מנכ"ל אינטל ישראל: למה קנינו את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר - ומה התוכניות שלנו - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

מנכ"ל אינטל ישראל: למה קנינו את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר - ומה התוכניות שלנו

יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל: "המכוניות האוטונומיות הן שוק של מיליארדים, ואנחנו רוצים נתח משמעותי" ■ "יש לי ילד בן 10, וכשהוא יסיים צבא ואוניברסיטה - אני לא יודע להגיד בוודאות שיהיה לו מגזר היי־טק לעבוד בו"

58תגובות
יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל
אייל טואג

לפני קצת יותר מחודשיים, בשיא הקיץ, הרעידה את השוק המקומי העסקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית אי־פעם, כשענקית השבבים האמריקאית אינטל השלימה את רכישת השליטה (84%) בחברת מובילאיי, לפי שווי של 15.3 מיליארד דולר.

אינטל, שמנסה לפרוץ לשווקים חדשים, מקווה שתוכל באמצעות מובילאיי להוביל את שוק המכוניות האוטונומיות, שיכבוש בעתיד את העולם. "זאת לא שאלה של אם, אנחנו מאמינים שזה יקרה", אומר מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי בראיון ל–Markerweek. "השאלה היא מתי ואיך, ואנחנו דוחפים שה'איך' יגיע מתוך סט הפתרונות של אינטל, שמורכב עכשיו ממה שאנחנו הבאנו וממה שמובילאיי נותנת. השוק הזה הולך להיות, בעינינו, שוק של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. לא עשינו השקעות רבות כאלה. אנחנו רוצים לקחת כחברה עסקית נתח כמה שיותר גדול ממנו. אבל אנחנו לא נמכור מכונית, לא תהיה מכונית עם לוגו אינטל ברחובות".

בהתייחסו לעתיד התחבורה האוטונומית מדגיש גרטי: "ההתלבטות סביב זה נגמרה אצלנו. אני יכול להגיד לכם אילו התלבטויות יש — מה תהיה המשמעות של רכב אוטונומי? האם לכם ולי יהיה רכב אוטונומי או שיהיו רק שירותים שיתופיים? אני לא יודע להגיד אם העולם ילך לכיוון שבו לכל אחד מאתנו יהיה כלי רכב אוטונומי שכל המשמעות היא שאנחנו רק לא צריכים לשים ידיים על ההגה, או שנעבוד עם אפליקציה כדי לזמן כלי רכב".

לאינטל יש היסטוריה ארוכה של רכישת חברות וסטארט־אפים ישראליים, וברשימה הזאת נמצאות, בין היתר, DSP, טלמפ, ריפליי טכנולוג'יס וכמובן מובילאיי. לאחר שאינטל העולמית החמיצה בעשור החולף את מהפכת המובייל כאשר המשיכה להתמקד בעיקר בייצור מעבדים, דווקא בשנתיים האחרונות מובילות פעילויות הפיתוח במרכזים הישראליים את האסטרטגיה החדשה של החברה לתחומי בינה מלאכותית, סייבר, טכנולוגיות ספורט, אינטרנט של הדברים (IoT) ותקשורת.

בבסיס האסטרטגיה הנוכחית של אינטל עומדת התפישה כי העולם הטכנולוגי נמצא כעת בתחילתה של מהפכת דאטה. על פי גישה זאת, בשנים הקרובות ייצרו ממשקי אדם־מכונה ומכונה־מכונה כמויות אדירות של מידע שיגיעו מחיבור של התקנים שונים לענן ולמרכזי המידע (Data Centers) שבהם אינטל שולטת, ובהם נמצא היתרון היחסי שלה. במקביל מפנה אינטל משאבים אדירים כדי לפתח ממשקים ששמים את חוויית המשתמש בראש סדר העדיפויות, כדי להשפיע על הדרישה לשבבים מתוצרתה.

מספר העובדים באינטל ישראל מאז הקמתה

"יש לנו פחות או יותר ארבעה תחומי פעילות עיקריים כיום", אומר גרטי. "הראשון הוא עולם המחשוב האישי, שהוא עדיין התחום העיקרי. השני הוא הדאטה־סנטרס, מרכזי הנתונים הגדולים, שם נמצאות חברות ענק כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, כל מי שמפעיל דאטה־סנטרים גדולים. עולם נוסף הוא ה–IoT שבו אנחנו בפועל מהחברות הגדולות בעולם, אם לא הגדולה ביותר. התחום הרביעי הוא עבודה עם תקשורת, גם שם אנחנו מוכרים למקומות שיש לנו פחות נגיעה בהם ביום־יום, כמו חברות כבלים, או מפעילי חברות טלפוניה".

מה אינטל מביאה לעולם של בינה מלאכותית, ומה היתרון היחסי שלה בתחום הזה? החברה נוהגת לדווח לתקשורת על פרויקטים עם רחפנים ועל שימוש באינטליגנציה מלאכותית לניתוח מידע לסיוע לחולי פרקינסון — איך זה מבדל אותה מחברות אחרות?

גרטי: "נכון, אנחנו חוקרים את התסמינים של פרקינסון באמצעות איסוף מידע מהחולים וניתוח הנתונים בכלי בינה מלאכותית, ויש לנו רחפנים שאנחנו מטפלים בהם, אבל זו הדרך שלנו לנסות ולהבין איך אפליקציות הקצה ייראו כדי להשפיע יותר נכון על הטכנולוגיה שלנו בשוק מתפתח. המוצר שלנו הוא כמה דברים: דבר ראשון — עיבוד נתונים. זאת מכונה שצריכה לעבוד מאוד קשה, לקחת כמויות גדולות מאוד של דאטה ולעשות עליהן פעולה בזמן אפס. בכלי רכב אוטונומי, לדוגמה, הצורך הזה דרמטי כדי לקבל החלטות מהירות, וכך גם ברחפנים. אני לא אתחיל להתחרות במכירת רחפנים, אבל אם צריך לנהל צי רחפנים בלי שיתנגשו אחד בשני, שיתעסקו במשלוחים וכדומה, אז היכולת לעבד את המידע — כל התקשורת בכל הרחפנים צריכה להיעשות מהר מבחינת קצב הקליטה, הניתוח, קבלת ההחלטה והביצוע.

"אמצעי הראייה הממוחשבת של מובילאיי הם טכנולוגיות שאנחנו מפתחים — קלט של הראייה הממוחשבת ושאר החיישנים, התקשורת והעיבוד המהירים. לעיבוד מהיר נדרשת חומרה, שהיא המעבדים שלנו, וכל האלגוריתמיקה (ביצוע החישובים על פי האלגוריתמים; ס"פ וא"ו) שבאה מסביב כדי למקסם את השימוש בה. ניתוח והפקת תובנות ממידע שאנחנו אוספים מחולי פרקינסון הוא רק הדרך שלנו לבוא ולהגיד: אם אנחנו רוצים להשתמש באינטליגנציה מלאכותית במובן של ניסוי קליני, שצריך לקבל נתונים מהרבה אנשים — איך זה ישפיע אחר כך כשצריך לפתח את החומרה? על מה אני צריך לשים דגש? לכן אנחנו ניגע בדבר הזה, או ברחפנים, או בהרבה דברים אחרים, אבל זה חלק מהלימוד".

עובדים בחדר הנקי באינטל ישראל
אינטל ישראל

ללמוד את השוק זה מצוין, אבל זה לא משהו שנותן לך אחר כך מוצר.

"המטרה היא שהמוח של הרחפן יהיה של אינטל, וכך גם כל אמצעי הקליטה שלו. אם יש לו ראייה ממוחשבת או רדארים וכדומה, הם יהיו מתוצרת אינטל. התקשורת בין הרחפן למרכז הפיקוח תתבסס על רכיבים של אינטל. במרכז הפיקוח יש שרתים גדולים עם מוצרים של אינטל בתוכם. אז כל אחד מהאלמנטים האלה בדרך, וכל המערכת שיודעת לארגן את כל החלקים אחד עם השני, זה מה שאנחנו נותנים. אנחנו לא מייצרים את הרחפן עצמו".

אולי אתם קצת יורים לכל הכיוונים?

"המעבדים של ימינו שונים בפעולות שהם נדרשים לבצע מבעבר במהירות העיבוד, בכמויות הדאטה ובצרכי המשתמש. המעבד במחשב או בטלפון של היום, או סוג הפעולות שנדרשות להיעשות בעולם של בינה מלאכותית, שזה ניתוח של כמויות מידע — אלה תהליכים אחרים לגמרי ומעבדים שיש להם צורת עבודה שונה. ניקח תקשורת לדוגמה: אנחנו רגילים לתקשורת בין הטלפון שלנו לבין תחנת השידור או בין המחשב לבין הנתב של ה–Wifi. כיום, בעולם של יישומי אינטליגנציה מלאכותית, יש צורך ברשת שיודעת לנהל מיליארדי מכשירים בקצב אדיר. בכלי רכב אוטונומי או ברחפן יש פעולות קריטיות ואי אפשר להגיד: רגע, אין תקשורת כרגע, בואו נמשיך קדימה. אנחנו סובלים מניתוק של שיחות טלפון, אבל זה לא עניין של חיים או מוות. אז הדרישות מכל המערכות האלה גדלות בצורה מדהימה. אלה מערכות שיש בהן אלמנטים של דברים מוכרים, אבל הם מחוברים אחרת זה לזה, או שעליהם יש שכבות חדשות לגמרי".

"ההשקעה במובילאיי תהיה אחראית לנתח מהותי מההכנסות"

גרטי, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, הצטרף לאינטל ב–2004, לאחר שחברת אנוורה שבה כיהן כמנכ"ל וכסגן נשיא נרכשה על ידי ענקית השבבים האמריקאית. ב–2011, לאחר שכיהן באינטל בתפקידי ניהול בישראל ובארה"ב, מונה למנהל קבוצת תקשורת אלחוטית וחיבוריות באינטל, וב–2014 מונה לסגן נשיא אינטל.

הרכישות של אינטל בישראל בעשור החולף

כמי שעומד בראש חברת ההיי־טק הרב־לאומית הגדולה בישראל, אחראי גרטי, שמונה למנכ"ל בתחילת 2017, לכ–8% מסך יצוא ההיי־טק של ישראל. ב–2016 הסתכם היצוא ממפעל החברה בקרית גת ב–3.3 מיליארד דולר. באינטל ישראל מועסקים כיום כ-11 אלף עובדים, כ–7,000 בארבעה מרכזי פיתוח (חיפה, יקום, ירושלים ופתח תקוה) ו–3,300 במפעל בקרית גת. בנוסף, מספקת החברה תעסוקה עקיפה לכ–30 אלף עובדים.

איפה משתלבת עסקת מובילאיי בכל התחומים העיקריים של אינטל?

"מובילאיי יושבת בעולם התקשורת שלנו. התקשורת כל הזמן גדלה, ואני חושב שההשקעה במובילאיי אמורה להצמיח נתח מהותי מההכנסות של אינטל העולמית. בשנה שעברה נמכרו בעולם 78 מיליון מכוניות, ודי ברור שבעוד עשר שנים כמות המחשוב בהן תהיה הרבה יותר גדולה. אפשר לדון באיזו דרגה זה יהיה — אבל כשאתה מסתכל על היקף השוק ועושה את המכפלה, זה אמור להיות שוק גדול יותר משוק המחשבים. מה שמעניין מבחינתנו הוא שלא רק שפעילות הפיתוח של מובילאיי נעשית בישראל, אלא גם כלל הפעילות העסקית שלה".

מובילאיי, הנחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות לעולם הרכב ללא נהג — שוק שעל פי ההערכות עשוי להגיע ב–2025 לשווי של 42 מיליארד דולר, הוקמה ב–1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם. שיתוף הפעולה של מובילאיי עם אינטל החל כבר ביולי 2016, אז הכריזו החברות עם ב.מ.וו כי יפעלו לייצר מכונית אוטונומית עד 2021. השילוב של החברות כולל הטמעה של שבב ה–EyeQ 5 של מובילאיי בפעילויות של אינטל, והיתוך האלגוריתמים יוטמע בפלטפורמות המחשוב של אינטל. בזמן החתימה על שיתוף הפעולה ביולי ציין מנכ"ל אינטל העולמית, בריאן קרזניץ, כי "השותפות תסייע לאינטל לממש במהירות את החזון להמציא מחדש את חוויית הנהיגה. אנו מביאים לשותפות מערך רחב של כלי מחשוב ענן, קישוריות, בטיחות ואבטחה לתוך המכונית וכן נכסים של למידת מכונה, שיאפשרו פתרון מקיף באמת".

במארס 2017 נחשפה ב–TheMarker העסקה שהחלה להירקם כמה חודשים קודם לכן בין אינטל למובילאיי. החברה נסחרה באותו זמן בנאסד"ק לפי שווי של 10.5 מיליארד דולר, ואינטל רכשה אותה לפי שווי של 15.3 מיליארד דולר.

אי־פי

עבור אינטל, שמרבית פעילותה מתרכזת בפיתוח וייצור שבבים לשוק המחשבים האישיים והארגוניים, מהווה רכישה זו חדירה של ממש לאחד התחומים החמים ביותר בשוק הטכנולוגי. מובילאיי החלה את דרכה בפיתוח טכנולוגיה מבוססת עיבוד תמונה וזיהוי אובייקטים לתחום ה–Advanced Driver Assistance Systems (ADAS). החברה פיתחה את החומרה והתוכנה, כשהיא מתקינה בכלי הרכב מערכות להתרעה מפני בלימה פתאומית או כניסה של גורם מפריע לתנועת הרכב. בשנים האחרונות, לצד המשך ייצור טכנולוגיות ה–ADAS, נכנסה מובילאיי לעומק הדברים ובעזרת ריבוי המצלמות ברכב, הטמעה של טכנולוגיית REM למיפוי הכבישים ושיתופי פעולה עם 27 יצרניות רכב, בהן הגדולות ביותר כמו ב.מ.וו ופולקסווגן, פיתחה החברה מערכות אקטיביות לנהיגה.

מבחינה ארגונית, יש לך כמנכ"ל אינטל ישראל איזה מעמד מול מובילאיי?

"לא. דרך אגב, אם תלכו לבניין של מובילאיי עכשיו, תראו את עובדי החברה מסתובבים עם תג עובד שנראה שונה מתג העובד של אינטל. יש יד מכוונת מאחורי זה. זאת לא הפעם הראשונה שעשינו את זה: ככה היה ברכישה של יצרנית השבבים אינפיוניון, או של חברת האנטי־וירוס מק'אפי. במקרה של מובילאיי, המותג שלהם הוא נכס, וחבל לבזבז אותו היום. עוד כמה שנים, אם נראה שהמותג שלנו ושלהם שווה מהבחינה הזאת, אולי נשנה את זה, אבל לפחות נקודת הכניסה היא כזאת שהם חלק מאינטל. לכן גם מקסין פסברג (קודמתו של גרטי שכיהנה כמנכ"לית אינטל ישראל במשך כ–10 שנים ונבחרה להוביל את הליך המיזוג עם מובילאיי; ס"פ וא"ו) נשארה באינטל כדי לפקח על האינטגרציה.

"יש לנו היסטוריה מורכבת ברכישות, לא שונה מזו של הרבה חברות אחרות. יש לנו הצלחות מרשימות ויש לנו כישלונות מהדהדים. את DSPC מכרנו בזמנו בנזיד עדשים. את מה שקרה עם מק'אפי אפשר לצבוע לכאן או לשם, זה היה כשהתחלנו לראות ששוק ה-PC כבר לא מצמיח את החברה, ואנחנו צריכים להתחיל לבזר את הפעילויות שלנו. מק'אפי היא בדיוק הדוגמה לכך שעכשיו התרחבנו מבחינת המגוון של הפעילויות ומתכנסים חזרה, והרבה חברות עושות את זה. הם פועלים לבד, אנחנו מקבלים את ההכנסות, אבל הם פועלים בשוק שרמת הסינרגיה ביניהם לבין מה שאנחנו עושים היא הרבה יותר נמוכה".

תשתית רשתות התקשורת מסוגלת לתת מענה לכלי רכב אוטונומיים?

"כיום לא, אבל בכלי הרכב האוטונומיים הראשונים נראה המון רכיבים של אוטונומיה. משימות של קבלת החלטה קריטית ומהירה יתבצעו בתוכם, והיציאה התקשורתית החוצה תהיה רק במקומות שאפשר, כי אתה לא יכול לסמוך על הרשתות שייתנו לך כיסוי מלא. במקומות שאנחנו מאמינים שיש טכנולוגיות שאנחנו צריכים לפתרון הזה, אנחנו או נפתח או נקנה. אנחנו די אגרסיביים בתחום".

מערכת מובילאיי
Carlos Osorio/אי־פי

הבעיה העיקרית: רגולציה

אחד האתגרים הגדולים שיעמדו בפני גרטי בשנים הקרובות הוא שימור מרכז הפיתוח הגדול של אינטל בישראל והרחבת מפעל הייצור בקרית גת. בחודשים האחרונים מריצים במפעל את פס ייצור דור השבבים החדש ביותר של החברה, ובמהלך 2018 יחל הייצור עצמו. למרות קיצוצים נרחבים בפעילויות החברה ברחבי העולם, מתכננת אינטל דווקא לגייס בישראל כ–1,500 עובדים נוספים. גם פעילות מובילאיי צפויה להעמיק את אחיזת אינטל בארץ, לאחר שהחברה הודיעה כי תקיים חלק גדול מפעילותה בתחום כלי הרכב האוטונומי מישראל — בעיקר בתחומי האסטרטגיה, המכירות, הפיתוח והקידום.

בשנה־שנתיים האחרונות מתחילים גופים גדולים כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל לספוג אליהם כוח אדם מוכשר בתחום של בינה מלאכותית. איך אתה תתמודד עם זה?

"כיום אנחנו ממוקדים בגידול במקומות קריטיים לחברה. חלק מהעובדים שלנו הם בתחומים שבדרך כלל בהיי־טק פחות מדברים עליהם: טכנאים, הנדסאים, רתכים, חשמלאים. אנחנו נעבוד עם מכללת באר שבע כדי להגדיל גם את כוח האדם הזה. אנחנו מנסים לדחוף כמה שיותר דברים כדי לייצר כוח אדם. חלקו מיידי כמו בוגרי מכללות ואוניברסיטאות, חלקו זה השקעות לטווח ארוך".

במשך השנים השקיעה המדינה באינטל 1.5 מיליארד דולר תמורת השקעות של 6 מיליארד דולר שביצעה החברה בישראל. עלה בדעתך מה היה קורה אם המדינה היתה אומרת "בואו ניקח את ה–1.5 מיליארד דולר האלה ונבדוק, אולי אפשר לעזור ל–300 עסקים, אולי לייצר אקו־סיסטם אחר לגמרי במגוון רחב של פעילויות ולא לשים את זה על מפעל אחד?

"בואו נסתכל על ההשקעה האחרונה, ב–2014, שהיא 300 מיליון דולר. בשנה האחרונה ההשקעה שלנו בעסקים מקומיים פה בישראל הסתכמה ב–1.36 מיליארד דולר. וזה רק ב–2016. 77% מהספקים שלנו הם ספקים קטנים שמעסיקים פחות מ–100 איש. בערך 50% מהם נמצאים בדרום. זאת אומרת, אתה רואה גיוון גדול מאוד של סוגי הספקים. עכשיו, אלה גם ספקים שהם לאו דווקא חברות היי־טק".

אינטל ישראל

ואם לא היו נותנים לכם את ה–300 מיליון דולר, לא הייתם משקיעים את ה–6 מיליארד דולר שהשקעתם?

"עובדה שבפעם הקודמת שהדבר הזה עמד על שולחנה של הממשלה, והממשלה החליטה שלא להשקיע, אינטל פתחה את המפעל באירלנד. יש פה אלמנט של כסף, וברור שכדי שבכלל נהיה מועמדים למענק ממשלתי, אנחנו צריכים לעבוד, להיות מספיק טובים מול אינטל הגדולה.

"כשאירלנד נלחמת על הקמת המפעל בשטחה, גם היא יודעת לתת לאינטל פתרונות יצירתיים כלכליים. כן, יש לנו תחרות מול אתרים אחרים בעולם, וזה נכון לגבי פעילויות העיצוב וזה נכון לגבי פעילויות הפיתוח. המדינות המפותחות עושות היום עבודה על ידי הטבות מס, מענקים, הכלים הידועים, והמדינות המתפתחות מציעות כוח אדם".

ה-300 מיליון דולר הם מענק שקיבלתם מהמדינה. זה לא קשור להטבות מס שיש בישראל.

"נכון. המספרים הגדולים שלנו מאפשרים לנו לדחוף את הדברים האלה בצורה יותר משמעותית. אתה מסתכל על כמות העובדים, מעל 50% מעובדי המפעל בקרית גת מתגוררים באזור הדרום, יש לנו יכולת לעודד ספקים ולדחוף מפעלים שקמים מסביבנו. מפעל שקיבל הסמכה של אינטל ישראל, כל השוק של אינטל העולמית נפתח בפניו, ומן הסתם גם של חברות דומות לאינטל. הדברים האלה חשובים לנו. אנחנו משקיעים בעסקים קטנים כי זה פותר לנו בעיות של שינוע. הציונות היא מרכיב אחד מזה, אבל יש פה עסק לנהל. בסופו של דבר אני חושב שראינו את זה בכל השנים, ואני לא חושב שהממשלה היתה נותנת לנו מענק כזה אם היא לא היתה רואה את התמורה".

בינתיים אמרנו איפה המדינה נותנת. איפה היא מערימה קשיים?

"ברגולציה. רגולציה היא מלה מאוד גדולה, וכאזרח יש בעיני דברים שחשוב כמובן שתהיה בהם רגולציה. אבל לדוגמה, מכיוון שחלק מתהליך הייצור במפעל בקרית גת מערב מים שהתוצר שלהם הם מים עם שיעור מליחות גבוה, השקענו במהלך השנים 400 מיליון שקל בטיפול במים. באיזשהו שלב אנחנו נמתח צינור מקרית גת לאשקלון, נשאב מים מהים, נטפל בהם ונפיק מהם מים טהורים. יש חקלאים בסביבה שיכולים ליהנות מהם, וחלק יוזרם לים. זה צינור שאנחנו משלמים עליו. יש 30 רשויות וגורמים פרטיים שעוברים בדרך, כמות אינסופית של משרדים שצריך לעבור בהם, כמות הביורוקרטיה והפיזור שלה אינסופית. אנחנו משקיעים יותר זמן בקבלת אישורים מאינסוף גורמים, מאשר בביצוע הפרויקט. זה המקום שבו אנחנו נתקלים בקשיים.

"כל אחד עושה את עבודתו נאמנה, אבל לנו, בסופו של דבר, יש רשימה אינסופית של גורמים שצריך להתמודד אתם. וכשאני — אפרופו כושר תחרותיות מול העולם — צריך להסביר שאני עושה פרויקט ולוקח לי X חודשים ש–70% מהם אני מעביר רק על אישורים — זה לא נשמע אפקטיבי. אם אנחנו נתקלים בכאלה חסמים, אני רק יכול לתאר לעצמי מה חברות אחרות עוברות".

חגי פריד

אינטל באה למכור מעבדים, סייבר, מחשבים, טכנולוגיה, אז למה בכלל אתה מחשיב בעיות מסוימות בחברה הישראלית כקריטיות עבור אינטל?

"יש לי ילד בן 10, וכשהוא יגיע לשוק העבודה — יסיים בית ספר, צבא, אוניברסיטה, תוך בערך 15 שנה — אני לא יודע להגיד בוודאות שיהיה לו מגזר היי־טק לעבוד בו, אני פשוט לא יודע להגיד שהמגזר הזה ימשיך להתקיים. קל מאוד לקחת היום את קו הגדילה של התחום ולהמשיך אותו לעד, אבל אני ממש לא יודע אם זה הולך לקרות".

אבל אתה לא יודע את זה על אף ענף. אתה לא יודע אם תהיה תיירות כמו שצריך או תעשייה כמו שצריך.

"נכון, אבל במקרה הזה יש לי יכולת לנסות ולעצב חלק מהעתיד. יש אלמנטים בכושר התחרותיות, כמו שער הדולר, שאני לא יכול להשפיע עליהם. אבל בנושא של כוח אדם, לדוגמה, אם תיווצר פה תחרות גדולה בין החברות על כוח אדם — העלות של כוח האדם תעלה. זאת כלכלה בסיסית. כשמסתכלים על חלק גדול מהגידול בתעשיית ההיי־טק, הוא לא מגיע דווקא מהחלק של אומת הסטארט־אפ, אלא מהצד של החברות הבינלאומיות. והחברות הבינלאומיות לא ימשיכו להיות כאן לנצח אם פערי העלויות יהיו בלתי ניתנים להסבר.

"כמובן, אנחנו חברה עסקית וכל החברות הרב־לאומיות פועלות משיקולים עסקיים. אבל אנחנו יודעים שיש לנו יכולת להשפיע, ואנחנו מאמינים שחלק מהעובדה שאינטל רכשה חברה כמו מובילאיי ביותר מ-15 מיליארד דולר, זה לא מקרי שהיא יושבת בישראל. לעובדה שהיא יושבת כאן — עם כל המורכבות של המקום הזה — יש קשר ל–40 ומשהו שנים שאנחנו פועלים פה וכן, גם למערכת היחסים האסטרטגית בין המדינה לחברה. כשמסתכלים על הפרמטרים של ה-OECD, כשמבודדים את מרכיב ההיי־טק משאר התעשייה, ישראל נראית לא רע. אבל ההשפעה של ההיי־טק לא מספיק חזקה עדיין כדי למשוך את שאר המדינה קדימה".

אולי הקטר פשוט לא יכול למשוך? יש לנו בעיות אובייקטיביות שלנו כמדינה, ואולי ההיי־טק בעצם הגיע למיצוי היכולת שלו.

"אני גר בתל אביב ואני אומר את זה בהרבה כבוד: אם נמשיך להסתמך רק על כוח האדם שזמין פה, אז כן, כנראה שהגענו למיצוי. אבל תסתכלו על המגזר הערבי, יש שיעור גבוה של בוגרי אוניברסיטאות ערבים שלא עובדים במקצוע. קשה להם מאוד להיקלט במגזר ההיי־טק, בין היתר בגלל חוסר פתיחות. הבעיה דומה בהיבט מסוים לנושא של שילוב נשים בהיי־טק".

אם כך, אתה בעצם לא ממצה את כוח האדם. הקטר הזה לא מושך את כל המשק כי לא עובדים בו כל האנשים שיכולים לעבוד בו, זה הכל.

מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים
דוברות אינטל

"אנחנו משלבים הרבה חרדים. נשים חרדיות, לדוגמה, עובדות אצלנו בחללים מיוחדים כי אחרת הן לא יבואו לעבודה ואז אני אחזור לאותה נקודה. אנחנו שמחים לעשות את זה, כי זה פותח לנו עוד מגזר שלם שאנחנו רוצים לגייס ממנו. אנחנו עובדים עם כמה שיותר מגזרים".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה בספטמבר נתונים על תעשיית ההיי־טק בישראל, ואתה רואה שהעסק הזה לא ממש צומח. אתה מדבר על תעשייה שהצמיחה שלה היא כבר סטטית, היא כבר לא צמיחה של סטארט־אפ.

"אני בא מעולם של סטארט־אפים, ואני חושב שחשוב מאוד שיהיו סטארט־אפים וגם חשוב שיהיה איזון בין סטארט־אפים לבין חברות בשלות, הצ'ק־פוינטים למיניהן, ולחברות רב־לאומיות. אני חושב שאנחנו מאוזנים בשני חלקים — בסטארט־אפים וברב־לאומיות, אבל מבחינת החברות הבשלות — יש מעט מדי".

כי באות החברות הרב־לאומיות וחונקות את הרצון, היכולת, המוטיווציה.

"נכון. יש חברות שאני חושב שהסכימו להירכש מוקדם מדי, אבל בסופו של דבר כל אחד חכם בעולמו שלו. אנחנו רואים גידול דרמטי מבחינת החברות הרב־לאומיות וחלק מזה נובע מרכישות. פשוט יש פה מספיק לכולם. מובילאיי היא מן הסתם דוגמה קיצונית, אבל צמחה פה תעשיית היי־טק לרכב, כשהרכב האחרון שנוצר בישראל היה בשנות ה–60, כרמל, מפיברגלס".

כמה מרוויח עובד ממוצע שלכם לעומת מקומות אחרים באינטל בעולם?

"עלויות השכר בתחום ההיי־טק בישראל לא רחוקות מעלות השכר בתחום ההיי־טק בארה"ב, מלבד אולי בעמק הסיליקון. בסופו של דבר, לא באים לפה בגלל החיסכון בעלויות. אנחנו חברה מספיק גדולה כדי שחוק המספרים הגדולים יעבוד עלינו. בארה"ב, בישראל ובאתרים גדולים אחרים שאנחנו פועלים בהם, הנתונים דומים לאלה שבתעשייה המקומית, הסטייה תהיה באחוזים בודדים.

"אם יש דבר שמדיר שינה מעיני זה כושר התחרותיות. עלויות שכר הם מרכיב אחד מהרכיבים שמשפיעים על כושר התחרותיות בישראל לצד שער חליפין וכוח אדם. ההיי־טק אינו עולם לינארי, הבעיות לא נוצרות בצורה אטית ומדורגת עם זמן להתכונן אליהן. הדברים האלה קורים בגלים. יש אתגרים טכנולוגיים, והתפקיד שלי — שלי באינטל ישראל, של אחרים בתעשייה המקומית — הוא לחזות מה האתגרים הנכונים של הטכנולוגיה וללכת לכיוונם".

מה הגל עכשיו?

"אינטליגנציה מלאכותית היא תחום חם. הוא לא מסתמך על אפליקציה אחת ומתחיל לחדור להרבה סוגי אפליקציות שונות, כמו רכב או רפואה. אבל ברפואה זה עדיין שמור באיים קטנים. מתחילים לראות את הדבר נפרץ — הרבה תרופות חדשניות נולדות מהיכולות הטכנולוגיות האלה".

אולי כל מה שקורה סביב האוטו־טק והאינטלגנציה המלאכותית זה טרנד, והכסף שנכנס לכאן מהקרנות ומהתאגידים לא לגמרי מעשיר את התעשייה. זה בסך הכל שלושה חבר'ה שהרימו אלגוריתם, מגיעה חברה, קונה אותו, ממשיכים הלאה והם זזים הצדה.

"נכון, יש מקרים כאלה. אבל אני מסתכל על התחומים השונים, כמו סייבר או רכב, אתה רואה מאות חברות בישראל. ואז אפשר להסתכל על זה אחרת ולשאול אם בעוד עשר שנים אלה יהיו מרכזים של פעילויות בישראל. דווקא המספר הזה מצביע על כך שיש לזה פוטנציאל רב, כי יש לך מספיק תחומי פעילות, אתה רואה כבר רכישות בתחומים האלה, כמו הרכישה שלנו. גם בסייבר יש רכישות".

ברשות לחדשנות אמרו באחרונה שהם מקווים שתוך עשור נגיע למצב שבו שיעור המועסקים בהיי־טק מתוך כלל המועסקים במשק יקפוץ מ–8% ל–14%.

"זה חייב להגיע מפתיחה של המגזרים הנוספים, להביא את המגזרים לשיעור תעסוקה בהייטק שדומה לשיעור באוכלוסייה הכללית. אבל במקביל לזה צריך להמשיך עם פרויקטים כמו '5 פי 2' — להכפיל את מספר בוגרי 5 יחידות במתמטיקה. קודם כל זה פרויקט יפה וכי היה שם שילוב בין המגזר העסקי לממשלה למגזר השלישי".

אז מה בעצם התנאים לכך שבעוד 15 שנה באמת תהיה פה תעשיית היי־טק?

"כוח האדם, כמות ואיכות. העובדה שהממשלה משקיעה באוניברסיטאות בהגדלת כמות בוגרי הנדסה ומדעי מחשב מעידה שזה מתחיל ללכת לכיוון הזה. אני חושב שבשיתוף נשים מתחילים לראות ניצנים של שיפור. בשילוב של אוכלוסיות, ערבים וחרדים, יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. הנתון השני הוא האיכות, ואני חושב שחייבים לשפר את המיומנויות של התלמידים. הן נמוכות מאוד. אנחנו במקום 40 בעולם במבחני פיז"ה, ואני לא מבין איך זה לא מזעזע את אמות הספים".

זה לא מזעזע, כי שרי חינוך מתחלפים כל שנתיים. תקציב החינוך גדל פי שניים בעשור וההישגים גדלו בכלום. ממשלות לא נופלות על חינוך.

"זה מחזיר אותנו לשאלה למה זה חשוב לנו. כי לכל מגזר יש את הדברים שהוא יכול להביא. אי אפשר לפתור בעיה כזאת בלי הממשלה, אבל את עיקרון הרצף מי שיכול לייצר זו התעשייה. בפרויקט '5 פי 2' השתתפו 100 חברות מהתעשייה. זה לא פרויקט של אינטל, אנחנו היינו חלק ממנו ואנחנו שמחים להיות חלק ממנו. בסופו של דבר הוא הובל על ידי משרד החינוך. אבל אנחנו צריכים גם לדאוג לעתיד שלנו במגזר העסקי, זה לא רק בידי הממשלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם