המחדל של "הר הכסף": מה קרה ל-10 מיליארד שקל של מאות אלפי מבוטחים

לפני ארבע שנים השיק משרד האוצר ברעש גדול אתר אינטרנט, לאיתור "כספים אבודים" בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה. אלא שרבים שמצאו כסף - פשוט לא מצליחים לקבל אותו

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שטרות שקלים
שקליםצילום: Bloomberg

משרד האוצר השיק ברעש גדול לפני ארבע שנים את "הר הכסף" – אתר אינטרנט שמאפשר איתור כספים שנמצאים בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה בלחיצת כפתור. עם זאת, מתברר שמבוטחים לא מצליחים לקבל את כספם, על אף שגילו שיש להם כזה. היוזמה היתה להפגיש את המבוטחים עם כספים שנשכחו, אלא שהפרוצדורה שכרוכה בקבלת הכספים סבוכה וביורוקרטית וגורמת לכך שמבוטחים פשוט לא מצליחים לקבל את כספם.

הסיבה לכך היא שחברות הביטוח וקרנות הפנסיה דורשות מהמבוטחים להמציא להם אישור מהמעסיק אצלו עבדו בזמן שפתחו את הפוליסה, אולם, מדובר במקרים רבים במעסיקים שכבר אינם קיימים. על פי הערכות, ב"הר הכסף" יש יותר מ-10 מיליארד שקל השייכים למאות אלפי מבוטחים. רבים מהם ניסו לקבל את כספם אך נכשלו בגלל הדרישה להביא אישור מהמעסיק.

הדרישה לקבל אישור מהמעסיק נובעת מכך שהחיסכון הפנסיוני קשור לכספי הפיצויים של העובד. בעוד שעל החיסכון הפנסיוני אין מחלוקת למי הוא שייך, כספי הפיצויים הם לעיתים שטח הפקר. שם העמימות חוגגת ובדרך כלל לטובת המעסיקים וחברות הביטוח. למעסיקים יש את היכולת לעצור את תשלום הפיצויים בדרך כלל במצבים של עובדים שמעלו או סיימו את תפקידם בנסיבות מפוקפקות. יש שורה של הסדרים שנעשו בעבר בתחום זה והם משאירים למעסיקים מרחב די גדול לעכב את העברת כספי הפיצויים. 

במקרים רבים, איתור מעסיק שהמבוטח עבד אצלו לפני עשר או עשרים שנה הוא משימה קשה עד בלתי אפשרית. מעסיקים נעלמו, פשטו רגל, שינו את שם החברה, ולמצוא אותם זו משימה שגורמת לחוסכים רבים להישבר בדרך. משרד האוצר מקבל אין ספור פניות של מבוטחים שחיפשו ומצאו חשבונות אבודים בהר הכסף, אך כשהגיע הרגע שבו רצו לקבל את כספם, מצאו עצמם מנסים לאתר מעסיקים לשעבר לשווא. הכסף נותר תקוע בהר הכסף.

צילום: משרד האוצר

משרד האוצר ניסה להעביר בחוק ההסדרים האחרון חוק שקובע כי אם המעסיק לא הודיע בתוך פרק זמן קצוב לעובד שפרש שהוא לא מתכוון לשחרר לו את כספי הפיצויים, הכסף יעבור אוטומטית לידי העובד. זה בעצם מסדיר את המצב ההיסטורי בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין הקובע כי כספי הפיצויים הם של העובד בכל מקרה.

אלא, שוועדת הכספים לא אישרה את הסעיף הזה עקב לחצים כבדים של ההסתדרות והוא פוצל מחוק ההסדרים. בעוד שבאוצר טוענים כי הסתדרות התנגדה משום שהיא בסך הכל מנסה לשמר את כוחה מול העובדים, בהסתדרות אומרים דבר אחר. שם טוענים כי הפתרון של האוצר פוגע בעובדים משום שהוא נותן למעסיקים פרק זמן של כמה חודשים טובים לטעון שכספי הפיצויים שייכים להם. ההצעה של ההסתדרות היא לקבוע קטגורית שהכסף שייך לעובד ולמעשה להחיל את סעיף 14 על כל העובדים והמעסיקים. הסעיף הזה יוצר ודאות גם לעובד וגם למעסיק, משום שהוא לא מחייב מעסיקים להעניק לעובד פיצויים מוגדלים בהתאם לשכרו האחרון.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר כי החוק נפל בוועדה משום שהתגלעו קשיים משפטיים ולא בגלל לחצים של אינטרסנטים. לדבריו, עם פתיחת מושב החורף של הכנסת הוא יחדש את הדיון בנושא במטרה לחוקק חוק שיקבע כי הכספים שייכים לעובד.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר בתגובה כי ההתנגדות של ההסתדרות היא למצב בו יש למעסיקים פרק זמן ממושך לטעון כי הכספים שייכים להם. לדבריו, יש לקבוע בחוק כי כספים שנמצאים ב"הר הכסף" שייכים לעובד בהתבסס על כך שהמעסיקים שלהם לא דרשו אותם עד כה ולכן יש להעבירם לרשות העובד.

יו"ר רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר פנתה השבוע לח"כ גפני וביקשה לחדש את הדיונים בהקדם כדי לוודא שהכספים הנטושים יגיעו לבעליהם שכבר הצליחו לאתר אותם לאחר שנים רבים בהן לא היה להם מידע על קיומם.

מאמר בנושא יפורסם מחר בטור "תקציר מנהלים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker