המיליארדים שלנו תקועים בהר הכסף - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיליארדים שלנו תקועים בהר הכסף

מיליארדים ששוכבים בחשבונות נטושים לא יגיעו לאנשים שהכסף שייך להם וזקוקים לו. האחריות לכך מונחת על ראשיהם של יו"ר ועדת הכספים, יו"ר ההסתדרות והממונה על רשות שוק ההון והביטוח. אם הם לא יפעלו - החוסכים לא יוכלו להגיע אל הר הכסף, והר הכסף לא יגיע אליהם

8תגובות
הפגנה נגד יוקר המחיה ב-2011
אלון רון

כששואלים מדוע השכר במערכת הפיננסית גבוה ביחס לתחומים רבים אחרים, התשובה היא: מכיוון שהם מתעסקים בכסף. זהו המלאי שבו הם עוסקים ומי שעוסק בזה יודע לנגוס בו. אבל זו אינה תשובה מספקת. היכולת לנגוס במלאי הזה נובעת מרמת תחרותיות נמוכה ובורות פיננסית של הצרכנים. הבורות נובעת מקושי לא קטן של צרכני בנקאות, ביטוח ופנסיה, להתמודד עם מידע מורכב וביורוקרטיה מסובכת. ולשני הדברים האלה יש מחיר של עלויות גבוהות. דמי ניהול, ריביות, עמלות. הביורוקרטיה, למשל, גורמת לכך שיש לנו מיליארדי שקלים נטושים בכל מיני מקומות. מיד נגיע אליהם.

מאז המחאה החברתית בקיץ 2011 מתקיימים מאמצים להורדת יוקר המחיה בכמה תחומים, וביניהם גם במערכת הפיננסית. מאמצים אלו כוללים גם מהלך ייחודי לתחום הפיננסי: זיהוי כספים אבודים ששוכבים בפוליסות ביטוח חיים וקרנות פנסיה או בחשבונות בנק ללא דורש. ההערכות הן שלציבור הישראלי יש בחשבונות נשכחים כ–15–20 מיליארד שקל. זה נשמע קצת מוזר, כי מי שוכח ככה סתם 20 מיליארד שקל? אבל קיימים מאות אלפי חשבונות, רובם בסכומים קטנים יחסית, שנשכחו במהלך החיים. אנשים החליפו עבודות, דירות, מגורים, היו בחו"ל, חזרו, התחתנו, התגרשו. בדרך הם השאירו חשבון פה וחשבון שם. הנהנים מכך הם הבנקים וגופי הביטוח והפנסיה, שגובים דמי ניהול עבור הכספים הלא פעילים האלה ואף משתמשים בהם למימון פעילויות שונות.

משרד האוצר היה הראשון שהחליט לעשות משהו בנדון כשחשף ב–2013 את אתר הר הכסף. אתר פשוט שמאפשר לזהות בהקלדת מספר תעודת זהות אם יש לנו ביטוחי חיים, קופות גמל או קרנות פנסיה. האתר מספק מיידית את רשימת הגופים שבהם יש לנו חשבונות ומשם הדרך אמורה להיות קצרה: מתקשרים לחברת הביטוח, מזדהים, ואם יש כסף — מקבלים אותו. אז זהו, שלא. הרצון הטוב של משרד האוצר נתקל כאן בביורוקרטיה הפוגעת במבוטחים רבים, שמצליחים לגלות מהר שיש להם כסף נטוש, אך לא מצליחים להגיע אליו. הסיבה: חברות הביטוח והפנסיה דורשות כתנאי לקבלת הכספים אישור של המעסיק של החוסך. עכשיו לכו תמצאו מעסיק שעבדתם אצלו לפני 15 שנה.

>> אתר הר הכסף של האוצר

זה קורה משום שהחיסכון הפנסיוני קשור לכספי הפיצויים של העובד. בעוד שאין מחלוקת למי שייך החיסכון הפנסיוני, כספי הפיצויים הם שטח הפקר. שם העמימות חוגגת ובדרך כלל לטובת המעסיקים וחברות הביטוח. למעסיקים יש יכולת לעצור את תשלום הפיצויים, בדרך כלל במצבים של עובדים שמעלו או סיימו את תפקידם בנסיבות מפוקפקות. שורה של הסדרים שנעשו בעבר בתחום זה משאירים למעסיקים מרחב די גדול לעכב את העברת כספי הפיצויים. במקרים רבים, למצוא מעסיק שאצלו עבדת לפני עשר או 20 שנה זו משימה קשה ולעתים בלתי אפשרית. מעסיקים נעלמו, פשטו רגל, שינו את שם החברה, וחוסכים רבים נשברים בדרך ומוותרים. משרד האוצר מקבל פניות רבות של מבוטחים שחיפשו ושמצאו חשבונות אבודים בהר הכסף, אך כשהגיע הרגע בו רצו לקבל את כספם, מצאו את עצמם מנסים לשווא לאתר מעסיקים לשעבר. הכסף נותר תקוע בהר הכסף.

משרד האוצר ניסה להעביר בחוק ההסדרים האחרון חוק שקובע כי אם המעסיק לא הודיע תוך פרק זמן קצוב לעובד שפרש שהוא אינו מתכוון לשחרר לו את כספי הפיצויים, הכסף יעבור אוטומטית לידי העובד. הדבר בעצם מסדיר את המצב ההיסטורי, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כי כספי הפיצויים הם של העובד בכל מקרה. אלא שוועדת הכספים לא אישרה את הסעיף הזה עקב לחצים כבדים של ההסתדרות, והוא פוצל מחוק ההסדרים. בעוד שבאוצר טוענים כי ההסתדרות התנגדה משום שהיא בסך הכל מנסה לשמר את כוחה מול העובדים, בהסתדרות אומרים דבר אחר. שם טוענים כי הפתרון של האוצר פוגע בעובדים משום שהוא נותן למעסיקים פרק זמן של כמה חודשים טובים לטעון שכספי הפיצויים שייכים להם. ההצעה של ההסתדרות היא לקבוע קטגורית שהכסף שייך לעובד, ולמעשה להחיל את סעיף 14 על כל העובדים והמעסיקים. הסעיף הזה יוצר ודאות גם לעובד וגם למעסיק, משום שהוא אינו מחייב מעסיקים להעניק לעובד פיצויים מוגדלים בהתאם לשכרו האחרון.

המחלוקת הזאת תוקעת מבוטחים רבים שלא מצליחים להגיע אל כספם. במקום מפגש מרגש עם אלפי או עשרות אלפי שקלים, הם נתקלים בניירת ביורוקרטית ששולחת אותם לחפש מעסיקים מהעבר. ברשות שוק ההון והביטוח מוצפים בתלונות של מבוטחים כאלה, ולכן הם לוחצים על יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לקדם את העברת החוק. גפני טוען שהחקיקה התעכבה בגלל קשיים משפטיים ולא בגלל כניעה לאינטרסנטים. אבל הסיבות אינן חשובות. בין אם זה משפטי, טכני או אינטרסנטי התוצאה היא זהה: מהלך ממשלתי יפה והגון מתקלקל משום שהביורוקרטיה הורגת אותו.

נ.ב

האם כבר בדקתם אם יש לכם חשבונות נטושים בהר הכסף? האם אתם מגדירים עצמכם בעלי הבנה פיננסית? פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן רוזן ממחלקת המחקר של בנק ישראל ערכו מחקר שבדק מי יוצא נשכר מהעברת האחריות אלינו, הציבור, באיתור הכספים והשימוש בכלים טכנולוגיים. התוצאות די צפויות: בעלי הבנה פיננסית השתמשו בזה הרבה יותר מאנשים נטולי הבנה פיננסית. כלומר, מי שיש לו הבנה, גם נחשף יותר לאתר הר הכסף וגם השתמש בו יותר. זה צפוי אך גם מטריד, מכיוון שהדבר מצביע על כך שאוכלוסיות חלשות יותר לא מצליחות לממש את זכויותיהן. הדבר גרם להקמת כמה מיזמים פרטיים שמנסים לעשות עבור המבוטחים את העבודה ולאתר עבורם את הכספים. כמו לבנת פורן של השירותים הפיננסיים.

זאת נורה אדומה נוספת, המחייבת את העברת החוק שנתקע בוועדת הכספים. בלעדיו — מיליארדי שקלים ששוכבים בחשבונות נטושים לא יגיעו לאנשים שהכסף שייך להם והם הכי זקוקים לו. האחריות מונחת על ראשיהם של יו"ר ועדת הכספים ח"כ גפני, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן והממונה על רשות שוק ההון והביטוח דורית סלינגר. אם הם לא יפעלו — החוסכים לא יוכלו להגיע אל הר הכסף, והר הכסף לא יגיע אליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#