התקשורת מעוותת את המציאות? כך השתלטה תעשיית הפייק על החדשות - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרויקט fake

התקשורת מעוותת את המציאות? כך השתלטה תעשיית הפייק על החדשות

האם הביקורת על התקשורת מוצדקת או נובעת מהרצון להחליש אותה? גם וגם - ובעיקר תלוי את מי שואלים

78תגובות
אילן אסייג

הרוחות סערו בכנס התמיכה שאירגן ח"כ דוד ביטן (הליכוד) לראש הממשלה בנימין נתניהו בגני התערוכה לפני יותר מחודש. אוהדיו של נתניהו העלו טענות חריפות בעיקר כלפי כלי התקשורת, על רקע הפרסומים הרבים על חקירות ופרשות השחיתות שנקשרו בשמו. שלט שתומכיו של נתניהו הניפו גבוה והעבירו מצד לצד על פני מושבי הקהל, שיקף יותר מכל את יחסם לתקשורת. נכתב עליו: "Fuck News".

השלט הזה נכתב בהשראת המושג "פייק ניוז", שפשה בשנה האחרונה והשתלב כמעט בכל דיאלוג פוליטי. השלט מבטא את השינוי שעבר המושג פייק ניוז עצמו — מבעיה מהותית של אמיתות הדיווחים שמופצים ברשתות חברתיות הוא נהפך לכלי שבאמצעותו פוליטיקאים מנגחים כל מי שמאיים על מעמדם, ובעיקר כלי התקשורת. הניגוח הזה, שאותו מוביל ומשלהב נתניהו כטקטיקת הגנה, מוליד לא רק אי־אמון בתקשורת, אלא עוינות וכעס שהובילו לניסוח הקללה הגסה על השלט.

האמון שחש הציבור הישראלי כלפי מוסדות המדינה – סקר מדד הדמוקרטיה

פרויקט fake - כל הכתבות >> מלינקולן עד נתניהו: חמש הערות על פייק ניוז | גיא רולניק || חדשות מזויפות - חלק מלוחמת ביון עולמית | שוקי שדה וענת ג'ורג'י || כשרב סרן שמועתי התחיל לצייץ | אליחי וידל || נתניהו מיילל על תקשורת מזויפת - ומזייף | רותם שטרקמן || 10 הדיברות המזויפים של הטייקונים | איתן אבריאל || מייסד אימפריית הפייק | נדן פלדמן || מנוע הצמיחה של העיר הקטנה: תעשיית השקרים | CNN Money || כשאבשלום קור החליט ללמד אותנו עברית באיקאה | גילי מלניצקי || "למה צריך לעניין אותי אם הכלב של ביבי עשה קקי?" | חגי עמית || האמת מאחורי התמונות המוכרות | ישראל פישר ושלי אליש || האנשים שתופסים את הפוליטיקאים על פייק ניוז | נתי טוקר

חייבים להודות: היחס העוין והמפקפק כלפי התקשורת לא התחיל היום ולא קשור לתקופת נתניהו. עם השנים הידרדר אמון הציבור בכלי התקשורת. מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה מלמד עד כמה מצבה של התקשורת בכי רע. שיעור המשתתפים בסקר שסיפקו את התשובה "יש לי די מעט אמון בתקשורת" הוכפל מאז 2003. מנגד, שיעור המשיבים "יש לי הרבה אמון" או "די הרבה אמון" — נחתך בחדות באותה תקופה.

רמת האמון בתקשורת כיום היא בתחתית דירוג המוסדות החברתיים שבהם הציבור הישראלי נותן אמון, ומתחת לכלי התקשורת מדורגות רק את המפלגות. כלומר, אמון הציבור בממסד הפוליטי ובתקשורת נמצא ברמה דומה, ואולי הציבור תופש את שניהם ככאלה שפועלים בזירה אחת ובדרכים דומות. אפילו הכנסת, המשטרה וגם הרשויות המקומיות זוכות לרמות אמון גבוהות יותר.

פייק ניוז של נתניהו

ובכל זאת, נראה כי בשנה האחרונה עלה נתניהו כמה מדרגות במתקפה על התקשורת, בניסיון לערער את אמינותה. בתגובות שהעלה לדף הפייסבוק שלו הוא הכתיר דיווחים והתפתחויות בחקירות השונות כפייק ניוז. באחת הפעמים הוא העלה תמונה שבה לוגואים של רוב כלי התקשורת בישראל עם הכיתוב המכפיש. גם כלפי מבקר המדינה, כשזה פירסם דו"ח לא נעים מבחינת נתניהו, הטיח ראש הממשלה אותה האשמה.

8% מהתגובות לידיעות ברשת כוללות האשמות בסגנון פייק ניוז

השימוש בישראל במונח זה התחיל רק בדצמבר 2016, לאחר שאומץ על ידי דונלד טראמפ, שנהג לאורך כל קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארה"ב, וגם אחריו, לתקוף את אמצעי המדיה הגדולים בארה"ב. לפי יפעת מחקרי מדיה, בחצי השנה האחרונה היו כ–500 אזכורים למושג "פייק ניוז" בממוצע חודשי בכל המדיה, בעוד בתקופה המקבילה ב–2016 לא היה אפילו אזכור אחד כזה.

"השימוש במונח פייק ניוז תפס תאוצה בעיקר לאחר ההשבעה של הנשיא טראמפ", אומר מני אברהמי, מנכ"ל יפעת. "בניגוד לעבר, אז תוארו הרשתות החברתיות כגורם שבו מתפרסם פייק ניוז, בשנה האחרונה השימוש במונח הוא נחלתם של גורמים המותקפים בתקשורת. במקום התמודדות עם הטיעונים שעולים בתקשורת נעשה שימוש במונח 'פייק ניוז'".

אברהמי מוסיף כי "השימוש במונח פייק ניוז נעשה בישראל בעיקר על ידי גורמי ימין. הוא תורם לערעור האמון בתקשורת, שגם כך נמצא במגמת ירידה, ותומך בגישתם של גורמי ימין, גם בישראל וגם בעולם".

השיח המאשים נעשה בעיקר על ידי פוליטיקאים שלא אוהבים את המידע שצף ועולה בכלי התקשורת. ניתוח של יפעת (מאי עד ספטמבר 2017) מראה כי הפוליטיקאים ששמם הוזכר הכי הרבה עם המונח "פייק ניוז" הם בעיקר מהימין, וככל הנראה מריבתם השתמשו בצמד המלים כדי לתקוף את כלי התקשורת.

פוליטיקאים שהוזכרו הכי הרבה פעמים עם המונח "פייק ניוז" (עליהם או ביוזמתם), בסדר יורד

במקום הראשון נמצא נתניהו, ואחריו שר החינוך נפתלי בנט, שבחר לא פעם להאשים את התקשורת בסילוף העובדות. ביטן, אחד המתראיינים המובילים שמצדד בעמדות נתניהו, מדורג במקום השלישי, ואחריו יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי.

בין אם היחס העוין כלפי התקשורת מגיע מלמעלה או מלמטה, הנתונים היבשים מצביעים על נטייה גוברת והולכת של הציבור — או לפחות הגולשים האקטיבים באינטרנט שנמדדו במחקר זה — להגיב יותר ברשת ולהדביק לידיעות את המונח פייק ניוז.

בדיקה של חברת המחקר ברשת ויגו עבור TheMarker, שסקרה 2 מיליון תגובות, פוסטים או התייחסויות ברשת לידיעות, מראה כי ב–2016 נרשמו ב–5.5% מהתגובות טענות כמו "נתון שקרי", "נתון מסולף", "הטיה בנתונים", "הטעיה", "המצאתם את זה" וכדומה. השיעור עלה בחדות, וב–2017 הגיע ל–8% מכלל התגובות. אם עד סוף השנה היחס יישאר דומה, מדובר ב–160 אלף תגובות לכתבות בסך הכל — עלייה של פי 1.5 לעומת 2016.

לפי ויגו, דווקא ברשתות החברתיות המונח הוטמע פחות. מאז שנכנס רשמית ללקסיקון, לפני כשנה, הוא אוזכר 120 אלף פעם ברשת, ובחלק גדול מהפעמים השיח עצמו עסק בתופעת הפייק ניוז, ולא בהתרסה נגד תוכן מסוים.

"הנתון המשמעותי ביותר הוא הירידה באמינות של התקשורת בעיני הציבור", אומר רביב טל, מנכ"ל חברת ויגו. "יותר ויותר אנשים רואים בתקשורת דבר לא אמין באופן כללי ויורדים לרמה של תיקוני כתבות והאשמת כתבים בשגיאות, הטעיות מכוונות ואף בדיית סיפורים בהיקף שעולה משנה לשנה בקצב גבוה ומטריד".

דניאל בר און

טל אומר כי בקיעי האי־אמון בין כלי התקשורת לציבור, ובעיקר התבססות על אלטרנטיבות אמינות פחות, עלול להזין את עצמו. "ניסיון הציבור ליצור חדשות שיתאימו יותר להשקפת עולמו — ניסיון שנתמך על ידי הטכנולוגיות שמציעות הרשתות החברתיות כמו שידורי הלייב, ה–Stories ואף מגמת התחזקות התוכן בהתאמה אישית — הוא קרקע פורייה לחדשות הרבה פחות מקצועיות, עם נטייה רחבה בהרבה לבדיית חדשות", אומר טל. "באופן הפוך, הפחד של הציבור מחדשות 'מזויפות' הוא זה שדוחף את יצירתן".

המקום שבו מתגבשת דעת הקהל

תקשורת חזקה ועצמאית היא מוסד חברתי נחוץ בכל חברה דמוקרטית, את זה כולם יודעים. התיאוריה הנפוצה שמבהירה את תרומתה החשובה לדמוקרטיה היא של הפילוסוף הגרמני יורגן האברמאס, שטבע את המושג "המרחב הציבורי".

המרחב הציבורי הוא לא מקום פיזי מסוים, אלא מרחב וירטואלי שבו מתגבשת דעת קהל. זהו התחום שבין המרחב הפוליטי, כלומר הממשל, למרחב הפרטי של כל אדם. במרחב הזה יש לאזרחים אפשרות לדון בנושאים שהם בעלי נגיעה לכלל, ובכך לגבש דעת קהל כוללת משותפת. לפי האברמאס, המרחב הציבורי אמור להיות חופשי, ואינו קשור ואינו שואב את סמכותו ממנגנוני המדינה. זהו המתחם שבו מתגבש רצון העם, זה שמעניק לממשל את הסמכות לפעול בהתאם לדעת הקהל ובחירתו.

תגובות נבחרות נגד התקשורת מדף הפייסבוק של ראש הממשלה

האברמאס מנה כמה תהליכים שגרמו ליישום קלוקל של השיח הזה, בעיקר בשל השתלטות קבוצות לחץ בעלי אינטרס על השיח הציבורי, שהפכו אותו לגרסה של פייק ניוז. ובכל זאת, האברמאס הגדיר היטב את התנאים להיווצרות מרחב ציבורי אידיאלי: אופי הדיון חייב להיות רציונלי, שקול, ביקורתי ושקוף בענייני המדינה; הדיון חייב להיות נגיש לכל האזרחים; והציבור יכול להתבטא בו בחופשיות.

בין ביבי לבן־גוריון

פרופ' רפי מן, היסטוריון וחוקר תקשורת מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, שפירסם ספר על היחסים בין כלי התקשורת לדוד בן־גוריון ("המנהיג והתקשורת: דוד בן־גוריון והמאבק על המרחב הציבורי"), טוען שמערכת יחסים עכורה היתה גם בין ראש הממשלה הראשון לתקשורת: "העיתונות עשתה לבן־גוריון את המוות ברוב הזמן. בתגובה, הוא מתח ביקורת חריפה על התקשורת והביע אי־אמון. בעשור הראשון למדינה, למשל, הוא לא נתן כמעט שום ראיון לעיתונאי ישראלי. כמו נתניהו, הוא פעל לצמצם את פער התיווך של התקשורת. כשרצה להעביר מסר הוא פירסם הרבה מאמרים או נאם בכנסת. לנתניהו עומדים הרבה יותר כלים לעקוף את אמצעי התקשורת הממוסדים".

ואילו נקודות שוני אתה מוצא בין שניהם?

"התקשורת נמצאת בסדר העדיפויות של נתניהו במקום הרבה יותר גבוה מזאת שתפסה אצל בן־גוריון. יש לו רגישות הרבה יותר גבוהה לביקורת עליו, ולכן הוא עושה שימוש בביקורת בוטה הרבה יותר. זה בא לידי ביטוי בתגובה החריפה שלו לתחקיר 'עובדה' של אילנה דיין. היה שם כתב אשמה שבו נעשה דה־לגיטימציה לעיתונאית כדי לפגוע בדבר החשוב ביותר שיש לה — האמינות. זו נעשה בצורה בוטה ובאופן מתמשך".

אולי הוא צודק והתקשורת רודפת אותו?

פריץ כהן / לע"מ

"לחלק מהטענות של נתניהו כלפי התקשורת יש צידוק. אבל הוא מייצר דה־לגיטימציה לתקשורת כדי להגיד לציבור שלו, 'הנה, אני מותקף בתקשורת. זה אומר שאני איש ימין אמיתי. תסייעו לי'. בפועל הוא לא צודק. העיתון הכי גדול הוא 'ישראל היום', וגם בשאר כלי התקשורת חל שינוי ויש נוכחות של יותר כתבים או שדרים שמזוהים עם הימין. התקשורת גם מייצגת עמדות ימניות רבות, בוודאי בסוגיה המדינית והביטחונית".

"ההשתייכות הפוליטית מגבירה את העוינות"

כדי לבחון אם המרחב הציבורי הישראלי — כלומר אמצעי התקשורת — עומד בתנאים האלה, או שמא כשל בהם וזכאי לכינוי פייק ניוז, ביקשנו להבין את עמדתם של שלושה אנשי תקשורת בעלי אידיאלוגיה מובהקת הנוטה לצד הימני של המפה הפוליטית, שמטיחים בתקשורת המיינסטרים האשמות קשות. הבכיר והוותיק שבהם הוא ישראל הראל, לשעבר עורך ירחון "נקודה", לשעבר יו"ר מועצת יש"ע וכותב טורים ב"הארץ"; השנייה היא אורלי גולדקלנג, סגנית עורך עיתון "מקור ראשון"; והשלישי הוא איש התקשורת זיו מאור, עורך אתר "מידה".

הראל, האם התקשורת רציונלית ומקיימת דיון ענייני ושקול?

"אנחנו מכירים את המושג פייק ניוז פחות משנה, אבל חלק גדול מהציבור תפש תמיד את התקשורת כפייק ניוז. הוא קרא לה תשקורת — מושג שטבע אדיר זיק לפני 15 שנה בערוץ 7. אליקים העצני הפיץ לפני 30 שנה מדבקות שעליהן נכתב 'העם נגד תקשורת עוינת'. זה די הצליח. הציבור מתייחס מאוד בחשדנות לתקשורת".

אתה גם חלק מהתקשורת. אתה מזהה בה עיוות אמיתי של המציאות?

"כן, והסיבה לכך היא שפה ושם התקשורת הישראלית היא שטחית. האינטרסים האישיים או האידיאולוגיה גוברים על המקצועיות. מגיש התוכנית '60 דקות' ב–CBS דן ראת'ר התפטר מתפקידו לאחר שהתברר כי היא התבססה על מסמכים שלא היתה יכולה להוכיח את מהימנותם. בישראל עושים דברים איומים. האם מישהו התפטר בגלל זה?"

אילו דברים איומים למשל?

"יש הרבה פייק ניוז. יש כתבים שמשרתים אנשי צבא או פוליטיקאים בגלוי וכותבים דברים לא נכונים. זה בא לידי ביטוי ב'מעריב' כשהיה בשליטת נוחי דנקנר. גם בעיתונים אחרים מרוממים אנשים לפעמים מאינטרסים סמויים. ראית פעם שמישהו פוטר בגלל זה?"

ישראל הראל בוועידת השלום
תומר אפלבאום

כלומר, זה לא בהכרח קשור למאבק בין ימין לשמאל.

"זה גם קשור. התקשורת לא עסקה בפרשות הקשורות ליצחק רבין או לאהוד ברק כפי שהיא עוסקת בנתניהו. ההשתייכות הפוליטית היא התוספת שמגבירה את העוינות כלפי התקשורת. אין לי אמת מידה לגבי הכמות השולית של ההיבט הפוליטי ברמת העוינות".

מאור, התקשורת אמורה להיות עניינית ולהציג עובדות. האם היא מעוותת אותן?

"התקשורת הישראלית היא חתיכת פייק ניוז מוטת אג'נדה. אביא לך שתי דוגמאות. היתה באחרונה כתבה בערוץ 2 על מסיבת רווקים של ישראלים בבולגריה עם נערות ליווי, אך התברר שהכל היה מפוברק. כמה נמוך התקשורת הישראלית יכולה לרדת?"

זו דוגמה? זה היה מקרה פרטני שטופל. העורך יצא לחופשה והכתב הושעה.

"היה עוד מקרה. סרן ר' (פורסם לגביו תחקיר בתוכנית "עובדה", שבו נטען כי ביצע וידוא הריגה בנערה, אך הוא זוכה; נ"ט). בית המשפט העליון קבע שבושל פה סיפור, ושבעריכת הכתבה שולבו בתוך הסרטון קטעים ממסיבה שלא היו קשורים בכלל. בית המשפט השתמש במלים חריפות נגד אילנה דיין".

העליון גם פסק לטובתה של דיין וקבע שנעשתה עבודה עיתונאית אחראית ועומדת לה הגנת תום הלב.

"אבל בית המשפט קוטל את העבודה העיתונאית הזאת ומשתמש במלים קשות. אני מסתכל על הפרשה הזאת ושואל את עצמי מה צריך לעשות עיתונאי בישראל כדי שיראו לו את הדלת, כדי שהקהילה העיתונאית תתנער ממנו ותגיד לו אתה לא מספיק טוב להיות עיתונאי?"

זה אירוע מלפני 13 שנה. איך לך טענות נגד כל התחקירים בתקשורת מאז? כל הממצאים על נתניהו?

"הסיפור הכי בולט לעין לדעתי הוא תיק 2000 והשיחות עם מו"ל 'ידיעות אחרונות', נוני מוזס. מי שנמצא על התפר שבין עיתונות ופוליטיקה יודע שהפרקטיקה שמיוחסת לנתניהו נהוגה בקרב עיתונאים כבר שנים באופן הכי ישיר ועל השולחן".

עו"ד זיו מאור
אלירז שנהב

המשטרה כנראה חושבת אחרת ופתחה בחקירה. למה העיתונות אשמה?

"לא חסכנו את שבטנו מהמשטרה, אבל הסימביוזה שבין המשטרה לתקשורת גורמת לכך שהמשטרה בוחרת להאיץ חקירות כדי ליישם את מה שהעיתונאים רוצים שיקרה. הרצון האמיתי של החוקרים מוטה באופן חריף מהאופן שבו התקשורת מטפלת בעניין".

וזה גרם לעיוות העובדות? זה פייק ניוז?

"ברוב המקרים זה גורם להתעלמות מעובדות רלוונטיות ומתן דגש מוגזם על עובדות לא רלוונטיות. לעתים מסוימות, לא נדירות, מספר כתבים מידרדרים לכדי שקרים של ממש".

אין לך שום בעיה מוסרית עם משא ומתן כזה בין מו"ל עיתון שמבטיח להטות את הסיקור כדי לקבל צ'ופר כלכלי מראש ממשלה?

"אני לא חושב שזה מושחת. זה מכוער בעיני, אבל להבנתי הוא לא חצה את רף השחיתות ולא מתקרב אליו".

גולדקלנג, את סבורה שהתקשורת מתנהלת ברציונליות בטיפול בסוגיות נתניהו?

"יש הרבה אמת בטענות של נתניהו. הרבה פעמים העיתונאי נגד נתניהו עוד לפני שכתב את האייטם. אין סיקור הוגן כלפיו".

אחרי הכל הוא נמצא אתנו פה יותר זמן מכל אחר אחר. זה הכל אישי?

"זה קשור גם לשמאל־ימין, אבל זה יותר הפרסונה. יש שנאת נתניהו. הוא סובל מיחס תקשורתי שאף פוליטיקאי אחר לא מקבל. אי אפשר להגיד דבר אחד טוב על נתניהו. כל עיתונאי שאומר עליו משהו טוב, כמו בני ציפר או עירית לינור, מיד מוגדר כקרנף או לא אמין. עושה רושם שהאיש עצמו הוא הפרעה נפשית של הרבה אנשים, בלי שום הלימה להיותו ראש ממשלה טוב או לא. אין התייחסות לעובדות".

אורלי גולדקלנג
יאיר ליברמן

התקשורת עושה את מלאכתה. היא מבצעת תחקירים נגד נתניהו ומפרסמת את הממצאים מחקירות המשטרה. מה את מצפה מהתקשורת?

"תחקירים תמיד היו וטוב שיש. צריך את זה. אבל התקשורת מציגה כל הזמן טיעונים שמתחלפים למה צריך להוריד את נתניהו. טענו לבידוד מדיני, ואז טראמפ עלה. פתאום זה נהיה שחיתות. תמיד סברתי שנתניהו לא מושחת, כי הוא יודע שיושבים על הזנב שלו כבר הרבה זמן. אף אחד לא גונב כשהוא נמצא במקום שיש מצלמות אבטחה".

אז כל פרשת המתנות, הצוללות, נוני מוזס — הכל שקרים?

"זה לא שקרים, אבל חלק גדול מהסיקור נובע מאג'נדה נגד נתניהו של אנשים שנמצאים בעמדות כוח ובתפקידי עריכה בכירים שאין מי שיאזן אותם. למשל, אוהבים לדבר על תיק 2000 וכמה הוא הביך את נתניהו. אותי הביך הצד של מוזס. זה אומר שאם אתה נותן לכלב השמירה של הדמוקרטיה עצם דשנה מספיק, אתה יכול להרדים אותו. לפני הכל, זה נורא למקצוע שלנו. יותר משזה מביך את הפוליטיקאי, שתמיד מנסה למצוא חן בעיני התקשורת, זה מביך לתקשורת".

"לא נעים להגיד, אבל העיתונאים מנותקים"

מאור, האם התקשורת נגישה לכולם וכל אחד יכול להתבטא בה בחופשיות?

"אם יש עיתונאי שחושב שפרשת 2000 חצתה את הרף הפלילי, תפקידו לקרוע לנתניהו את הצורה. הבעיה שמטרידה אותי היא שאין בכלי תקשורת המרכזיים מישהו שיוצא להגנתו של נתניהו. זה לגיטימי באותה מידה. מוסד התקשורת המרכזי כולו לא נותן פתחון פה להגנה על נתניהו. יש אנשים שהתשובה שלהם להטיה של התקשורת היא לסגור את כלי התקשורת. אני לא נמצא במקום הזה. הבעיה היא כממסד במחסור בתחרות לכלי התקשורת האלקטרונים".

יש עיתון גדול שמגבה את נתניהו, ומאז רפורמת הרישיונות ב–2011 כל אחד יכול לקבל רישיון לערוץ טלוויזיה. אף אחד לא בא.

"המודל של הטלוויזיה המסחרית מבוסס על הכנסה מפרסומות. המדינה הטילה רגולציה שמייקרת את התוכן באופן מלאכותי, ואוסרת למשל תוכן שיווקי. לכן אף אחד לא בא".

אתר מידה, שנתניהו אוהב לשתף כתבות ממנו, הוא עיתון לכל דבר? אי אפשר למצוא בו ביקורת משמעותית על נתניהו. זו לא עיתונות חופשית.

"מידה הוא קודם כלי תקשורת, אבל כזה שעוסק בתחומים מסוימים ואמור להעשיר את השיח במקומות שבהם יש חסר. אנחנו מזהים חסר בהשקפת העולם הימנית והיסודות הרעיוניים של כלכלת שוק. ודווקא כן יש בו ביקורת על נתניהו. למשל, כתבנו מאמרים עם ביקורת על החלטות הממשלה להקים את השידור הציבורי. יש ביקורת על נתניהו, אבל היא נראית אחרת. אנחנו לא ארסיים ולא משליכים בין כל שגיאה שלו לבין אי לגיטימיות של השלטון שלו. אני לא מיתמם. בתפישתי האידיאולוגית, כמו יתר חברי המערכת, אנחנו חושבים שנתניהו ראש ממשלה מצוין. יש לנו השגות על חלק מההחלטות שלו, אבל אנחנו תומכים בו באופן אישי. מי שרוצה לקרוא ביקורת נגדו, יש לו שלל כלי תקשורת. אנחנו מתמקדים בדברים הטובים שהוא עושה כבחירה עקרונית ורעיונית".

אתם גם כלי תקשורת, ומבינים את החשיבות של עיתונות בדמוקרטיה. אתם לא חוששים שהמתקפה שלכם נגד התקשורת המרכזית תקעקע את אמון הציבור בתקשורת ותפגע במוסד חברתי חשוב?

נתניהו. לייבא את השימוש בפייק ניוז
Sebastian Scheiner/אי־פי

"נאומי נתניהו לא מקעקעים את אמון הציבור בתקשורת, אלא משקפים את הלך הרוח בציבור נגד התקשורת".

הראל, אולי הצד הימני צריך לאזן את המפה וליצור בעצמו עיתונות שתאזן את התמונה.

"התקשורת הימנית קיבלה הזדמנות חד פעמית להעלות ערוץ טלוויזיה שבו יכלה להוכיח שניתן לעשות טלוויזיה איכותית, בניגוד לזאת שהיא תמיד מבקרת — שאינה איכותית, שהיא מוטה שמאלה, שהסגנון שלה משתלח ושהיא מאתרגת אנשים מושחתים אם הם נלחמים בימין. והנה, אחרי כמה שנים שהדבר הזה לנגד עינינו, לערוץ 20 יש כמעט 0% רייטינג והסגנון מזכיר לא פעם את הסגנון שאותו מבקרים אנשי הימין במשך עשרות בשנים. אני חושב שיש עדיפות להשתלבות של אנשים בעלי השקפות לאומיות בכלי התקשורת הקיימים, בתנאי שיהיו איכותיים ומקצועיים. מהלך כזה ייצור איזון ויעלה את רמת האמון בכלי התקשורת הממוסדים. הכניסה של אראל סג"ל לגלי צה"ל עשתה שירות מאין כמוהו לתחנה יותר מכל דבר אחר, וכך צריך לעשות".

גולדקלנג, נוצרו בימין תופעות של שיח מתלהם ומאשים מאוד כלפי התקשורת כולה. תוכניות שלמות בערוץ 20 עוסקות רק במתקפה על התקשורת. זה בריא בעיניך?

"אוהבים לזלזל בתופעות האלה, אבל הן לא היו צצות אם לא היתה בעיה. אם עיתון כמו 'ידיעות אחרונות' היה מואיל בטובו להיות עם קצת יותר אוזן קשבת לימין, לא היה צריך להקצין את השיח לצד השני. מעבר לכך, תמיד טוב שיש עיתונאים שלא מתביישים להיות לטובת צה"ל והמדינה ונלהבים לעשות זאת. את השיפוטיות אפשר לשמור למקורות אחרים".

למה הקולות האלה לא נשמעים מספיק בתקשורת המרכזית?

"כולנו מכירים את זה. אם מישהו חי בקהילה דתית, הוא בטוח שכולם סביבו חושבים כמוהו. גם אנשים בעולם התקשורת חושבים שכולם כמותם, ואז מגיע יום הבחירות וכולם המומים. אני מאמינה שהרבה מהם לא עושים זאת מתוך רשעות. לא נעים להגיד, אבל הם באמת מנותקים".

איך הרגשת כשראית את נתניהו עולה ומתקיף את התקשורת כולה?

"זה מאוד לא מכובד וחמור מאוד שנתניהו מתעסק בזה. הוא מדבר על הפייק ניוז ומקבל רוח גבית כמו נשיא ארה"ב, שמשתמש באותם ביטויים. אני חושבת שאדם בתפקידו אמור להיות ממלכתי ולעסוק בניהול המדינה, ולא צריך להתעסק עם השטויות האלה ועם הסיפורים על שרה. הוא צריך לשדר שהוא מנהל פה מדינה ולהשאיר את כל השטויות ל'דוד ביטנים'. במקום זאת, הוא פתאום הולך לגני התערוכה ושני שלישים מהנאום הם רק למלחמה בתקשורת או רמיזות על מני נפתלי. זה מרגיז. פה הוא איבד אותי. אני מאוד כועסת שאותם אנשים שגורמים לקיטוב במדינה אומרים עליו שהוא מקטב. אבל במידה מסוימת יש בזה משהו. האמירות של נתניהו כמו 'אנחנו הליכודניקים' זה קיטוב. גם אם יירדו לו שני מנדטים, הוא צריך לספוג את זה כי הוא ראש ממשלה".

את סבורה שקיעקוע האמינות של כלי התקשורת עלולה לגרום לנזק רחב יותר?

"בסופו של דבר לתקשורת תישאר השפעה. יש הרבה שנאה וכעס ואין אמון, ויש תחושה שבכלי התקשורת אומרים לך על מה לחשוב. אתה יכול לא לאהוב אותם, אבל אנשים ימשיכו לצרוך תקשורת. זה מעולה שהצופה למד שצריך להיות ביקורתי ולהבין שגם העיתונאי הוא אדם ולא קיבל דברי אלוהים חיים, אלא יש לו אג'נדות משלו".

ב"מקור ראשון" אין סיקור נרחב לחקירות האחרונות. יכול להיות שאתם עושים הנחות לשחיתות?

"כמה אפשר לכתוב על זה? זה פשוט משעמם. גם בתקופה של החקירות נגד אהוד אולמרט לא כתבנו כשלא היה לנו מה לחדש. אני גאה בזה שאנחנו לא עושים ויתורים לאף אחד. כתבנו גם נגד נתניהו דברים חריפים מאוד. אחרי הכל, הציבור שלנו יכול לבוא אליו בטענות כי זה הציבור שבחר בו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם