שיוך דירות: האתגר הגדול של הקיבוצים

לא מעט מהקיבוצים מנהלים משא ומתן עם רשות מקרקעי ישראל כדי להוריד את המחיר שישלמו על הקרקעות ■ ככל שהקיבוץ פריפריאלי יותר או משתייך ליישובי עוטף עזה, כך התהליך קל יותר

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קיבוץ שפיים
קיבוץ שפייםצילום: עזרא לוי

בסוף שנות ה–80 קיבוצים רבים נקלעו למשבר כלכלי שניזון מתהליכים פנימיים שונים שבישרו כולם על מסקנה אחת: הסוציאליזם מת. הם החלו לחפש פתרונות ולמתוח את גבולות המבנים הכלכליים השיתופיים בתקווה לאושש את הקיבוץ, וכיום 200 מתוך 270 קיבוצים נהפכו לקיבוצים מתחדשים, כאלה שחלו בהם רמות שונות של תהליכי הפרטה: שכר דיפרנציאלי, הפרטת חדר האוכל, ויתור על מוסדות החינוך המשותפים, הליכים של שיוך דירות והמכה האחרונה מבחינת הרעיון הקיבוצי — שיוך אמצעי הייצור.

ואולם יש כמה קיבוצים שהמשבר הכלכלי לא רק פסח עליהם, אלא שבעשורים האחרונים הם הגדילו את הונם באופן משמעותי בזכות הקמת מפעלים שהם עוגן מניב של מאות מיליוני שקלים בשנה. באופן לא מקרי, בקיבוצים אלה נשמרת הסולידריות והערבות ההדדית שעל בסיסה הם הוקמו.

אחד האתגרים הגדולים שעמם מתמודדת התנועה הקיבוצית מאז שנות ה–2000 נוגעת לשאלת שיוך הדירות — מהלך שמנסה להבטיח לחברי הקיבוץ את הדירות שבהן הם מתגוררים. במסגרת תהליך השיוך, חברי הקיבוצים פונים לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבקשה לחכור את המגרשים ולרשום אותם בטאבו על שם החברים. מדובר בערובה משמעותית לביטחונם של חברי הקיבוץ, במיוחד לוותיקים שבהם, שלאחר הגלגולים שעבר הרעיון הקיבוצי מחפשים להשאיר משהו לדורות הבאים.

כל קיבוץ מתחדש רשאי להחליט כיצד יתנהל שיוך הדירות, בהתאם לרצונות החברים ולאמצעים שיש לרשות הקיבוץ. תהליכי שיוך בקיבוצים בפריפריה — שם מעניקה רמ"י הנחות משמעותיות על הקרקע — קלים בהרבה מאשר בקיבוצים במרכז, שם מתנהלים מאבקים של ממש בין חברי הקיבוצים ובין הקיבוצים לרמ"י והמדינה לגבי עלות הקרקע ואופן חלוקת הדירות בקיבוץ. במקרה של הקיבוצים השיתופיים, שבהם נשמר הסדר הישן, האדמות מוחכרות מהמדינה, שככלל לא מאפשרת להקים עליהן דירות חדשות.

בקיבוצים המתחדשים, לעומת זאת, פועלים בדרכים שונות. מסלול השיוך השכיח בהם כיום הוא זה המאפשר לחברי הקיבוץ לשייך את בתיהם באופן פרטי, בחוזי חכירה שנחתמים ישירות מול רמ"י. באחרונה גובש ואושר מסלול שיוך בשם "חלופת האגודה", שלפיו האגודות השיתופיות של הקיבוץ רוכשות במרוכז את הקרקעות על הדירות ותהליך החלוקה ותחשיבי הבנייה נעשים בקיבוץ בכפוף לתקנות מסוימות. כלומר, בקיבוצים אלה נציגות הקיבוץ נהפכת בעצם לגורם ביניים החותם על חוזה חכירה מול רמ"י ומחכיר בעצמו את הקרקע לחברי הקיבוץ. מפני שעלות רכישת כל הקרקעות לדיור של קיבוץ נעה בין עשרות מיליוני שקלים למאות מיליוני שקלים לקיבוץ, רק מעטים מהם יכולים לבצע את הרכישות במרוכז.

משום שבמסגרת חלופת האגודה רכישת זכויות המגורים מתבצעת במרוכז, לא מעט מהקיבוצים מנהלים משא ומתן עם רמ"י כדי להוריד את המחיר שישלמו על הקרקעות. כמו כן, ככל שהקיבוץ פריפריאלי יותר או משתייך ליישובי עוטף עזה, כך התהליך קל יותר. לאחר רכישת הקרקע, חברי הקיבוץ משלמים על בניית הדירות על בסיס ותק, כך שחברים ותיקים, למשל, המתגוררים בקיבוץ מאז הקמתו, לרוב לא יידרשו לשלם עבור הבנייה והקיבוץ יממן זאת עבורם.

על פי ההסכמים שחתמו הקיבוצים עם הממשלה, כל משפחה זכאית לקבל דירה אחת בלבד. כמו כן, נקבע כי עלות דמי חכירה על מגרש נעה בין 3.75% ל–11% מערך הקרקע. כדי לרכוש את מלוא הזכויות לבנייה ומגורים על הקרקע החברים נדרשים לשלם תוספת המשתנה בהתאם לאזור ולמסלול השיוך שנבחר: קיבוצים הממוקמים באזורי עימות לא יצטרכו לשלם את התוספת הזאת, אלה באזורי עדיפות לאומית א' יאלצו לשלם 31% ממנה, ובאזורים ללא עדיפות החברים ייאלצו לשלם על 91% מערך הקרקע. במקביל, חברים ותיקים נהנים מהנחות נוספות. לאחר השיוך החברים רשאים להוריש את הדירות לילדיהם או למכור את המגרש ולשמור לעצמם את התמורה שיקבלו.

ההטבות להן זוכים בני הקיבוצים עוררו לא פעם ביקורות בקרב הציבור. הפורום לצדק חלוקתי טען בכמה הזדמנויות כי מהלכים אלה מיטיבים באופן לא סביר עם בני הקיבוצים. בתנועה הקיבוצית מודים כי השיטה מיטיבה עם קיבוצי הפריפריה, אך לא מייצרת פתרונות אמיתיים לקיבוצי השרון והמרכז, וכי ההתנהלות מול הגורמים הממשלתיים מקשה על קידום תהליכי השיוך.

לפיכך, הקיבוצים מתמודדים עם סוגיות משפטיות רבות וסכסוכים פנימיים, המתרחשים סביב קביעת המועד לזכאות על הדירות ואופן החלוקה (האם נוף לים וקו ראשון לחוף זהה לבית פנימי?). בה בעת, ההליכים המשפטיים והגדרת הזכויות על הקרקע מעכבים את התחלות הבנייה ומקשה עליהם להתפתח ולהתרחב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker