מראה מקום

כשאתם מסתפקים במיחזור בקבוקים - הם חוגגים ימי הולדת לעצים

אורלי ואיתן קנת ביקשו להכניס תוכן חדש לחייהם ולהשפיע על הסביבה העירונית והקהילה שלהם, והקימו בגן יבנה את "עם הטבע"; מרחב אקולוגי שבו טראסות תבלינים, גינות ירק, מתחמם טיפולים אלטרנטיבי־קואופרטיבי וחדרי בריחה אקולוגיים

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
אורלי קנת
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

לפני כמה שבועות חגגו 100 עצים בגן יבנה יום הולדת שנה. לכבוד האירוע הם קיבלו ברכות יומולדת צבעוניות וקושטו בשלטים עם שמותיהם — כל אחד על שם אדם חי. רוב העצים נתרמו על ידי מתנדבים תושבי גן יבנה, ובחגיגות השתתפו כ–350 אורחים שנטעו 100 עצים נוספים.

אפשר לטעות ולחשוב שמאחורי המרחב האקולוגי הקהילתי בגן יבנה עומדים זוג צעירים שחזרו זה עתה מאשראם בהודו או מתוכנית חילופי סטודנטים לאקולוגיה ותכנון ירוק. למרבה ההפתעה, מאחורי המיזם עומדים בני זוג בעשור השישי לחייהם, אורלי ואיתן קנת: היי־טקיסט ויזמית חינוכית ויועצת לפיתוח קהילתי, אשדודית ומושבניק שנהפך לעירוני, הורים לארבעה.

"לפני חמש שנים חגגנו 25 שנות נישואים וחשבנו מה נוכל לעשות יחד שעדיין לא עשינו ושייצר לנו עניין ב–25 השנים הבאות", מספרת אורלי. "החלטנו לרדת ל–80% משרה, ולפנות לנו את ימי ראשון. במשך שנה נכנסנו כל יום ראשון לאוטו ויצאנו לחפש מיזמים חברתיים שמקדמים אקולוגיה או צדק חברתי. לאט־לאט גיבשנו מודל שמחבר בין סביבה, קהילה וצדק חלוקתי. הבנו שאנחנו רוצים להקים מיזם בתוך הקהילה שלנו, שיהיה כלכלי ומסוגל לקיים את עצמו".

המרחב האקולוגי
המרחב האקולוגיצילום: איליה קגן

כדי לבסס רעיונות של מסוגלות כלכלית וקהילתיות החליטו השניים להתנסות בקואופרטיב, ופתחו קואופרטיב ניסיוני למוצרי קוסמטיקה טבעיים שנקרא "לי ולך". הם חברו לשבע נשים, רכשו בזול חומרים וייצרו אחת לחודש מוצרים על בסיס מרשמי רוקחות משותפים להן. תוך שנה גדל המיזם ליותר מ–100 שותפות שנהנות מהמוצרים, שותפות לייצור ויודעות בדיוק מהיכן הגיעו הרכיבים לסבון שלהן. בשנת הפעילות השלישית נהפך המיזם לרווחי ובשנה שעברה אפילו חולקו דיווידנדים לחברות.

"ראינו שיש היתכנות כלכלית ולמדנו על רכש ועל החשיבות של פרסום, וזה פתח לנו את החשק לייצר שינוי גדול יותר בחיים של אנשים סביבנו: איך לא רק מוכרים קרם אורגני אלא ממש חיים סגנון חיים ירוק ואקולוגי — בתוך העיר", אומרת אורלי. למרות הנחישות, לא לקח להם הרבה זמן לעלות על הכשל העיקרי בתוכנית: אקולוגיה לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של מרבית האנשים שחיים בעיר. "המקסימום שאנשים בעיר מוכנים לעשות זה למיין את הבקבוקים למיחזור, זאת מבחינת רובם ההגדרה של אקולוגיה", הם מסבירים. "אנחנו מנסים להרחיב את ההגדרה".

המשימה הראשונה היתה איתור שטח ירוק בתוך העיר. בסוף תהליך ארוך אותר שטח פרטי שנמצא בבעלות רשת הדיור המוגן משען שמנהלת גם את כפר הנוער אפל הסמוך, והם החלו לפנות את השטח. בני הזוג קנת גילו שעם כל הכבוד לחלומות על אקולוגיה ובניית אגם שאליו יתנקזו מי הגשמים, הם נפל על קרקע קשה לעיבוד. "שנינו עירוניים ולא היה לנו מושג מה לעשות עם האדמה. חברנו לכמה גורמים מקצועיים, שבהם אגרונומים ומתכנני גנים ונוף, ובמשך שמונה חודשים רק תיכננו, בלי להזיז אבן. במארס 2016 הצלחנו לקבל תרומה של ציוד וצמחי תבלין, ופשוט התחלנו לעבוד".

המרחב האקולוגי
המרחב האקולוגיצילום: אילן אסייג

מאז הם גייסו עוד ועוד ידיים עובדות שמאמינות בפרויקט ומסייעות להקמת הגינה האקולוגית. במבט ראשון בחווה נראה כאילו מדובר בחלקת אדמה שמורה ובתולית שבמרכזה כיפה בנויה ודק מעץ. התבוננות בפרטים חושפת שני ספסלים שנערי הפנימייה בנו מחומרים ממוחזרים, טראסות תבלינים, גינות ירק, מתחם טיפולים אלטרנטיבי־קואופרטיבי, חנות בגדים יד שנייה ושני חדרי בריחה אקולוגיים — שלטענת מייסדיהם אין בהם אף ממד אלקטרוני, אך הם מאתגרים בהשוואה להרבה חדרים ממוחשבים.

כיום מתקיימות בחווה רק פעילויות מוזמנות — סדנאות של חברות, משפחות, תנועות נוער וועדי עובדים, וכן עבודה בשיתוף עם נערי הפנימיה ויוזמות קהילתיות אחרות. האג'נדה היא שכל מבקר יחווה את השילוש של למידה, עבודת אדמה ומשחק. "זה מגרש משחקים עבורנו, ורצינו שיהיה כך גם עבור כל מי שמבקר", מסבירה אורלי.

בעתיד הם מקווים להקים במקום בית קפה שיופעל בשיתוף נערי הפנימייה, מיני־גולף אקולוגי, מחסן קהילתי שבו ציוד קמפינג ונגרות לחברי הקהילה, חורשת עצי מאכל שתגדל מהשתילים שנשתלו באדמה ומרחב לימודי שישמש את מוסדות החינוך בעיר ויאפשר מגע בוץ וחול ולא רק חומרים סינתטיים. הם חולמים על מקום שפעיל לאורך כל היום: בבוקר פעילויות חינוכיות־חברתיות־אקולוגיות למוסדות ועסקים; בצהריים כצהרון בטבע לילדי הגנים; אחרי הצהריים ככר פורה לפעילויות שכונתיות ביוזמת הקהילה (חוגים, הרצאות, סדנאות); ובערב כמרחב בילוי. חלק מהפעילויות יקיימו את המקום וחלק מהן יחייו את הקאופרטיבים השונים שיפעלו בו.

המרחב האקולוגי
המרחב האקולוגיצילום: אילן אסייג

"לוקח זמן להשפיע על עיר שלמה, אבל אנחנו חולמים על מרחב אקולוגי רווחי, שיוביל עם העירייה מהלך עירוני משמעותי, למשל, שיפנו זבל רק פעם בשבוע והעירייה תתמרץ את התושבים לצמצם את ייצור הפסולת דרכנו. המרחב שלנו יכול להיות המרחב שבו יכשירו את התושבים להפעלת קומפוסטים ביתיים, ונערי הפנימייה יסייעו למשפחות. המרחב הזה יכול להיות מתחם לצפייה בסרטים בטבע שיחבר בין חוץ לפנים, ומרחב למידה קהילתי לבנייה בעץ, בקרטון, לשימוש חוזר בחומרים. צריך להרחיב את הרעיון של מיון בקבוקים ולחשוב מיחזור ואקולוגיה. כיום המדינה והרשויות מפגרות אחרי הרצונות של אנשים".

בני הזוג מקווים לפתח דגם קהילתי־אקולוגי חלוץ, שיאומץ גם בערים אחרות. לדבריהם, מדובר בהשקעה ראשונה של מיליון שקל בתשתיות, מלבד השטח. "גם אם יגידו לנו עוד כמה שנים 'הבנו, עכשיו לכו הביתה' — אני אומרת תודה", מודה אורלי. "אם אנחנו נהיה אלה שיעזבו, אני מאמינה שנשאיר תשתית חזקה כדי שהמרחב יגדל ויקיים את עצמו. גם אם זה ייגמר — יבוא חלום אחר. עכשיו אנחנו נהנים, וקשה לי להאמין שמישהו יעלים את העצים שכבר נטענו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker