הבריחה מטהרן והכסף הגדול: הפליט האיראני שהפך לאחד המנכ"לים המצליחים בעולם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבריחה מטהרן והכסף הגדול: הפליט האיראני שהפך לאחד המנכ"לים המצליחים בעולם

אחרי 12 שנים מזהירות כמנכ"ל אקספדיה, דארה קוסראשהי מונה השבוע לעמוד בראש ענקית הנסיעות אובר - לאחר שמייסדה הודח בעקבות שורה של שערוריות ■ האם הפליט האיראני שהפך למולטי מיליונר יצליח להחזיר את אובר למסלול המהיר, או שהמחאה התקיפה שלו נגד הנשיא טראמפ תסבך את החברה עוד יותר?

12תגובות
מנכ"ל אובר החדש, דארה קוסרשאהי
Paul Sakuma/אי־פי

לפני כחצי שנה ערך דארה קוסרשאהי את שיחת המשקיעים הקבועה עם פרסום דו"ח רבעוני מוצלח נוסף של אקספדיה, חברת תיירות האונליין הגדולה בעולם שבראשה הוא עומד. לקוסרשאהי היו מספיק סיבות להיות מרוצה: התוצאות ברבעון הרביעי של 2016 היו טובות מהתחזיות, ההכנסות קפצו 23% בתוך שנה ל–2.09 מיליארד דולר, החברה רשמה רווח של 79.5 מיליון דולר וההזמנות הבינלאומיות גדלו ב–13%. הוא עצמו נחשב מנכ"ל מהמצליחים בארה"ב, וגם אחד העשירים שבהם: ב–2015 הוא קיבל את השכר הגבוה ביותר מבין 500 החברות במדד S&P — 95 מיליון דולר — הודות לביצועי החברה הגבוהים.

אבל מנכ"ל אקספדיה היה מודאג. אפילו חרד. היה זה שלושה שבועות לאחר השבעתו לנשיאות של דונלד טראמפ, וקוסרשאהי בחר בהתבטאות חריגה כדי לתאר את חששותיו מהעתיד. "כולי תקווה שנהיה בחיים עד סוף השנה הבאה", אמר למשקיעים המופתעים בהתייחס לתחזיות החברה. מי שהכיר אותו הופתע קצת פחות. ההתבטאות האפוקליפטית של קוסרשאהי היתה המשך ישיר לקו תקיף שנקט כלפי הנשיא הנבחר — בתוך אקספדיה ומחוצה לה.

שבועיים קודם לכן, ב–27 בינואר, הציג טראמפ את הצו הנשיאותי האוסר כניסה על 218 מליון איש משש מדינות מוסלמיות, ובהן אירן, שממנה נמלט קוסרשאהי עם משפחתו כשהיה בן 9, ערב המהפכה האסלאמית. הצו של טראמפ, שחולל סערה עולמית וכאוס תעופתי בין וושינגטון למזרח התיכון, גרר התייחסות גם ממנכ"ל אקספדיה — איסור הכניסה על מוסלמים נגע לא רק בעצב רגיש בשל היותו מהגר מאירן, אלא גם פגע ישירות בפעילות העסקית של ענקית התיירות.

"אני סבור שעם הצו הנשיאותי הזה, הנשיא שלנו מכוון אותנו לעבר בידוד", כתב קוסרשאהי במייל פנימי שנשלח מאקספדיה והודלף לאתר "ביזנס אינסיידר". "ארה"ב אולי תהיה מקום טיפה פחות מסוכן לחיות בו, אבל היא ללא ספק תיתפש כאומה קטנה, שבמקום להביט קדימה מביטה למטה, ובמקום להיות מלאת חזון נהפכת ריאקציונית", כתב קוסרשאהי במכתב ל–20 אלף עובדי החברה. כשהתקשורת שאלה את קוסרשאהי אם הוא בעצמו חושש לטוס אל מחוץ לארה"ב כתוצאה מהצו, דובר החברה סירב למסור תגובה.

Alex Brandon/אי־פי

באחרונה שוב תקף קוסרשאהי את הנשיא. "שוב ושוב אני מחכה לרגע שבו הנשיא שלנו יעמוד בציפיות מהממשל שלו, ושוב ושוב הוא נכשל", אמר החודש, לאחר ההפגנה האלימה של הימין הקיצוני בשרלוטסוויל. ההפגנה לוותה בתגובה רפה מצד טראמפ, שהיו שראו בה מתן גיבוי של נשיא ארה"ב למפגינים, חלקם ניאו־נאצים.

קוסרשאהי נחשב לאחד הקולות הנוקבים נגד טראמפ בתעשייה שיצאה כמעט כקול אחד נגד הנשיא — במיוחד נגד מדיניותו כלפי מהגרים. חברות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את המחאה הציבורית נגד הצו הנשיאותי, וראשיהן — ממארק צוקרברג מפייסבוק, דרך סונדאר פיצ'אי מגוגל ועד אילון מאסק מטסלה — פירסמו הודעות גינוי חריפות.

ואולם קוסרשאהי הגדיל לעשות, ומעבר למישור התקשורתי נקט גם הליך משפטי: ימים ספורים אחרי הוצאת הצו הצטרפה אקספדיה לתביעה נגד מדיניות ההגירה של הבית הלבן, שאותה הגיש התובע הכללי של מדינת וושינגטון. גם אמזון ומיקרוסופט השתתפו בתביעה.

בחצי השנה שחלפה מאז הספיק הצו להגיע לבית המשפט העליון, שצפוי להכריע בקרוב לא רק בחוקיותו, אלא גם בפרטיו — עד כמה מחמיר הוא יהיה ולגבי אילו אוכלוסיות הוא יהיה תקף. בינתיים, נראה שלחששות של קוסרשאהי להישאר בחיים עד סוף 2017 היה על מה להתבסס: טראמפ אמנם לא איים לתקוף בנשק גרעיני את אירן, שאותה הוא רואה כאיום עולמי, אבל הספיק להכניס את האנושות כולה לחרדה בזכות קרב הציוצים המסלים שהוא מנהל עם שליט צפון קוריאה קים ז'ונג און, שהגיע בשבועות האחרונים לכדי חשש אמיתי מעימות גרעיני בין שתי המדינות.

האם קוסרשאהי יציל את אובר?

חזון עסקי־תחבורתי שאפתני

השבוע, החרדה של קוסראשהי ממציאות שבה כל הקלפים נטרפים קיבלה תפנית מעניינת: ענקית התחבורה אובר בחרה בו לתפקיד המנכ"ל החדש, חודשיים לאחר שהמייסד טרוויס קלאניק נאלץ להתפטר מתפקידו כמנכ"ל בעקבות שורה ארוכה של סקנדלים. שלל הפרשות יצרו כאוס ניהולי ופגעו קשות בתדמיתה של אובר בעמק הסיליקון — המקום שבו גייסה מיליארדי דולרים מקרנות השקעות, שהפכו אותה לחברת ענק דומיננטית בתוך כמה שנים. בדרך לאחד התפקידים המאתגרים והנחשקים בתעשיית ההיי־טק, קוסרשאהי גבר על מועמדים בולטים, כמו מנכ"לית HP מג וויטמן ומנכ"ל ג'נרל מוטורס לשעבר ג'ף אימלט.

לנוכח מצבה של אובר, לקוסראשהי יש משימה חשובה אפילו יותר מלהישאר בחיים עד סוף השנה הבאה — הוא האיש שיצטרך להחזיר את החברה לנתיב המהיר, לאחר תקופה ארוכה מדי שבה היא מתנהלת בפרעות, פוגעת בדרך בכל מי שנקרה בדרכה — רשויות החוק, ממשלות, עובדים, לקוחות ומתחרים — ומסתכנת בתאונה קשה שתותיר אותה בצד הדרך. קוסראשהי, שב–12 שנים כמנכ"ל הפך את אקספדיה למפלצת עסקית שהשתלטה על השוק, יצטרך למצוא דרכים להבריא מפלצת עסקית גדולה אף יותר, שעתידה עוד לפניה בתחומי מפתח, כמו פיתוח מכונית אוטונומית ושינוי תפישת התחבורה, אבל הכאוס שבו היא נמצאת, ההפסדים המצטברים וסבך הפרשות שבהן הסתבכה מסכנים את פעילותה.

אובר, שאותה הקים קלאניק עם גארט קאמפ ב–2009, חוללה בזמן קצר מהפכה בענף המוניות העולמי, כשחיברה נוסעים עם נהגים דרך הסמארטפון ועל הדרך איפשרה לכל אדם עם רישיון, לא חשוב עיסוקו, ליהפך לנהג שלה ולהרוויח מכך. היא נהפכה לאפליקציית הנסיעות הפופולארית בארה"ב, שם היא כבר סטנדרט, ובעוד עשרות מדינות אחרות, שעה שהיא דורסת ברגל גסה את התקנות שמגנות על נהגי מוניות ומתעלמת בעקביות מהרגולטורים. עד כה המדיניות הזאת הוכחה כמשתלמת: ברבעון השני של השנה צמח מספר ההזמנות של החברה ב–17%, וההכנסות אחרי תשלום לנהגים הוכפלו תוך שנה ל–1.75 מיליארד דולר, לעומת 800 מיליון ברבעון השני של 2016. ואולם בשורה התחתונה ממשיך להופיע הסימן המינוס: הפסדי החברה ברבעון הסתכמו ב–645 מיליון דולר, חלקם כתוצאה מהמשך ההתפשטות האגרסיבית שלה ברחבי העולם, שבהם חותכת אובר מחירים כדי לצבור נתח שוק גדול — גם במחיר הפסדים כבדים. ב–2016 כולה הפסידה אובר 3 מיליארד דולר.

Danish Siddiqui/רויטרס

התיאבון של אובר התבטא גם בחזון עסקי־תחבורתי שאפתני: החברה משקיעה סכומי עתק בפיתוח מכונית אוטונומית — מרוץ פיתוח מסחרר שבו משתתפות שורה של חברות ענק — כדי להקים צי רכב ללא נהגים החל מסוף העשור, וכבר החלה בפיילוט בפיטסבורג ובעיר המטה שלה סן פרנסיסקו, שם גם התעלמה כהרגלה מהחוק כשלא המתינה לאישור הרשויות.

נדמה שההפסדים הכבדים — צרה צרורה עבור כל חברה גדולה — הם רק הבעיה הקטנה ביותר של אובר. החברה התמודדה בשנה האחרונה עם שורה ארוכה של סקנדלים: טענות מבוססות על תרבות של הטרדה מינית שהתפתחה בחברה, תביעה של גוגל בטענה לגניבת סודות מסחריים לפיתוח הרכב האוטונומי, חקירה שנפתחה השבוע בחשד לשוחד שנתנו בכירים באובר לגורמי ממשל זרים, תביעות משפטיות מצד ממשלות בשורה של מדינות, סכסוך בין אובר לעובדי החברה עם טענות על ניצול עובדים וריגול אחר נהגים, התפטרות של בכירים בזה אחר זה, כולל סמנכ"ל התפעול ונשיא החברה, וביקורת קשה של חלק מהמשקיעים על דרך הניהול בחברה, שהובילה להדחתו לפני חודשיים של המייסד קלאניק. סרטון מביך שדלף לתקשורת, שבו תועד קלאניק מתעמת בגסות עם נהג באובר במהלך נסיעה, ודאי לא סייע למצבו ולמצבה של אובר.

"את קוסראשהי הביאו כדי להכשיר את אובר", אומר שמוליק קרפף, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי. "מביאים אותו בצומת דרכים משמעותי בחברה — בין פיננסים, תחבורה, טכנולוגיה ופוליטיקה. אובר נגועה כבר שנים בפרשות וזה פגע בהערכת השווי שלה, אז הם רוצים להביא את המנכ"ל הכי כשר שיש. היא אמנם מוערכת בשווי של 70 מיליארד דולר, אבל בתעשייה סבורים שהיא שווה הרבה פחות בעקבות הפרשות בשנה האחרונה. יש הבנה שאובר לא יכולה להמשיך להתנהל כפי שהיא התנהלה, ולכן קלאניק, שנהג בדורסנות ובכוחניות, הודח".

קוסראשהי נוחת באובר לאחר תריסר שנים באקספדיה, שנחשבות מזהירות. אקספדיה, שהחלה כחטיבה של מיקרוסופט ב–1996, התפצלה מענקית התוכנה כעבור כמה שנים וב–2005, בזכות מהלך אסטרטגי שהוביל קוסראשהי, נהפכה סופית לתאגיד נפרד. מאותו יום הוביל את החברה כמנכ"ל, והפך אותה לאקו־סיסטם שלם של ענף התיירות אונליין באמצעות שרשרת של רכישות גדולות ומהותיות.

בלומברג

מאז 2008 רכשה אקספדיה שמונה חברות, וקצב והיקף הרכישות גברו בשנים האחרונות. ב–2013 רכשה החברה את מנוע השוואת החופשות טריבאגו מגרמניה תמורת 564 מיליון דולר; כעבור שנה רכשה את סוכנות הנסיעות המקוונת מאוסטרליה Wotif תמורת 657 מיליון דולר; וב–2015 ביצעה שלוש רכישות — אתר התיירות טראבלאוסיטי, שעליו שילמה 280 מיליון דולר, אתר אורביץ ב–1.6 מיליארד דולר והרכישה הגדולה בתולדותיה — אתר החופשות HomeAway, תמורת 3.9 מיליארד דולר.

ההתפשטות האגרסיבית של אקספדיה גם קיבלה ביטוי בדורסנות כלפי צרכנים. ב–2014 השלים המשרד לסחר הוגן בבריטניה חקירה נגד אקספדיה ו–Booking, ומצא כי במשך שנים שני האתרים המתחרים גם תיאמו מחירים וגם הציגו תעריפים רגילים של בתי מלון כמחירי מבצע.

"לקוסרשאהי היה ברור שבתחום התיירות המקוונת הוא חייב לתפוס נתח שוק, ולתפוס אותו מהר, כי בסוף בכל הענף הזה יש שתיים־שלוש שחקניות משמעותיות בלבד", אומר קרפף. "הוא שילב חזון עם טכנולוגיה, ובסך הכל הרכישות האלה היו מאוד מוצלחות — הוא הצליח להביא לצמיחה חזקה בשורה העליונה באמצעותן, ובה בעת חיזק גם את הרווח הנקי וגם את תזרים המזומנים החופשי — זאת צמיחה איכותית".

ב–12 השנים שלו בתפקיד קפצו הכנסות אקספדיה כמעט פי חמישה: מ–2.1 מיליארד דולר ב–2005 ל–9.4 מיליארד דולר ב–12 החודשים האחרונים עד 30 ביוני. הרכישות המסיביות לא פגעו ברווח הנקי — ב–2005 הוא הסתכם ב–230 מיליון דולר, ובשנה האחרונה כבר טיפס ל-410 מיליון דולר. בתקופתו גם הוכפל תזרים המזומנים החופשי — מכ–800 מיליון ב–2005 ל–1.5 מיליארד ב–12 החודשים האחרונים. "הוא הביא את אקספדיה למצב פנטסטי. הוא מנכ"ל שנהפך לדנ"א של החברה", מסכם קרפף. ב–2015 היה דירקטוריון החברה כה מרוצה מביצועיו של קוסרשאהי, שהוא העניק לו מענק מניות ענק בשווי 91 מיליון דולר, בנוסף לשכר שנתי בסך 4 מיליון דולר. על חלק מהסכום הוא ייאלץ לוותר כעת — אבל אובר כבר הודיעה שתשלם לו את מלוא הסכום שהפסיד על אופציות באקספדיה, בנוסף לשכר ובונוסים, ובסך הכל קרוב ל–200 מיליון דולר.

באקספדיה קיבלו קשה את המעבר: מניית החברה ירדה ב–5% ביומיים הראשונים לפרסום מינויו באובר, לאחר שעלתה ב–30% ב–12 החודשים האחרונים. ביום שלישי הוא שוב חלק עם עובדי אקספדיה את פחדיו — הפעם בהיבט אישי. "אני חייב לומר לכם שאני פוחד. אני נמצא באקספדיה כל כך הרבה זמן ששכחתי איך זה מרגיש מחוץ למקום הזה. אבל השיעורים הגדולים ביותר שקיבלתי בחיים היו כשעברתי שינויים גדולים או נטלתי תפקידים חדשים — אדם חייב לצאת מאזור הנוחות ולפתח שרירים שהוא לא יודע על קיומם".

בין המברכים על מינויו היה גם קלאניק, שנותר חבר דירקטוריון. "בחירת מנכ"ל חדש היתה רגע גדול עבורי, ואני שמח ביותר שהעברתי את השרביט למנהיג בעל השראה", אמר. ביום רביעי נערך במטה אובר טקס הפרידה הרשמי מקלאניק, שפרץ בבכי בזמן שהעובדים הריעו לו ממושכות. קלאניק תיאר את חצי השנה האחרונה כקשה ביותר בחייו, והודה שביצע שגיאות רבות. קוסרשאהי ייכנס לתפקיד ביום שלישי.

קרפף סבור כי כמו באקספדיה, גם באובר הוא ינקוט אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות. "הוא יהיה חייב. זה בלתי נמנע. הוא צריך לתפוס נתח שוק והוא ירצה לעשות שם את מה שהוא יישם על פני שנים באקספדיה. אנחנו בהחלט עשויים לראות את אובר מבצעת רכישות כחלק ממהלך של יצירת אקו־סיסטם של תחבורה, כמו שאקספדיה היא אקו־סיסטם של תיירות. אובר יכולה לרכוש חברות מתחרות ולהטמיע מוצרים כמו חברת תשלומים פנימית שלה. וכשהיא תונפק בוול סטריט — היא תונפק כחברת אקו־סיסטם".

Seth Wenig/אי־פי

קרפף טוען כי המטרה של קוסרשאהי באובר נחלקת לשתי משימות מרכזיות — אחת תלויה בשנייה. "האחת היא להכשיר אותה מבחינה רגולטרית. החברה הזאת חוטפת אש מכל הכיוונים וחייבים להסדיר שם המון דברים. השנייה זה הביזנס עצמו, כולל לקחת אותה להנפקה. אבל היא לעולם לא תונפק כל עוד היא לא מקבלת הכשר מהרגולטור האמריקאי".

הבריחה מאירן וההשתלבות בארה"ב

כמנהיג עסקי, קוסרשאהי הוא ההפך הגמור מקלאניק הדורסני וחם המזג. בעמק הסיליקון הוא ידוע כאדם חביב, רגוע ונטול דרמות, עם שיעור שביעות רצון מהגבוהים בתעשייה — 94% מעובדי אקספדיה העניקו לו דירוג חיובי בסקר של אתר הקריירה גלאסדור. הוא גיק חובב משחקי מחשב ומדע בדיוני, ואשתו, סידני שפירו, מכנה את השניים "זוג מד"ב". לחתונתם, שנערכה בלאס וגאס ב–2012, לבשה חולצת טי של להקת רוק כבד. לזוג ארבעה ילדים.

קוסרשאהי גדל לתוך המגזר העסקי. הוא נולד בטהרן ב–1969 למשפחה עשירה וידועה, שהקימה את קונגלומרט ההשקעות אלבורז (Alborz) שחלש על תעשיות שונות — תרופות, מזון וכימיקלים. היה זה בזמן שלטון השאה הפרו־מערבי, ועסקי המשפחה שיגשגו. המהפכה האסלאמית הבריחה את המשפחה מחוץ לאירן, החברה הוחרמה והולאמה, וקוסרשאהי מצא עצמו בניו יורק בגיל 9 כפליט.

עם זאת, קורות חייו הם הדבר הרחוק ביותר מהקשיים הקבועים שמלווים פליטים. המשפחה התמקמה בתחילה באחוזה של דודיו בטריטאון, פרבר עשיר מצפון לניו יורק, שבו בנה רוקפלר את אחוזת הענק שלו ב–1906. את לימודי התיכון העביר קוסרשאהי בהאקלי סקול, מוסד פרטי ויוקרתי בטריטאון, שבו למד בין היתר מיליארדר הנפט פרד קוך. הוא מתאר את שנות נעוריו כ"חוויה כיפית עבור הצעירים, אף שלמבוגרים המעבר מאירן היה קשה". במקרה של הוריו היה קשה במיוחד: כשהיה בן 13, אביו נאלץ לחזור לאירן כדי לטפל בסב החולה, אך נאסר עליו לצאת מהמדינה חזרה לארה"ב במשך שש שנים.

בתום התיכון פנה קוסרשאהי ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת בראון, ועם סיום התואר החל בקריירה במגזר העסקי. בשנות ה–90 עבד בבנק ההשקעות אלן אנד קו ולאחר מכן השתלב בתפקיד ניהולי בחברת התקשורת USA Networks, ששינתה את שמה ל–InterActiveCorp (IAC). הוא התקדם עד שנהפך לאחד המנהלים החזקים בחברה, וב–2001 הוביל מהלך לרכישת אקספדיה ממיקרוסופט תמורת 1.3 מיליארד דולר. חודשיים לאחר מכן הותקפו מגדלי התאומים — אירוע ששיתק את תעשיית התעופה ופגע קשות באקספדיה. "אנשים ימשיכו לחיות ולטייל, אז אנחנו ממשיכים כרגיל", אמר אז — וצדק. ב-2005 הוביל מהלך מוצלח לפיצול אקספדיה מ-IAC, ומונה למנכ"ל.

רבים מבני משפחתו של קוסרשאהי הם בעצמם אנשי עסקים מצליחים, יזמים או מנהלים בכירים. אחיו קאבה הוא בכיר בבנק ההשקעות אלן אנד קו; בן דודו אמיר מכר לאינטל ב–400 מיליון דולר את חברת הבינה המלאכותית שהקים, נרבאנה (Nervana); כמה מבני דודיו מכהנים בתפקידים בכירים בגוגל; דוד אחד שלו הוא המיליארדר חסן קוסרשאהי, שנמלט לקנדה והקים בה רשת אלקטרוניקה מצליחה בשם פיוצ'ר שופ, שנמכרה לפני כמה שנים לבסט ביי. בנוסף הקים חברת אחזקות מצליחה שמתמקדת בתחום התרופות והמוזיקה.

האיראנים הצעירים יוצאים נגד טראמפ

משפחת קוסרשאהי אמנם בולטת בהצלחתה בכל קנה מידה, אבל היא חלק מגל של מהגרים איראנים, משכילים ופרו־מערביים שטיפסו לצמרת המגזר העסקי בארה"ב בדור האחרון. גל ההגירה מאירן למערב, שחוללה המהפכה האסלמית החל בסוף שנות ה–70, הניב שורה של הצלחות בעמק הסיליקון ובאקדמיה האמריקאית.

הרשימה כוללת את היזם עלי טמסאב, יו"ר טוויטר ולשעבר סמנכ"ל העסקי של גוגל; אומיד קורדשטאני, מייסד איביי; המיליארדר פייר אומידייר; שון רד, ממייסדי טינדר; היזמת אנושה אנסארי, שב-2006 עשתה היסטוריה כשנהפכה לאיראנית הראשונה בחלל; המתמטיקאית זוכת מדליית פילדס ל–2014, מרים מירזח'אני, שכיהנה כפרופסורית באוניברסיטת סטנפורד ומתה בשנה שעברה מסרטן; ויזם ההון סיכון פז'מן נוזאד, שהסביר השבוע לאתר טק־קראנץ' את הגורמים להצלחה של איראנים בתעשיית ההיי־טק. "מתמטיקה ומדע מושרשים באופן עמוק בתרבות האיראנית אנחנו כולנו אנשים נעימים, דואגים ובעלי אמפתיה. חונכנו לדאוג אחד לשני ואני חושב שאנחנו מתייחסים לחברות עסקיות כמו אל משפחה".

Andrew Harrer / Bloomberg

בריחת המוחות האיראנית היא עובדה מוגמרת: לאחר שנים של הכחשה על ידי הממשל האיראני, באחרונה הודה השר האיראני למדעים וטכנולוגיה, רזא פרג'י דאנא, כי כ–150 אלף מומחים איראנים מהגרים לחו"ל מדי שנה. את בריחת המוחות הוא הגדיר כגורם המרכזי להפסדים כלכליים בקרב מדינות מתפתחות. 89% מהדוקטורנטים האיראנים שלומדים בארה"ב רוצים להישאר בה בתום לימודיהם, לפי נתונים שפירסמה ב-2011 הקרן האמריקאית הלאומית למדעים (NSF).

כמה מהם מצאו עצמם תקועים בשדות תעופה בימים שאחרי הוצאת הצו הנשיאותי בסוף ינואר. כניסתם של סטודנטים איראנים לארה"ב סורבה, בין אם כאלה שהתקבלו ללימודים באוניברסיטאות אמריקאיות או כאלה שביקשו לשוב לארה"ב לאחר חופשת מולדת.

המראות האלה, והמשמעויות של הצו הנשיאותי של טראמפ עלולות לסכן את הדור הבא של ההצלחה האיראנית בארה"ב. "זאת עוד החלטה תמוהה של הנשיא, משום שהיא פוגעת דווקא בסוכני השינוי הטבעיים יותר במדינה — צעירים משכילים ממעמד הביניים", אומר ד"ר רז צימט, מומחה לאירן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי והפורום לחשיבה אזורית. "איסור הכניסה אינו תורם למאבק בטרור ופוגע דווקא בציבור המזוהה עם מחנה דורשי השינוי באירן. חלק גדול מהצעירים המשכילים מזוהה עם המחנה הזה, הן בשל המצוקות הכלכליות שהם חווים, ובעיקר האבטלה, והן לנוכח הפער הגדל והולך בין הצעירים האיראנים לבין ערכי המהפכה האסלאמית. הם מבקשים לאמץ אורח חיים מערבי יותר, חותרים לחירויות פוליטיות ואזרחיות רבות יותר ואינם מוכנים עוד לקבל את התכתיבים של אנשי הדת השולטים במדינה. זה הופך אותם במידה רבה לסוכני שינוי פוטנציאליים. אלא שהצו הנשיאותי מעורר גם אצלם התנגדות עזה, ובמידה רבה דווקא מחזקת את התמיכה בנרטיב הרשמי של המשטר האיראני, הרואה בארה"ב ובעיקר בממשל הנוכחי אויב של איראן".

הצעירים האיראנים הקימו קול מחאה נגד הצו של טראמפ. בימים הראשונים שלאחר כניסת הצו לתוקף הוצפו הרשתות החברתיות בתגובות של גולשים איראנים תחת התיוגים "לא לאסור הגירה", "לא לאסור ויזת סטודנטים" ו"עיצרו את האיסור על אירן". הגולשים שיתפו ברשת את חוויותיהם האישיות של עשרות אזרחים איראנים, חלקם בעלי תושבות קבע בארה"ב, שנתקעו בשדות תעופה ברחבי העולם ללא יכולת להגיע לארה"ב או עוכבו בנמלי התעופה האמריקאיים.

בשיח שהתפתח ברשתות סביב הצו הנשיאותי הדגישו הגולשים את תרומתם של מהגרים ממוצא איראני לארה"ב. בתגובות נכתב כי לא זו בלבד שהמהגרים האיראנים אינם מסכנים את ביטחון ארה"ב, אלא אף תורמים לחברה, לכלכלה ולתרבות האמריקאיות.

לאור הקו התקיף שנקט כלפי טראמפ, ייתכן שבקהילה האיראנית ירצו לראות את קוסרשאהי מוביל את המחאה האיראנית־אמריקאית למדיניות ההגירה של הבית הלבן. ואולם קרפף מציע זווית אחרת. "שאיש לא יחשוב בטעות שהוא ינצל את הכובע של מנכ"ל אובר כדי להיות נושא דגל המחאה נגד טראמפ", אומר קרפף. "לפעמים יש לנו נטייה להעצים את הפוליטיקה, והתקשורת האמריקאית מעולה בזה. לנהל את אובר כיום, עם כל הבעיות, זה אתגר מטורף. מי שמסוגל להתמודד עם רצף האתגרים שמחכה לו באובר חייב להיות פוליטיקאי מהמעלה הראשונה. אם יצטרך, קוסרשאהי יהיה מוכן גם להיכנס למיטה עם טראמפ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#