"מיסז'ניקוב ניסה לדחוף בדקה לשמונה תכנים שיאדירו את שמו. הוא ממש נלחם על זה" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מיסז'ניקוב ניסה לדחוף בדקה לשמונה תכנים שיאדירו את שמו. הוא ממש נלחם על זה"

עדותו של סמנכ"ל השיווק במשרד התיירות חשפה: כך מנצלים את מודל הפרסום "דקה לשמונה" לצרכים פוליטיים

7תגובות
סטס מיסז'ניקוב יחד עם סנגורו עו"ד יובל ששון, השבוע
עופר וקנין

הצצה חסרת תקדים לאופן שבו מודל הפרסום "דקה לשמונה" — פרסומת בת דקה לפני מהדורות החדשות בטלוויזיה — מנוצל לצרכים פוליטיים נמצאת בעדותו של אורן דרורי, לשעבר סמנכ"ל השיווק במשרד התיירות, שכיהן בתפקיד ב–2011, אז אושר תקציב לדקה לשמונה עבור משרד התיירות.

במסגרת החקירה בפרשת ישראל ביתנו, חוקרי המשטרה הציגו בפני דרורי טבלה פנימית שכתב, ובה פירט בזמן אמת את אופן ההתנהלות במשרד בפרויקטים שונים ואם הופעל לחץ מלמעלה במטרה לקדם אותם. דרורי היה מנהל לעצמו רשימות בכל פרויקט כזה, ואז נועל אותן במגירה. על הלחץ שהופעל על הפרויקט דקה לשמונה כתב: "לא בהתחלה, אחר כך התגבר ועלה".

דרורי נשאל על ידי החוקרים מה אירע מאחורי הקלעים, ופירט כי "זה בעייתי יותר מבחינתי. הוא פרויקט הזוי בפוטנציאל שלו. גם משרדים אחרים עשו אותו. דקה לשמונה היא פלטפורמה נכונה מבחינה פרסומית, השאלה היא איזה תכנים אתה מכניס לשם. לטעמי, וכפי שכתבתי, מיסז'ניקוב (סטס, שר התיירות ב–2009–2013; נ"ט וי"ג) ניסה פחות להכניס תכנים תיירותיים, וניסה לקדם תכנים שיאדירו את שם המשרד ואת שמו, ועל כך חשבתי שזה פחות מקצועי".

דרורי פירט מדוע נראה היה לו כי הקמפיין אינו מקצועי: "ערוצי התקשורת מנועים על פי התקנון שלהם לאפשר כל משהו שמריח כמו קידום פוליטי השר מאוד רצה לקדם את הסלוגן: 'עושים מהפכה בתיירות'. לתפישתם של ערוץ 2, היה אסור לקדם סלוגן שכן הוא היה מנוגד לתקנון. אני זוכר שמיסז'ניקוב נלחם בזה מולם ממש באופן אישי, אני לא זוכר מה נסגר בסוף". בהמשך העיד כי היתה "מעורבות חזקה של השר או מי מצוותו" לאשר את הפרויקט. בסופו של דבר הסלוגן ששודר היה בעל מסר פוליטי, "עושים מהפכה בתיירות".

תשדיר דקה לשמונה של משרד התיירות - דלג

בוננזה כלכלית ולשיפור התדמית

דקה לשמונה, מיזם פרסומי שהושק בתחילת העשור הנוכחי, הוא אחד מאמצעי הפרסום המוזרים ביותר. אף שמדובר בפרסומת לכל דבר ועניין, המיצוב התדמיתי של הדקה הזאת הוא כשל תוכן המוגש כשירות לציבור, במטרה להעביר לאזרחים מידע מגורם רשמי שלכאורה אינו בעל אינטרס. בתחילה גופי השידור כלל לא הכלילו את זמן הפרסום הזה כפרסומת אלא כתוכן, אבל רק לאחר שגופים אלה ספגו קנסות מהרשות השנייה נהפכה דקה לשמונה לפרסומת לכל דבר ועניין.

בשנים האחרונות פינת דקה לשמונה היא פלטפורמה פרסומית פופולריות מאוד, בעיקר של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, שהשתמשו בזמן הפרסום הפופולרי והיקר כדי לשפר את תדמיתם — כולל גופים שמהווים מונופול ולציבור אין אלטרנטיבה לצרוך שירות אחר.

כמעט כולם נטלו חלק בחגיגה. ניתוח של יפעת בקרת פרסום שהגיע לידי TheMarker מגלה עד כמה דקה לשמונה נהפכה לבוננזה כלכלית ואמצעי רווח לשיפור התדמית. לפי הנתונים, הגופים הבולטים שהעלו קמפיינים בדקה לשמונה מאז 2010 הם עמותת אור ירוק, מקורות, מפעל הפיס, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה והמסחר, קק"ל, משרד התיירות, ארגון MASA, הרשות להגנת הצרכן, הסתדרות המורים, המוסד לביטוח לאומי, התאחדות התעשיינים, נובל אנרג'י ואחרים. סכומי הקמפיינים הגדולים נעים מ–1.5 מיליון שקל ועד 6 מיליון שקל לקמפיין.

כתב האישום שהוגש שלשום נגד יועץ התקשורת רונן משה ונגד היועצת של מסז'ניקוב, טלי קידר, מציג מנגנון בעייתי מאוד, שבאמצעותו נמשכו תקציבי פרסום — תשלום שוחד לכאורה לפקידי ציבור. לפי כתב האישום, עבור קמפיינים של מיליוני שקלים שולם שוחד בסך עשרות אלפי שקלים לבעלי תפקידים שהיו יכולים לקדם את העברות התקציבים.

טלי קידר ורונן משה
מוטי מילרוד

דקה לשמונה נהפכה פופולרית ב–2010, לאחר שחברת גריי קונטנט מקבוצת אדלר חומסקי רכשה מערוצי הטלוויזיה 1 ו–10, וכן מזכייניות ערוץ 2 קשת וקשת, את דקת השידור הצמודה למהדורת החדשות המרכזית המשודרת ב–20:00. כחלק מהדיל, כל מפרסם גם רכש את המדיה מהקבוצה וגם הפיק את התוכן הפרסומי באמצעות גריי קונטנט.

אלא שהפינה הזאת, שהכניסה עשרות מיליוני שקלים לחברת אדלר חומסקי ולגופי המדיה, נשענה בעיקר על כסף ציבורי, ונועדה לשיפוץ התדמית של גופים שלרוב סובלים מתדמית בעייתית.

משה, שנגדו הוגש שלשום כתב אישום, הוא בעלים של חברת Together. גריי קונטנט והחברה של משה היו חברות בנות של קבוצת אדלר חומסקי. משה נתן לגריי שירותי ייעוץ, גיבוש אסטרטגיה, והתוויית דרך בכל הנוגע לדקה לשמונה. הוא גם פעל כדי לאתר עבורה גופים ממשלתיים רלוונטיים, ורתם אותם לפרסום תכנים ברצועת השידור של דקה לשמונה. לפי כתב האישום, משה גם שילם שוחד לפקידי ציבור במטרה לקדם פרסומות באותה משבצת.

בעדותו במשטרה של אמנון ליברמן, דובר לשעבר של השרים מיסז'ניקוב ויאיר שמיר, הוא סיפר: "משה פנה אלי ואמר: 'בוא נעשה את דקה לשמונה גם במשרד החקלאות'".

משה קשור היטב לעולם הטלוויזיה לא רק דרך תיווך עסקות דקה לשמונה. במשך כמעט שנתיים ישב משה בנקודת ההשפעה הגבוהה ביותר בישראל — דריקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2, שמנווט את פעילות חברת החדשות הגדולה בישראל. משה כיהן בתפקיד כנציגם של עידן עופר ואודי אנג'ל, בעלי השליטה ברשת, השותפה בחברת החדשות יחד עם קשת. למשה מנהל קשר ידידות עמוק ורב שנים עם אנג'ל, ומייעץ לחברות שבשליטתו. זו הסיבה שאנג'ל איפשר למשה לכהן מטעמו בדירקטוריון חדשות 2. בסוף 2014, כאשר החל משה לייעץ גם למפלגות כולנו, הוא פרש מהדיקרטוריון.

"זה היה מצב אבסורדי אז, שאיש יחסי הציבור של טייקון מרכזי יושב על האוזן של העורך הראשי של חדשות 2, אבי וייס, וזה עוד יותר אבסורד כיום, כשמתברר שתוך כדי הוא גם הרוויח מערוץ 2 לכאורה באמצעות שוחד", אומר בכיר בשוק הטלוויזיה.

"סיעור מוחות באדלר חומסקי"

אייל חומסקי
ירון יצחקוב

בעל השליטה בקבוצת אדלר חומסקי הוא הפרסומאי אייל חומסקי — דמות מקושרת מאוד בזירה העסקית והפוליטית. הוא גם מבעלי קבוצת הפועל ירושלים בכדורסל. עד עתה שמו של חומסקי לא עלה בפרשה, אך מהעדויות של ליברמן עולה כי גם חומסקי ומשרדו היו במערכת יחסים קרובה עם מיסז'ניקוב.

ליברמן העיד כי בתחילת הקדנדציה של מיסז'ניקוב במשרד התיירות התקיימו כמה ישיבות במשרדי אדלר חומסקי, שעסקו בשאלה אילו פעילויות ייחודיות יכול לעשות המשרד בתקופה זו. "הישיבה הזאת היתה חלק מסדרת פגישות של סיעור מוחות שקיים מיסז'ניקוב במשרדי אדלר חומסקי", סיפר ליברמן. "היו שם הרבה מאוד אנשים שלהם מכל מיני תחומים, והרעיון היה שהם היו צריכים לחשוב ביחד יצירתית ולזרוק רעיונות". גם דרורי חשד כי מאחורי הקלעים יש מעורבות של אדלר חומסקי. בטבלה שניהל הוא כתב: "יש קשר לאדלר חומסקי שנותנים ייעוץ לשר". כאשר התבקש על ידי החוקרים להסביר מדוע סבר כך, השיב: "אני חושב ששמעתי פעם או ראיתי מסמך כלשהו שהם נתנו ייעוץ פוליטי לשר ביחס לתקופה מסוימת".

בכל מקרה, קבוצת אדלר חומסקי ומשרד גריי קונטנט אינם חשודים בפרשה. מנכ"ל גריי קונטנט, רמי רושקביץ, מסר עדות בפרשה, אך לא נחקר. ליברמן אמנם העיד כי משה סיפר לו כי רושקביץ "נמצא בתמונה", אך ל–TheMarker אומר רושקביץ: "לא ידעתי דבר. אני לא חשוד ולא הואשמתי בדבר. המשטרה והפרקליטות אמרו שמשרדי אדלר חומסקי לא קשורים לעניין".

ל–TheMarker נודע גם כי השותפות בין קבוצת אדלר חומסקי לבין משה נפסקה. קבוצת אדלר החזיקה בחברת Together עם משה, והמשרד גם שכן במשרדי אדלר חומסקי בבניין אלקטרה בתל אביב, שבו היו לאדלר משרדים. ואולם לפני כשנה, ככל הנראה על רקע הפרשה הנוכחית, הצדדים נפרדו.

חומסקי מסר בתגובה: "לקבוצת אדלר חומסקי לא היתה שום מעורבות באירועים הקשורים בכתב האישום ואין לה קשר לפרשה. אדלר חומסקי וגריי קונטנט לא נחשדו ולא הואשמו בנושא. אנו מקיימים פגישות רבות עם גורמים שונים בנוגע לקמפיינים אפשריים".

מעו"ד יובל ששון ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', המייצג את מיס'זניקוב, נמסר: "אנו מצרים על כך ששמו של מיסז'ניקוב משורבב שוב בהקשר לפרשת ישראל ביתנו. כפי שאושר על ידי כל גורמי האכיפה במדינה, לרבות היועץ המשפטי לממשלה והשבוע גם מכוח אישור בית המשפט את הסדר הטיעון עמו בגין עבירת הפרת אמונים אחת בפרשה לא קשורה — מיסז'ניקוב לא קשור לפרשה זו בכלל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם