אצטון, בוטאן, עטרן, בנזן וגם ציאניד: מה מסתתר בסיגריות שלכם - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אצטון, בוטאן, עטרן, בנזן וגם ציאניד: מה מסתתר בסיגריות שלכם

רוב הציבור יידע להגיד שבסיגריות יש טבק וניקוטין. אך אחרי עשרות שנים של השקעה במחקר ופיתוח תעשיית הטבק מחדירה לסיגריות יותר מ-3,000 חומרים, חלקם רעילים ואחרים נועדו לבלום את מנגנוני ההתנגדות הטבעיים של הגוף לעישון, כמו שיעול

120תגובות
שר הבריאות, יעקב ליצמן
מיכל פתאל

אוגוסט 2016 היה חודש רווי ידיעות מתפרצות על משיכת מוצרים (ריקול) מהמדפים בהוראת משרד הבריאות: פעם זה היה בגלל פגם באריזה, פעם עקב ריח לוואי, מקרה שלישי בעקבות תסיסה, ובמקרים אחרים בשל חשד לליסטריה. אם יש ספק — אין ספק, אומרת הגישה של משרד הבריאות, ובצדק: מדובר בגוף שאחראי על בריאות הציבור ועליו לעמוד על המשמר.

לפי אותו היגיון פעל המשרד גם לפני כחודש, כאשר משך זמנית את ידיו מרפורמת התמרוקים שהיתה אמורה להקל על יבוא מקביל של תמרוקים. הסיבה: חלק מהמוצרים, כמו משחות שיניים מזויפות, עלולים לסכן את בריאות הציבור ויש לפקח עליהם ביתר קפדנות.

ווידאו של הכותבת שמספרת על ממצאי התחקיר שלה - דלג

זה נכון. אף אחד לא רוצה לגלות ליסטריה או סלמונלה במזון שלו, רעלנים במשחת השיניים או זיהום במרכך שיער, ומשרד הבריאות עומד איתן על משמרתו.

אבל רגע. מה לגבי סיגריות, מוצר הצריכה המסוכן ביותר שקיים על המדפים, מוצר ש–1.2 מיליון ישראלים שואפים ונושפים ממנו יותר מ–7 מיליארד יחידות (סיגריות בודדות) בשנה? בלתי־נתפש ככל שזה יישמע, דווקא על המוצר הקטלני הזה — שאחראי לפי הערכת משרד הבריאות למותם של כ–8,000 ישראלים מדי שנה, מהם 800 שכלל אינם מעשנים — אין כל פיקוח ואפילו לא ידיעה באשר להרכב המוצר. זו אינה טעות: נכון להיום, חברות הטבק לא מחויבות — ולכן גם אינן טורחות — לדווח למשרד הבריאות על תכולת המוצרים שלהן, הכוללים חומרים רעילים ומסוכנים ביותר.

באחרונה משרד הבריאות אף הצהיר על כך באופן רשמי בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש מיזם למיגור העישון, עמותה הפועלת במטרה למנוע עישון בקרב בני נוער וצעירים באמצעות קידום מדיניות והנגשת ידע בתחום. המידע היחיד שעומד לרשות משרד הבריאות הוא המידע המחקרי הגלוי והידוע, שלפיו בסיגריות יש בין 4,000 ל–7,500 חומרים, מהם לא פחות מ–350 חומרים המוגדרים מסוכנים לאדם ו–70 חומרים המוגדרים מסרטנים. אך מידע ספציפי על המותגים שנמכרים בישראל, הרכב המוצרים ומידת הרעילות שלהם — אין.

באילו חומרים מדובר בעצם? הפירוט מצמרר. בסקירה שפירסם ד"ר אבי סאייג ממכון ויצמן הוא מפרט כמה מהחומרים הבולטים בסיגריות, רובם מהונדסים במטרה ברורה להגביר את ההתמכרות, לחסום מנגנוני הגנה של הגוף והריאות נגד עשן הסיגריות, ולהעצים את ה"חוויה" של העישון. כך למשל, מכילות הסיגריות תערובת סוכרים שמשרתת שתי מטרות: הסוואה של מרירות הניקוטין הטבעית והעצמת האפקט של הניקוטין הממכר.

מה מסתתר בסיגריה

"כשסוכרים מתחממים ונשרפים הם פולטים חומר בשם אצטאלדהיד", כותב סאייג, "כאשר אצטאלדהיד נספג ביחד עם ניקוטין ומגיע למוח, יש אפקט של העצמה של הפעילות של חומר אחר, כך שהשילוב שלהם חזק יותר מסכום ההשפעות של כל חומר בנפרד".

חומר נוסף שנמצא בסיגריות הוא תמצית ליקריש, צמח תבלין שאחד ממרכיביו הוא חומר בשם גליצירהיזין, שמרחיב את הסימפונות, אותם צינורות אוויר בריאות — מה שמאפשר ליותר עשן לחדור לריאות ומעצים את האפקט של העישון.

ויש עוד דוגמה למרכיב שאפשר להגדיר כמרושע, שתעשיית הטבק מכניסה לסיגריות: קקאו ומוצריו. "גם כאן מדובר כביכול בחומר תמים שנועד לשפר את הטעם", מסביר סאייג, "אבל גם הקקאו מכיל חומר פרמקולוגי שמשפיע על הריאות בשם תאוברומין שיש לו השפעה כפולה על גוף האדם — הוא מרחיב את הסימפונות, ובנוסף הוא חומר נוגד שיעול רב־עוצמה, שמדכא את פעילות עצב הוואגוס. כלומר, הוספת קקאו מדכאת את התגובה הטבעית של הגוף לעשן — שיעול — וכך מאפשרת למעשן להחזיק את העשן זמן רב יותר בריאות בלי שירגיש גירוי או צורך להשתעל".

יש עוד אלפי חומרים בסיגריות, ובהם פחמן דו־חמצני, בנזו־א־פירן, קדמיום, כרומיום, בנזן, ויניל כלוריד וניקל — חומרים שלכל אחד מהם תכלית משלו. אבל העיקרון כבר ברור: חברות הטבק, שבמשך עשרות שנים השקיעו הון עתק במחקר ופיתוח, שיכללו את המוצרים שלהן עד כדי כך שסיגריות מכוונות ומסוגלות לדכא את מנגנון ההתנגדות הטבעי של הגוף (שיעול וצריבה), ולהעצים למקסימום את המרכיבים הממכרים בהן. ולמרות זאת, "האדם הסביר", אם יישאל על כך, יידע להגיד שסיגריות מכילות טבק, ניקוטין, אולי גם זפת, פילטר ונייר גלגול. חומרים להרחבת סימפונות, לנטרול מרירות ולדיכוי שיעול? מי מעלה על דעתו דבר שכזה?

בחזרה לישראל: בניגוד למדינות רבות במערב — ובהן ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ומדינות האיחוד האירופי, שבהן מתקיים פיקוח ממשי על תכולת מוצרי הטבק — בישראל היחס החוקי למוצרי טבק הוא כאל מוצרי צריכה רגילים, שלא חל עליהם פיקוח מיוחד או חובת דיווח על רכיביהם, אף שידוע שעישון הורג בין 50% לכ–70% מהמשתמשים. לעומת זאת, על מוצרים הרבה פחות מזיקים שבאים במגע עם הגוף, כמו מזון ותמרוקים, מתקיים פיקוח אדוק ודקדקני.

"5.6 מיליון צעירים ימותו בטרם עת"

בעבר דווקא היו ניסיונות לחייב את חברות הטבק לחשוף את רשימת הרכיבים והרעילות שלהם: ב–2014, במסגרת דיון סוער בוועדת הכלכלה, ניסה משרד הבריאות לתקן את החוק כך שכל יצרן או יבואן סיגריות יחויב לדווח על כלל המרכיבים במוצרים שהוא מוכר, כולל כמויות, וכן מידע תמציתי לגבי מידת הרעילות ורמת ההתמכרות שנגרמות מכל רכיב ותוצרי הבעירה שלו. על פי הצעת החוק, המידע יפורסם באתר משרד הבריאות, שאף יהיה רשאי לחייב את היצרנים לסמן על גבי החפיסות חלק מהמידע.

באותו דיון, שכלל לא פחות מ–20 לוביסטים, עורכי דין ונציגי תעשיית הטבק — ניסו חלק מהחברות לרכך את ההמלצות, ומצאו לא פעם אוזן קשבת אצל הח"כים. כך למשל, כאשר נציג חברת הטבק דובק שהשתתף בוועדה ניסה להחריג את החברה מחובת הדיווח על רעילות רכיבי הסיגריות, ואמר כי "אין לדובק מעבדות, אין לה אמצעים אדירים לאסוף מידע על חומרים. שוב, אין לזה ערך אמיתי", והוסיף כי "הדבר הזה מטיל על דובק נטל כלכלי אדיר" — ענה יו"ר הוועדה דאז, פרופ' אבישי ברוורמן, כי "במקרה הזה, עניי עירך קודמים. אני נגד עישון, אבל אם כבר מעשנים, אז שיעשנו תוצרת של פועלים שעובדים כאן ומייצרים. לכן, אפשר להקל במשהו על דובק — אנחנו כל היום אומרים פה 'כחול־לבן', 'כחול־לבן'".

גם שר הבריאות יעקב ליצמן, אז ח"כ מהשורה, שכלל לא היה חבר בוועדת הכלכלה אך טרח והגיע לישיבות הקשורות לעישון, "כיכב" באותה ישיבה, כשניהל קרב עם יו"ר העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו. גטניו אמר כי אחת הסיבות להימנעות מחשיפת רשימת הרכיבים בסיגריות היא שהן מכילות רכיבים לא כשרים. ליצמן הגיב לדברים בצעקות רמות, שבסופן נזרק גטניו מחדר הישיבות. הסוף ידוע: הצעת החוק נפלה, כמו הצעה זהה שעלתה כמה שנים לפניה, ועד היום חברות הטבק נהנות מחוסר שקיפות בחסות הרגולטור.

שירה כסלו
שירה כסלו

"קשה להאמין שדווקא מוצר שצריכתו היא עניין של חיים ומוות — עובר מבחינת משרד הבריאות מתחת לרדאר, מבלי שנדרש עליו פיקוח מיוחד", אומרת שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. לדבריה, "הראשונים להיפגע מכך הם, כמו תמיד, בני הנוער והצעירים, הנתונים יותר מאחרים לניצול בידי תעשיית הטבק וזקוקים להגנת הרגולטור".

כמובן שאפשר גם אחרת. אפשר להחזיר לחיים את הצעת החוק שנפלה לפיקוח על תכולת מוצרי הטבק, אפשר לגבש או לאמץ סטנדרטים בינלאומיים להגדרת תכולת מוצרי טבק וניקוטין ורמות פליטה, ואפשר אפילו להעז וללכת צעד אחד קדימה, ולאמץ בישראל את הצעד שעליו הכריז ממש באחרונה ראש מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), סקוט גוטליב, שלפיו יופחתו רמות הניקוטין בסיגריות לרמות כל כך נמוכות, עד שהיסוד הממכר בסיגריות ייעלם.

"אם לא נעשה זאת, 5.6 מיליון צעירים שחיים היום ימותו בטרם עת", אמר גוטליב בפשטות, והחל בתהליך ארוך של שינוי הפורמולציה של מוצרי הטבק בארה"ב. גם משרד הבריאות חייב להתעורר, וכשם שהוא משקיע משאבים עצומים באיתור ובפיקוח על משחות שיניים מזויפות, תמרוקים המכילים חומרים מסוכנים ומזון עם ריח רע, כשם שהוא נלחם ממש בימים אלה על סימון של מזון מזיק — כך אלמנטרי שיקדיש לפחות אותה מידה של תשומת לב למוצר הצריכה המסוכן ביותר, המסרטן ביותר והממכר ביותר שנמצא על המדף, וזוכה לפטור מכל פיקוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם