במעקב צמוד: חוכמת הרחוב של הערים החכמות - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במעקב צמוד: חוכמת הרחוב של הערים החכמות

בתחילת אוגוסט עצרה משטרת לונדון את תושב העיר אריק בולקוויסט, לאחר שנתפס במצלמות המרשתות את בירת בריטניה כשהוא דוחף אישה שהפריעה לו במהלך ריצת בוקר ■ האם הערים החכמות, שנועדו לשדרג את החיים בחלל העירוני, באמת בטוחות יותר ומועילות לאזרחים, ואיפה ממוקמת אומת הסטארט-אפ בתוך כל זה?

3תגובות
רכבת התחתית בלונדון
Chris Ratcliffe / Bloomberg

בראשית אוגוסט פשטה משטרת לונדון על בית בשכונת צ'לסי ועצרה את אריק בולקוויסט, 50, באשמת תקיפת אישה. לפשיטה לא קדמה תלונה של האישה, ואפילו לא של עדי ראייה. בולקוויסט, שיצא לריצת בוקר בפרברי העיר כמה חודשים קודם, נקלט באחת מהמצלמות שמרשתות את העיר, כשהוא דוחף בגסות אישה שהפריעה לו במסלול, ופוצע אותה. למשטרה נדרשו כמה חודשים ועזרה מהציבור להגיע אל התוקף, ומשעשו כן — עצרו אותו ופתחו בחקירה. בולקוויסט, אזרח אמריקאי, הכחיש את האשמות, טען שבתקופה האמורה שהה בכלל בארה"ב ושמדובר בטעות בזיהוי.

המקרה העלה שוב לסדר היום את אחד הנושאים המרתקים בחלל המוניציפלי — ערים חכמות. ב–2016 מיפתה חברת ציוד התקשורת ג'וניפר את חמש הערים החכמות בעולם. המדד כלל את הקריטריונים הבאים: אימוץ רשתות חשמל חכמות, תאורה חכמה, שימוש בטכנולוגיה במגזר התחבורה, פרישת Wi–Fi ציבורי, חדירת סמארטפונים בקרב תושבי העיר ומגוון האפליקציות הזמינות לתושבים מטעם העירייה. "חיפשנו אפליקציות לענף התחבורה ואפליקציות מידע עירוני שעושות שימוש במאגרים פתוחים", הסביר סטפן סוראל מג'וניפר. "נתנו משקל גדול מיוחד בדירוג לענפי התחבורה והאנרגיה, שלדעתנו הם החשובים ביותר בעיר החכמה". בתחום התחבורה בחנו האנליסטים את יעילות התחבורה הציבורית ושיעור בעלי הרכב (או למעשה שיעור מחוסרי הרכב). בתחום האנרגיה נמדד השימוש במונים חכמים ברשת החשמל, עם תעריף שמשתנה בהתאם לעומס, וכן מדיניות האנרגיה החליפית של העיר.

על פי המדד הזה, סינגפור היא העיר החכמה בעולם, בין השאר, הודות למערכת מצלמות שיודעת לנטר עומסי תנועה כמו גם את רמת הניקיון ברחובות. למקום השני הגיעה ברצלונה, שלפי החוקרים, "יישמה טכנולוגית חניה חכמה, תאורת רחוב חכמה וחיישנים ברחובות שמנטרים את איכות האוויר ורמת הרעש", והוזכרה לטובה גם בשל זמינות רשתות אינטרנט אלחוטי ציבוריות. למקום השלישי הגיעה לונדון, שידועה בפרישת המצלמות האינטנסיבית שלה, אחריה סן פרנסיסקו ובסוף הרשימה אוסלו בירת נורווגיה עם מנורות LED ברחובות ותוכניות מרחיקות לכת להפחתת פליטת גזי החממה. זאת כמובן אינה תורה מסיני: מדד אחר, של המכון הגרמני IESE, הכתיר דווקא את ניו יורק בתור העיר החכמה בעולם.

עיר חכמה היא מושג חמקמק, ואין לו הגדרה מוסכמת. באופן כללי הכוונה היא לשימוש בטכנולוגיות במרחב העירוני כדי לייעל את השירות לאזרח, לחסוך בעלויות, לשפר את הקשר עם התושב ואת עבודת העירייה. המונח מתייחס גם לצמצום זיהום אוויר, ניהול אנרגטי טוב יותר ואספקת מרחב ציבורי בטוח. לעיר החכמה יש סגמנטים רבים: תחבורה, חניה, זבל, ביוב, תאורה וכן הלאה — כל מה שהעיר מספקת. החשיבות של שילוב טכנולוגיות בערים קריטית לאור גידול הערים והנהירה אליהן, מה שיוצר עומס על התשתיות הקיימות.

ניו יורק
John Taggart / בלומברג

ישראל היא אמנם מדינה מתקדמת עם עשרות סטארט־אפים בתחום העיר החכמה, אבל אימוץ טכנולוגיות במגזר המוניציפלי הישראלי נמצא הרחק מאחור. הסיבות מגוונות: תקציבים גירעוניים בשלטון המקומי, חסמי ניהול, ועדי עובדים חזקים שלא ששים לצעוד קדימה, אוריינות טכנולוגית נמוכה ועוד. מספיק להסתכל על רשימת ראשי הערים שנמצאים כרגע בחקירות פליליות כדי להבין את המשבר שבו שרוי השלטון המקומי בישראל.

ולמרות כל זאת, בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לשלב טכנולוגיות חכמות ברשויות מקומיות בישראל. בדרך כלל מדובר ביוזמות מקומיות, של הרשויות עצמן או של חברות מסחריות, ולא בהחלטה מאורגנת ומנוהלת מלמעלה.

אחת הדוגמאות היא תל אביב, העיר האיתנה בישראל מבחינה פיננסית (על פי מדד הרשויות המקומיות של חברת דן אנד ברדסטריט), שנהנית מקהילת סטארט־אפים תוססת וממחלקת מחשוב הגדולה מסוגה במדינה.

האפליקציה שתודיע איפה יש חניה פנויה

למרות קופת מזומנים מלאה, בוודאי ביחס למצב השלטון המקומי בישראל, ולמרות שברשותה מחלקת IT גדולה, בעיר העברית הראשונה אימצו דווקא את הגישה הזהירה לערים חכמות — זו שרואה בתושב סוכן שינוי. "הגישה של תל אביב לעיר חכמה הרבה יותר אנושית, רכה, פסיכולוגית — גישה קהילתית", אומרת ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע של העירייה, שמנצחת על הפרויקטים הטכנולוגים השונים שמקדמת עיריית תל אביב.

"הדור הקודם אמר — תנגישו את כל השירותים בעירייה באופן דיגיטלי. זה נכון, אבל מבחינתי זה סוג של Must. אנחנו עושים את זה ומוסיפים: תו חניה מבקשים כבר דרך האינטרנט, למוקד 106 יש אפליקציה שמאפשרת גם דיווח על מפגעים, 78% מהנרשמים לגני ילדים עושים זאת דרך האתר שלנו, כל מה שקשור לזכויות בנייה ותיק בנייה עושים באתר. בקיצור — כל שירותי העירייה צריכים להיות מונגשים דיגיטלית. זה הבסיס, ואנחנו רוצים יותר מזה: לפתח שירותים חדשים, שהיה לתושב כיף, נחמד, מעניין והשירותים יכוונו אלייך — לאדם הספציפי".

המצלמה שעקבה אחרי אריק בולקוויסט
/אי־פי

שכטר מוסיפה: "הקמנו את מועדון דיגיתל כדי להגיע לתושב ברגע הנכון, עם ההצעה הנכונה, לפי קריטריונים של גיל, תחומי עניין, מצב משפחתי ועוד. המטרה היא לייצר ערך לתושבי העיר — כמו לבוא בחינם לאופרה בפארק, כששומרים לחברים בדיגיתל 1,500 מקומות, או לתת הנחה להשתתפות במרתון העירוני. אנחנו גם עורכים מבצעי הדקה ה–90, אבל רק במידה שאפשר להשיג הנחה ניכרת על אירועי תרבות וכדומה, וגם מספקים מידע: על שעת סיפור או פעילות במרכז קהילתי ליד הבית".

לדבריה: "כיום 60% מהאוכלוסיה הפוטנציאלית — תושבי העיר בני 13 ומעלה — רשומה לדיגיתל, וההרשמה נמשכת. השלב הבא הוא סביב אוכלוסיות עם עניין משותף. יצאנו לדרך עם DigiDog, הכרטיס לבעלי כלבים, שנותן הנחה על חיסונים, מבצעים, מידע על גינות כלבים, ובקרוב נשיק את DigiTaf, לאוכלוסיה שיש לה ילדים קטנים. השירות יכלול מידע על טיפות חלב, מועדי חיסונים, עובדים גם על פנקס חיסונים באפליקציה אבל זה תקוע במשרד הבריאות. אני מעריכה שזה יושק בספטמבר־אוקטובר".

ב–2014 ערכה העירייה אירוע "שולחנות עגולים" שנערך גם בעולם הפיזי וגם במערכת מקוונת. ביוני האחרון קיימה העירייה "האקתון קהילות חכמות" שבו התחרו מפתחים על פיתוח יישומים לטובת התושבים. האפליקציות שהעפילו לגמר הן "השכונתית", שמבקשת ליצור יחסי שכנות באמצעים טכנולוגיים; Playkers, שמבקשת לעודד ספורט חברתי בעיר חכמה; Earnit, היוצרת מטבע מקומי לעידוד בני נוער לעבוד בעבודות קהילתיות; Voluntizer, שמבקשת לחבר בין מתנדבים לעמותות ועורכת פיילוט בקהילה הלהטב"קית; ו–Rooma, שמבקשת לייצר קהילת אמהות טריות העובדות יחד בחללים ביתיים עם מטפלת.

"באותה גישה אנושית לעיר חכמה אנחנו רוצים לקדם מעורבות תושבים באקטים של שיתוף ציבור", מסבירה שכטר. "מה אתה רוצה בשכונה? ספסל? מתקן קשירה לאופניים? אנחנו עורכים גם קמפיין דיגיטלי וגם מפגשים פיזיים, ושולחים את ההזמנה רק למי שגר בשכונה. דוגמה נוספת ליישום היא מערכת 'יש מקום' שמאפשרת לתושבים להזמין חללים ריקים בכיתות אולמות ושאר נכסים של העירייה, כדי לקיים בהם אירועים".

אפליקציות והנחות זה אחלה, אבל נראה שאתם מתחמקים מהבעיות האמיתיות שמפריעות לתל אביבים: פקקים והיעדר חניה.

שכטר: "אתגר התחבורה ואתגר החניה הם היינו הך— שני צדדים של אותה הבעיה וגם הפתרון משותף. בקשר לתחבורה שיתופית, היום כמעט כל אחד נוסע לבד, ואנחנו רוצים להגיע למצב של רכב חשמלי, אוטונומי ומשותף".

 המכונית השיתופית אוטותל
עופר וקנין

פרויקט הדגל של תל אביב בהקשר הזה הוא מיזם הרכב המשותף אוטותל, בתקציב של 100 מיליון שקל. אוטותל נמצא בשלב הפיילוט בימים אלה, ובמסגרת הפרויקט העירייה רכשה ופיזרה בעיר 170 כלי רכב ממותגים וסימנה 340 חניות ייעודיות (אם כי רכבי אוטותל יכולים לחנות בכל מדרכה המסומנת כחול־לבן). עד סוף 2017 העירייה מתכוונת להרחיב את הפרויקט ל–260 מכוניות ו–520 מקומות חניה. מחיר הנסיעה, לפחות בשלב הפיילוט, הוא 1.5 שקלים לדקה בלי תשלום חודשי קבוע. העירייה פתחה את ההרשמה ל–1,500 נסיינים ובשלב זה היא לא עומדת בעומס ובקצב ההרשמה.

בתחום החניה מספרת שכטר על מאמץ להנגיש את המידע על מקומות חניה פנויים לתושבים בחניונים כך שהם לא יצטרכו לנסוע לחינם ולהעמיס על הדרך: "אנחנו ממכנים את החניונים שלנו ומעודדים את החניונים הפרטיים להחצין את המידע לגבי התפוסה. אחד המיזמים הוא שאנחנו מקדמים הוא זיהוי וחניה פנויה ברחוב ובחניונים. אנחנו נמצאים בשלב הראשון של בחינת טכנולוגיות מבוססות סנסורים למיניהן לאיתור חניה פנויה. יש שתי טכנולוגיות אפשריות: האחת מבוססת על חיישן שנמצא באבן השפה, והשנייה היא זיהוי תפוסת חניה באמצעות מצלמות. 18 חברות ניגשו למכרז, ואנחנו לקראת ניסוי שטח ברחוב פתוח וחניונים כדי לבחון את אמינות הפתרונות. לא נפרוש סנסורים בכל מקום, אלא רק איפה שיש היגיון בכך. יש לנו דילמה בעניין החניה, כי אם נקל על חייו של הנהג, הוא ישתמש במכונית וזה יגדיל את הגודש בכבישים. אחרי שהטכנולוגיה תהיה בידינו נערוך פילוח כדי להבין היכן נכון להשתמש בה. ברדינג למשל, שהוא חניון פתוח, בוודאי שנרצה לעודד שימוש".

"אנחנו רוצים לנהל את העיר נכון"

הגישה התל אביבית הפוכה מזו שחברות התקשורת מאמינות בה ומקדמות, בארץ ובעולם: פרישה של חיישנים — מאסות של חיישנים — בכל מנורת רחוב, פח זבל וברז מים. המטרה של חברות התקשורת ברורה: הן רוצות למכור קישוריות לכל הדבר הזה — כל עמוד תאורה יכול להיות לקוח.

בסמיכות זו לזו, הן סלקום והן בזק הכריזו על מיזמי ערים חכמות בכפר סבא, צפת, מודיעין וערים רבות אחרות. הפתרונות כוללים חיישנים לניטור איסוף הזבל, עמודי תאורה חכמים וחיישנים לניטור מקומות חנייה פנויים. מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, הציג את המיזם כך: "ש לנו היכולת להביא לחיסכון משמעותי בהוצאות השוטפות של הערים לצד שיפור ברווחת התושב. תוך חמש שנים 50% מהערים בישראל יעשו שימוש נרחב במוצרים חכמים ייעודיים".

"אני מבינה את חברות התקשורת, העולם שלהן השתנה והן מחפשות מנועי צמיחה חדשים", מסתייגת שכטר, "אבל בעיני הפתרון של סנסורים צריך להיות מול מטרה ספציפית לא כל מטר או כל רחוב. אבל אם חברות התקשורת רוצות לשפוך כסף על צפת ונתניה, זה בעיני מדהים ושהתושבים ייהנו מזה".

פארק גואל בברצלונה

ובכל זאת, עיריית תל אביב גם משתמשת בחיישנים: "אנחנו רוצים לנהל את העיר נכון, ורצוי קרוב ככל האפשר לזמן אמת. יש לנו כמה מקורות מידע שיכולים לספק מידע בזמן אמת: יש לנו סנסורים במערכות הביוב וסנסורים שקשורים למערך ההשקיה והגינות הציבוריות, כך שההשקיה היא לפי המצב בשטח. אבל גם ווייז היא סנסור בשבילנו, משום שהיא נותנת תמונת מצב אמת על העומסים בעיר. יש לנו סנסורים על מצב החניה מחניוני אחוזת החוף, וגם מצב התפוסה בתחנות תל אופן (פרויקט האופניים השיתופי של תל אביב; א"ז) מספק לנו תובנות. גם דיווחי התושבים למוקד העירוני נותנים אינדיקציה, בנוסף דיווחי עובדי השטח של העירייה — כל אחד בתחומו. יש לנו עכשיו מוצר בדמו שמאגד את כל החיתוכים האלה ומציג אותו על מפה אינטראקטיבית אחת עם מידע מותאם לכל מנהלי התפעול בעירייה. היופי הוא לעשות הצלבות: למשל לקחת דיווחי תושבים על מטרד יתושים ממחלקת התברואה ולהצליב אותם עם מידע על נזילה צינורות הביוב".

תל אביב נמצאת בתחרות הבינלאומית של בירות ההיי־טק, מתוך הבנה שיזמי היי־טק תורמים הרבה לכלכלה ולמרקם העירוני. שכטר מספרת כי העירייה רוצה לרתום את היזמים גם לצרכים הפנימיים של העירייה: "בקרית עתידים ובשכונה הסמוכה אנחנו מקימים שדה ניסויים לעיר החכמה. זה מיזם משותף לנו ולאוניברסיטת תל אביב, שייצא לדרך ברבעון הראשון של 2018. זו חממה לחברות סטארט־אפ, אבל בשונה מחממות אחרות היזמים יקבלו ליווי של מומחה עירוני, ננגיש להם את כל ה–Open Data של העירייה וכל מידע אחר שהם יצטרכו מעבר לזה. החברות יוכלו לנסות בשטח טכנולוגיות חדשות של העיר החכמה לפני שמכניסים אותן לעיר, ואנחנו נסייע להם בחשיפה עולמית באמצעות מינהלת עיר עולם, החברה העירונית שעוסקת במיתוג תל אביב כעיר בינלאומית".

אם כבר מדברים על ערים אחרות, מדוע תל אביב לא משחררת את כל מה שהיא פיתחה עד כה בקוד פתוח, כך שעיריות עניות יותר יוכלו לעשות בזה שימוש? אחרי הכל זה פותח בכספי ציבור.

"מסכימה אתך לגמרי, והתובנה זו מצריכה גם שינוי בסטייט אוף מיינד. אני מאמינה ב–Open Data, בשחרור פיתוחים ומאגרי מידע, אבל זה תהליך ארוך כי נכון לעכשיו כלי הפיתוח שלנו הם לא בקוד פתוח".

ליאורה שכטר
תומר אפלבאום

לצד היתרונות הרבים של עיר חכמה, יש לה גם פנים אחרים. ככל שעירייה עושה שימוש רב יותר בכלים טכנולוגיים, היא חשופה יותר למתקפות סייבר. ככל שהיא אוספת יותר מידע על האזרח ומרושתת ביותר מצלמות — גדל החשש לפגיעה בפרטיות של התושבים. "אם יש איום שהוא משמעותי עבורנו — זה איום הסייבר", מודה שכטר. "החשש הוא כפול: הראשון הוא חשיפה של נתונים על תושבים, ואנחנו מטפלים גם באוכלוסיות רגישות באמצעות מינהל השירותים החברתיים; והשני הוא ממש השבתת פעילות העירייה, או שיהיה אור ירוק בכל הרמזורים בבת אחת, או שיווצר זיהום ברשת המים והמערכות לא ידווחו עליו וכדומה".

עד לאחרונה, המגזר המוניציפלי בישראל היה מופקר מבחינת אבטחת המידע, אבל בחודשים האחרונים רשות הסייבר ומשרד הפנים לקחו אחריות והחלו להנחות את השלטון המקומי בהקשר אבטחת המידע. שכטר מדווחת על שורה של צעדים שתל אביב נוקטת כדי להגביר את רמת הסייבר כולל תרגולי מתקפות לעובדים. עם זאת, תקציב הסייבר של עיריית תל אביב הוא נמוך יחסית — כ–6 מיליון שקל — שהם קצת יותר מ–2% מתקציב ה–IT הכולל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם