שכר הטרחה הגבוה במגה הוא לא הבעיה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שכר הטרחה הגבוה במגה הוא לא הבעיה

הבעיה האמיתית היא "בעיית הנציג". כפי שבתביעות ייצוגיות יש לעורכי דין תמריץ לסיים את התיק בפשרה מהירה כדי לקבל שכר טרחה במינימום עבודה, כך יש למפרקים ולנאמנים תמריץ לממש נכסים של חברה שנקלעה לחדלות פירעון בלי לברר אם אפשר להציל ולהשביח אותה

3תגובות
עובדי מגה מפגינים מחוץ לדיון בבית המשפט על גורל החברה, ב–2015
עופר וקנין

כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקבי, הכריזה עם כניסתה לתפקיד השנה שתפעל לצמצום שכר הטרחה הקיצוני של מפרקי חברות. שכר הטרחה של נאמנים, מפרקים וכונסי נכסים עולה לכותרות בכל פעם שסכום גבוה במיוחד מזדקר לעין. ברוב המקרים, בתי המשפט יודעים למתן את הסכום כשצריך וגם להעלותו כשבעל תפקיד השקיע מאמץ מיוחד.

שכר הטרחה שמבקשים נאמני מגה נראה גבוה, אבל הוא עולה בקנה אחד עם התקנות הקובעות את שכר בעלי התפקיד. מפרקים, כונסים ונאמנים רשאים לבחור אחד מבין כמה מסלולים הקבועים בתקנות לחישוב שכר הטרחה. הבחירה נעשית בשלב מוקדם יחסית של העבודה כדי להבטיח תמריץ כלכלי יעיל. במקום שבו יש סיכוי למימוש נכסים או לגביית חובות משמעותית מקובל לבחור במסלול של קבלת אחוז מסכום הגבייה. בתיקים שבהם הסיכוי לגביית חוב נמוך, נהוג לבחור במסלול שכר טרחה שאינו מבוסס תוצאות. את זה צריך לשנות.

במקרי קריסה כלכלית רבים פועלים בעלי התפקידים לאיתור נכסים ולמימוש השארית. במקרים מועטים נוטלים הנאמנים חברה קורסת ומצליחים להחזיר אותה לתפעול רווחי שמאפשר להשיב את רוב החוב לנושים.

10%–15% מההחזר שישיגו לנושי החברה הקורסת הוא הסכום שהובטח לנאמני מגה בתחילת הדרך. אם יש למישהו בעיה עם זה, צריך היה לשנות את התקנות מלכתחילה. לא עכשיו. שכר טרחה של 10%–15% אינו חריג במפת החקיקה בישראל. השוו למשל, לעורכי דין בתחום הנזיקין. יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בעצמו עורך דין בתחום הנזיקין, טען באחרונה שתחום הפירוקים רווחי יותר. האומנם? בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובעות התקנות כי עורך דין יקבל 13% מהסכום שנפסק אם נוהל תיק בבית המשפט. בתיקי נזיקין אחרים שכר הטרחה הוא 15%–25%.

ויש גם סיכון. מפרק שאינו מצליח להשיב כספים לנושים עלול לא לקבל שכר טרחה כלל על עבודתו. קחו, למשל, את חברת רונית גלפו בע"מ. גלפו הבטיחה ללקוחות שהיא מסוגלת לשקם אוטיסטים. לאחר מכן נעלמה עם הכסף. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין מינה לחברה מפרק זמני, והזהיר ש"יאשר שהוא מודע לכך שאין כספים בקופה וייתכן ולא ישולם לו שכרו". האזהרה אכן התממשה.

אם יש בעיה, היא אינה מנגנון קביעת שכר הטרחה. זו גם הסיבה שנושא שכר הטרחה אינו כלול בהצעת חוק חדלות פירעון המונחת כיום על שולחן הכנסת. הצעת החוק כן עוסקת במינוי נאמנים, מפרקים וכונסי נכסים. הטענה הנפוצה היא שקיימת ריכוזיות בענף. מספר קטן של עורכי דין ורואי חשבון מקבל את רוב התיקים "השמנים".

הצעת החוק כוללת מנגנון מינוי חדש: רשימה של בעלי תפקידים שתורכב על ידי ועדה בראשות שופט בדימוס. הרשימה תהיה בגדר המלצה לבית המשפט, אך יש להניח ששופט שירצה לסטות ממנה יצטרך לנמק זאת. בפועל, בדרך כלל מציעים הצדדים בבית המשפט בעל תפקיד שמקובל עליהם. בשביל מה צריך רשימה? אם מישהו חייב לכם כסף והעסק שלו קורס, אתם סומכים על הכנ"ר שיבחר לכם עורך דין או שתעדיפו לבחור בעצמכם את עורך הדין שיגבה את החוב?

הבעיה האמיתית היא "בעיית הנציג" הידועה. כפי שבתביעות ייצוגיות יש לעורכי דין תמריץ לסיים את התיק בפשרה מהירה כדי לקבל שכר טרחה במינימום עבודה, כך יש למפרקים ולנאמנים תמריץ לממש נכסים של חברה שנקלעה לחדלות פירעון בלי לברר אם אפשר להציל ולהשביח אותה. השבחה מחייבת מאמץ ממושך וסיכון לכישלון. מימוש הוא פתרון קל ורווחי לבעל התפקיד, על חשבון הנושים שאינם יודעים אם ניתן היה להשיג החזר גבוה יותר. זו הבעיה שבאמת צריך לתקן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#