הגעתם לגיל 45? למדינה יש חדשות לא טובות בשבילכם

בסוגיית ההכשרה המקצועית נדרש שינוי מהפכני, כי סביבנו מתרחשת מהפכה ענקית של טכנולוגיה וגלובליזציה - ועלייה בתוחלת החיים

סמי פרץ
קורס הכשרה מקצועית. אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה
קורס הכשרה מקצועית. אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבהצילום: יוסי וייס
סמי פרץ

לפעמים ניתנת למדינה הזדמנות נדירה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, אך בעיוורונה היא מצליחה לפספס את שתיהן. זה כנראה המקרה עם ההחלטה המתגבשת בוועדת הכספים, להעלות את גיל הפרישה לנשים מ–62 ל–64 בתהליך הדרגתי שיימשך עשר שנים. מדובר בהעלאה אטית מדי, שלא מדביקה את קצב ההתפתחויות בתוחלת החיים, בשינויים הטכנולוגיים ובמצבן הפנסיוני של נשים שנמצאות בנחיתות עצומה לעומת גברים. הבעיה השנייה היא שאחרי שכבר התגבשה החלטה לעלות את גיל הפרישה בשנתיים, הטיפול הממשלתי שמוצע לנשים באותה תקופה בסוגיית ההכשרה המקצועית הוא עלוב ולא מספק.

העלאת גיל הפרישה לנשים נחוצה מאי־פעם בגלל מצבן הפנסיוני של נשים, הגרוע מכל היבט שהוא: הן משתכרות פחות מגברים, עובדות פחות שנים מגברים וחיות יותר שנים מגברים. הדבר היחיד שיכול לעבוד לטובתן בכל המשוואה הזו הוא שגברים משאירים אחרי מותם פנסיה ורכוש שיכול לפרנס את נשותיהן עד יומן האחרון. אבל זה הסדר חברתי שאינו מתאים לעידן המודרני שבו נשים עובדות יותר, משכילות יותר, ולא בהכרח מצויות בזוגיות כלכלית מסודרת. לכן, אם רוצים לתקן את העיוותים, יש לצמצם את פערי השכר בין נשים לגברים ולהאריך את משך תקופת העבודה של נשים כדי שיחסכו יותר לגיל פרישה.

מתנגדי העלאת גיל הפרישה (בעיקר נשים) אומרים כי מהלך כזה יפגע בעיקר בנשים חלשות, מעוטות השכלה ובעלות שכר נמוך, כי אותן קל יותר לשלוח הביתה, להבדיל מנשים משכילות או כאלה שעובדות במקומות שבהן יש יציבות תעסוקתית. הרבה מאוד שנים מדברים על העלאת גיל הפרישה לנשים, אבל הטיעונים האלה מנעו זאת, והיה בהם הרבה מן האמת.

בסופו של דבר, הושגה הבקעה מסוימת בדיונים בוועדת הכספים, כשהוחלט לבצע את העלאת גיל הפרישה על פני עשור שלם, וגם להעניק הטבות מסוימות לנשים שייפלטו משוק העבודה לפני הגעתן לגיל פרישה ויישארו ללא פנסיה. ההטבות כוללות דמי אבטלה של שנתיים לנשים בנות 55 ומעלה, מענק עבודה מוגדל למקבלות שכר מינימום בנות 57 ומעלה, והכשרה מקצועית. ההכשרה היא לב הבעיה. על פי ההצעה של משרד האוצר, נשים בנות 55 ומעלה יקבלו הכשרה מקצועית על חשבון המדינה, ואילו נשים בנות 45–55 יקבלו הכשרה מקצועית בחינם רק אם היו מובטלות במשך שלוש שנים לפחות.

הקרדיט שהאוצר נותן לשוק העבודה הישראלי קצת מוגזם. הם באמת חושבים שנשים שהיו מובטלות במשך שלוש שנים הן כאלה עובדות נחשקות בשוק העבודה? המיקוד של ההצעה במתן הכשרה מקצועית בחינם מגיל 55 ומעלה בלבד מעיד על חוסר היכרות עם שוק העבודה. כדאי לאנשי אגף התקציבים לצאת קצת מהמשרד בירושלים, וגם ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לא יזיק לצאת קצת מהכנסת, ולהיכנס לנעליהם של אנשים בגילים האלה שמחפשים עבודה בכלל ושל נשים בפרט.

שיעור האבטלה הנמוך (4.1%) מסתיר זאת, כי המשק מצוי בשלב טוב במחזור העסקים שלו, אך הוא כמובן יכול להשתנות והוא גם ישתנה בעתיד. יש הרבה מאוד איומים על מקומות עבודה של אנשים בני 45 ומעלה: גלובליזציה שמוציאה מפעלים החוצה, טכנולוגיה שמחסלת פעילויות מסורתיות, רפורמות משקיות שתכליתן הורדת יוקר המחיה אשר יכולות גם לחסל מקומות עבודה. כל זה, לצד התארכות תוחלת החיים, מייצר לחץ גדול מאוד על המוסד לביטוח לאומי שאמור לממן קצבאות זקנה למשך יותר שנות חיים, וקצבאות אבטלה והבטחת הכנסה.

שיעור התעסוקה של בני 15 ומעלה באחוזים

הרעיון לממן הכשרה מקצועית לבנות 55 ומעלה הוא אילוץ תקציבי. הנימוק הוא שאם יש סכום מסוים שהוקצה לכך, מוטב להשקיע אותו בגילים מבוגרים שבהם הבעיה היא הכי קשה, כי הטיפול בהן שונה מהטיפול בגילים צעירים יותר. ובכן, זה לא סותר את זה. נכון שלנשים בנות 55 יש בעיה קשה יותר, אבל גם לבנות 45 יש בעיה שכרגע קשה לראות מפני שמצב המשק טוב. אבל אנשים בגיל הזה שמסתובבים בשוק העבודה נתקלים בקשיים גדולים ובחשדנות רבה. וזה הפרדוקס של העידן המודרני: חיים יותר, אבל מאבדים הרבה יותר מהר רלוונטיות למקצוע מסוים בגלל ההתפתחות הטכנולוגית. יש רק דרך אחת לטפל בזה: להשקיע בהכשרה מקצועית הרבה יותר מוקדם, ובטח לא לחכות שאישה תהיה מובטלת שלוש שנים לפני שהמדינה תחליט שהיא דואגת לה להכשרה מקצועית.

היכן המדינה כן מוכנה להשקיע? במימון דמי אבטלה ממושכים יותר לנשים בנות 55 ואילך. זאת הסתכלות שגויה. על פי נתונים שמסר נציג משרד האוצר בדיון שנערך באחרונה בוועדת הכספים, העלות של דמי אבטלה לשנתיים תהיה 4.3 מיליארד שקל. מדוע לא לקחת חלק מהסכום הזה ולהפנותו להכשרה מקצועית? זאת הרי השקעה שתחסוך למדינה דמי אבטלה בעתיד. מוטב להשקיעו בשימושיות של העובדות במקום להשלים עם גזר דין של חיי אבטלה מפני שלא השקענו בהכשרה מקצועית בגיל צעיר יותר, שבו הלמידה אפקטיבית יותר.

באחד הדיונים אמר גפני שבמצבים כאלה תמיד עולה הרעיון לעשות "מהפכה ענקית", אלא שהשאיפה הזו אינה מציאות כי "אם נחכה למהפכה ענקית — לא נעשה כלום". כן, ברור שנדרשות פשרות והדרגתיות ותחנות ביניים כדי לבדוק את עצמנו, אבל בסוגיית ההכשרה המקצועית בהחלט נדרשת מהפכה ענקית, כי סביבנו מתרחשת מהפכה ענקית של טכנולוגיה וגלובליזציה ועלייה בתוחלת החיים. וזה נדרש מסיבה נוספת: ישראל מפגרת אחר המדינות האירופיות שמשקיעות סכומי עתק בהכשרה מקצועית מתוך הבנה שזו השקעה משתלמת ולא הוצאה.

מי שהבינה את זה היא ח"כ רחל עזריה (כולנו), שקראה לקצר את תקופת ההמתנה להכשרה מקצועית בחינם לבנות 45. "המעסיקים חשים חוסר ודאות סביב גיל הפרישה הרשמי ועלולים להפסיק להשקיע בעובדת. כמחוקקים אנחנו צריכים לחשוב על האופן שבו אנו מכוונים את הציפיות של שוק העבודה ולא רק על ידי החקיקה עצמה", אומרת עזריה.

ואולם משרד האוצר מבטא עמדה נוקשה יותר: "יש הכשרות מקצועיות לבני 45 ומעלה, הניתנות באמצעות משרד העבודה", נמסר מהאוצר. "הרעיון בהצעה הנוכחית אגב העלאת גיל הפרישה הוא להעניק, בפעם הראשונה, התייחסות ממשלתית מיוחדת להכשרות מקצועיות דווקא ובאופן ייחודי לבני 55 פלוס. שתי קבוצות גילים אלה שונות מאוד באופיין ובצורכי העבודה שלהן. הכללתן כקבוצה אחת תפגע ביכולת להעניק לקבוצת המבוגרים את הכלים הייחודיים לה. כמו כן, בעולם של מגבלת משאבים, הכנסת קבוצות גיל נוספות לתוכנית תקציבית ייעודית תחלק את המשאבים על פני קבוצה גדולה יותר וכך האוכלוסיה המבוגרת יותר עשויה להיפגע".

המגבלה התקציבית שמשרד האוצר מתאר בהתייחסותו מבטאת קוצר רואי. הוא שולח את בנות ה–45–55 להסתדר לבדן, או להיות מובטלות שלוש שנים כתנאי להכשרה מקצועית. אני לא מכיר הרבה מעסיקים שיראו בקורות החיים של נשים בגילים האלה חור תעסוקתי של שלוש שנים ועדיין ירצו לקלוט אותן לעבודה.

עובדות במשרד
צילום: עופר וקנין

נ.ב

נתוני האבטלה נמוכים היסטורית, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה גבוהים היסטורית, אבל יש נתונים שקשה למצוא בסטטיסטיקה: הידרדרות מהירה במורדי העשירונים לאנשים בני 45 ומעלה. אנשים שהתפרנסו היטב במשך הרבה מאוד שנים (רבים מהם בהיי־טק), אך בגיל מסוים כושר ההשתכרות שלהם נפגע. הם מוצאים עבודה מתישהו, אבל לוקח להם יותר זמן והם גם נאלצים להתפשר על שכר נמוך יותר.

זה קשור להתפתחויות טכנולוגיות שמעניקות יתרון לצעירים, ולגישה של מעסיקים שמעדיפים עובדים צעירים שעלותם נמוכה. הכשרה מקצועית בגילים שבהם הלמידה אפקטיבית היתה מסייעת להם להאריך את הפרק המתגמל בתוחלת החיים המקצועית שלהם. אבל מי שעובד במשרד האוצר או בבנק ישראל, שבהם יש ביטחון תעסוקתי, מתקשה לראות את זה, ולכן הם עיוורים לצורך בהכשרה מקצועית. השבע במגזר הציבורי אינו חש את הרעב של מי שעובד במגזר הפרטי.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ