אסף רפפורט: ראיון בלעדי עם מנכ"ל מיקרוסופט ישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעיר תל אביבי. מגיע לעבודה באוטובוס. מנכ"ל מיקרוסופט בישראל | ראיון בלעדי

אסף רפפורט רק בן 34, אבל כבר מכר חברה למיקרוסופט ב-320 מיליון דולר, ואתמול מונה למנכ"ל מרכז הפיתוח: "זה די מטורף. מיקרוסופט לוקחת מישהו שהוא אאוטסיידר, שמגיע מסטארט־אפ, מתרבות שונה, ויודעת להפוך אותו למנכ"ל"

201תגובות
מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, אסף רפופורט
קובי קואנקס

אסף רפפורט הוא צעיר תל אביבי, בן 34, שמתגורר עם שותפה ושתי כלבות בדירה שכורה בתל אביב, מתנייד באופניים ובתחבורה ציבורית, ואינו מחזיק בכלי רכב פרטי. רפפורט הוא גם יזם ותיק: לפני שלוש שנים הוא מכר למיקרוסופט את הסטארט־אפ אדאלום, שהקים עם שני חברים, תמורת 320 מיליון דולר, בעסקה הגדולה ביותר שביצעה הענקית האמריקאית עם חברה ישראלית. אתמול כבר הודיעה הנהלת מיקרוסופט העולמית כי החליטה לבחור בו לנהל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, המעסיק 1,100 עובדים.

“התפקיד החדש יאפשר לי להשפיע על הרבה אנשים וגם על הקהילות שהן לא בהכרח הביזנס שלנו", הוא אומר ל–Markerweek בראיון ראשון לאחר המינוי המפתיע. "למשל, מרגש לראות שמיקרוסופט היא היחידה שמשתפת פעולה כספונסרית במצעד הגאווה, ותומכת בתוכניות לקידום נערים. יש לזה אמירה".

>> רוצים לשמוע עוד ממנהלי ההיי-טק? הצטרפו לאקוסיסטם - קבוצת הפייסבוק של מדור ההיי-טק של דהמרקר

רפפורט התחיל את דרכו במיקרוסופט עם השלמת עסקת אדאלום, וניהל את חטיבת אבטחת הענן. לאחר שנתיים של צמיחה מהירה שלו בתוך החברה, החליט להגיש מועמדות לתפקיד מנהל מרכז הפיתוח בישראל. התהליך ארך כמה חודשים וכלל שמונה ראיונות בכל החטיבות של החברה בישראל ובמטה שלה ברדמונד, וושינגטון. לבסוף החליט מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, סאטיה נאדלה, על מינויו של רפפורט לניהול המרכז הישראלי, שבכירים בחברה מציינים כי אף שהוא מהווה שיעור קטן מסך המועסקים במיקרוסופט - הוא בעל חשיבות גדולה לחברה.

הקמפוס של מיקרוסופט ברדמונד, וושינגטון
בלומברג

הודעת הפרישה של יורם יעקובי, המנכ"ל הקודם, בספטמבר האחרון, הגיעה בעיתוי מורכב מבחינתו של רפפורט. “במסגרת הרכישה, התחייבנו להישאר שנתיים במיקרוסופט", הוא אומר. "התקופה הזאת הסתיימה לפני שלושה חודשים, והתעוררה אצלי התלבטות גדולה אם להקים את הסטארט־אפ הבא או להישאר. יש ציפייה גדולה מהתעשייה להקמה של סטארט־אפ. קיבלתי כבר טלפונים מקרנות שיודעות מתי החוזה במיקרוסופט נגמר, והמשקיעים שואלים אם יש כבר משהו חדש, כי הם רוצים להיות חלק מזה. אפילו אמא שלי, שלא רצתה בהתחלה שאפתח סטארט־אפ, התהפכה והתחילה לשאול מתי אני מקים עוד אחד”.

ובכל זאת החלטת להישאר בחברה.

רפפורט: “אני רוצה לעמוד בציפיות, זה טבעי, אבל המחשבה הראשונה היתה לבחון מה טוב לי. זכיתי בכך שאני יכול לבחור מה לעשות כל יום, אם להיות או לא להיות במיקרוסופט ואם לעבוד או לא לעבוד. הבנתי שקודם כל כיף לי. אני קם כל בוקר ועולה על ההסעה למיקרוסופט עם הכלבה שלי, וכיף לי לפגוש את החברים באוטובוס ולעבוד עם האנשים הכי מדהימים בעולם. אני קם עם חיוך וזה שווה הרבה. זו סיבה אחת לכך שביקשתי להתמודד לתפקיד. הסיבה השנייה היא שאני מעריך את המהפכה שמיקרוסופט עוברת מאז כניסתו של המנכ"ל החדש, שנכנס לתפקידו בפברואר 2014, היא עוברת אותה גם בישראל, ואשמח להוביל אותה”.

אז התשוקה ליזמות נרגעה?

"אני חושב שהצלחתי להגשים את התשוקה היזמית בתוך מיקרוסופט עם אפשרות צמיחה גדולה מאוד, ככה שזה עונה על כל הרצונות שלי".

"סטארט־אפ? אמא שלי חשבה שזה הדבר הכי משוגע לעשות”

רפפורט נולד וגדל בתל אביב, למד בתיכון אליאנס, שבו הרחיב את לימודי הפיזיקה והצרפתית. בגיל 16 התחיל ללמוד לתואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן לתואר שני במדעי המחשב מהטכניון, ובמקביל התקבל לפרויקט תלפיות בצה”ל. לאחר סיום הלימודים במסגרת תלפיות, הוצב ביחידת 8200 וביחידת מודיעין נוספת. “שם גדלתי לתוך עולמות הסייבר ופגשתי אנשים שמלווים אותי עד היום", הוא אומר.

לראיון עמו השבוע הגיע רפפורט לבוש בג'ינס, סוויטשירט וסניקרס. דיבורו מהיר וקולח, והוא מספר בפתיחות כבר מהרגע הראשון על הרגעים הקלים והקשים במסע המהיר שלו בשנים האחרונות.

“כשהשתחררתי לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, וכמו שבתלפיות נחשפתי לכל היחידות בצבא, רציתי להיחשף לכל התעשיות והחלטתי ללכת למקינזי (חברת ייעוץ). לאחר שנתיים במרכז טכנולוגי גדול של החברה באוסטרליה, קיבלתי ממקינזי הצעה למלגה ללימודי ניהול בארה”ב, אבל החלטתי לעזוב את התחום ולהקים סטארט־אפ יחד עם עמי לוטבק ורועי רזניק. אמא שלי חשבה שזה הדבר הכי משוגע שאפשר לעשות”, הוא אומר.

בדצמבר 2012 הקימו השלושה את אדאלום, שפיתחה מוצר אבטחת מידע עבור אפליקציות ענן. "הכרנו בצבא כששירתנו יחד ב–8200", סיפר רפפורט לפני שלוש שנים בראיון לאמיר טייג ב–TheMarker. "ב–2012 החלטנו שלושתנו לעזוב את העבודה שלנו ולהקים פעילות עצמאית. היה מוסכם על כולנו שאנחנו מתחילים תהליך של שנה לפחות, שבמהלכו נחפש רעיון לסטארט־אפ. היה חשוב לתאם ציפיות ולהבין שנדרש מכל אחד אורך נשימה של שנה ללא שכר. אמרנו לעצמנו שגם אם לא נמצא רעיון מיד, לא נוותר ונשב בבית שנה. היה ברור שהרעיון יבוא מתחום האבטחה — הרי זה תחום ההתמחות שלנו".

המוצר הראשון שיצא תחת ידי שלושת המפתחים היה מוצר אבטחה בעבור תוכנת שיתוף העבודה Sharepoint של מיקרוסופט. זה היה מענה ספציפי לצורך אבטחה שהתעורר באחת מחברות ההיי־טק הגדולות בישראל, ששילמה ליזמים כמה עשרות אלפי דולרים תמורתו. לאחר פיתוח מוגבל שנעשה במימון עצמי, התחילו השלושה לחפש מקורות מימון.

"היתה לי רתיעה מקרנות הון סיכון בכלל ומקרנות אמריקאיות בפרט", סיפר רפפורט באותו ראיון. "חשבתי שהמטרה שלהן היא להחליף בשלב מוקדם את היזמים במנהלים שהן מביאות, כך שהצלחת החברה כבר אינה של היזמים. העדפנו להיות חברה קטנה יותר, אבל לנהל בעצמנו. לכן ניסינו בשלב הראשון לגייס מאנג'לים ולא מקרנות".

בסופו של דבר, את ההון הראשוני של 5 מיליון דולר גייסו מקרן סקויה ומזהר זיסאפל, אחד המשקיעים הפרטיים הבולטים בישראל. מאוחר יותר נכנסו משקיעים נוספים כמו חברות הענק EMC ו–HP שנהנו ממכפיל גבוה על ההשקעה בתוך חודשים בודדים.

הצמיחה של אדאלום היתה מסחררת. “בנינו עסק ענקי עם שבעה סניפים בארה”ב. זו לא היתה רק טכנולוגיה, אלא מערך שלם עם לקוחות גדולים מאוד. בתוך שנתיים וחצי העסקנו כבר 100 עובדים, ואז הגיעה ההצעה ממיקרוסופט".

איך הם הגיעו אליכם?

אסף רפופורט
קובי קואנקס

"הקשר עם מיקרוסופט התחיל מוקדם יותר. הם היו שותפים. אבל בדיעבד התברר שהיו להם כוונות עמוקות יותר לגבי אדאלום ובכלל לגבי אבטחת מידע”.

בעבר סיפר רפפורט כי חשש תחילה מהרכישה, אבל מהר מאוד התרצה, כשהבין לאן מיקרוסופט חותרת. "פחדתי שאם ירכשו אותנו, הם יהפכו את המוצר לפתרון האבטחה של אופיס 365 וזהו", אמר בראיון ב–2012, "אבל מיקרוסופט שינתה פאזה, כשהחליטה להקים בישראל את מרכז הפיתוח העולמי שלה בתחום האבטחה. רכישת אדאלום היתה מבחינתה רכישה של ביזנס עובד ולא רק של טכנולוגיה".

החלטת מיקרוסופט להוציא לפועל את התוכנית לרכישת אדאלום הכתה את רפפורט בהפתעה. זה היה בקיץ 2015, ורפפורט, שהגיע לסן פרנסיסקו שנתיים קודם לכן כדי לפתח את אדאלום מהמשרדים של סקויה, תיכנן לבלות עם כמה חברים שהגיעו במיוחד מישראל בחופשה בלאס וגאס וניו יורק.

אלא שאז הגיעה שיחת הטלפון. "על הקו היה בכיר במיקרוסופט שאמר לי 'תקשיב: אנחנו לא רוצים להיות רק שותפים של אדאלום, אנחנו מעוניינים לרכוש את אדאלום'", הוא נזכר. "נוצר מצב שהייתי עם חברים 24/7, ובכל הזמן הזה אני מנהל משא ומתן על החברה, כשהחברים שלי לא מבינים למה אני כל הזמן בטלפון. בזמן הארוחות פתאום היו טלפונים והייתי מתרחק מטרים מהם. הם כל פעם התעצבנו עלי מחדש. זו אחת החוויות המטורפות שחוויתי באדאלום.

“התשובה המיידית היתה: ‘תודה, זה מאוד מחמיא, אבל אדאלום לא למכירה’. אבל הם התעקשו ואמרו לי ‘יש לך 48 שעות לחזור אלינו’. לא חזרנו בפרק הזמן הזה, ואז התחילה מערכת יחסים, ותוך שבועיים הדברים כבר התחילו להתגבש ונכנסנו לתהליך בדיקת נאותות עמוקה יותר — ואז העיתונות גילתה את העניין בזמן שהעסקה עדיין לא נסגרה — והתחלתי לקבל הודעות מזל טוב ואני לא מבין למה”.

שוב התקשורת אשמה?

“אתם פוגעים בחוויית הסטארט־אפיסט. ראשית, העסקה לא סגורה ועשויה להתפוצץ, ולכן הדבר האחרון שהיזמים מרגישים זה שמחה בעקבות הפרסום והברכות. אבל אחרי חודש, כשהעסקה באמת נסגרת, לאף אחד כבר לא אכפת — וזה הרגע שבו אני הכי מאושר”, הוא אומר בחיוך.

המהפכה של סאטיה נאדלה

רפפורט מספר על הדרך שבה נחתמות עסקות מהסוג הזה, כשהוא מתאר את שלבי העסקה כאירוע מורכב מאוד ומעניין במיוחד בשל הגורמים השונים שלוקחים או לא לוקחים בו חלק. “מדובר במשא ומתן שבו אני מייצג גם את המשקיעים שלי, שרוצים למקסם דבר אחד, גם את היזמים, שמודעים לחלק מהתהליך והעמדות שלהם אחרות כי הם הולכים לעבוד אצל הרוכשת, גם את העובדים, שאין להם דעה בשולחן ואני היחיד שמייצג אותם — ומעבר לכל אני אמור לעבוד מחר עם האיש שאני מנהל אתו את המשא ומתן, אז צריך להתנהג בהתאם. זה משא ומתן שרק מתחיל מערכת יחסים, ולא להפך. ברור לנו שעשינו את ההחלטה הכי נכונה. לא פיננסית, אלא מבחינה תרבותית ומבחינת ההשפעה שלנו בתוך מיקרוסופט”, הוא אומר.

“לראיה, המקרה הנוכחי שבו מיקרוסופט לוקחת מישהו שהוא אאוטסיידר, שמגיע מסטארט־אפ, מתרבות שונה, ויודעת אחרי שנתיים להפוך אותו למנכ”ל של אותו מרכז. זה די מטורף. אני דוגמה אחת, אבל יש אנשים שצמחו מהר יותר ממני בחברה בישראל”.

כשהגיע למיקרוסופט היה אחראי רפפורט רק על הצוות שעמו הגיע, אך בטווח הזמן עד היום קיבל על עצמו עוד אחריות, ולפני חצי שנה מונה לניהול כל חטיבת אבטחת הענן בישראל, שבה מועסקים כמה מאות אנשים. חטיבה זו נחשבת לאחת האסטרטגיות של מרכז הפיתוח המקומי ושל מיקרוסופט בכלל. הוא מציין כי מיקרוסופט משקיעה מיליארד דולר בסייבר בשנה, כולל רכישות, השקעות, מו”פ פנימי והשיווק של המוצרים. חצי מהסכום מושקע בישראל.

לפני שנתיים וחצי היית יזם של סטארט־אפ קופצני וזריז, מאז הרבה השתנה.

"כן ולא. מיקרוסופט ישראל היא כמו קבוצה של סטארט־אפים, אז לא הרגשתי ממש שונה. מן הסתם יש דברים שונים בתאגידים, אבל מבינים מיד שיש בזה היגיון. כשצריך לתמוך ביותר ממיליארד משתמשים של Windows, ולמערך הזה יש 30 אלף אנשי מכירות, ברור שמאחורי התהליכים יש הרבה יותר מחשבה”.

מנכ"ל מיקרוסופט העולמית, סאטיה נאדלה
בלומברג

על ההתקדמות האישית שלו הוא אומר: “מיקרוסופט איפשרה את זה. זה לא טריוויאלי שתאגיד ענק יעבוד ככה. היית מצפה שיסתכלו מי הכי ותיק, וזה מי שינהל את הקבוצה. אבל מסתכלים פה על הערכים של אדם ועל היכולות והתשוקה שלו — וממש לא מעניין אותה דברים אחרים".

במיקרוסופט מדברים כבר כמה שנים על התחושות האלה בחברה. בראיונות עם בכירים במטה הישראלי והעולמי הם מציינים שוב ושוב את האווירה שהשתנתה מאז כניסתו של נאדלה לתפקיד המנכ”ל. סגניתו, פגי ג’ונסון, אמרה לפני כמה חודשים בראיון ל–TheMarker: "הוא הציג בפני החברה קונספט של תפישה הממוקדת בצמיחה (Growth Mindset), שמדברת על חוסר היכולת לתקן חשיבה בתבניות ועל היציאה מהגבולות. מיקרוסופט אימצה את החשיבה הזאת עם נאדלה. מבחינה תרבותית, זו טרנספורמציה. זה מאפשר לנו לחשוב רחב יותר, להתנסות יותר ולהבין שזה בסדר להיכשל". לא ברור עד כמה אלה סיסמאות המחלחלות מלמעלה, או אכן אווירה שונה לחלוטין ממיקרוסופט של לפני חמש שנים.

גם המשקיעים אוהבים את הגישה, ומניית מיקרוסופט עלתה מאז כניסתו של נאדלה לתפקיד ביותר מ–120% — מפחות מ–38 דולר למניה לכמעט 90 דולר.

רפפורט מספר שבשנים שבהן היה בסן פרנסיסקו נחשב “עוף מוזר” משום שהשתמש במחשב לנובו, לצד רבים שהשתמשו במקינטוש. ביום שהגיע למיקרוסופט, הניחו שכיזם שהגיע מעמק הסיליקון הוא בוודאי משתמש גם כן בכזה. “קיבלתי במיקרוסופט את המק הראשון שלי בחיים, ואחרי שבועיים שאני נאבק בקיצורים, אמרתי להם: 'עזבו אותי, תביאו לי Surface', ואתו אני עד היום”.

הוא לא סתם מציין זאת. כחלק מהפתיחות של החברה, היא אינה קנאית למוצריה. “אם אנחנו לא בוחרים במוצרים של מיקרוסופט, אז שהצוותים בחברה יעשו עבודה טובה יותר, כולל סייבר. זה שאנחנו לא כופים שום דבר, בין אם על עובדים ובין אם על לקוחות, הופך אותנו לחברה טובה יותר”.

רפפורט אמנם לא היה במיקרוסופט לפני כניסתו של נאדלה לתפקיד, אבל גם הוא מדבר על אותה רוח. “ממה שאני שומע מבפנים, הוא עשה מהפכה. ברגע שמבינים שהעובדים הם הנכס הכי חשוב שלך, הכל כבר מסתדר ומוקרן כלפי חוץ”.

זה לא יוצר קשיים לעובדים הוותיקים?

"להפך, זה מדבק. אני חושב שזה מוציא אנשים מהקופסה, והם מרגישים שהם יכולים להתפתח. זה מושך את כולם למעלה. חשוב להגיד שזו חברה שמעריכה מאוד ניסיון, ולא כל מה שחדש נוצץ".

"לאקו־סיסטם של ישראל יש הרבה מה לתרום למיקרוסופט"

מרכז הפיתוח העתידי של מיקרוסופט בהרצליה
הגראז' של מיקרוסו

מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל אמנם מתעסק רבות בסייבר, אך לא רק. בישראל יש גם קבוצות פיתוח של תוכנת אקסל אונליין, מוצר ה–Power BI, לוג אנליטיקס, חלקים מהסייעת הקולית קורטנה, וקבוצת חומרה למחשב ה–Surface שנחשבת לסודית. רפפורט, שמגיע מעולמות אבטחת המידע, יצטרך לצלול לעומק בכל העולמות האלה.

“קודם כל, יש הרבה מה ללמוד ולהכיר. כמו בכל תחום, צריך קודם להקשיב, ויש הרבה אנשים מנוסים מאוד שיהיו חלק מהתהליך ויעזרו. זה מרתק. לא הכרתי את כל החטיבות, ובטח לא לעומק, אבל זה חלק מתהליך הלמידה ומהכיף בתפקיד. באתי מהסייבר, שם התשוקה שלי, ואני ממשיך להוביל את הסייבר — אבל גם נפתח לעולמות חדשים, מחומרה דרך בינה מלאכותית ועד לביג דאטה. זה חלק מהכיף של מישהו שהוא טכנולוג בסוף".

ובכל זאת, מה היית רוצה לעשות ולקדם?

"אם אני מסתכל על זה מבחינה עסקית, להרחיב עסקים שקיימים כאן. יש דברים רבים שנעשים בארה”ב, ואני חושב שלכישרונות בישראל ולאקו־סיסטם שלנו יש הרבה מה לתרום. למשל, אוטומוטיב או לינקדאין, שמיקרוסופט רכשה. ישראל היא מעצמה ואפשר לתרום בזה יותר למיקרוסופט. יש גם הרבה דברים שהם מחוץ לביזנס עצמו, כמו קידום כנסים מקומיים ופעילויות נוספות".

התפקיד הנוכחי יציב את רפפורט בדרגה ניהולית בכירה מאוד, אך במקביל יהפוך אותו מדמות פנים־ארגונית לפנים של החברה כלפי חוץ, בין אם כמנהל מרכז הפיתוח ובין אם כאחת הדמויות הבכירות בתעשייה מרכזית בכלכלה המקומית, שנתקלת לא פעם באתגרי צמיחה, שחלקם אף מוצגים לא פעם בישיבות עם בכירים בממשלה.

אסף רפפורט
קובי קואנקס

בחודשים האחרונים קיים דיון ער באשר לכוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה. חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל מחזיקות במאגרי מידע עצומים על אוכלוסיית העולם. "אי־אפשר להיות אגרסיביים מדי, כי זה חוזר כבומרנג", אומר רפפורט. "יש המון אחריות והחברות מודעות לכך. בסופו של דבר, החברות האלה עושות טוב לאנושות ומקפיצות אותה קדימה".

דיון אחר שהתעורר באחרונה בישראל עסק בהשפעתן של הענקיות על ההיי־טק הישראלי עצמו, בעיקר בשל פתיחת מרכז הפיתוח של אמזון. בין אם כניסתה דומה ובין אם שונה מקודמותיה, ענקיות הטכנולוגיה המעסיקות בישראל אלפי עובדים, נוצרה תחושה שכעת נחצה קו אדום — ואמזון מגייסת באגרסיביות עובדים מהסטארט־אפים. הדיון הציג קונפליקט, משום שלחברות האלה יש חלק מרכזי בהתפתחות ההיי־טק הישראלי.

“בישראל יש את הטאלנטים הטובים בעולם במגוון תחומים", אומר רפפורט, "תהיה עליהם תחרות מכל העולם מחברות שמרחיבות את המרכזים, או כאלה שייכנסו. אני חושב שבסופו של דבר העובדים בוחרים איפה הם יהיו. המון פעמים המניע הוא לא שכר, הרבה חברות חושבות ככה — והן טועות בגדול. אני חושב שאנשים מחפשים מיהם האנשים שאתם הם ילכו לעבוד, איפה הם יכולים ללמוד הכי הרבה — ופה אני יכול להעיד שגדלתי וצמחתי ולמדתי לא פחות מאשר בשנתיים באדאלום. שתי החוויות היו מטורפות".

איך אמך הגיבה למינוי?

הוא צוחק: "היא אמרה: 'מזל טוב. זה תפקיד עם אוטו?'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#