טבע - תחילת הסוף: כך זה נראה מבפנים - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחילת הסוף של טבע: כך זה נראה מבפנים

ההתמוטטות של נוחי דנקנר? הקריסה של אליעזר פישמן? כולן כסף קטן לעומת 200 מיליארד השקלים שמחקה טבע לציבור בעלי המניות שלה בשנתיים האחרונות. כך התבצעה השמדת הערך הגדולה בתולדות המשק (פורסם במקור ב-1 בדצמבר 2017)

228תגובות
טבע מרוסקת

יולי 2015 היה חודש רב אירועים עבור חברת טבע. ב–5 לחודש פירסמה טבע מצגת ארוכה ומפורטת למשקיעים במניות החברה. חלק מרכזי מהמצגת הוקדש להסבר על כדאיות העסקה לרכישת ענקית התרופות המתחרה מיילן — שעליה נלחמה טבע בשלושת החודשים שקדמו לכך.

טבע נלחמה על מיילן בכל הכוח. כחודשיים וחצי לפני כן, ב–21 באפריל, טבע הגישה הצעת רכש עוינת לבעלי המניות של החברה ההולנדית בפרמיה של 20% על מחיר המניה באותה עת. דירקטוריון מיילן דחה את ההצעה פה אחד, אבל טבע המשיכה להתעקש. היא התחילה לרכוש מניות של מיילן בשוק, וב–21 ביוני השלימה רכישה של 4.61% ממניותיה.

ב–23 ביולי רכשה קרן הולנדית מניות של מיילן, בניסיון להגן עליה מפני ההשתלטות של טבע. טבע הגיבה למהלך בהודעה, שבה הזהירה את הגורמים המעורבים כי המהלך ימנע מבעלי המניות של מיילן ליהנות מהמיזוג עם טבע.

אלא ששלושה ימים לאחר מכן, ב–26 ביולי, הטילה ענקית התרופות הישראלית פצצה. היא הודיעה כי היא רוכשת ב–40.5 מיליארד דולר דווקא את חטיבת התרופות הגנרית של חברת אלרגן האירית — אקטוויס ג'נריקס. הרכישה אושרה פה אחד בדירקטוריון טבע.

הבכירים שכיהנו בטבע בעת ההצבעה על רכישת אקטוויס ג'נריקס

אם מישהו יצטרך לסמן בעתיד את תחילת הסוף של טבע — הוא יבחר בתאריך הזה. למעשה, רכישת אקטוויס ג'נריקס היא זו שאחראית לכך שטבע מחקה 200 מיליארד שקל משווייה בשנתיים וחצי האחרונות, סכום שלידו הקריסה של נוחי דנקנר או אליעזר פישמן נראות כמו משחק ילדים. כישלון העסקה שהתווסף לעסקות כושלות אחרות הביא לכך שמאז קיץ 2016 הוחלט על פיטוריהם של 7,000 מעובדי טבע, בהם 1,500 בשבועות האחרונים; חובה הפיננסי הגיע לכמעט 35 מיליארד דולר ותחזית תזרים המזומנים של החברה התכווצה מ–6 מיליארד דולר בינואר לקצת יותר מ–3 מיליארד דולר באוקטובר.

הסיפור של טבע הוא סיפורה של חברה שהצלחתה נבנתה על תרופה אחת — קופקסון — שלה היא מעולם לא הצליחה למצוא תחליף. לכך חברו רצף של גורמים חיצוניים, כמו התחרות בשוק התרופות הגנרי. אבל מעל הכל, חתומה על האירועים בחברה חבורה של מנהלים שנראה כי היו שבויים בקונספציה שגויה, ואיש מהם לא השכיל להציב תמרור עצור בפני החברה. מי ששילם את עיקר המחיר על הכישלון הם העובדים.

"גם אם אתה הגאון העסקי הכי גדול בעולם, מבחינת ניהול הסיכונים של טבע, השאלה הכי גדולה שרבצה מעל המהלך היתה כיצד חברה עושה עסקה בידיעה שאם תיכשל — טבע מתמוטטת", אומר השבוע יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין בשיחה מניו יורק. "אם אני ניצב מול עסקה שאני יודע שכישלון בה יגרום לי למוות עסקי — אני לא עושה אותה. 60 מיליארד דולר נמחקו בחברה הזאת — שלוש פעמים תקציב הביטחון של מדינת ישראל. אינטל קנתה השנה את מובילאיי. גם אם היא תמחוק את כל ה–15 מיליארד דולר שהיא השקיעה בחברה הזאת, זה לא מסכן אותה. גיליד סיינסז (Gilead Sciences), שקנתה את קייט פארמה, השקיעה בה 12 מיליארד דולר. גם אם היא תמחוק אותם — החברה הזאת חוטפת מכה, אבל לא נעלמת. הנפילה של טבע היא לא כישלון מקצועי מעולם הרפואה, זה לא שהיו לחברה תרופות בעייתיות. זהו כישלון פיננסי ניהולי — לא טכנולוגי".

באופן סמלי, חמישה ימים לאחר הרכישה של אלרגן, ב–31 ביולי 2015 — קיבלה האסיפה הכללית של בעלי המניות של טבע זימון, שבו התבקשה לאשר גמול שנתי לכל אחד מהדירקטורים של החברה בסכום המשול ל–190 אלף דולר בשנה. בנוסף, נקבע כי הדירקטורים יזכו לגמול השתתפות בישיבות הדירקטוריון וועדותיו בסכום השווה ל–2,000 דולר.

דן קינן

לא היתה במשק הישראלי משרת דירקטור משתלמת יותר מזו שהציעה טבע. מלבד השכר, 13 חברי הדירקטוריון נהנו מביטוח דירקטורים על חשבון החברה. אלה מהם שמתגוררים בחו"ל הוטסו כמה פעמים בשנה לישיבות, שנערכו בחדר הוועידות של החברה בקומה השנייה בבניין הצנוע שלה בפתח תקוה.

סביר להניח שרבים מהדירקטורים האלה כבר מתייעצים עם עורכי הדין שלהם מזה כמה חודשים; נגד טבע מתנהלת תביעה ייצוגית בגין טענות על מידע מטעה שהציגה לאחר רכישת אקטוויס. גם חברי הדירקטוריון נכללים בה.

רכישת אקטוויס לא היתה ההחלטה היחידה שאושרה פה אחד על ידי הדירקטוריון. העסקה לרכישת חברת התרופות המקסיקאית רימסה — חודשיים לאחר רכישת אקטוויס — אושרה פה אחד בדירקטוריון, וגם בגין הרכישה הכושלת הזאת, שספק אם נערכו לפניה בדיקות מספקות, עתידה טבע למחוק מאות מיליוני דולרים. טבע נאלצה לסגור זמנית את המפעל של רימסה במקסיקו אחרי הרכישה, והגישה תביעה בגין הונאה נגד מי שמכר לה אותו. התביעה נדחתה.

גם ההצעה לרכוש את מיילן אושרה פה אחד בדירקטוריון החברה. טבע הפסידה מאז מאות מיליוני דולרים על הצניחה בשווי המניות של מיילן שרכשה. במקרה הזה טבע נאלצה לבלוע את "גלולת הרעל" שהושתלה בתוך מיילן — מנגנון שאפשר לקרן ההולנדית למנוע מגורם זר להשתלט על החברה, והפך את רכישת המניות ללא כדאית.

בטבע אין מדיניות הקובעת שכל החלטה צריכה להתקבל פה אחד. כל דירקטור חופשי להצביע כרצונו. אך כפי שיכול להעיד מי שמעורה בדברים, יש משמעות גדולה להצבעה פה אחד בדירקטוריון כמו זה של טבע. מהלכים גדולים כמו רכישת חברה ב–40 מיליארד דולר נעשים פה אחד. די היה בהתנגדות נחרצת של חבר דירקטוריון אחד כדי לעצור את העסקה. ואולם גם אם נשאלו שאלות בדיונים — התנגדות כזו לא עלתה בישיבות.

כרוניקה של התחמקות מאחריות

אבל עם כל הכבוד להפסדי המיליארדים מרימסה וממיילן, המהלך לרכישת אקטוויס צפוי להירשם בספרי ההיסטוריה של המשק הישראלי כמהלך שהביא להשמדת הערך הגדולה ביותר שהציגה חברה ישראלית. ארז ויגודמן, המנכ"ל בעת הרכישה, דחף את המהלך מתוך אמונה שבכך הוא הופך את טבע לחברת ענק לתרופות גנריות, שהרווחים שלה יחפו על אובדן הבלעדיות על הקופקסון — האחראית לעיקר הרווח שלה. אלא שתחרות גדלה והולכת בשוק הגנרי, בעיקר בארה"ב, גרמה לכך שרווחיה של טבע התכווצו, ולא בטוח שהיא תצליח לשלם את חובות העתק שנטלה כדי לבצע את הרכישה.

החלק המדהים בעסקה היה המהירות שבה בוצע המהלך. בחברה סירבו לומר כמה ישיבות דירקטוריון נערכו בנוגע לרכישת אקטוויס, מה היה משך הזמן שארכו בדיקות הנאותות שקדמו לרכישה, ואילו שאלות העלו חברי הדירקטוריון בנוגע אליה. מרבית הדירקטורים שפנינו אליהם סירבו לדבר. אחד מהם העריך שנערכו ישיבה אחת או שתיים בשלושת השבועות שקדמו לעסקה, והוסיף כי מלבד ויגודמן, הכוח המניע מאחורי העסקה היה ראש חטיבת הגנריקה בטבע באותה תקופה, סיגורדור (סיגי) אולפסון. כמו כן, היה ברור כי העסקה נהנתה מגיבוי של היו"ר, יצחק פטרבורג.

אי־פי

מה שידוע הוא שבמצגת שפורסמה שלושה שבועות לפני עסקת הענק לא הוזכרה חברת אלרגן כלל — אלא רק מיילן. המהירות שבה עברה טבע מניסיון לרכוש חברה אחת בשווי של עשרות מיליארדי דולרים לניסיון לרכוש חברה אחרת מעלה סימן שאלה גדול לגבי היקף הבדיקות שנערכו לפני הרכישה של אקטוויס, שהיא הרכישה הגדולה ביותר שביצעה חברה ישראלית אי־פעם. שני גורמים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות טוענים כי האמירה שלפיה ההחלטה התקבלה במהירות היא חסרת שחר, והבדיקות נערכו זמן רב לפני לכן.

עסקת אקטוויס לא נולדה ביום אחד. היא עמדה על הפרק בטבע החל מ–2014. טבע החזיקה תיקים מלאים על שלוש החברות הגדולות בשוק הגנרי — מיילן, סנדוז ואקטוויס — כבר ב–2014, מתוך הנחה שהיא תרכוש אחת מהן. היא פנתה לאקטוויס לפני הניסיון שלה לרכוש את מיילן, ונענתה בסירוב. על סף מהלך הצעת הרכש למיילן, בכירים בטבע יצרו קשר עם בכירים באקטוויס, עידכנו אותם כי הם עומדים לבצע מהלך בלתי הפיך מול מיילן, ושאלו אותם אם הם לא מתחרטים. המגעים עם אקטוויס נמשכו במקביל להתמודדות על מיילן.

עם זאת, מבדיקה של עבודת הדירקטוריון בטבע, הדבר היחיד שידוע בוודאות הוא ששלושה שבועות לפני העסקה עם אלרגן — טבע רצתה לרכוש את מיילן, לא את אקטוויס.

בעולם המיזוגים והרכישות, רכישה של חברה המעסיקה 10,000 עובדים ופועלת בשתי יבשות, במספר רב של מדינות, היא דבר שיכול לארוך שנה. מי שיכול להעיד על כך הוא אריה בלדגרין, שהיה דירקטור בטבע במועד העסקה. כאמור, בינואר השנה מכר בלדגרין את החברה שלו, קייט פארמה, לגיליד סיינסז האמריקאית תמורת 12 מיליארד דולר. לעסקה קדם משא ומתן של שישה חודשים. פנינו אל בלדגרין, השוהה בארה"ב, כדי להבין את המהירות שבה בוצעה רכישת אקטוויס. הוא לא חזר אלינו. גם חברת הדירקטוריון באותה תקופה, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר גליה מאור, סירבה להתראיין. כמוהם גם הדירקטור לשעבר אורי סלונים, ששהה השבוע בטיול בווייטנאם.

דירקטוריון טבע מונה 13 איש. במועד ההכרזה על עסקת אקטוויס כיהנו בו מלבד השמות שהוזכרו גם סול בארר, אמיר אלשטיין, רוג'ר אברבנאל, ז'אן מיכאל חלפון, יוסף ניצני, ריצ'רד אלן לרנר, משה מני, דן פרופר והמנכ"ל ארז ויגודמן.

רק ארבעה מהם הם עדיין חברי דירקטוריון, ודווקא הפורשים לא הסכימו לדבר. הישיבה שבה אושרה העסקה לא הותירה אצלם חותם. שניים מהדירקטורים שכן שוחחנו עמם לא הצליחו להיזכר בישיבה שנערכה בנושא הרכישה הגורלית. אחד מהם הסביר כי הוא אמנם היה חלק מהדירקטוריון שאישר את הרכישה, אבל ציין כי לטבע היתה אפשרות יציאה מהעסקה במשך שנה לאחר אישורה — וכי העובדה שהאפשרות להתחרט היתה קיימת הודגשה בזמן שבכירי טבע הציגו את הרכישה בפני הדירקטוריון.

טבע לא מימשה את אפשרות היציאה הזאת. בשנתיים האחרונות מרבית חברי הדירקטוריון התחלפו. במשחק העברת האחריות בין הדירקטורים, נראה כי בעוד הדירקטורים הישנים סמכו על כך שתהליך הרכישה ייעצר אצל הדירקטוריון החדש במידת הצורך, הדירקטורים החדשים סמכו על שיקול הדעת של הדירקטוריון הישן, שקיבל את החלטת הרכישה.

"ויגודמן הוא בחור מוכשר שהוטלה עליו משימה בלתי אפשרית"

חלפה שנה עד שהעסקה לרכישת אקטוויס הושלמה באוגוסט 2016 — אבל טבע לא שינתה מסלול. להפך, במקביל להשלמת העסקה, היא ביצעה רכישה נוספת מאלרגן של חברה אחרת תמורת חצי מיליארד דולר. האנליסטים המסקרים את טבע וגם התקשורת מחאו כפיים למהלך: בדצמבר 2015 הוכתר ויגודמן כאיש השנה במגזר העסקי על ידי אחד העיתונים הכלכליים, ובספטמבר 2016 זכתה הרכישה לתואר "המהלך העסקי של השנה" על ידי עיתון כלכלי אחר.

מי שהעז לפקפק בעסקה זכה לתגובה צוננת. בנובמבר 2015 נפגש טיומקין עם היו"ר פטרבורג. את הפגישה יזם חבר דירקטוריון טבע, שידע כי טיומקין ביקורתי כלפי העסקה. טיומקין ניתח בפגישה את הסיכון המימוני הטמון בה, ואת הסכנה מתרחיש פוליטי שבו הילרי קלינטון תיבחר לנשיאת ארה"ב, ותשפיע לרעה על רווחיות השוק הגנרי. פטרבורג הקשיב לדבריו, אך לא יצר קשר עם טיומקין בהמשך. בפברואר 2016 הרצה טיומקין בפני סטודנטים בבית הספר לכלכלה של המרכז הבינתחומי הרצליה, והסביר להם כי רכישת אקטוויס צפויה להיות יקרה הרבה יותר לטבע מכפי שהוערך בתחילה.

מפעל טבע בכפר סבא
עופר וקנין

לאחר שדבריו פורסמו בתקשורת, בעת ששהה בניו יורק, הוא זכה לשיחת טלפון מפתיעה מארז ויגודמן, ששאל אותו: "טיומקין, אתה בשורט על טבע?". טיומקין הסביר לו את עמדתו, וויגודמן השיב: "זה מעניין מאוד מה שאתה אומר, באמת כדאי שניפגש פעם. נהיה בקשר". פגישת ההמשך הזו לא נערכה מעולם.

כדי להבין מדוע ההנהלה הובילה את המהלך, טיומקין מציע להתחקות אחר הלך הרוח שלה באותה תקופה. "חברי ההנהלה פעלו בתחושה שעידן הקופקסון נגמר, וטבע הולכת להיעלם. הדבר שאני יכול לומר לזכות ויגודמן הוא שהביאו אותו לטבע כדי לעשות מהלך גדול בחברה, שייצר תחליף לקופקסון. בדיעבד, ארז הוא בחור מוכשר בצורה יוצאת מן הכלל, שהוטלה עליו משימה בלתי אפשרית. הוא בעל יכולת דיבור פנומנלית. אדם מבריק עם שכל ממדרגה ראשונה, ורקורד של הצלחה בעלית ומכתשים אגן. אני יכול להבין איך כולם יושבים ומהופנטים מדבריו", מוסיף טיומקין.

ויגודמן הוא אכן האדם החתום על עסקת טבע יותר מכל אחד אחר. לצדו ניצב כאמור השושבין בעסקה: המנהל האיסלנדי אולפסון, ששימש מנכ"ל טבע גנריקה עד דצמבר 2016. אולפסון הגיע לטבע אחרי שנים ארוכות שבהן כיהן בתפקידי ניהול בכירים באלרגן. הוא האיש שאחראי על הקמת חלק ניכר מעסקיה הגנריים של אלרגן, שנרכשו על ידי טבע, והיה אמור להיות דמות המפתח בשילובה של אלרגן בתוך החברה.

מי שנראה היה במועד העסקה כמו האדם הנכון במקום הנכון עבור טבע לצורכי הטמעת הרכישה, נראה בדיעבד כמו אדם שהגיע לתפקיד חדש בחברה חדשה, כשהוא עדיין מאוהב בחברה האחרונה שבה עבד, ורצה לקדם בכל מחיר את רכישתה. הדמות השלישית שקשה להבין כיצד אישרה את העסקה היא סמנכ"ל הכספים הוותיק של החברה, אייל דשא, שסיים כהונה של כמעט 30 שנה בטבע ביולי האחרון. גם דשא לא הסכים להסביר לנו השבוע כמה בדיקות נערכו לפני המהלך הפיננסי הנועז שרקח עבור החברה.

ההתנגדות הנחרצת של מנכ"ל מיילן למיזוג

אי־אפשר היה להאשים את דשא בחוסר יכולת לחזות את העתיד, ואי־אפשר היה להאשים את הדירקטוריון שאישר את העסקה לרכישת אקטוויס בחוסר ניסיון. ב–2015 היה הגיל הממוצע של חבריו 68, והוותק הממוצע של כל אחד מהם בדירקטוריון היה שבע שנים.

הגיל והוותק האלה היו תוצר של המנגנון שבנה מייסד טבע אלי הורביץ, ונועד לשמור על החברה מפני השתלטות עוינת. המנגנון שיצר איפשר להחליף את חברי הדירקטוריון באופן מדורג במשך כמה שנים, וכשחברי הדירקטוריון ממנים אחד את השני.

"בתחילת הדרך של טבע, הדירקטוריון הורכב מחברים שהיו גם בני משפחה", הסבירה השבוע רות חשין, בת לאחת המשפחות שייסדו את טבע, ומי שכיהנה בעבר כדירקטורית בחברה.

רות חשין
ענת ספרן

"אני הייתי חלק ממנו בגלל היותי בת משפחת סולומון — לא בגלל כישורי הכלכליים, ולא כי הייתי מומחית לפרמצבטיקה. גם אם היה לי ידע בניהול פרויקטים — לא הייתי מומחית לכלכלה עולמית".

המנגנונים שיצר הורביץ לא גרמו לכך שהדירקטוריון עבד בצורת חבר מביא חבר?

חשין: "לכל דבר יש צד כזה וצד כזה. היה לאלי פחד מהשתלטות עוינת, ואני חושבת שהוא רצה בדירקטוריון אנשים שהוא יודע מי הם. זה טבעי. זאת לא שיטה של חבר מביא חבר. הוא נפגש עם האנשים ובדק אותם".

היו בכלל ויכוחים בין חברי הדירקטוריון?

חשין: "כן, היו מקרים שבהם חברים אמרו דברים הפוכים זה מזה. בהחלט היו ויכוחים, לא קורעי עולם — אבל היו ויכוחים. כשאלי עדיין היה המנכ"ל, הדירקטוריון סמך עליו. והנטייה הזאת, של לסמוך על אמונותיהם של המנכ"ל או היו"ר, המשיכה להוביל הדירקטוריון גם שנים אחרי שאלי כבר לא הוביל את החברה. אולי סמכו יותר מדי על המנכ"ל".

לא לכל המנכ"לים של טבע עשה הדירקטוריון חיים קלים. במשך שנים נחשבה טבע לחברה שאוכלת את המנכ"לים שלה. מי שקדם לוויגודמן היה ג'רמי לוין, שכיהן בתפקידו שנה וחצי בלבד, ונאלץ לעזוב בנסיבות שהפתיעו את שוק ההון. גם המנכ"ל שקדם ללוין, שלמה ינאי, עזב את החברה על רקע יחסים עכורים עם הדירקטוריון, ובעיקר עם היו"ר שלו, פיליפ פרוסט. אפילו המנכ"ל שקדם לינאי, ישראל מקוב, פוטר ברגע שניסה לקום נגד יו"ר הדירקטוריון בתקופתו שעמד בראשו הורביץ. אלא שוויגודמן היה סיפור אחר. לא רק שוויגודמן היה חבר דירקטוריון במשך שנים רבות לפני מינויו — הוא נותר חבר דירקטוריון גם כשכיהן כמנכ"ל.

מי שסימן יותר מכולם את הדירקטוריון של טבע כאחראי לתחלואיה של החברה, היה דווקא מנכ"ל חיצוני לחברה. בשיאו של מאבק השליטה על מיילן, בתחילת 2015, פירסם רוברט קורי, מנכ"ל מיילן, מכתב שבו הוא מסביר מדוע החברה שלו לא מעוניינת להתמזג עם טבע. "הכנסת התרבות ה'לא מתפקדת' של טבע לאזורנו תשבש את ליבת העסקים שלנו, ותביא לעזיבתם של אנשי מפתח (בהודו ובמקומות אחרים). כמו כן, היא תשפיע באופן משמעותי ושלילי על התוצאות של מיזוג אפשרי. התרבות הבעייתית הזאת בטבע היא, לדעתנו, תוצאה ישירה של דירקטוריון שמסרב להשתנות, דירקטוריון שחסר לו ניסיון גלובלי בתחום הפרמצבטי, ומתערב ללא הפסקה בפעילות החברה".

קורי המשיך והוסיף: "מדובר באותו דירקטוריון שתואר כ'בית משוגעים' על ידי משקיע בכתבה שפורסמה בבלומברג. מאז 2007, הדירקטוריון שלכם כתש שלושה מנכ"לים שונים, והבריח את המנכ"ל היחיד שהיה בעל ניסיון גלובלי בתחום התרופות (ג'רמי לוין; ח"ע) — דבר שאנו סבורים כי הוא חיוני למשרה — בתוך 18 חודשים מכניסתו לתפקיד. כל משקיע היה מודאג ביותר מכך שמנהל בכיר ומנוסה מפוטר בשל 'מחלוקות קלות', על פי דעתו של הדירקטוריון. אנו סבורים שהשינויים המהירים האלו תוך תקופה קצרה הותירו את החברה ללא מיקוד אסטרטגי ארוך טווח כלשהו.

"אף שאני מכיר בכך שאתה (ויגודמן) חדש יחסית בתפקידך, איני יכול להתעלם מהעובדה שהיית חבר בדירקטוריון של טבע בכמה מהתקופות הסוערות והבלתי מתפקדות ביותר בחברה", כתב קורי במכתבו.

עופר וקנין

"שיכרון כוח של רכישות"

גם המשקיע הפרטי הגדול בטבע, בני לנדא, התייחס השבוע לבעיות הדירקטוריון של החברה. "אחרי פיטוריו של ג'רמי לוין, הודיעו בדירקטוריון שמחפשים עכשיו בכל העולם את המנכ"ל הכי טוב", אומר לנדא. "בסוף הם חזרו מהחיפושים ואמרו 'לא תאמינו. גילינו שהמנכ"ל הכי טוב הוא מתחת לאף שלנו — הוא חבר דירקטוריון. אמנם הוא לא מתמצא בפארמה, אבל הוא אחר משלנו'. זה היה דירקטוריון שהתרגל לסמוך רק על עצמו, והתעסק באינטריגות. הם עשו ניסיון עם ג'רמי לוין, ואחרי שהוא נאלץ לעזוב הם החליטו שהם לא רוצים שוב מנכ"ל זר, כי לוין לא היה אחד משלהם.

"הם לקחו כמנכ"ל אדם עם אסטרטגיה מוגדרת (ג'רמי לוין), ופיטרו אותו לא משום שהאסטרטגיה שלו לא היתה טובה או משום שהוא לא מנהל טוב. פיטרו אותו בגלל ניואנסים, כפי שהם הגדירו זאת. כששאלתי למה הוא פוטר, אמר לי אחד מהם: 'כי הוא בא כל יום לעבודה עם עניבה. הוא חושב את עצמו, ומרים עלינו את האף'. הם מינו במשך שנים את אותם דירקטורים שוב ושוב. העובדה שהם אישרו לקנות את אקטוויס שבועיים־שלושה אחרי שרכישת מיילן התפוצצה, אומרת שהדירקטוריון ידע שבדיקות הנאותות ארכו שבועיים־שלושה".

אולי אקטוויס היתה על הפרק גם קודם לכן.

לנדא: "מה פתאום. היה נוח לומר 'רצינו את אקטוויס לפני כן'. אי־אפשר לעשות בדיקת נאותות אם אתה לא במשא ומתן. אתה צריך לקבל אישור לראות את הנתונים, וזה נעשה בחיפזון. לוקח חודשים רבים לעשות בדיקות נאותות".

בהשוואה לדירקטוריונים אחרים שאתה מכיר, ההתנהלות של דירקטוריון טבע שונה?

"בפייזר אתה לא צריך דירקטוריון של מומחים בתחום כי היו"ר והמנכ"ל הוא אדם עם 38 שנה ניסיון בתחום. אדם כמו סטיב ג'ובס, אלי הורביץ או לי איאקוקה (מנכ"ל קרייזלר לשעבר) לא צריך מומחים בתחום. אבל בחברה שבה המנכ"ל אינו מומחה בתחום העיסוק שלה, הדירקטורים חייבים להיות עם ניסיון בתחום. מאז שהורביץ עזב את טבע, לא היה מנכ"ל שהתקרב אליו. כל מנכ"ל היה זקוק למנטורים בבורד".

קובי קלמנוביץ

גם אתה שיבחת את המינוי של ויגודמן.

"נכון. בתקופה שלפני מינויו אמרתי שצריך מנכ"ל עם זהות ישראלית, כי חששתי שיבוא מישהו בלי זהות ישראלית. אמרתי את זה מדאגה לתרומה של טבע לחברה הישראלית".

גם הדירקטורים האמריקאים לא התנגדו.

"זה לא הלאום של הדירקטורים שקובע, זו ההבנה בפארמה שצריכה לקבוע. היה פה שיכרון כוח של רכישות. כשאתה רוכש חברה בסין או מקסיקו, למשל, הנחת המוצא שלך צריכה להיות שמרמים אותך".

אילולא הכישלון של רכישות אקטוויס ורימסה, המצב היה נראה אחרת?

"בוודאי. אילולא הרכישות של אקטוויס ורימסה, טבע היתה יכולה לרכוש חברות קטנות עם תרופות מקור ייחודיות, שאולי היו יכולות יום אחד להחליף את הקופקסון, אבל טבע איבדה את חופש הפעולה שלה בגלל העסקות האלו".

מטבע נמסר בתגובה: "על אף שאיננו יכולים להתייחס לדיונים פרטניים בנושא או עסקה כלשהי, טבע ודירקטוריון החברה מחויבים תמיד לעקרונות חזקים של ממשל תאגידי ראוי בכל דיון והתנהלות, לרבות בכל הנוגע לעסקת אלרגן. בהתאם לכך, טבע עורכת הליך בחינה מקיף ומעמיק לפני קבלה של כל החלטה או יוזמה אסטרטגית להבטחת טובתה של טבע, בעלי המניות ובעלי העניין שלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם