"ואז הבוס שלי שם לי יד על הפה ולחץ חזק. חשבתי שזאת עוד אחת מהשטויות שלו" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עובדים בלי הטרדות

"ואז הבוס שלי שם לי יד על הפה ולחץ חזק. חשבתי שזאת עוד אחת מהשטויות שלו"

היא היתה אחרי צבא, הוא היה המנהל שלה בבית מלון באילת. ערב של שתייה על החוף הסתיים באונס, שאת השלכותיו היא חשה גם כיום

אונס. אילוסטרציה
זאב שטרן

זה קרה לפני 20 שנה, אבל מבחינתי זה כאילו קרה אתמול. אני זוכרת הכל: הנוף, הריח, הרעשים מסביב, ההלם והבעתה שאחזו בי. הכל ברור וחד מלבד השם שלו. את השם שלו אני לא זוכרת. שנים של הדחקה עשו את שלהן.

הייתי אז צעירה אחרי צבא. התאהבתי בבחור מאילת ועברתי בעקבותיו להתגורר בעיר התיירות הדרומית לתקופה של שלושה חודשים, עד תחילת הלימודים.

תוך זמן קצר מצאתי עבודה כעובדת חדר אוכל באחד מבתי המלון בעיר. בכל בוקר עליתי להסעה של המלון, יחד עם שאר העובדים — טבחים, חדרניות, ברמנים ועובדי חדר האוכל — ובערב חזרנו באותה דרך. כולם נסעו בהסעה.

עובדים בלי הטרדות: פרויקט מיוחד >> תאב כוח, ערמומי, סדרתי ומכחישן: קווים לדמותו של בוס מטריד || הסיכון שלקחו אושרת קוטלר, נרי ליבנה ודנה ויס || "ואז הבוס שלי שם יד על הפה ולחץ חזק": הלילה שבו נאנסתי || "אם אנסו אותך בצפון, תקבלי רבע ממה שתקבלי אם אנסו אותך בדרום או במרכז" || תצבטו את עצמכם, ותתחילו להתעורר: איך להפוך את ההטרדות המיניות לעניין נדיר

באחד הערבים הציע המנהל שלי, אחראי הטבחים וחדר האוכל, שאבוא אתו ועם עוד עובד לשתות בירה על החוף. לא היה משהו מוזר בהזמנה. למעשה, זה היה די מקובל לשבת ולשתות קצת אחרי משמרות לילה. אז הלכתי על זה. הוא אמנם היה מבוגר ממני בשנים רבות, אבל היה מנהל חביב בסך הכל, טיפוס מצחיק וחברותי שהתנהג אלי יפה מאוד.

ירדנו לחוף. השעה היתה 22:00–23:00, משהו כזה. שתינו וצחקנו. אני שתיתי חצי ליטר בירה, ושמתי לב שהם שותים יותר, הרבה יותר. באיזשהו שלב הבחור השני פגש חברה והלך, ואחרי כמה דקות רציתי גם אני ללכת. החוף היה חשוך, לא היו עוד אנשים לידינו, כבר היה חצות לפחות, הרגשתי שהוא נהיה קצת שיכור ולא אהבתי את זה.

אבל ברגע שהתרוממתי הוא משך אותי חזרה לחול, שם יד על הפה שלי ולחץ חזק. צחקתי לשנייה, חשבתי שזאת עוד אחת מהשטויות שלו. לא העליתי על דעתי שזה ברצינות. אבל תוך כמה שניות הבנתי. הבנתי ובגדול.

את כל מה שהיה שם לא אפרט, אבל באותו לילה נאנסתי. לא יכולתי להילחם בו, לא היו לי הכוחות. הוא היה גדול, שיכור וחזק, ומעבר לזה הוא היה הבוס שלי. ברגע שגמר (תרתי משמע), הוא ירד ממני ונשכב לידי על החול. ואני, כאובה, בוכה ובעיקר בהלם, לבשתי את המכנסיים בידיים רועדות ונסתי על נפשי.

למחרת, מפוצצת דמעות, מלאת פחדים, ואחרי לילה ללא שינה, הגעתי למשטרה. בהתחלה קיבלה אותי שוטרת. ישבנו בחדר שלה והתחלתי לספר בדמעות את מה שאירע לילה קודם. בכל פעם שהתחלתי משפט, מישהו נכנס לחדר והפריע, שאל שאלות סתמיות, אמר שלום. אחרי כמה דקות אמרתי לה שאני לא מסוגלת לדבר ככה, והיא העבירה אותי למי שנאמר לי שהיה מפקד התחנה.

ישבתי מולו, הוא עישן והסתכל עלי כאילו אני מפריעה לו באמצע יום עבודה. לא היתה לו סבלנות, שום חמלה או אמפתיה, ואחרי שסיפרתי בבכי את מה שקרה, הוא הסתכל לי בעיניים ופשוט אמר: ״למה את הולכת לים בלילה לבד? הא? את לא יודעת שזה מסוכן?״

למחרת בבוקר עזבתי את אילת וחזרתי הביתה, לשנים של שיקום. התוקף, כך התברר לי, עזב גם הוא מיד לאחר מכן וחזר לארצו. הוא המשיך בחייו, וגם אני ניסיתי. אספתי את הצלקות, לקחתי כמה תובנות לדרך, כמו לא לסמוך על אף אחד ולא להתלונן, ויצאתי לדרך חדשה.

היום אני במקום אחר, אבל אני זוכרת הכל. כל דקה באירוע. חוץ מאשר את השם שלו.

שמה ופרטיה של המתלוננת שמורים במערכת

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#