"לא פשוט לראות בכיר לובש בגדי אסיר, אבל יש כאלה שבאו לגנוב" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא פשוט לראות בכיר לובש בגדי אסיר, אבל יש כאלה שבאו לגנוב"

ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שעומד מאחורי הסדרי הטיעון עם דני דנקנר וסטס מיסז'ניקוב וכיום מוביל את התיקים נגד אנשי ישראל ביתנו, לא חושב שאנחנו מדינה מושחתת, ומסביר מתי נבחרי ציבור יכולים לקבל מתנות מחברים, ומתי לא

34תגובות
עו"ד מאור אבן חן
עופר וקנין

כשבאוגוסט 2009 התקבלה בפרקליטות המדינה פנייה בהולה מבנק ישראל, ד"ר מאור אבן חן היה בכלל בחופשה. "הם ביקשו להתייעץ בדחיפות בנוגע להתנהלות חריגה של יו"ר בנק הפועלים דאז, דני דנקנר", הוא נזכר. אבן חן הוקפץ לישיבה בבנק ישראל, שבה הוצג סיפור מורכב על הלוואות שלקח דנקנר.

"בבנק ישראל התלבטו מאוד בנוגע להתנהלותו. התחושה היתה שמשהו לא בסדר, שההתנהלות לא תקינה, אבל היה קשה לתרגם את המעשים לעבירות פליליות, והיה גם חשש גדול שעצם החקירה הפלילית תגרום לפגיעה בבנק הפועלים, בוודאי כשמבצע העבירה הוא היושב ראש".

מאז אותה פגישה בבנק ישראל חלפו כמה שנים. דנקנר כבר הספיק להודות שפעל בניגוד עניינים בעת שכיהן כיו"ר הפועלים ולרצות עונש מאסר בכלא חרמון, אחרי שהורשע בביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים. בהמשך הוא ריצה עונש מאסר נוסף בכלא מעשיהו על חלקו בפרשת הולילנד.

אבל באותם ימים, לפני פתיחת החקירה הפלילית שהובילה למעצרו של דנקנר בפרשת הבנק הטורקי פוזיטיף, ההתלבטות בקרב מקבלי ההחלטות לא היתה פשוטה. היא כללה ישיבות ארוכות שבהן השתתפו בכירים במשטרה ובפרקליטות, וההחלטה הסופית היתה בידי פרקליט המדינה. "העובדות היו ברורות, אבל לפעמים קשה להגדיר את העבירות מבחינה משפטית", אומר אבן חן, כיום סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "התיק הזה היה תקדימי מבחינת הניתוח של עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, והיו כאלה שחשבו שמדובר בתחום אפור ואמרו: 'על זה נפתח חקירה פלילית?'"

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, בבית המשפט
אורן נחשון

אלא שאחרי שנפתחה החקירה, לחוקרים התבהרה התמונה שהעידה על ניגוד העניינים החמור שבו היה נתון דנקנר באותם ימים. המשפט זימן לדוכן העדים את בכירי הפועלים, אבל ביום שבו דנקנר עצמו היה אמור להתייצב על הדוכן, הוא חתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות שבו הודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר בתחבולה ופגיעה בניהול התקין של הבנק.

"אנחנו אף פעם לא מציעים הסדרי טיעון, היוזמה היא של הנאשם, אבל אנחנו תמיד מוכנים לשמוע", מסביר אבן חן. "מבחינתנו, יש ערך גדול לכך שאדם בכיר, אם מדובר ביו"ר בנק, שר או כל בכיר אחר, מקבל אחריות על מעשיו, מבין שטעה ולכן צריך לשלם את המחיר".

משא ומתן להסדר טיעון מתנהל לעתים זמן רב וכולל פגישות ארוכות. בפני הנאשמים תמיד תהיה דילמה: להסכים עכשיו לעונש שהפרקליטות מציעה או להשאיר את ההחלטה בידי השופט. הכל משחק של סיכונים וסיכויים. לעתים המשא ומתן מתפוצץ, ואז ההצעות שמקבלים הנאשמים מתפוגגות מאחורי הדלתות הסגורות. "במקרים האלה העונשים שהשופטים גזרו בסופו של דבר על הנאשמים היו חמורים יותר", אומר אבן חן.

לדבריו, מבחינת הפרקליטות, לחרטה של נאשם ולנטילת אחריות מצדו יש גם ערך שצריך לבוא לידי ביטוי בהיבט של העונש. "כשאדם שמביע חרטה אמיתית, צריך לבוא לקראתו בעניין העונש, ולהפך — אדם שלא מפנים את מה שעשה וחושב שהיה בסדר ושרודפים אותו סתם — אם בית משפט ירשיע אותו, הוא גם יעניש אותו בדרך כלל בצורה חמורה יותר באופן משמעותי".

באחרונה הוביל אבן חן את הסדר הטיעון שערכה הפרקליטות עם שר התיירות לשעבר מישראל ביתנו, סטס מיסז'ניקוב, שהודה בביצוע עבירה של הפרת אמונים. מיסז'ניקוב הואשם בכך שפעל בניגוד עניינים חמור בעת שתמך כשר התיירות בהפקת פסטיבל סטודנטים באילת, ובמקביל המליץ למארגני הפסטיבל להעסיק את יולי רוט, שעמה ניהל מערכת יחסים קרובה.

בהסדר הטיעון עם מיסז'ניקוב נקבע כי ירצה 15 חודשי מאסר. מבחינת אבן חן, הסדר הטיעון הוא הישג: "העונש הזה הוא תקדים לעבירה של הפרת אמונים". במקרה של הסדר הטיעון הזה, גם אנשי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היו מעורבים. "הם אלה שחותכים את הכן או לא. אני מנהל את המשא ומתן, מעדכן אותם ומקבל מהם הנחיות", אומר אבן חן.

שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, בכניסה לכלא, בחודש שעבר
גיל אליהו

העונש של מיסז'ניקוב הוא אמנם גבוה ביחס לעבירת הפרת אמונים שבה הורשע, אבל בחקירתו עלו גם חשדות לביצוע עבירות שוחד ושימוש עצמי בסמים. לאן הם נעלמו?

"זה נכון שתוך כדי החקירה עלה חשד לשימוש עצמי בסמים בשלוש הזדמנויות שונות. העדות הגיעה מצד עד מדינה שסיפר את הדברים. מבחינת דיני הראיות, עדות כזו צריכה סיוע של תוספת ראיה. במקרה הזה, היה קשה להגיע לאותו סיוע. בנוגע לחשדות בשוחד, בשימוע עורכי הדין של מיסז'ניקוב חידדו את הקושי לראות במעשה שלו עבירת שוחד, כי לא היו בידינו מספיק ראיות שהצד השני, שכביכול נתן את השוחד, הבין מי זו רוט ושהיא מקורבת של מיסז'ניקוב — ולכן נוצרה כאן טובת הנאה. עורכי דינו טענו כי עבירת השוחד במקרה הזה היתה גבולית".

הטיעון הזה היה עובר בבית המשפט?

"אני לא יודע. יכול להיות שהיינו הולכים עם התיק הזה עד הסוף והוא היה מורשע בשוחד, ויכול להיות שהוא היה מזוכה. הוא קנה את הסיכון שהוא יורשע בשוחד, ואנחנו קנינו את הסיכון שהוא יזוכה".

איך נרקם הסדר הטיעון הזה? מה כלל המשא ומתן?

"מיסז'ניקוב הוזמן לשימוע, ואז התחיל גם משא ומתן להסדר עם סנגוריו, שאמרו שיש דברים שהוא מודה ומקבל עליהם אחריות, ויש דברים שהוא טוען שלא עשה ולא מוכן להודות בהם. לנו היה חשוב שהסיפור העובדתי המרכזי יישאר, כלומר שהוא יודה בהעסקתה של רוט כמפיקה, במקביל לזה שהוא תיקצב את הפסטיבל במיליון שקל. את הפעולה הזאת אפשר לראות כשוחד ואפשר לראות כהפרת אמונים. התרשמנו שהוא מבין שטעה ושהוא באמת מצטער, והסכמנו ללכת להסדר טיעון, כשברור שאם מיסז'ניקוב היה מנהל את התיק — הוא היה צפוי לעונש חמור הרבה יותר אם היה מורשע".

עכשיו מיסז'ניקוב במאסר. מה מרגישים אחרי שמכניסים איש בכיר לכלא?

"זה לא פשוט לראות אדם שהיה בתפקיד בכיר לובש בגדים כתומים ונהפך לאסיר. זה נכון שאצל חלקם מדובר בתאוות בצע. יש כאלה שבאו לגנוב ולא יעזור כלום. אבל הרוב לא היו עושים את זה אילו קיבלו את הייעוץ הנכון".

"העבריינים הבינו שלתת מעטפה עם מזומן זה מסוכן"

"עבירות השוחד", ספרו של מאור אבן חן
עופר וקנין

לא סתם נלחמו עורכי דינו של מיסז'ניקוב כדי שלא יורשע בביצוע עבירת שוחד. העבירה הזאת נחשבת לחמורה ביותר בקבוצת עבירות השחיתות. "עבירות השוחד" הוא גם שם הספר שפירסם באחרונה אבן חן, שבנוסף לעבודתו בפרקליטות משמש מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת בר־אילן, ומלמד, בין היתר, את הקורסים בנושאי עבירות הצווארון הלבן, סדר הדין הפלילי ודיני ניירות הערך. "שוחד נתפש מאז ומתמיד כפעולה אסורה שפוגעת בחברה והורסת כל חלקה טובה בשירות הציבורי", הוא אומר. "איסור השוחד הוא אחד האיסורים הקדומים שקיימים. בספר דברים, למשל, נכתב כי 'השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים'".

אבל עבירת השוחד היא שם כולל לקבוצת עבירות שכוללות איסורים שונים: העבירות הבסיסיות הן לקיחת שוחד ומתן שוחד, אבל יש עוד איסורים כמו מתן טובות הנאה לעובד ציבור, תיווך בשוחד או שוחד לעובד ציבור זר. אבן חן חקר את עבירת השוחד מזוויות רבות שלה, וניתח אותה מההיבט המעשי והמשפטי.

"עבירת השוחד יוצרת הרבה רעש בשיעורים שלי. לכל אחד יש איזה סיפור על בניין שנבנה בעיר שלו כי נתנו שוחד", הוא אומר. "עבירת הפרת אמונים, לעומת זאת, היא עבירה שלציבור קשה לתפוש. אבל כשמדובר בשוחד זה ברור, המקרים הפשוטים הם חדים. נותנים מעטפה או טובת הנאה ברורה לעובד ציבור כדי שיפעל במסגרת תפקידו. עם השנים העבריינים, או לפחות חלקם, מבינים שלתת מעטפה עם מזומן זה מסוכן. רואים את זה גם היום — אבל פחות. המקרים נהפכים למורכבים יותר".

כמו מתנות או טובות הנאה שניתנות לעובד ציבור על רקע יחסי חברות?

הרמת כוסית שמפניה
ללא קרדיט

"השאלה היא קודם כל למה ניתנה המתנה לעובד הציבור, מה הוא הבין כשקיבל אותה, ומה הבין או התכוון מי שנתן אותה. בהנחה שאנחנו מדברים על מתנה שניתנת בין שני חברים אמיתיים, ולא חברים שהכירו במסגרת יחסי השוחד, גם אז אין תשובה חד־משמעית".

איך מבחינים בין שוחד למתנה לגיטימית?

"יש שלוש קבוצות התייחסות עיקריות: קבוצה אחת כוללת מקרים שבהם טובת ההנאה ניתנה על רקע יחסי חברות אמיתיים, בלי קשר לתפקיד. במקרה כזה לא מדובר בעבירה. קבוצה שנייה כוללת מקרים שבהם עובד הציבור מקבל מתנות וטובות הנאה על רקע של הערכה, כבוד או הערצה, ללא קשר לתפקידו וללא רקע חברי. במקרה הזה יש זיקה בין מתן טובת ההנאה לבין העובדה שמדובר בעובד ציבור, אבל טובת ההנאה לא ניתנה 'בעד פעולה שקשורה בתפקידו של עובד הציבור' כפי שקובע החוק, ולכן אי אפשר להחיל את עבירת השוחד. קבוצה שלישית כוללת מקרים שבהם הסיבה למתן טובת ההנאה מעורבת. היא ניתנה על רקע יחסי ידידות וחברות, אבל גם עקב רצונו של הנותן שעובד הציבור יפעל למענו מתוקף תפקידו. בחלק מהמקרים האלה יהיה ניתן להחיל את עבירת השוחד".

קצת מזכיר את המקרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבל מתנות ממקורבים.

"אני לא מטפל בתיק הזה, לא מכיר את הפרטים ולכן לא ראוי שאתייחס אליו".

אז תן דוגמה למקרה גבולי.

 צבי בר
מוטי מילרוד

"למשל, במקרה של ראש עיריית רמת גן לשעבר, צבי בר, נדחתה טענת ההגנה שמקור הכספים שקיבל בר מאחד מנותני השוחד הוא ביחסי החברות ביניהם. בית המשפט אמנם קיבל את הטענה שבר ונותן השוחד אכן חברים, אך קבע כי גם אם טובת ההנאה ניתנה לבר ממניע מעורב, שבו שימוש בערבובייה של יחסים חבריים ורצון לקדם פרויקט הנדל"ן, עדיין מתקיימים יסודותיה של עבירת השוחד".

האם מצב שבו עובדי ציבור מקבלים מתנות שניתנות להם רק משום שהם עובדי ציבור הוא ראוי?

"זה מצב מסוכן שעלול להוביל להשחתת השירות הציבורי, גם כשברור שלא מדובר במתן שוחד. יש מחקרים שמצביעים על כך שהתנהגות הפרטים בהקשר של ביצוע עבירות פליליות אינה מושפעת אך ורק על ידי חומרת העונש, או ההסתברות שהעבריין ייתפס. התנהגות של אדם מושפעת פעמים רבות מהשאלה כיצד נוהגים הפרטים בסביבה שלו".

איך הסביבה שלנו משפיעה על השחיתות?

"יש את תיאוריית החלונות השבורים שמתייחסת לביטחון של שכונה. התיאוריה הזאת אומרת שסביבה מוזנחת שיש בה חלונות שבורים וגרפיטי על הקירות — תגביר את מעשי האלימות בה. ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני, הסתמך על התיאוריה הזאת במלחמתו בפשיעה בעיר. הוא הורה לתקן כל חלון שבור בעיר ולנקות כתובות גרפיטי, והצליח להפחית את הפשע בניו יורק. אני חושב שאפשר לאמץ את התיאוריה הזאת גם בעבירות שחיתות. ניקח לדוגמה משרד ממשלתי או גוף ציבורי שיש בו אווירה שבה אפשר לעגל פינות, למשל, אנשים מקבלים תקציב לקנות קפה למשרד אבל קונים בכסף הזה מצרכים לבית, או מישהו יוצא מוקדם מהמשרד ומישהו אחר מעביר לו את כרטיס הנוכחות. אלה לאו דווקא עבירות פליליות חמורות".

אבל האווירה הזאת היא שמאפשרת לעגל פינות ועלולה להוביל לעבירות חמורות בהיבט של השחיתות.

"בדיוק. בהתאם לתיאוריית החלונות השבורים, ניתן לקבוע ששירות ציבורי שבו עובדי ציבור ונבחרי ציבור מקבלים מתנות באשר הם עובדי ציבור — ייהפך ברבות השנים לשירות ציבורי מושחת שעובדיו ירשו לעצמם להפר אמונים וליטול שוחד. זה נכון במיוחד במקרים שבהם מקבלי המתנות וטובות ההנאה הם עובדי ציבור או נבחרי ציבור בכירים, עובדה שמשפיעה באופן מהותי על התנהגותם של העובדים הכפופים להם".

יש גם אלמנטים אישיותיים שמשפיעים, חוץ מהסביבה.

"בוודאי, יש את שיכרון הכוח, טשטוש הגבולות והאמונה ש'אני יודע יותר טוב מכולם'. יש, למשל, הטיה פסיכולוגית של ביטחון יתר, שמאפיינת גברים יותר מנשים ואנשים בתפקידים בכירים. זה קורה בדרך כלל עם העלייה בסולם הדרגות. ביטחון היתר גובר וגורם לאנשים לחשוב 'אותי לא יתפסו'. לפעמים אנחנו יכולים לראות מנכ"ל שעושה דברים שעובד זוטר לא היה מעז לעשות, ולפעמים זה בכלל לא עניין של בצע כסף. טיפלתי, למשל, בתיק של אדם שהיה בתפקיד בכיר מאוד שביצע עבירות כדי להשיג לעצמו רווחים קטנים שהוא בכלל לא היה צריך".

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במשפט בפרשת הולילנד
טל שחר

איך אפשר להילחם בשחיתות?

"אני מאמין גדול במניעה, בין היתר, באמצעות מתן הדרכות וייעוץ לעובדי ציבור באופן שיאפשר להם ללמוד את הגבלות התפקיד וגבולות הדין הפלילי. זה חשוב מאוד בתחום של עבירות צווארון לבן. חלק גדול מהמקרים שהגיעו אלי היו יכולים להימנע אם אותו אדם היה מקבל ייעוץ והכוונה מתאימה. דרך שנייה היא טיפול בגורמים הסביבתיים. עודף ביורוקרטיה, למשל, עלול לדחוף אנשים לפעול מחוץ לחוק".

ומה לגבי ההיבט של הענישה?

"מחקרים מראים שהנושא של עבירות צווארון לבן הוא אחד התחומים שבהם הענישה היא אפקטיבית. במקרים של עבירות אלימות או מין, מבצע העבירה אינו מורתע מהענישה. אבל לפי המחקרים, עברייני צווארון לבן הם רציונליים וחושבים לפני שהם פועלים. יש צורך בשילוב של ענישה, כלומר, אדם שמבצע עבירות מתוך מניע כלכלי — צריך לדעת שאם יתפסו אותו הוא יפסיד הכל. מעבר לזה, יש לתת גם ענישה של מאסר כדי ליצור הרתעה, כי אם אותו עבריין יידע שמקסימום הוא יפסיד את מה שהרוויח — אין פה באמת סיכון".

"הרוב המוחלט של נבחרי ועובדי הציבור הם ישרים"

אבן חן, 45, נולד בטבריה ולמד בתיכון המקצועי היחיד בעיר, במגמת אלקטרוניקה. "עד היום אני יודע לפרק מכשירי חשמל", הוא אומר. "אחרי הצבא, התלבטתי מה ללמוד. נמשכתי לכלכלה. חברים שלי נרשמו למרכז הבינתחומי ואמרו לי שיש תואר משולב של כלכלה ומשפטים, אז התחלתי ללמוד את שני התארים במקביל".

באותם ימים, לא רצה אבן חן להיות עורך דין, והתלבט אם בכלל לעשות התמחות, אבל אז נקרא לחודש מילואים. "באחד הלילות ישבתי עם בחור שאמר לי שהוא עובד במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. לא הכרתי את המחלקה הזאת אז, אמרתי לו שזה מעניין אותי והתקבלתי להתמחות. תוך כדי ההתמחות התאהבתי במקצוע". כיום כוללת המחלקה תשעה מתמחים שלוקחים חלק פעיל בתיקים המתנהלים. "אנחנו מקבלים מדי שנה 1,000 פניות של קורות חיים להתמחות", אומר אבן חן.

בשבועות האחרונים מוביל אבן חן את דיוני ההוכחות בפרשת ישראל ביתנו עם צוות מפרקליטות המדינה. "הכנה לחקירות בבית המשפט זו עבודה מורכבת. אנחנו כמעט תמיד מכירים את הפרטים פחות טוב מהנחקר. אין מה לעשות, הוא היה שם ויודע מה קרה באמת. אני מכיר את הפרטים מהחומר שיש לי מהמשטרה, וההיקפים הם עצומים. אני צופה בהקלטות של החקירות כי אני לא רוצה לפספס אף פרט. מעבר לכך, אנחנו צריכים להיות מוכנים גם להפתעות".

המפכ"ל רוני אלשיך עם בנימין נתניהו. "השיקולים הם רק אם יש או אין ראיות"
חיים צח / לע"מ

למשל?

"טיפלתי בתיק תקדימי שבו כמה ישראלים הואשמו בהברחת סיגריות באירופה. העבירות בוצעו בחו"ל, אבל הכסף הולבן בישראל. כדי לאסוף את הראיות בתיק שיתפנו פעולה עם יותר מעשר מדינות באירופה. נסענו לפגוש את אחד העדים שגר בכפר שכוח אל ברומניה, תיחקרנו אותו שם, והוא חזר מלה במלה על מה שאמר במשטרה. זימנו אותו לעדות בישראל, נפגשנו אתו בבוקר לפני הדיון, עברנו על עדותו במשטרה והוא אישר את הדברים, אבל אז כשהעליתי אותו לדוכן העדים, הוא התהפך.

"כבר כששאלתי אותו את השאלה הראשונה — מאיפה הוא מכיר את הנאשם, הוא אמר לי 'אני לא מכיר אותו'. שאלתי אותו איך זה הגיוני שאמר לפני כן משהו הפוך, והוא טען שחקרו אותו ברומניה ושם הוא לא סומך על השלטונות וגם לא סמך עלי כשנפגש אתי — ולכן שיקר. לך תצא מזה — נשארתי עם 50 שאלות שהכנתי מראש, והייתי צריך להפוך את כל החקירה שהכנתי".

תיקי החקירה שאתם מנהלים כוללים אלפי עמודים של חקירות משטרה, כמו החומר בפרשת ישראל ביתנו. זה בטח מבהיל להיחשף לכל החומר ולגלות עד כמה השחיתות היא גדולה.

"למרות ההד התקשורתי המוצדק שיש לכל פרשת שחיתות שנחשפת, אני חושב שהרוב המוחלט של נבחרי הציבור ועובדי הציבור הם ישרים ומוכשרים, שמשרתים את הציבור ביושר. רבים מהם היו יכולים להרוויח הרבה יותר במגזר הפרטי, ובכל זאת מגיעים לתפקיד כדי להשפיע לטובה על המדינה. הם לא נבחרים כדי לגנוב, הרי אף אחד לא רץ לפריימריז, מתאמץ והולך לאירועים ולבר מצוות כדי לקחת בסופו של דבר שוחד. הם מאמינים שהם באים לשרת את הציבור".

אז מה קורה להם בדרך?

"כשבודקים מספרית, מדובר במקרים חריגים. זה כנראה השילוב של התפקיד הבכיר והכוח הרב שמגיע אליך לידיים בתוך זמן קצר. יום אחד אתה רץ אחרי בוחרים שיצביעו לך, וביום למחרת אתה יושב על כיסא השר. זה גורם לחלק מאותם אנשים לא להבין את הגבולות בצורה נכונה. זה יכול להתחיל מעיגולי פינות, ולהידרדר עד המקרים החמורים שמגיעים אלינו לפרקליטות".

אז ישראל היא לא מדינה מושחתת בעיניך?

"לא. מדינה מושחתת היא מדינה שאין בה מערכת משפט חזקה, ושאין בה משטרה ופרקליטות עצמאיות. בכל השנים שלי בפרקליטות לא נתקלתי מעולם במקרה שבו ניסו להשפיע על חקירה. המשטרה יכולה לחקור בצורה עצמאית, והפרקליטות יכולה להגיש כתבי אישום בלי שאף אחד ימנע את זה ממנה — וזה לא ברור מאליו. אני לא מכיר הרבה מדינות שהעמידו לדין נשיא, ראש ממשלה, שרים והרבה חברי כנסת — בלי התערבות חיצונית שעצרה את הגשת כתבי האישום. יש מקרים של שחיתות, אבל כל עוד מערכות האכיפה מטפלות במקרים האלה, אני לא חושב שאפשר להגיד שאנחנו מדינה מושחתת".

ובכל זאת, יש אמירות בעייתיות של ראש הממשלה נגד המשטרה, כמו "יותר מ-60% מהמלצות המשטרה מושלכות לפח ולא מגיעות כלל לכתב אישום".

"לא בדקתי את הנתונים לגבי המלצות המשטרה. בכל מקרה, ביום שבו האמירות בתקשורת בנוגע לרשויות האכיפה ישפיעו על החקירות, אנחנו נהפוך למדינה מושחתת. כל עוד האיומים נשארים מחוץ לחדר של מי שאמור לקבל את ההחלטה — זה בסדר. יצא לי לעבוד עם כמה יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטי מדינה, ולא נתקלתי בתיק אחד שבו ההחלטה הושפעה מגורמים זרים. אני יכול להבין למה לפעמים למישהו מבחוץ קשה לתפוש את זה, אבל בכל הדיונים שהיו בחדרים הסגורים השיקולים שהיו על השולחן היו רק שיקולים מקצועיים — יש ראיות או אין ראיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#