הכישלון שמסתתר באבטלה הנמוכה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכישלון שמסתתר באבטלה הנמוכה

למדינה אין מוטיווציה מיוחדת להשקיע בהכשרה מקצועית, אף שזו ההשקעה הטובה ביותר שיכולה להיות ■ זה לא קורה כי שיעור האבטלה הנמוך לא מייצר תחושת דחיפות, ואצלנו, אם זה לא דחוף — זה לא קורה

39תגובות
שיעור ההשתתפות בשוק העבודה גדל, אך שיעורי העוני כמעט לא הצטמצמו
מוטי מילרוד

תן לבן אדם דג, והוא ישבע ליום אחד, למד אותו לדוג, והוא ישבע כל חייו — אומר הפתגם האנגלי, שעומד בבסיס הדיון הציבורי בשאלת הטיפול בעוני בישראל בשני העשורים האחרונים.

שני מהלכים משמעותיים נעשו בתחום זה מאז תחילת העשור הקודם: קיצוץ הקצבאות על ידי מי שהיה ב–2003 שר האוצר, בנימין נתניהו, במהלך שכונה "מקצבאות לעבודה"; ותשלום מענקי עבודה המכונה גם "מס הכנסה שלילי" ב–2007. לכאורה, מדובר במהלכים הופכיים: מצד אחד, מקצצים קצבאות ילדים, ומצד שני, משלמים מענקים למי שיוצא לעבוד. אך למעשה, מדובר במקל וגזר שאמורים לשרת את אותה מטרה בדיוק — לגרום לאנשים לצאת לעבוד. תוך כדי כך, הם יישענו פחות על מערכת הרווחה הממשלתית.

עשור לאחר הפעלת תוכנית מס הכנסה שלילי, מסתכמות העלויות שלו לקופת המדינה בכ–7 מיליארד שקל. המענק הממוצע מסתכם ב–3,760 שקל בשנה, והוא נחשב נמוך ביחס למקובל בתוכניות דומות בעולם. זה לא חכות ולא דגים — זה דגיגים.

זהו זמן טוב לבדוק אם זו תוכנית מוצלחת. מטרתה המקורית היא לצמצם את ממדי העוני וכן לעודד אנשים לצאת לעבוד. המטרה השנייה הושגה: שיעור ההשתתפות בשוק העבודה מאז הפעלת התוכנית גדל מאוד בכל המגזרים. יש עוד הרבה מה לעשות כדי לעודד גברים חרדים ונשים ערביות לצאת לעבוד, אבל המגמות בהחלט חיוביות. אפשר לראות זאת בשיעור האבטלה, שירד בדצמבר 2017 ל–4% בלבד — הישג יוצא דופן של המשק.

ואולם המטרה הראשונה — לצמצם את שיעור העוני — הושגה בצורה מינורית מאוד. על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, ב–2007 שיעור המשפחות העניות בישראל היה 20% לעומת 18.6% ב–2016. מספר המשפחות העניות עלה בין שתי התקופות מ–418 אלף ל–463.3 אלף משפחות עניות, ומספר הילדים העניים עלה בשנים אלה מ–1.63 מיליון ל–1.81 מיליון. קו העוני עצמו, כמובן, עלה (הוא נגזר מההכנסה הממוצעת): ב–2007 קו העוני לנפש היה ברמת הכנסה של 1,720 שקל בחודש, ואילו ב–2016 כדי להיות עני ההכנסה לנפש צריכה להיות עד 2,608 שקל בחודש. ברור כי ללא הפעלת מס הכנסה שלילי, העלאת שכר המינימום וקצבאות הבטחת הכנסה, מספר העניים היה גדול יותר. במובן הזה, מדיניות הממשלה תרמה לצמצום ממדי העוני. ואולם היא לא הורידה את ישראל ממעמדה המפוקפק כמובילה בשיעורי העוני מבין מדינות המפותחות.

מענקי עבודה הם סוג של קצבה או תשלומי העברה שהמדינה משלמת. אלה קצבאות חכמות, משום שהן ממוקדות באוכלוסיה חלשה ומוגדרת וניתנות כתמריץ לעבודה. חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' מילטון פרידמן המנוח, שנחשב גורו הכלכלה החופשית והמעורבות הממשלתית הנמוכה, היה אחד מהוגי הרעיון. הוא הכיר בכך שכלכלה חופשית יכולה להפיל חללים, וסבר כי במקרה כזה יהיה נכון שהמדינה תתערב ותשלם לאותם עובדים חלשים מענקי עבודה. לפיו, בכך היא תחזק אותם ותיתן להם תמריץ לעבוד — מבלי לשנות את השיטה הכלכלית.

מקבלים כסף מהמדינה
זכאים למס הכנסה שלילי, באלפים

למרות השימוש הרחב יחסית במענקי עבודה, החלק של ההכנסות מקצבאות ותמיכות בסך ההכנסות של העשירונים התחתונים ירד משמעותית מאז תחילת שנות ה–2000. על פי בדיקה שערך הכלכלן הראשי, ב–2003 הסתכם החלק של הקצבאות והתמיכות בסך ההכנסות של העשירון התחתון ב–70%, ואילו ב–2015 הוא הצטמצם לשיעור של כ–47% בלבד. הירידה נובעת בעיקר מקיצוץ הקצבאות בתקופה שבה כיהן נתניהו כשר האוצר, לעומת עלייה בשכר המינימום ובשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בעשור האחרון. מדובר בתמהיל הכנסות בריא יותר מבחינת המדינה. ללא מענק העבודה, חלקן של הקצבאות היה אף נמוך יותר.

ואולם קשה לטעון כי מענקי העבודה האלה הם אכן חכות. הם גם לא ממש דגים, כי הם לא ניתנים לאנשים שלא עובדים. אז מה הם? נכון שהם עושים קוסמטיקה מסוימת לנתוני העוני, ונכון שהם משאירים אנשים בשוק העבודה. אך קשה לטעון שהמענקים האלה מספקים לעובדים חלשים כלים ממשיים כדי לשרוד בשוק העבודה גם בתקופות קשות.

בשנים האחרונות נהנה המשק מצמיחה לא רעה ומשיעורי אבטלה נמוכים מאוד, אך אלה יכולים להשתנות במקרה של מיתון עולמי או מקומי. במקרה כזה, חשוב לבחון אם העובדים שמקבלים מהמדינה דגיגים במסגרת מענק העבודה יכולים לשרוד את המשברים. המענק ממוקד באוכלוסיה חלשה והוא משולם בעיקר למשפחות עם ילדים ולעובדים מבוגרים מגיל 55 ומעלה. באחרונה שינה שוב משרד האוצר את כללי הזכאות למענק והעלה את תקרת ההכנסה המזכה ל–5,000 שקל בחודש. הסכום המקסימלי שמשולם הוא 495 שקל לאדם בחודש.

על פי נתוני רשות המסים, ב–2016 מימשו את המענק 291.8 אלף איש מתוך כ–434 אלף זכאים. המענק הממוצע הסתכם ב–3,760 שקל בשנה והוא מבטא עלייה של כ–6% בהשוואה ל–2015. העלאת שיעור המיצוי של המענק תוציא מן הסתם עוד אנשים מהעוני.

ואולם, יעד חשוב שהוחמץ כאן הוא מתן חכות — כלים שיסייעו לאותם עובדים לשרוד בשוק העבודה גם בתקופות קשות, בזכות רכישת ידע והכשרה מקצועית. משום מה, למדינה אין מוטיווציה מיוחדת להשקיע בהכשרה מקצועית, אף שזאת ההשקעה הטובה ביותר שיכולה להיות — ללמד אנשים לדוג. זה לא קורה כי שיעור האבטלה הנמוך אינו מייצר תחושת דחיפות. ואצלנו, אם זה לא דחוף — זה לא קורה.

זהו כשל מרכזי של התוכנית. גמילה מקצבאות היא משימה חשובה, עידוד ליציאה לשוק העבודה הוא מטרה מצוינת, וצמצום שיעורי העוני היא ודאי יעד נחוץ. אבל לתוכנית כזו נדרשת תוכנית נלווית שתאפשר לאנשים החלשים בשוק העבודה לקבל חכות בדמות הכשרה מקצועית. כאן, המדינה אינה שאפתנית ואינה מציבה יעד ממשי. זהו קוצר ראייה, בעיקר משום שהאיומים העתידיים על שוק העבודה הם רבים — מטכנולוגיה וגלובליזציה, דרך משברים כלכליים, וכלה ברפורמות מבניות שיכולות לייצר הזדמנויות ואיומים גם יחד.

שיפור מינורי שיעור העניים בישראל

נ.ב

ח"כית רחל עזריה (כולנו) נכנסה בתחילת השבוע ללשכתו של שר האוצר, משה כחלון, במטרה לקדם את הצעת החוק שלה לתוכנית הכשרה מקצועית לעובדים ותיקים שאיבדו את מקום עבודתם. היא גיבשה את ההצעה בתגובה למשבר בחברת טבע שיביא לפיטורים של כ–1,700 עובדים לפחות.

"אני צריכה כמה מאות אלפי שקלים", אמרה עזריה מבלי להגיד עבור מה. כחלון ענה לה מיד: אין בעיה, תקבלי. היא הופתעה, ככה בקלות היא מצליחה להוציא כסף מהשר? תוך שניות היא הבינה את טעותה. "סליחה, טעיתי. זה אמור לעלות כמה מאות מיליוני שקלים", תיקנה הח"כית. הנדיבות התחלפה מיד בתגובה שונה: חכי. קודם נעביר את התקציב ל–2019, אחרי זה נדבר, ענה כחלון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#