בזק בטלטלה הזאת.

חודש בלבד לאחר שהצטרף כדירקטור לבזק, פתחה הרשות בחקירת ענק בבזק שבה חקרה את היו"ר אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר, מנכ"ל החברה הבת yes רון אילון, מזכירת חברת בזק לינור יוכלמן, ודירקטורים בבזק, ובהם אור אלוביץ' (בנו של שאול) ואורנה אלוביץ'־פלד (כלתו של שאול). במשך חמשת חודשים שבהם התנהלה החקירה, בילו מנהלים בכירים בקבוצה ובמשרד התקשורת בחדרי החקירות של הרשות בתל אביב, ובסיומם גובשה המלצה שהועברה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגדם בגין שורה של עבירות על חוקי ניירות ערך, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושיבוש הליכי משפט.

החקירה נגעה לכמה עסקות בעלי עניין שביצעה בזק עם חברות של אלוביץ' ובראשן עסקת yes: אלוביץ' מכר בזמנו את yes לבזק, וחלק מהתמורה בסך 170 מיליון שקל היה מותנה בתנאים מסוימים. על פי החשד, פעלו החשודים באמצעים מלאכותיים להשגת אותם תנאים ובכך העשירו את אלוביץ' ופגעו בבזק.

פרקליטות המדינה עדיין לא גיבשה החלטה לגבי הגשת כתבי האישום, והיא מבקשת השלמות חקירה מסוימות (חלקו של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שעל פי החשד פעל לטובתה של בזק, לא ממש ברור, וגם לא ברור כיצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמינה את פילבר ומקורב לאלוביץ', לא נחקר בפרשה). אבל החקירה היתה זרז להחלטת הבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי להגיש בקשת פירוק לחברת יורוקום של אלוביץ' בגין חוב של 971 מיליון שקל. בהמשך הצטרפה בזק לבקשה משום שיורוקום חייבת גם לה כסף. ומכאן, החלו הבנקים לפעול למציאת בעל שליטה חדש לבזק ביודעם שאלוביץ' כבר לא יצליח לפרוע את חובותיו. עוד פירמידה ממונפת קרסה. עוד טייקון ירד מנכסיו.

כעת מתנהל הליך למציאת בעל שליטה חדש, ויש כבר כמה מתעניינים ובהם אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, והאחים נתי ועופר סיידוף. המצב של בזק גם הכניס לתמונה את המשקיעים המוסדיים, ובהם קרן אליוט האמריקאית, שרכשה 4.8% מבזק. המוסדיים (חברות ביטוח בעיקר, באמצעות חברת אנטרופי) וקרן אליוט דורשים לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות כדי להדיח את בני משפחת אלוביץ' מהדירקטוריון, במהלך שמהווה מבחן ליכולת של שוק ההון לכפות צעדים שבתי משפט, בנקים או רגולטורים מתמהמהים בקידומם.

מניית בזק בשקלים

"אנשים למדו לחיות עם החקירה"

את כל המהומה הזאת שמטלטלת את בזק אמור להוביל גרנות, המשמש יו"ר זמני של החברה. בגיל 70, כשהוא שבע תפקידים ודירקטוריונים, הוא עומד בראש קבוצה עסקית ענקית ובסיטואציה שיכולה להיות אבן דרך בשוק ההון הישראלי ובממשל התאגידי של חברות ציבוריות. בראיון לMarkerweek– מנסה גרנות ללכת בין הטיפות ולהרוויח קצת זמן בתקווה שמישהו יסייע לו לקבל את ההחלטות הנכונות עבור בעלי המניות של בזק שאינם נושאים את שם המשפחה אלוביץ'.

דוד גרנות, איזה קשר יש לך כעת עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'? אתה מעדכן אותו על כל דבר או שיש מגבלות בגלל החקירה?

"אין שום מגבלות. ב–1 בנובמבר הסתיימו כל המגבלות על כולם. הוא חבר דירקטוריון ויש עדכונים מלאים. מפעם לפעם, אם יש דברים יוצאי דופן, אני או שמעדכן או שלוקח ממנו איזו עצה. אבל העדכונים נעשים סביב הדירקטוריון".

הוא מסובך עם הבנקים. האם הוא נעזר בעניין הזה בך, כמי שניהל שלושה בנקים בעבר?

"הוא לא משתף אותי בסיטואציה האישית שלו מול הבנקים. יש ניגוד עניינים, כי יורוקום חייבת כסף גם לבזק. במצב כזה אני חושב שלא ראוי שהוא ישתף".

בזק הצטרפה לתביעת הבנקים נגד יורוקום, שהיא בעלת השליטה למעשה בבזק. הודעת לאלוביץ' לפני כן שאתה עומד לתבוע את החברה שלו?

"לא הודעתי לו שבזק תתבע את יורוקום. יש ועדה אד־הוק שמורכבת משני דירקטורים, שלא היו בתקופה שאותה חוקרים. הם למעשה מחליטים בכל הדברים שיש להם איזה שהוא קשר לחקירה. זה הכלל".

התנהלה חקירת ענק של רשות ניירות ערך, ומנהלים רבים ודירקטורים נחקרו בפרשה, ויש נגדם גם המלצות לפרקליטות להגיש כתבי אישום. כעת מתנהל מאבק של הבנקים בבעל השליטה אלוביץ', שלא פורע את חובותיו, ובמקומו עשויים לבוא בעלי שליטה חדשים. איך מנהלים ככה את החברה?

"גם הדירקטוריון וגם ההנהלה מתנהלים בצורה נאותה. בתקופה שאני פה אנשים למדו לחיות עם זה לאט־לאט ולעבוד כמו שצריך. אני לא מכיר את סדר היום של הנחקרים ועד מתי הם היו מעורבים אישית בחקירה. אני חושב שרובם הצליחו לשים את החקירה בצד ולחזור לעבודה תקינה".

אבל הגיוני להניח שמצבם האישי והחקירות מעסיקים אותם יותר מאשר ענייני בזק, לא?

"לא צריך לעשות הכללות. יש כאלה שהיו מעורבים יותר או פחות. בהתחלה היתה תקופה שפתאום מישהו נעלם ליום או יומיים, והנחנו שזה לחקירה. זה לא קורה כעת. יכול להיות שהם יושבים עם עורכי דינם בזמנם החופשי. אין כיום תופעות שמישהו נעדר מיום עבודה, כי החקירה הסתיימה. אנחנו יודעים שהשימועים יגיעו, אבל לא יודע אם זה יהיה בקרוב".

מדובר באנשים שנמצאים במצוקה של החקירות, האפשרות שיוגשו כתבי אישום וכמובן האפשרות שהחברה תימכר לבעלים אחרים. הם מדברים אתך על מצבם?

"אסור להם לשתף אותי ואסור לי לשאול אותם על זה. אני לא יודע מי נחקר ועל מה. אולי להגיד שאני לא יודע מי נחקר זה קצת מוגזם, אבל אף פעם לא דיברתי עם איש מהם על החקירה. זו מגבלה שמוטלת עליהם, והם מסתכנים אם הם מדברים על החקירות, כי אסור להם לעשות את זה. אני גם לא מרגיש צורך לעשות את זה. הרשות דרשה מהם לא לדבר על החקירה. אני ער לעניין ולא מתקרב לנושאים שהיו תחת חקירה".

מצבו הפיננסי של אלוביץ' מול הבנקים גרוע והוא עומד לאבד את השליטה בבזק. מה המשמעות של זה מבחינת החברה?

"אני מנותק מהדבר הזה כי יש כאן ניגודי עניינים. לא רוצה להידרש לדברים שקשורים למשפחת אלוביץ'".

שאול אלוביץ'
מוטי מילרוד

אלוביץ' עמד מאחורי המינוי שלך לדירקטוריון בזק?

"ג'יי.פי מורגן המליצו עלי לאלוביץ'. הם היו בנקאי ההשקעות של בזק ויורוקום, והם המליצו לאלוביץ' למנות אותי לחבר דירקטוריון".

בזק נמצאת במצב שבו היא עומדת לעבור לשליטה אחרת. יש כמה מתעניינים, ובהם אי.די.בי ומשפחת סיידוף. מה המשמעות של העברת השליטה?

"בעל השליטה החדש יצטרך להציע לדירקטוריון ולאסיפה הכללית של בעלי המניות למנות אנשים מטעמו. כיום מתוך תשעה חברי דירקטוריון יש שלושה אנשים ממשפחת אלוביץ', ואני מניח שזו תהיה הדרישה של כל מי שיקנה את השליטה".

זה עשוי לקרות עוד לפני העברת השליטה, משום שהמשקיעים המוסדיים בבזק וקרן אליוט האמריקאית, שמחזיקה 4.8% ממניות החברה, דורשים ממך לכנס מיידית אסיפה כללית כדי להדיח את נציגי משפחת אלוביץ'. זו נשמעת בקשה הגיונית, משום שחלק מהדירקטורים היו מעורבים בפרשה חמורה של שירות האינטרס של בעל השליטה על פני שאר בעלי המניות. מדוע אתה מתנגד לבקשה?

"הגופים המוסדיים בארץ ובחו"ל רוצים שיהיו חילופי דירקטורים במועצת המנהלים. אם האסיפה הכללית הרגילה היתה מתקיימת בעוד שישה חודשים, היתה לדרישה הזאת בסיס טוב יותר, אבל ממילא יש אסיפה בסוף אפריל או תחילת מאי. במצב הזה ראוי להמתין לאסיפה הכללית שממילא תתקיים".

אתה מבין את דרישתם? הם מוטרדים מאוד מהחשדות שבזק התנהלה למען האינטרס של בעל השליטה ופגעה במשקיעים. מבחינתם, רק שניים מבין תשעת חברי הדירקטוריון הם נעדרי זיקה אמיתית לאלוביץ'. צריך גם להזכיר שהציבור מחזיק ב–73.6% ממניות בזק ואילו בי־קום, החברה שבה שולט אלוביץ', מחזיקה ב–26.4% בלבד ממניות בזק.

"אני מבין. הם חושבים שהיתה לדירקטוריון בעיה בממשל התאגידי והיו רוצים להחליף חלק מהדירקטורים. אם הם דורשים לכנס את הדירקטוריון, זה ייקח ממילא 35 יום, אז הפערים לא גדולים. חלק מהמשקיעים המוסדיים הסכימו אתי וחלק ימשיכו לדרוש כינוס אסיפה מיידית. אם לא היתה אסיפה קרובה, הייתי יוזם בעצמי כינוס כזו אסיפה. החוק אומר שרק מי שמחזיק לפחות 5% ממניות החברה יכול לכנס אסיפה, וכרגע חוץ ממשפחת אלוביץ' אין לאף אחד 5%".

זה השתנה מיד לאחר קיום הראיון וכעת יש להם. האם כעת תפעל להקדמת האסיפה?

"מרגע שיש להם 5% הם יכולים לפעול לקיום אסיפה כללית".

אתה מבין את הדאגה של המשקיעים המוסדיים? הם הרי עוזרים לך להוציא את הערמונים מהאש ואת הדירקטורים שסרחו מהדירקטוריון, מדוע לא תשתף עמם פעולה? ניקוי אורוות יכול לשפר את מצבה של בזק.

"הם מסבירים את זה בכך שיש להם בעיה עם הממשל התאגידי בבזק לאור החקירה. הם מעלים נושא לגיטימי מבחינתם. הם לא מנהלים את החברה. אני חושב שהדירקטוריון מתנהל בצורה נאותה. אנחנו עושים פעולות כדי לבדוק את הממשל התאגידי, משקיעים מאמצים גדולים לאתר נקודות חולשה, ואם נמצא כאלה נמלא את החלל. כשיושבים משקיעים זרים ומוסדיים ורואים חקירה בממדים כאלה, אתה יכול להבין למה הם מבקשים לבדוק את הממשל התאגידי".

"הרגולטור רוצה לצמצם את כוחה של בזק בכל מחיר"

כיהנת כמנכ"ל של שלושה בנקים. ברור לך שאם בזק היתה בנק, החקירה הפלילית הזאת היתה מביאה מזמן להדחת כל הדירקטורים והמנהלים המעורבים?

"כאן אין בנק ישראל, ובזק לא כפופה למפקחים על הבנקים או הביטוח. אני מניח שאם זה היה קורה בבנק, אזי לבנק ישראל היו מקורות מידע נוספים באילו חשדות מדובר ויכול להיות שהוא היה מבקש להחליף מנהלים או לא. יש שני דברים שצריך לזכור: ראשית, צריך להכניס סטנדרטים של ממשל תאגידי בבזק ואני עובד על זה ועוסק בזה. שנית, בכל מה שקשור לחלק של מבנה הדירקטוריון ובעלי השליטה, יכולה להיות לי כיו"ר דירקטוריון זמני השפעה על התהליך, אבל צריך להבין שהדירקטורים נבחרים באסיפה הכללית וזו זכות שהמלה הסופית בה נמצאת אצל בעלי המניות. האסיפה הכללית נמצאת מעבר לפינה, וזה הזמן שבו נוכל לשמוע את קולם של כל בעלי המניות".

סטלה הנדלר
ינאי יחיאל

מה הנזק שנגרם לבזק בעקבות החקירה? איך זה משפיע על התפקוד השוטף של החברה?

"אין דרך למדוד את הנזק. אין ספק שיש לזה השפעה. בסופו של דבר הכל מתורגם לכסף. מסקרים שאנחנו עורכים עולה שהמעמד של בזק בקרב הלקוחות — לא רוצה להגיד שלא נפגע בכלל, יש פגיעה, אבל לא משמעותית. מה שמעניין את הלקוחות זה בעיקר השירות. ורמת השירות שלנו גבוהה מאוד גם בהשוואה למערכות שאני מגיע מהן".

ידוע שחלק גדול מהפעילות והרווחיות של בזק מושפע ממערכת היחסים עם משרד התקשורת. ראינו זאת בחומרי החקירה, שהצביעו על קשר הדוק מאוד בין מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, למנהלי החברה. במצב הקיים, כשכל כך הרבה אנשים נחקרו בפרשה, אצלכם ובמשרד התקשורת, זה מן הסתם שם את הדיאלוג במקום אחר.

"אין לי למה להשוות כי לא הייתי כאן קודם. יש לנו מערכת יחסים מורכבת עם הרגולטור. ההתייחסויות לבקשות שלנו לוקחות הרבה זמן, וכאשר כבר מתייחסים, בהרבה נושאים אנחנו מקבלים כתף קרה, במובן שלא מקבלים תשובות במשך זמן רב. אני לא רוצה לקשור את זה לחקירה, אלא יותר לעובדה שמשרד התקשורת מנסה לטפח את המתחרים וחושב שבזק חזקה מדי. אני חושב שזאת לא הדרך לפעול מול שוק הטלקום. יש דרכים אחרות להגביר תחרותיות.

"כשהייתי בענף הבנקאות היה רצון עז להקטין את כוחם של הבנקים, הוקמה ועדת בכר, היו הרבה שיחות ומאבקים, אבל בסופו של דבר התקבלו החלטות להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. מי שניהל את הבנקים הסכים או לא הסכים, אבל לפחות יכול היה להתנהל עסקית. זה לא המצב בשוק התקשורת. אני לא רואה את הדרך והכיוון של משרד התקשורת בעניין הזה, אלא פשוט רואה מולנו רגולטור שמנסה כמעט בכל מחיר לצמצם את כוחה הכלכלי של בזק".

יש הבדל גדול בין הבנקים לבין בזק. שם הבעיה היתה מערכתית — ניגודי עניינים בשוק ההון. בשוק התקשורת יש חברה אחת גדולה, בזק, שמהווה כ–90% מרווחי שוק התקשורת — ולכן זה מצב לא מאוזן.

"אבל אני לא רואה כיוון מסודר במשרד התקשורת שכתוצאה ממנו הנהלת בזק יודעת לפעול בצורה נאותה כדי לקיים את המצב העסקי. מי שנפגע בסוף זה הלקוחות. בגלל זה אין עדיין סיבים אופטיים בישראל, בגלל זה ההוצאות של בזק גבוהות ב–100–200 מיליון דולר ממה שהיו לולא ההפרדה המבנית בינה לבין החברות הבנות שלה yes, בזק בינלאומי ופלאפון. הייתי באחרונה בלונדון, ושאלו אותי משקיעים בבזק איך זה שמדינת הסטארט־אפ לא מסוגלת להפעיל סיבי תקשורת אופטיים. לא היתה לי תשובה חוץ מזה שאנחנו לא מסוגלים לקבל תשובות ממשרד התקשורת".

אבל ברור לך ממה זה נובע. מנכ"ל משרד התקשורת המושעה עבד אצל בזק וחבורה של אנשים שם נחקרו בגלל בזק. אתה באמת מצפה שהם ימשיכו לעבוד עבור בזק? הם בטראומה.

"אני לא יודע ממה זה נובע. קשה לי להאמין שזה קשור לחקירה. ברור שעל האיש הבודד במשרד התקשורת החקירה יכולה להשפיע. אבל בכללי, הם רוצים לקיים מערכת תחרותית אינטנסיבית יותר, והדרך שלהם לעשות זאת פשוט פוגעת בציבור. אני מצפה מרגולטור, שברגע שהוא רוצה לפתוח את השוק לתחרות, יהיו לו כיוון ודרך. עוד לפני בואי היו דברים שבזק צריכה לעמוד בהם כדי לאפשר את ביטול ההפרדה המבנית. יש כמעט 500 אלף לקוחות בשוק הסיטוני. בכל מקום שהיו דרישות, בזק מילאה אחריהן, ובסופו של דבר עדיין לא קיבלנו כיוון מעבר לזה שזה יקרה ב–2018. אתה רוצה להגיד לי שנצטרף לחכות עד להחלטות הפרקליטות כדי לקדם דברים עסקיים חשובים?"

כל עוד בדירקטוריון בזק יושבים אלוביץ' ואנשיו, שנחקרו ברשות ניירות ערך ויש נגדם המלצות לכתבי אישום, זה ודאי מקשה על משרד התקשורת בנסיבות שנוצרו לקדם את ענייני בזק. אולי ברגע שבזק תתנקה מכל המעורבים בחקירה, אפשר יהיה לפתוח דף חדש ולקדם דברים?

"אני לא חושב שהנוכחות של הדירקטורים שנחקרו בדירקטוריון נותנת להם איזה מעמד מול הרשויות או הרגולטור. חלק מהתפקיד של בעלי שליטה הוא לשמור על מה שיש. אני דואג לכך שהפעילות של הדירקטוריון תהיה על פי ממשל תקין".

"שליטה פירמידאלית היא לא נאותה"

בזק חילקה בשנים האחרונות את הדיווידנד המקסימלי שהיתה יכולה לחלק, וכעת המשקיעים המוסדיים דורשים לצמצם את חלוקתו. אתה מבין את הדרישה ומתכוון לאמץ אותה?

"המדיניות הנוכחית היא לחלק 100% מהרווח הנקי. אמרנו לא פעם ולא פעמיים שבקרוב יתקיים דיון על מדיניות הדיווידנד של בזק. הנושא נבדק בימים אלה. הדירקטוריון יחליט על זה. עוד לא ראיתי את הנתונים המעובדים כדי לתת תשובה".

בשנים האחרונות מדברים הרבה על ממשל תאגידי ויש לך ניסיון בהרבה חברות, וכבר ברור שחברות עסקיות שהן חלק מפירמידות, כמו אי.די.בי ובזק, מועדות לפורענות, בעיקר כשיש בעל שליטה ממונף. הכתובת היתה על הקיר?

"מה שאני רואה בבזק זה שנציגי בעל השליטה מביעים את דעתם. הנושא של הפרמידה, שבסופו של דבר יורוקום שולטת דרך שלוש קומות בבזק, לא בא לידי ביטוי".

צריך להסביר: אלוביץ' מחזיק בשרשור בנתח די קטן מבזק, פחות מ–10%. הוא מחזיק בה באמצעות יורוקום שמחזיקה בבי־קום. והוא לקח אשראי בהיקף גדול למימון העסקה והוא צריך דיווידנדים עצומים כדי לפרוע חובות. ברור שזה מזמין התנהלות פגומה כמו עסקות בעלי העניין שהביאו את החקירות האלה.

"אתה מדבר על מוטיווציה ואני מדבר על מה שאני רואה בשטח. אני יכול לדבר על ההתנהלות של הדירקטוריון מאז שאני הצטרפתי אליו במאי 2017. האם מבנה כזה יכול לפתוח פתח? כן, אבל זה תלוי בחברי הדירקטוריון. אני מסכים ששליטה פירמידאלית היא לא נאותה. אתה יכול לשלוט בחברה באמצעות מעט אחוזים וזה מהווה בעיה. אבל להגיד שזה גורם לעסקות בעלי עניין? מה שיכול לגרום לעסקות בעלי עניין להיעשות בצורה נאותה או לא זה חברי הדירקטוריון. נוצרים דברים שמובילים לחוסר שיווי משקל והחלטות לא נכונות עד הסוף, אבל ביום־יום מוטלת אחריות על חברי הדירקטוריון ויש ועדות. העובדה שכל המנגנונים האלה קרסו לא קשורה לפירמידה. כשנדע מה יהיה בכתבי האישום נבין מדוע המנגונים קרסו. זה יכול היה לקרות גם במשטר לא פירמידאלי".

הפירמידה של אלוביץ' (תרשים חלקי)

וכעת כשבזק עומדת בפני מכירה לבעלי שליטה חדשים, יש לך העדפה מי הם יהיו?

"הייתי מעדיף שלא יהיה מבנה פירמידאלי שרוכש את בזק, אבל לגבי הנפשות הפועלות לא פנו אלי ואני לא בקשר עם איש מהקונים הפוטנציאלים".

מי מהם נראה לך מתאים יותר לבזק?

"אני לא רוצה להתייחס לשאלה מי עדיף שיקנה. זה דבר שצריך לשים לפני רגולטור השאלה מי עדיף שיקנה את בזק. הממשלה חוקקה את חוק הבזק. אלה לא דברים שקשורים ליו"ר הדירקטוריון".

אי.די.בי, שבשליטת אלשטיין, היא אחת המתעניינות ברכישת בזק. סביר בעיניך שפירמידה עסקית כמו אי.די.בי תרכוש את בזק? לא למדנו כלום?

"לפי כל מה שקורה מסביב, יש משא ומתן לגבי שינוי הבעלות. יש מוכר מרצון וקונים מרצון, ואני מניח שעם אחד מהם תיסגר עסקה. בעיניי, כל עוד אי.די.בי שולטת בסלקום, זה פגום שהיא תרכוש את בזק. משקיעים זרים נהנו מאוד בשנים האחרונות מהתשואה של בזק. בעיניהם, היה עדיף שמישהו מעולם התקשורת ירכוש את בזק".

ומה אתה מתכוון לעשות כאשר השליטה תעבור לבעלים החדשים? תישאר בחברה?

"אני לא צריך לקבל היום החלטה אם להישאר כאן. אחליט בבוא היום. זה תחום מעניין ומרתק. לא אכחיש שכיום אני משקיע חלק מזמני בכל הדברים שקשורים לממשל תאגידי וזה פחות מעניין, אבל חייבים לעשות זאת. כשייכנסו בעלי שליטה חדשים יהיה מיקוד גדול יותר בעסקים עצמם ולא בממשל תאגידי ואז יהיה מעניין יותר".

יש עוד אנשים מרכזיים בבזק שנחקרו ועלולים לחטוף כתבי אישום — ובהם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"ל yes רון אילון ומנהלים בכירים אחרים. המוסדיים לא דרשו את הדחתם, אבל האם אתה סבור שהם יכולים להמשיך בתפקידם במצב הקיים?

"אני לא רוצה לדבר על סטלה ורון. אין כתבי אישום ואני לא יודע אם יהיו. מוקדם לעסוק בזה. אין צורך לטפל במנהלים כל עוד לא התבהר המצב".

בזק קיבלה החלטה להצטרף לתביעת החוב של הבנקים מיורוקום, שגם לבזק היא חייבת כסף. אותם דירקטורים שנתנו יד לעסקה צריכים כעת לאשר תביעה? זה מצב חריג. האם הדירקטורים המעורבים היו חלק מתהליך קבלת ההחלטות על הגשת התביעה?

"הם לא מעורבים. החליטה על זה ועדת אד־הוק שבה חברים אני וזאב וורמברנד, שני הדירקטורים שלא היו בתקופה שבה אושרו עסקות בעלי העניין שהובילו לחקירה".

מאז שהגופים המוסדיים פנו אליך בבקשה לכנס אסיפה כללית ולהדיח את הדירקטורים המעורבים בחקירה, מניית בזק זינקה ביותר מ–10%. זה אומר שיש למניה פוטנציאל צמיחה ברגע שהיא תתנקה מהחשודים שנחקרו?

"אין ספק שהשוק רוצה לראות שינוי בהרכב הדירקטוריון. אתה רואה את זה ושומע בפגישות עם מוסדיים בארץ ובחו"ל, ורואה זאת דרך התנהלות המניה לאחר שמגיעים מסרים תקיפים מהגופים המוסדיים. אני רואה את זה בצורה חיובית. לא בגלל מה שקרה, אלא כי יש כאן התנהלות של בעלי מניות שרוצים להגיע לאיזה שהוא מקום ומצביעים בידיים".

במהלך החקירה בבזק נחקר גם יועץ התקשורת והעיתונאי לשעבר אלי קמיר, שקיבל מבזק כ–40 אלף דולר בחודש ובסך הכל כמה מיליוני שקלים בשלוש שנים. הוא סיפק ייעוץ תקשורתי לאלוביץ' וכנראה גם להנדלר. מדובר בסכומי עתק עבור ייעוץ תקשורתי. אתה יכול להסביר עבור מה שולם הכסף ומדוע בזק משלמת אותו?

"אני לא יכול להתייחס לזה. מי שחתום על ההסכם עם קמיר היא בזק, אבל אני לא יכול להגיב לזה".

בכל זאת, החברה משלמת סכומים גדולים לאדם שסיפק שירות כלשהו, אבל לא ברור למי ומדוע הסכום כה גבוה. זה לא מצריך בדיקה שלך את מערך ההתקשרויות של החברה? אולי בזק משלמת עבור שירותים שהיא כלל לא קיבלה?

"נערכה בדיקה בחטיבת הכספים לגבי נותני שירותים כדי לוודא שכל מי שיש לו הסכם יש מי שמקבל תמורה עבור שירות שהוא נותן ויש הסכם שמגבה את זה. בעקבות הבדיקה שיניתי או לא הארכתי התקשרויות מסוימות, אבל לא נמצאו דברים חריגים".

אבל עדיין, המשקיעים בבזק חוששים שהתרבות הארגונית שנחשפה בפרשת החקירות ברשות ניירות ערך היא שהממשל התאגידי היה גרוע. מה אתה עושה כדי להרגיע אותם?

"לקחנו את משרד רואי החשבון דלויט טוש כדי שיבדוק את כל הנושאים שקשורים לציות, אכיפה, ביקורת וניהול סיכונים, לבדוק מה יש לנו לפי קבוצת ההשוואה המתאימה — מה צריך להיות ולהמליץ מה צריכים לעשות כדי לגשר על פערים במקרים שנמצאו כאלה. הם עובדים על זה כבר חודש וחצי. הם התחילו לפני שקיבלנו את המכתב מקרן אליוט לגבי כינוס האסיפה. נראה את התוצאות הראשונות בעוד חודש. וזה חל לא רק על בזק אלא גם על החברות הבנות שלה".

לאחר שהתהליך הזה יסתיים תעלה שאלת מנועי הצמיחה של בזק. דיברת על הקושי מול משרד התקשורת. אתה רואה מצב שבזק מתפתחת בחו"ל?

"לבזק אין מנועי צמיחה בחו"ל, אבל יש מנועי צמיחה בחו"ל שהיא יכולה להכניס לכאן, למשל להפעיל כרטיסי אשראי או להיכנס לתחום הביג דאטה. אנחנו עובדים כדי להכניס לבזק מוצרים חדשים ולאו דווקא מתחום הטלקום, אלא לנצל את בסיס הלקוחות הרחב של בזק. אני לא חושב שיש חברת טלקום גדולה בעולם שאין לה כרטיס אשראי. התחלנו לבדוק את העניין הזה ואנחנו בודקים עוד דברים".

יש איזה מסר שאתה רוצה להעביר למשקיעים, לעובדים או ללקוחות החברה?

"הדבר שהכי חשוב לי להגיד הוא שההתנהלות של הדירקטוריון והוועדות שלו נעשות תחת ממשל תאגידי כפי שאני מכיר מחברות ציבוריות אחרות. אנחנו עורכים בדיקות כדי שגורם אובייקטיבי כמו דלויט טוש יעזור לנו לגשר על הפערים שאני לא יכול לאתר בסדר היום העמוס שלי. יש כאן עובדים מסורים שמנסים לתת שירות ברמה גבוהה. הם מלאים מוטיווציה. אנשים אוהבים את החברה, ומה שקרה לא בדיוק עשה להם טוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם