לצלם סלפי ולשלוח לרופא: הסטארט-אפ שיחסוך לכם את הביקור במרפאה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שיחת פנים

לצלם סלפי ולשלוח לרופא: הסטארט-אפ שיחסוך לכם את הביקור במרפאה

הסטארט-אפ שהקים יהונתן אדירי שואף לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו צורכים שירותים רפואיים ■ באקונומיסט כינו את Healthy.io - "החברה שהביאה לעולם את עידן הסלפי הרפואי" - וגם אדירי מודה שהרעיון הוא "לבנות חברה רפואית על מגמה של פופ"

18תגובות
יונתן אדרי
אייל טואג

יהונתן אדירי, מייסד הסטארט-אפ Healthy.io, גר בתל אביב, נשוי + 3

יהונתן אדירי, חוץ מזה שהתחתנת ונולדו לך שלושה ילדים, מה השתנה אצלך מאז הראיון שערכנו בלשכת הנשיא לשעבר שמעון פרס לפני תשע שנים?

זה היה כשהייתי יועץ לנשיא, רגע לפני שנסעתי למחזור הראשון בתוכנית החדשנות של נאס"א. שם במעונות הקמתי יחד עם שותפים את הסטארט־אפ גטאראונד (Getaround), ה–Airbnb של המכוניות החונות. רק לפני חצי שנה טויוטה השקיעה בנו 40 מיליון דולר.

לפי איזה שווי?

זאת חברה פרטית, אנחנו לא מדברים על זה.

ב"וול סטריט ג'ורנל" היה כתוב ב–2014 שהחברה שווה 220 מיליון דולר, וכיום מדברים בתעשייה על שווי של חצי מיליארד דולר בעסקה עם טויוטה.

כמו שאמרתי, החברה לא מגיבה בנושא.

אבל ברור שזה הצליח.

כן, זה צומח. אתה מחנה את המכונית שלך — אז מה אכפת לך להשכיר אותה בינתיים. היו לנו כבר עשרות מיליוני שעות השכרה, וזה יהיה יותר גדול כי מתחילת 2018 בכל כלי רכב חדש של טויוטה יותקן הצ'יפ שלנו.

כמה זה שווה לנהג?

שעת השכרה ממוצעת עולה 20 דולר, והחברה מקבלת בממוצע 30% מתוך זה כדי לממן את הביטוח וההוצאות.

לכל מכונית יש מחיר אחר?

הבעלים מחליט בכמה היא או הוא מעוניינים להשכיר את המכונית. אתה רוצה על הפורשה החדשה והיפה שלך 100 דולר לשעה, ואני משכיר את המאזדה שלי מ–2004 וטוב לי עם 10 דולרים לשעה.

ספר בכמה מלים על ההתחלה.

במהלך הסיורים שעשינו בקורס הבנו שהטכנולוגיה צומחת במהירות מדהימה ובכמה מגזרים במקביל, אז היה לנו קל לדמיין גם מה יקרה כשתהיה מכונית אוטונומית. כשהבנו את זה לא ישנו שלושה ימים. חזרנו למעונות של נאס"א ושירטטנו את החזון שלנו. הבנו שאנחנו לא מהנדסים ושלא אנחנו נבנה את כלי הרכב האוטונומי ונקבל פרס נובל, אבל גם בתקופת הביניים אפשר ליצור ערך שישתלב עם התהליך.

וזה מה שקרה?

כן, תוך כמה חודשים כבר גייסנו משקיע ראשון. הבנו שמכונית נהפכת לתוכנה, וידענו שכשזה יקרה החשיבות לא תהיה במכונית עצמה אלא בנסיעה. בסך הכל, מה זה מכונית? קונים אותה בהרבה כסף ומשתמשים בה מעט. מה שמגניב בשירות שלנו הוא שיש ניצול של השעות שבהן היא עומדת ושאנשים לוקחים לפי מה שהם צריכים — מכונית קטנה בתוך העיר, ואן כדי להעביר דירה ומכונית גדולה יותר לטיול.

אנשים לא חוששים על המכונית שלהם? שמישהו יחזיר אותה מלוכלכת, לא תקינה או לא יחזיר בכלל?

עד היום לא היתה לנו אף גניבה. אני לא יודע מה אתה חושב על טבע האדם, אבל מתברר שכשיש אינטרס, גם למוכר וגם לקונה, אז מתנהגים יפה. בנוסף, הפיקוח של המערכת מייצר אינטרס לשמור על רקורד.

אייל טואג

יש לך אחוזים בחברה או שדוללת לגמרי?

עדיין יש לי מניות בחברה, אבל היה לנו הסכם בין המקימים שמי שלא מעתיק את מרכז חייו לעמק הסיליקון, לא נשאר בהסכם המייסדים. ולי היה ברור שאני חוזר למגזר הציבורי, לא התכוונתי לוותר על העבודה עם פרס, גם כיום התשוקה שלי היא המגזר הציבורי.

אתה בקשר עם היזמים שנשארו בחברה?

כל הזמן. גם אחרי שחזרתי ארצה ישבתי בדירקטוריון של החברה, עזרתי לה לעצב את המודל העסקי ואת ההתקשרויות עם חברות הביטוח. צריך לציין שיש כאן תהליך שעובר על כל שוק הרכב. מרצדס השקיעה באפליקציית המוניות הבריטית היילו המתחרה בגט, פולקסווגן השקיעה בגט, ואינטל קנתה את מובילאיי.

מה קרה כשחזרת לישראל?

כתבתי לפרס מכתב בשם "דו"ח מהעתיד", ותיארתי בו את העידן שבו הטכנולוגיה צומחת בחזקות והמחירים כל הזמן יורדים, שהקצב מהיר והתחומים מערבבים אחד את השני. פרס אמר לי ביום הראשון בעבודה ש״מנהיג מדיני שלא מבין בטכנולוגיה בוגד בעם שלו״.

בוגד?

זה צונאמי טכנולוגי. אם לא תבנה תיבת נוח, לא תעבור אותו. רואים את זה בהרבה מדינות בעולם שלא מסתדרות. בניגוד אליהן, ישראל בנתה תיבת נוח.

באמת? מי אצלנו בנה?

כולם יחד — היזמים, המממנים, הממשלה. במגזר הציבורי שלנו יש אנשים מדהימים.

היה לנו גם הרבה מזל.

לואי פסטר אמר פעם שהתגלית המדעית מעדיפה את המוח המוכן. המזל מחולק באופן שווה בעולם, השאלה היא מי ערוך למשוך אותו. הרי אותן מגמות עברו על בריטניה וגרמניה, אנחנו פשוט ערוכים לזה טוב יותר, מגיבים מהר ולא מקדשים את הסטטוס־קוו. אחת הסיבות היא שהמערכת לא עובדת אצלנו מספיק טוב, אז כל היום אנחנו מבואסים וכועסים על המצב — והכעס הזה מניע שינוי.

טוב, בוא נחזור אליך.

אחרי שעזבתי את לשכת הנשיא עבדתי שנה בבטר פלייס, בעיקר בסין ובהולנד. זה היה המשך ישיר לתפישה של גטאראונד על נסיעה במכונית כשירות. למדתי שם המון. אבל נדבקתי בחיידק.

של היזמות?

כן, בתור אח קטן מבין ארבעה בנים, עם אבא בעלים של מוסך ואמא גננת, נטילת סיכונים לא היתה חלק מהחינוך. היה אתוס של מערכת, של להסתדר עם מה שיש. לכן בצבא היה לי קל. תמיד הייתי חלק מצוות, לא האמנתי שאני יכול בעצמי לעשות שינוי. ופתאום אמרתי לעצמי שאני יכול לעשות דברים מדהימים. גם בגטאראונד לקחנו תעשייה מאוד רגולציונית — ועוד בשילוב עם תעשיית הביטוח השמרנית — ועשינו שינוי, וזה לימד אותי שאפשר לעשות הכל.

מה היה הטריגר להקמת הסטארט־אפ שלך, הלת'י?

לפני ארבע שנים אמא שלי נחבלה בטרק בסין ומצאתי את עצמי מנהל את החילוץ, הטיפול בה וההטסה לישראל בסלולרי. בדיוק אבא שלי קנה אייפון 4 ואמרתי לו שיצלם וישלח לי במייל את התוצאות של הסי.טי. שלחתי את זה לרופא שהתייעצתי אתו ועירבתי את חברת הביטוח. בהרבה מובנים יכול להיות שהצלנו את חייה בחיבור בין כמה תמונות סלולריות לרופאים בישראל. ואז שאלתי את עצמי איך אפשר להשתלב בעידן שהתחיל אז, של בריאות דיגיטלית. היה לי ברור שלא צריך להקים חברת חומרה שגוררת השקעות ענק.

למה?

היו אז ירידות מחירים דרמטיות. מכשור רפואי שקודם עלה לפתח 500 מיליון דולר, עלה פתאום 50 מיליון. זה הביא להקמת הרבה חברות, שחלקן פיתחו התקנים לטלפון ומכשור רפואי אחר. כולן פשטו רגל אחרי השקעות של מאות מיליונים ומיליארדים.

כי מה?

כי תהליך ירידת המחיר הוא מרוץ לתחתית. אתה יכול לעבוד חמש שנים על רגולציה, ועד שתגיע לשוק מחיר המוצר כבר יירד עוד יותר, נניח ל–5 מיליון דולר. התפישה שלנו היתה שונה. "קרדשיונומיקס" קראנו לזה.

קים קרדשיאן?

כן. במובן של כלכלת תרבות הפופ הדיגיטלית. כל הרשת החברתית עברה להתבסס על תמונות. באותם ימים בדיוק פייסבוק רכשה את אינסטגרם והיה ברור שזה תחום צומח. שאלתי את עצמי אם תרבות הסלפי הזאת מתאימה לעסקי הבריאות. מאז התחום תפס תאוצה ענקית, כיום עולות לרשת 10 מיליארד תמונות ביום. זה לא נתפש. 80 מיליארד הודעות ווטסאפ ביום. גם המצלמות השתפרו, כולל בטלפונים הסיניים.

אי־פי

אז בניתם על המצלמה.

הצוות שהקים אתי את החברה האמין שאפשר להפוך את המצלמה לסורק באיכות קלינית מבלי שנשקיע בתוסף לטלפון. זו היתה תזה משוגעת: לבנות חברה רפואית על מגמה של פופ.

זה פגע בשלב גיוס הכספים?

כן, הקרנות הרפואיות אמרו שאי אפשר לייצר איכות בלי לייצר חומרה, והקרנות מהדיגיטל אמרו לי "ביי, ביי" כשהן שמעו שמעורב בזה ניסוי קליני.

אז מאיפה הכסף?

סיכמנו עם משקיעים פרטיים על גיוס ראשוני של 3 מיליון דולר, אבל שניקח בהתחלה רק חצי מיליון ועם צוות קטן של ארבעה אנשים נבדוק אם אפשר להגיע עם המצלמות של הטלפון לסטנדרט של ניסוי קליני תוך שנה. אחרי שעמדנו בזה לקחנו את ה-2.5 מיליון דולר הנוספים, גייסנו צוות והתחלנו לבנות את המוצר.

איפה אתם היום?

ארבע שנים אחרי אנחנו החברה הראשונה בעולם שהצליחה לעבור ניסוי קליני כזה. הכותרת ב"אקונומיסט" עלינו היתה "החברה שהביאה לעולם את עידן הסלפי הרפואי". במערכת הבריאות של בריטניה, שהיא הכי נחשבת בעולם, אנחנו כבר עם מוצר קליני שני. כלומר, אנחנו כבר לא רק חברת שתן.

מה שתן? מרוב דיבורים לא אמרת בכלל מה אתם עושים.

המוצר שבחרנו להתחיל אתו היה בדיקות שתן.

למה?

כי אמרנו שאם יוצאים למהלך הגדול הזה, צריך משהו עם משמעות קלינית — לא סתם איזה מודד קלוריות, או סופר צעדים ושעות שינה.

אז ספר על עולם השתן.

בכל שנה עושים בארה"ב 200 מיליון בדיקות שתן, והמטרה שלנו היא להעביר חלק מהן הביתה.

לעשות את הבדיקה בבית במקום בקופת חולים.

כן, שאנשים לא יצטרכו לנסוע בשביל זה ואז להצטרף לתור, והכל כדי שבסוף גורם במעבדה מרכזית כלשהי יוכל לטבול מקלון שמשנה צבעים בשתן שלהם ולסרוק אותו. זה חשוב בעיקר לנשים בהריון, לחולי סוכרת ולבעלי מחלות כרוניות שמטורטרים הרבה.

איך זה עובד?

בנינו ערכה עם אותו סטיק שקיים במעבדה. החולה אוסף את הערכה בקופת החולים או בסופר־פארם המקומי, או שהוא מקבל אותה הביתה עם שליח. וכך, אחרי שלוש דקות בשירותים בבית, כשהאפליקציה מדריכה אותו שלב אחרי שלב, הרופא כבר מקבל את התוצאה לתיק הרפואי. בישראל התחלנו עם קופת חולים מאוחדת ובדיקות לנשים בהריון בסיכון.

מה הייחוד של המערכת?

הייחוד הוא רתימה של בינה מלאכותית ברמה הכי גבוהה כדי לשחזר את הצבע ממצלמת סלפי. בתכל'ס, מה שמדהים הוא היכולת לפתור את זה מדעית, אבל גם להצליח לייצר סביב זה מוצר הגיוני כלכלית וכזה שעובר ניסוי ״עיוור כפול״ של 500 אנשים בהצלחה. ידענו שלהקים סטארט־אפ זה לא כיף, בעיקר בתחום הבריאות. זאת לא איזו אפליקציה קולית שאפשר לשנות תוך יום כשאתה מקבל פידבקים.

ערכת בדיקת השתן הביתית של Healthy.io
Healthy.io

כמה זה עולה?

אנחנו לא מוכרים את הערכה לצרכן, כך שזה לא משנה. לי יש עלות אבל אני לא מגלה מהי. ברור שמי שיש לו מיליון חולים, יקבל מחיר שונה ממי שיש לו פחות. בכל אופן, עוד לא פגשנו מערכת רפואית שבה אנחנו לא תחרותיים במחיר.

כמה תחרותי?

תלוי. בארה"ב יש בדיקת שתן שעושה רוקח בבית מרקחת והיא עולה 30 דולר, כך שאנחנו זולים בהרבה. אנחנו מנהלים כעת מגעים לשיתוף פעולה משמעותי בתחום מניעת מחלת כליות בארה"ב. זה שוק של 70 מיליון אנשים בסיכון. שם התמחור שונה ונגזר מכמות האנשים שעזרנו לגלות שיש להם בעיה, כי זה חוסך להם טיפול דיאליזה, שהוא יקר.

דבר במספרים. כמה מכרתם?

עד היום נמכרו כ–100 אלף ערכות, והצפי ל–2018 הוא כחצי מיליון ערכות בארה"ב, בבריטניה ובישראל.

כמה עובדים יש לך בישראל, במשרדים בשדרות רוטשילד בתל אביב?

יש לנו 25 עובדים, מתוכם שני דוקטורים — לבינה מלאכותית ולעיבוד תמונה — ושני עובדים בלונדון.

כמה גייסתם בסך הכל?

אחרי הגיוס הראשון שעליו סיפרתי גייסנו עוד 3 מיליון דולר, ובקיץ האחרון גייסנו עוד 12 מיליון דולר, מה שייתן לנו עוד שלוש שנים שבהן אנחנו מתכננים להשקיע במכירות ובמחקר ופיתוח של המוצר הבא.

לפי איזה שווי היה הגיוס האחרון?

לא אומרים. המטרה בשלוש השנים הקרובות היא להגיע למכירות גלובליות משמעותיות במוצרי השתן וגם להוכיח את הטיעון שהחברה יודעת להפוך כל שלוש שנים את המוצר שלה למתקדם עוד יותר. אם נממש את התוכניות שלנו, נחצה בשנה־שנתיים הקרובות את הערך של 120–150 מיליון דולר.

היו לכם גם כישלונות?

נכשלנו בניסוי לפני שנתיים, כי אנשים מעל גיל 55 שלא ראו אף פעם מקל שתן נכנסו ללחץ ושכחו מה הם ראו דקות קודם בסרטון ההדרכה שלנו. האפליקציה היתה מתקדמת מדי.

אז שיניתם מודל?

כן, הבנו שהעיקרון המנחה הוא להתבסס על עקרונות של צ׳אט בווטסאפ — if you can text you can test. כי כיום גם מבוגרים משתמשים בטקסט עם הנכדים שלהם, לכן מאז כל ההסברים שלנו הם גם בטקסט. בניסוי האחרון שלנו רק אחד מ–200 נסיינים לא הצליח לעשות את הבדיקה. כל האינטראקציות עם המשתמשים זה תורה שלמה. איך להדריך אותם, תוך כדי.

יונתן אדרי
אייל טואג

מה קורה אם עושים את הבדיקה בשירותים והם חשוכים מדי?

זה הפטנט שלנו: אנחנו יודעים לשחזר תמונה ולדייק. מקסימום האפליקציה אומרת למשתמש "יש בעיה בתאורה, צלם במקום אחר", אבל זה מאוד נדיר.

וכיום הבדיקות שלכם נחשבות מדויקות?

כן, נמצאנו טובים בדיוק כמו מעבדה. יש לנו אישור רגולטורי באירופה, ובארה"ב סיימנו את ההגשה האחרונה, ובתחילת השנה אנחנו מאמינים שיהיה לנו אישור שיווק. החברה מעניינת, כי זה כבר לא רק סיפור. העמדנו את הטכנולוגיה שלנו במדד הכי גבוה, מול הסורק במעבדה, ובנוסף אנחנו יודעים להנחות את המשתמש.

אחרי כל השנים האלה, מה למדת על מערכת הבריאות האמריקאית?

המערכת האמריקאית נותנת רפואה מדהימה ל–20% מהאוכלוסיה. אבל ארה"ב מוציאה 3 טריליון דולר בשנה על רפואה, פי שניים ממה שהיא אמורה להוציא. זה 20% מהתל"ג שלהם. 60% מפשיטות הרגל בארה"ב מתרחשות בגלל הוצאות רפואיות. 60 אלף איש מתים שם בשנה בגלל התמכרות למשככי כאבים. אלה אנשים שאיבדו עבודה ואיבדו את הביטוח הרפואי.

ואיך זה אצלנו?

ישראל מוציאה 9% מהתל"ג על בריאות, פחות מהממוצע ב–OECD, אבל התוצאה שאנחנו משיגים טובה יותר ממה שהאמריקאים משיגים וזה בחצי מהסכום.

מה טוב כל כך אצלנו?

יש אצלנו רעות בין יזמים ואהבה לחדשנות. בשיבא, לדוגמה, יש מרכז חדשנות, וכשאני מתקשר ואומר שיש לי מוצר חדש, מהר מאוד אני בשיחה עם מובילי התחום. היכולת לייצר דאטה קלינית חשובה, ואצלנו יודעים לחבר את האנשים. בכל מדינה אחרת היה לוקח לי פי עשרה כסף ופי חמישה זמן. ישראל תהיה אימפריה בתחום הזה. היכולת, הפתיחות, הנגישות והמומחיות. עלית של רופאים ושל בינה מלאכותית.

התלהבת.

בהרבה מדינות פשוט קשה לתקשר כי אין דאטה. גם בבריטניה וגם בארה"ב, הכל בכתב יד וגם התרבות והגיאוגרפיה מפריעות. אנשים לא מאמינים שאצלנו אתה נכנס לאפליקציה של קופת חולים, כותב לרופא שאתה צריך מרשם ויום אחרי זה אתה יכול לקנות את התרופה. כשאני מראה לאנשים שהתיק הרפואי שלי על הטלפון, הם מסתכלים עלי כאילו צנחתי מהירח. מחוץ ללונדון יש מערכת בריאות שונה לגמרי, אצלנו מתלוננים כשצריך לנסוע מכרמיאל לרופא מומחה בחיפה.

אמרת שאתם כבר לא רק חברת שתן.

הבנו שצריך לנצל את האלגוריתם שלנו שיודע לשחזר צבע ברמה מאוד גבוהה, להדריך משתמש לבדיקה עצמית בצורה טובה ולעבור עם שני אלה ניסוי קליני. בנוסף, הערכנו שהטלפונים הבאים, למשל אייפון 10, יידעו לצלם בתלת־ממד. ערכנו 30 פגישות תוך זמן קצר עם האנשים הכי טובים בתחום הזה בישראל. בדקנו כוויות, מלנומה, צלקות, הרבה דברים, והבנו שאנשים, בדרך כלל מעל גיל 60, סובלים מפצעים כרוניים שלא מתרפאים במהירות. הרבה פעמים רופא רואה את הפצעים האלה רק אחרי כמה שבועות.

אז איפה אתם משתלבים בטיפול בפצעים האלה?

הבעיה שהאחיות מודדות את הפצעים עם מעין סרגל מנייר, ולפי זה מתאימות את החבישה. אבל זה לא מדויק, בין שתי אחיות יש 40% סטייה על אותו פצע. במקום שהפצעים יחלימו תוך שישה שבועות זה לוקח 14 שבועות, והמחיר מכפיל את עצמו.

אז במקום שהאחות תמדוד, יצלמו בבית את הפצע?

כן, יסרקו ואנחנו נייצר מודל תלת־ממד. המערכת תייצר סטנדרט ותמדל את הרקמות של הפצע. בגדול, חשוב לנו שכל שלוש שנים נזהה לאן המצלמות הולכות ונייצר שוק חדש. כל פעם בעיה אקוטית קלינית חדשה. אבל בלי למכור משהו ב–1,000 דולר, כלומר בעלויות נמוכות, ואפילו לחסוך כסף למערכת.

קיבלת כבר הצעות רכישה?

לא, אנחנו עוד לא עסוקים בזה. באמצע 2018 נעצור, נעשה הערכה להישגים ולסיכונים ונחליט על השלב הבא. בכל מקרה לא נהיה אף פעם חברה שמוכרת ללקוח, תמיד נעבוד עם שחקנים גדולים ומבטחים. אנחנו לא אנשי מכירות ושיווק ולא מאמינים גם בלגייס 100 מיליון דולר ולהשקיע במותג.

מיהם בעלי המניות בחברה?

הצוות ואני בעלי מניות משמעותיים והמשקיעים שלנו. איש העסקים עידן עופר היה הראשון שהאמין בנו. הוא השקיע בבטר פלייס ושם הכרנו. את הסיבוב הגדול הבא בטח כבר נפתח לשחקנים גלובליים, שיודעים לממן חברות בצמיחה, ולמובילי עולם הרפואה. אחד הדברים שמשחקים לטובתנו הוא שרוב החברות שנולדו אתנו ב–2013–2014 כבר פשטו רגל, ובמקביל החברות הענקיות נהפכות לשחקניות בריאות.

מי?

אמזון הודיעה שהיא הולכת למכור תרופות, וזה הפיל את מניות חברות בתי המרקחת הגדולות וחברות הלוגיסטיקה הגדולות. אפל הדליפה שהיא בדיאלוג עם ה–FDA (מינהל המזון התרופות בארה"ב) כדי לייצר מרחב ליזמי טכנולוגיות רפואיות שיאתגרו את השחקנים הגדולים. דברים זזים. CVS, רשת בתי המרקחת השנייה בגודלה בארה"ב, מגייסת כסף כדי לקנות את המבטח השלישי בגודלו, עסקה של 70 מיליארד דולר. כלומר יש לחץ וברור שהשחקנים הגדולים ישנו את כללי המשחק. זה מה שחשבנו שיהיה בכלי רכב אוטונומיים. זו דינמיקה דומה.

אייל טואג

אם היית נשאר בגטאראונד, היית היום עשיר.

אני לא מתלונן על האחזקות שלי בגטאראונד. זכיתי מהן לרווחה כלכלית משמעותית, אבל לא היה סיכוי ממשי שאשאר. הכרתי אז את מורין, שעשתה עלייה משווייץ, והיה לי ברור שאני רוצה להתחתן אתה ושהיא שותפתי לחיים. רק הכרנו, והיא לא היתה עוברת לעמק הסיליקון. אבל אני שמח על זה. זה הוביל אותי להקים את הלת׳י. כשהקמתי את הלת׳י, אחרי כל הצלחה קטנה הייתי מיד חושב על האתגר הבא בלי לציין זאת, אבל אשתי לימדה אותי לחגוג גם הצלחות קטנות, כי התהליך חשוב ואולי ניכשל בסוף, הרי הסטטיסטיקה נגדנו. השאיפה שלי בחיים היא לחזור לשירות המדינה.

למה?

כשעזבתי את פרס זאת היתה לא שיחה פשוטה. הבנתי שהתשוקה שלי היא לשרת את מעמד הביניים, שעושה מילואים, משלם מסים ואחראי לרוב הצמיחה אך אין לו ייצוג פוליטי. הפקידות דואגת לו, אבל לא הפוליטיקאים. אמרתי לעצמי שאם אני רוצה לשרת אותם — אני חייב לרדת לחפירות, לשוק הפרטי, ולנסות ללמוד מקרוב על כישלונות, על גיוסי כסף, על תחרות, מה זה אומר למכור בעולם.

איזה תפקיד ציבורי תרצה?

לאו דווקא נבחר ציבור, אבל כזה שמאפשר להשפיע, בעולמות שאני מבין — דיפלומטיה והמפגש עם טכנולוגיה. יש לי תפישת עולם על מנהיגות.

יש לך עוד 89 מלים להסביר אותה.

העתיד כבר כאן, הוא פשוט מחולק בצורה לא שוויונית, וזה המפתח למנהיגות: לדאוג שישראל תמיד תהיה בצד הטוב בחלוקת העתיד. כרגע אנחנו במקום מעולה, והתפקיד שלנו הוא להמשיך להיות בצד הטוב של האי־שוויון הזה, שהרי אין לנו יכולת להשפיע עליו. בזירה הפנימית זה הפוך: שחלוקת העתיד בתוך ישראל תהיה שווה, שהכי הרבה אנשים בישראל ייקחו חלק בייצור תיבת הנוח הטכנולוגית הזאת כדי לשמר את היתרון היחסי שלנו. בחזון שלי, חמש שנים מהיום אשרת את הקהילה הזאת בתפקיד ציבורי משמעותי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#