אלי קמיר: איש הצללים של פרשת בזק, חשוד בפרשת גרסטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איש הצללים של פרשת בזק: העיתונאי שנהפך למיליונר

הוא מקורב לשרי הביטחון מופז, יעלון וליברמן, מייעץ לנובל אנרג'י, בנק דיסקונט ומשרדי ממשלה, וחבר אישי של מקבלי החלטות רבים. איך הגיע עיתונאי "מעריב" לשעבר אלי קמיר ממכירת תמונות בעסק של קובי מימון - לחוזה ייעוץ בבזק תמורת מיליון דולר (פורסם במקור בנובמבר 2017)

100תגובות
אלי קמיר
שוקי שדה

בינואר 2015 נכנס עיתונאי "מעריב" לשעבר, אלי קמיר, לעולם של הגדולים. מי שהחל את דרכו ככתב ספורט זוטר, התקדם להיות כתב משפטי, פרש מהעיתונות והקים משרד לייעוץ אסטרטגי, הצליח להשיג אז חוזה מפנק עם קבוצת בזק, שבמסגרתו יקבל 40 אלף דולר בחודש עבור ייעוץ לקבוצה. אמנם לבזק הגדולה נראה כי מדובר היה בעסקה שגרתית, אבל הסכום, שנחשף על ידי תאגיד כאן ביולי, הוא חריג בכל קנה מידה בענף הייעוץ.

הסכום הגבוה, כמיליון דולר למשך שנתיים, לא היה הדבר היחיד שעורר שאלות. לא מעט יועצים תהו השבוע בגין מה בדיוק קיבל קמיר את הסכום — שגם אם התקבל מכמה קבוצות בחברת בזק, כפי שטוענים מקורבים לקמיר, הוא לא הגיוני. ככל הנראה, הסכום ניתן עבור ייעוץ אישי ליו"ר בזק ובעל השליטה שאול אלוביץ', ולמנכ"לית החברה סטלה הנדלר.

החוזה הזה, שהקפיץ את מעמדו של קמיר, הוא אולי גם זה שסיבך אותו, כך על פי החשדות, באחת הפרשות החמורות המתבררות בימים אלה, שמשלבת עסקים, פוליטיקה והרבה מאוד כסף. בתום חקירה מהירה יחסית המליצה השבוע רשות ניירות ערך להגיש כתב אישום בפרשת בזק, בין היתר נגד אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, הנדלר וככל הנראה גם נגד קמיר.

(עדכון, 20.2: אלי קמיר נחקר ושוחרר למעצר בית. זאת, בחשד שהציע לשופטת בדימוס הילה גרסטל - בעקבות בקשתו של ניר חפץ - את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה בתמורה לסגירת תיק שרה נתניהו - פרשת המעונות).

בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'
אייל טואג

בשלב זה לא ברור מה הם סעיפי האישום נגד קמיר. בניגוד לחשודים אחרים בפרשה, קמיר לא הובא להארכת מעצר במהלך חקירתה. בעוד אלוביץ', פילבר, הנדלר ומנכ"ל yes רון אילון חשודים בקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח, שנועדו לפי הרשות "להעשיר את אלוביץ'", קמיר או עורכת דינו מסרבים להתייחס לחשדות המיוחסים לו.

קמיר, בעל קשרים ענפים בפוליטיקה ובמגזר העסקי, הוא שותפו של היועץ ישראל בכר, שאינו חשוד בפרשת בזק. ב–2006–2011 היה בכר יועץ הסקרים של נתניהו, ובבחירות 2009 הכיר את פילבר, שאף לו היה תפקיד מרכזי בקמפיין. בכר, אסטרטג מוערך בענף הייעוץ הפוליטי, ליווה בבחירות 2013 את הקמפיין של ש"ס וב–2015 את זה של מפלגת כולנו. הקשרים של בכר והשותפות בין השניים פתחה כנראה בפני קמיר דלתות רבות אל העולם העסקי והפוליטי, וסייעה לו לטפס בתחום, ולצבור הון אישי.

השבוע נשאלה בזק איזה חברות בקבוצה שכרו את קמיר, ומה בדיוק עשה למען בזק, בהתחשב בכך שלחברה יש שלוש פונקציות מרכזיות של ייעוץ בתחומים שונים — סמנכ"ל ההסברה והתקשורת, גיא הדס; יועץ התקשורת החיצוני לבעל השליטה, מוטי שרף; וחברת הלובינג הגדולה אימפקט. "קמיר נשכר כדי לספק לבזק שירותי ייעוץ אסטרטגי", נמסר מהחברה. "באשר לשאלות האחרות, הרי שבזק אינה נוהגת לפרסם מידע בעניין התקשרויותיה עם יועצים, תוכן ההתקשרות ותנאיה".

"שוק התקשורת רגולטורי מאוד ומפוקח, ולכן קמיר בתפקידו יושב עם אלוביץ' ומסביר לו איך צריך להציג את הדברים בפני הרגולטור", הציג השבוע יועץ אסטרטגי סברה לקשר של קמיר לפרשה. "לא אתפלא כמובן אם הוא חיבר את אלוביץ' עם פקידים מסוימים בממשלה".

מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר
ינאי יחיאל

במקביל לבזק, קמיר הוא גם יועץ של בנק דיסקונט ונמצא בקשר עם המנכ"לית, לילך אשר־טופילסקי והיו"ר יוסי בכר. זאת, בזמן שדיסקונט הוא אחד מנותני האשראי לבזק. גם את דיסקונט שאלנו בנוגע לייעוץ של קמיר — גובה הריטיינר, נושאים שבהם הוא מטפל ואיך הם רואים את היותו יועץ במקביל גם של בזק. דוברת הבנק מסרה כי "קמיר מייעץ לבנק בנושאי תקשורת, ואינו מעורב בנושאים הקשורים ללקוחות הבנק".

דיסקונט הוא גם חלק מרפורמה מרכזית במשק — הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, רפורמה שאותה הוביל שר האוצר משה כחלון — לו ייעץ בכר, שותפו של קמיר, בבחירות 2015. הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים היתה אחת מהבטחות הבחירות של כחלון באותו הקמפיין, ובינואר 2017 החוק נכנס לתוקף לאחר דיונים של ועדת שטרום בעניין.

לפי החוק, שני הבנקים הגדולים בישראל — לאומי והפועלים — צריכים להיפרד באופן מיידי מחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, ואילו דיסקונט קיבל הקלה (באישור בנק ישראל ועל אף התנגדות האוצר למהלך), שלפיה אצלו ההפרדה תיעשה בעוד חמש שנים. בינואר 2019, שנתיים אחרי כניסת החוק לתוקף, לשר האוצר תהיה סמכות לקבוע אם דיסקונט גם צריך לעשות את ההפרדה בהתאם למצב שיהיה בנוגע למחירים ולתחרותיות בשוק הסליקה והאשראי.

מצב מוזר זה מדגים את הצומת המרכזי שבו מצוי משרד קמיר־בכר: יועץ אחד מייעץ לבנק שמנהל מאבקים רגולטוריים עם הממשלה, והשני היה יועץ צמוד לשר האוצר שאמור להחליט לגבי הבנק. בסביבת קמיר ובכר טוענים כי אין קשר בין הדברים, וכי מאז סיום הבחירות, מלבד שני ביקורים במשרד האוצר שהתקיימו מיד לאחריהן, בכר לא היה בקשר עם כחלון. "גם אם הכל תקין, ברור שהסיפור הזה נראה לא טוב", אומר יועץ תקשורת ותיק שמכיר היטב את מסדרונות השלטון ושוק ההון. "זו דוגמה לבעייתיות בתחום — יועצים שעובדים גם עם פוליטיקאים וגם עם אנשי עסקים. זה מייצר מצב שדברים עלולים להתערבב".

עוד מקום שבו נפגשו כחלון ומשרד קמיר־בכר משני הצדדים הוא מתווה הגז. לאחר בחירות 2015 הפתיע כחלון באמירה שלפיה לא יטפל במתווה הגז, למרות הבטחתו בקמפיין הבחירות שכן יעסוק בנושא ושחברותו עם איש העסקים קובי מימון, מראשי ישראמקו, לא תפריע לכך. מאז 2009 קמיר הוא היועץ של נובל אנרג'י, השותפה האמריקאית הגדולה במונופול הגז. כלומר, בתקופת מערכת הבחירות של 2015, כאשר כחלון הצהיר שיטפל במונופול הגז, יועץ הבחירות שלו היה שותף במשרד עם יועץ של אחת החברות הגדולות במונופול. גם כאן טוענים במשרד קמיר־בכר שמדובר בשני אנשים מקצועיים לחלוטין, ואין קשר בין הדברים.

שאול מופז
אלכס רוגובסקוי

"אין סיכוי בעולם שהאיש הזה יעשה משהו לא חוקי"

קמיר (53), יליד פתח תקוה שבנעוריו עבד (כמו רבים מנערי העיר) אצל איש העסקים קובי מימון במכירת תמונות שמן בעיר, החל את עבודתו העיתונאית ב"מעריב" כבר בכיתה י"ב, כאשר סיקר את תחום הכדוריד. בצבא שירת במפקדת קצין חינוך ראשי, ולאחר שהשתחרר ב–1985, חזר למדור הספורט של העיתון, שהיה אז בימיו הגדולים.

ב–1990 מונה להיות כתב משפטי, תפקיד שאותו עשה במשך חמש שנים, ובו התחיל להתחכך עם ברנז'ת עורכי הדין. הוותיקים שבהם זוכרים אותו כמי שנהג להעניק פרסום חינם לעורכי דין במדור חדש שייסד בעיתון, בתקופה שאסור היה להם לפרסם את עצמם. "אני לא אשכח את זה", אומר עורך דין ותיק, "עורך דין עזב את המשרד שהייתי בו — ופתאום ב'מעריב' מופיעות כתבות ענק על הבחור הזה".

קמיר, מבחינתו, הצדיק את המהלך בכך שהוא רוצה לתת הזדמנות לצעירים במקצוע. בשלב מסוים לשכת עורכי הדין העמידה למשפט עורכי דין שהופיעו אצלו במדור והוא זומן להעיד. שנים מאוחר יותר ביטלה הלשכה את האיסור על פרסום עצמי של עורכי דין. ב–1995 קיבל קמיר "צ'ופר" — להיות שליח העיתון בלונדון, ובתפקידו אחרון ב"מעריב" היה כתב מדיני, תפקיד אותו מילא במשך שלוש שנים.

ב–2002–2008 עבד קמיר עם שאול מופז, תחילה כיועץ תקשורת לשר הביטחון ולאחר מכן כראש המטה של מופז במשרד התחבורה. ב–2008 פרש קמיר מהמשרד, ואחרי חצי שנה של פסק זמן שבו סייע לעסק אביזרי הרכב המשפחתי של אחיו ואביו, פתח משרד ייעוץ.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן
אלכס קולומויסקי

בתחילת דרכו עבד קמיר עם יועצת התקשורת שירי עדן, שעבדה תחתיו במשרד הביטחון ובמשרד התחבורה. כאשר היה ראש המטה של מופז, קיבלה לידיה עדן את תקציב נתיבי ישראל ואת תקציב חברת ארקיע — שתי חברות שעבדו מול משרד התחבורה. בהמשך הרחיב קמיר את פעילות המשרד, וכלל בה גם ייעוץ תקשורתי.

לדברי כמה מקורות, משרד קמיר־בכר נהנה כיום מתדמית של קרבה לנתניהו, אף שבכר כבר אינו עובד עם ראש הממשלה. "בתעשייה זה היה סוד גלוי שקמיר הוא השותף של איש הסקרים של נתניהו", אומר יועץ שעבד בעבר בחברה ממשלתית. "ביחסים בין שניהם — בכר היה שר החוץ, וקמיר איש הצללים שמאחורי הקלעים".

במובן מסוים, סיפורו של קמיר הוא דוגמה לתופעה שהולכת ומתרחבת בטווח שבין הפוליטיקה והמגזר העסקי, שבה אנשים שעסקו בפעילות ציבורית והחזיקו בידם כוח ומידע — כמו עיתונות או ייעוץ לחברי כנסת ושרים, והכירו את המערכת הרגולטורית ואת מקבלי ההחלטות מקרוב, החליטו בשלב מסוים למנף את קשריהם וכישוריהם ולרתום אותם לטובת המגזר הפרטי, תוך שהם ממשיכים ללהטט בין שני העולמות.

אותם יועצים ו"אסטרטגים" הצליחו לזהות את הגורמים החזקים במגזר העסקי בעודם בכובע הציבורי, ועם מי כדאי ליצור קשרים שיועילו בהמשך הדרך. לאחר מכן, בדרך העסקית החדשה, הם הבינו כיצד לחבר בין השחקנים השונים — בין הציבורי לפרטי ובין הפוליטי לעסקי, באופן שיועיל לכל הצדדים ובעיקר להם. חלקם הגדול עושים זאת גם בזכות קסם אישי, לויאליות לאנשים החזקים, והעברת תחושה של אמון כלפי האיש ששכר את שירותם.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין
אילן אסייג

ההצלחה שלו בעולם העסקי ניכרת גם בשיפור מעמדו הכלכלי. קמיר, שגדל בבית של המעמד הבינוני לאב שהיה נהג אוטובוס ואם שהיתה מזכירה רפואית, מתגורר כיום בבית צמוד קרקע בסביון, שאותו רכש ושיפץ.

כך, בשקט־שקט, בנה עצמו קמיר בתשע השנים האחרונות כיועץ אסטרטגי שמייעץ לגופים הגדולים במשק. אם מחברים את רשימת החברים, הפוליטיקאים, הלקוחות מהמגזר הפרטי והממשלתי ואת פועלו של שותפו בכר, הרי שמתקבלת תמונה של אחד הכוחות המשמעותיים של ההון־שלטון הישראלי.

קמיר אף הוזמן להעיד לפני כמה שבועות בפרשת הצוללות. ככל הנראה, מכיוון שהיה רשום ביומנו של עד המדינה בפרשה מיקי גנור, כמי שהיה לו פגישה עמו. אם הדבר נכון, הרי גם זה מרמז על מקומו של קמיר וקשריו. "היתרון שלו זה הפרופיל הנמוך", אומר על קמיר יועץ אסטרטגי בכיר. "הוא לא מופיע בטלוויזיה, אף אחד לא יודע מי זה. אבל במערכת הפוליטית ובמסדרונות הממשל, איפה שקובעים דברים, הוא מוכר ומחובר מצוין".

לדברי מקורבים לקמיר, העובדה כי נקלע כעת לפרשה פלילית כבזק היא פשוט טעות. "הוא איש ישר וערכי", אומר עליו עיתונאי "מעריב" בן כספית, שמכיר את קמיר יותר מ–30 שנה. "קמיר הוא בן אדם חכם שמכיר את המערכת ויודע לתת עצה נכונה. הוא עובד בדיסקרטיות ולא ברעש ובצלצולים. אני לא מכיר את פרשת בזק, אבל אין לי ספק, כמו שביבי אומר — לא יהיה כלום כי אין כלום. אין סיכוי בעולם שהאיש הזה יעשה משהו לא חוקי".

ח"כ איציק שמולי
מיכל פתאל

לדברי אסי שריב, שהיה יועץ התקשורת של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון כאשר קמיר ייעץ אז לשר הביטחון מופז, "קמיר הוא מהאנשים הטובים שפגשתי. איש הגון, נבון וצנוע, בדיוק ההפך מהתדמית שיש למקצוע של הייעוץ. בלשכת מופז הוא היה האיש החזק. הוא הבין היטב את המטריה וידע לחזות שלושה מהלכים קדימה. זה היה האיש שידעת שאתו אפשר לסגור דברים. ממה שאני מבין, היום הוא בליגת העל בתחום של האסטרטגיה".

עזר לאביגדור ליברמן לכתוב את "האמת"

מלבד בזק ודיסקונט, קמיר מייצג את איש העסקים לן בלווטניק ואת חברת כלל תעשיות שבבעלותו, ובעבר ייצג את חברת דש איפקס. בשנים האחרונות ייצג גם לא מעט חברות ממשלתיות, ובהן נתיבי ישראל, מקורות, החברה להגנת ים המלח, דואר ישראל, קק"ל והמטרונית בחיפה.

לן בלווטניק
בלומברג

ב–2014 העניק קמיר גם שירותים למשרד הביטחון, במאבק שניהל המשרד מול האוצר בנושא תקציב הביטחון. בשנים האחרונות מייעץ משרד קמיר־בכר למשרד התרבות בראשות מירי רגב, ולקוח חדש שנוסף באחרונה למשרד הוא הקרן למורשת הכותל של הרב שמואל רבינוביץ', איש שידוע אף הוא בקשריו הענפים לשלטון ולאנשי עסקים בולטים.

בין ידידיו האישיים של קמיר נמצא היועץ המשפטי לשעבר, יהודה וינשטיין, שאותו הכיר קמיר בשנות ה–90, כשהיה כתב משפטי ב"מעריב". ידידות זו עלתה לכותרות לפני כמה שנים לאחר שהתברר כי וינשטיין הפקיד אצל קמיר את השקעותיו, כאשר מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. קמיר גם מיודד עם השופטת לשעבר הילה גרסטל, עם הרב אלימלך פירר, מאמן הכדורגל אברהם גרנט, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, רון פרושאור ומנכ"ל משרד התחבורה ויו"ר נמל אשדוד לשעבר, גדעון סיטרמן, אותו הכיר קמיר בסוף שנות ה–90 בלונדון, כאשר היה שליח של "מעריב" בעיר. כמה שנים לאחר מכן, כאשר קמיר פגש את סיטרמן בלשכת שר התחבורה, הידידות בין השניים התחזקה. ב–2013 ניגש קמיר למכרז לייעוץ אסטרטגי עבור נמל אשדוד, כאשר סיטרמן היה יו"ר הנמל. המכרז בוטל בסופו של דבר בשל בעיות שהתגלו בו.

קשר נוסף שקמיר יצר בלונדון היה עם עיתונאים בריטים, שחלקם נהפכו מאוחר יותר ליועצי תקשורת של בלווטניק. כך נהפך קמיר ליועץ התקשורת של האוליגרך, שבשנים האחרונות מגביר את השפעתו בישראל.

קמיר גם מחובר לכמה פוליטיקאים. הוא הכיר את אביגדור ליברמן כעיתונאי, אבל זכה להכיר אותו יותר מקרוב בתחילת שנות ה–2000, כאשר סייע לו מטעם הוצאת "מעריב" לכתוב את ספרו "האמת שלי". לצורך כך נפגש קמיר עם ליברמן כמה פעמים. קמיר אף נחשב מקורב לשרון שלום, ראש לשכתו ואחד האנשים הקרובים ביותר לשר ליברמן. אנשים שעבדו עם החברות מקורות ונתיבי ישראל ידעו לספר שכאשר קמיר ייעץ לחברות אלה, הוא נראה הרבה בסביבת מקורב אחר של ליברמן — אלכס ויז'ניצר, היו"ר לשעבר של נתיבי ישראל ומקורות, שכיום חשוד בפרשות ישראל ביתנו ונתיבי ישראל.

אחת החידות הגדולות לגבי קמיר היא מינויו ליועץ לנובל אנרג'י, שהיתה ללקוחה הראשונה שלו. היה זה ב–2009, קצת אחרי גילוי מאגר הגז תמר. כיצד קורה שחברת ענק אמריקאית שוכרת איש שאמנם היה יועץ תקשורת, אך עד אז לא היה לו כל ניסיון בייצוג חברות מסחריות? באותה תקופה נובל שכרה לא מעט יועצים, שהמשותף לכולם הוא קשר כזה או אחר לממשל. כך לדוגמה, החברה שכרה את השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, המקורב לנתניהו. ייתכן שקמיר ישב על המשבצת של קרבה לליברמן וישראל ביתנו, שבאותה תקופה שלטה במשרד האנרגיה, תחת השר עוזי לנדאו.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אוליבייה פיטוסי

ב–2010 אף פנה לקמיר שר התשתיות דאז, בנימין בן־אליעזר, כדי שיחבר בין נובל לחברת שמן שבבעלות איש העסקים אברהם נניקשווילי. סיפור זה הופיע בכתב האישום נגד בן־אליעזר, שהואשם כי סייע לענייניו של נניקשווילי בתחום.

לקמיר קשר גם עם שר הביטחון לשעבר משה יעלון, שבמשך השנים נהג להתייעץ עמו באופן לא פורמלי. ב–2014 ייעץ קמיר למשרד הביטחון כאשר יעלון עמד בראשו, ללא מכרז, במאבק על תקציב הביטחון מול משרד האוצר. לפי המשרד, קמיר העניק "שירות בתחום הייעוץ האסטרטגי", שנמשך בין יוני לנובמבר 2014. "ההתקשרות עמו נעשתה כדין ולאחר אישור ועדת היועצים המשרדית", נמסר מהמשרד.

פוליטיקאי אחר שאליו מחובר קמיר הוא ח"כ איציק שמולי ממפלגת העבודה. שמולי הכיר את קמיר במהלך המחאה החברתית ב–2011, כאשר היה יו"ר התאחדות הסטודנטים. ההתאחדות היא זו ששילמה לקמיר על הייעוץ שהעניק לה בזמן המחאה וגם לאחריה, כאשר בשלב מסוים גם בכר ייעץ לשמולי.

"הוא לא רק יועץ, אלא גם חבר, דמות משמעותית שמלווה אותי מתחילת הדרך. התייעצתי אתו גם לפני הכניסה לפוליטיקה", אומר שמולי על קמיר. "הוא סייע לנסח את הקול החברתי־ממלכתי של המחאה החברתית ועשה עוד הרבה יותר מזה. היו לו תובנות מדהימות על דברים שקורים ועל דברים שצריכים להיעשות". לדברי שמולי, "לא ידעתי בזמן המחאה מי הלקוחות האחרים שלו. הקשר שלי עם בכר היה לאחר המחאה. שניהם ישרים ומקצוענים. מעולם לא הרגשתי שאינטרסים מתערבבים, חס וחלילה".

מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר
אמיל סלמן

"יועץ אסטרטגי זה כמו רופא משפחה"

השבוע התקשרנו לכמה יועצים ותיקים ובכירים כדי לפענח מה בדיוק תפקידו של קמיר. כלומר, מה עומד מאחורי צמד המלים "יועץ אסטרטגי".

במשרד קמיר־בכר מסבירים שתפקידם לסייע לראשי חברות להבין מה הציבור חושב על מהלכי החברות ולייעץ להם כיצד להתנהל נכון מול הממשלה, ובנוסף מעניקים ייעוץ במשברים ספציפיים, כמו במקרה של פרשות נתיבי ישראל או מקורות. במקרים מסוימים מועסק המשרד כיועץ תקשורת, אף שאנשיו לא מדברים עם עיתונאים. לדוגמה, בנק דיסקונט מגדיר את קמיר כיועץ תקשורת, אך עיתונאים שעמם שוחחנו אמרו לנו שמעולם לא ראו או דיברו אתו.

"יועץ אסטרטגי זה כמו רופא משפחה", מסביר יועץ בכיר שסירב להזדהות בשמו. "אפשר להלביש על זה הכל. אני לא יודע בדיוק מה הוא עושה. אני רק יודע שהוא טוב בחיבורים".

אדם שהכיר את עבודתו של קמיר במקורות, שם עבד עד לפני שנתיים תמורת 27 אלף שקל בחודש, טוען כי עבודתו היתה בעיקר ברמת ייעוץ התקשורת. "האנשים שלו עזרו במה שצריך לדוברות הפנימית של החברה, אבל קמיר גם היה בא לפעמים לפגישות עם ויז'ניצר. התחושה היתה שידו בכל ויד כל בו".

בנובל אנרג'י נחשב קמיר כמי שאמון על ההידברות מול הממשלה בנושא מתווה הגז השנוי במחלוקת. אבל הכל נעשה מאחורי הקלעים, כך שאפילו הפעילים האקטיביסטים ביותר, שיודעים לדקלם כל פרט מהמתווה הסבוך, לא יוכלו לזהות אותו ברחוב.

מקור שעמו שוחחנו נזכר השבוע באירוע שהיה בסביבות 2010, שבו ראה את קמיר בפעולה. היה זה כאשר תושבים באזור חוף דור ניהלו מאבק ציבורי נגד הקמת תחנה להפקת גז בסמוך לחוף. "היתה שם ישיבה גדולה, כ–30 איש מטעם נובל ישבו וניסו לחשוב איך נערכים מול המחאה", אומר אותו מקור. "קמיר העלה כל מיני רעיונות. לדוגמה, לדבר עם ראשי רשויות באזור ולהציע להם להקים גני שעשועים או דברים אחרים שהם ייהנו מהם. הנה לך דוגמה לייעוץ אסטרטגי".

בתגובה לכתבה מסר קמיר: "משרד קמיר־בכר גאה בכך ששורה של חברות וגופים מובילים מהארץ והעולם בוחרים בשירותי הייעוץ האסטרטגי שמציע המשרד, וזאת על בסיס יכולות מקצועיות, עבודה מאומצת ושירות איכותי. המשרד שומר על פרטי לקוחותיו באופן חסוי ואינו נוהג להתייחס אליהם. באופן כללי נציין כי הספקולציות שהעלתם, שלפיהן במקרים שהוזכרו על ידיכם בחירת שירותי המשרד נעשתה בשל ההיכרות של המשרד עם הגורמים שציינתם — הן מופרכות, חסרות שחר ואינן נכונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#