באיחור של שנים - ישראל החלה להילחם בהון השחור

במשרד המשפטים נעשים באחרונה מאמצים כדי להרחיב את החובות בתחום איסור הלבנת הון כך שיתיאמו לסטנדרטים בינלאומיים

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כלכלה איורים הון שחור שוק שחור 08
איור: אילה טל

לאחר שנים ארוכות של עצימת עיניים, הצטרפה בשנים האחרונות ישראל למעגל המדינות הנלחמות בהון שחור שנכנס אליהן. אפשר להגיד שאין לה יותר מדי ברירה: אם ישראל מעוניינת בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות במישור המודיעיני ובעזרה המשפטית, היא צריכה להתאים עצמה לסטנדרטים בינלאומיים ולמדיניות מחמירה בתחום המאבק בהלבנת הון, אחרת היא תיכנס לרשימה שחורה - מה שעלול להשפיע על הסחר והיחסים הכלכליים בין המדינות.

הגישה המחמירה מצד ישראל קשורה גם לכך שבנק לאומי נכווה קשות מרשויות המס האמריקאיות, לאחר שעזר ללקוחותיו האמריקאים להתחמק מתשלומי מס, ושילם ב–2015 קנס של כ–400 מיליון דולר. גם הפועלים ומזרחי טפחות נמצאים כעת בחקירת הרשויות האמריקאיות בנושא, וצפויים לשלם קנסות כדי לסגור את ההליכים.

הקנס שהוטל על לאומי והקנסות הצפויים על בנקים אחרים הציבו את הבנקים הישראליים בעמדה בלתי מתפשרת. יש הטוענים כי הבנקים בישראל אפילו הולכים רחוק מדי ומטילים מגבלות חמורות, עד בלתי אפשריות, על תושבים זרים שרוצים לפתוח בישראל חשבונות בנק או רוצים להעביר כספים לחשבון קיים.

לתושב חוץ יהיה כיום קשה עד בלתי אפשרי "להסתיר" חשבון בנק בישראל וכספים שמועברים אליו כדי לחמוק מתשלום מס במדינת המקור שלו. הוא יידרש להצהיר כי דיווח כדין על הכספים במדינת שבה הוא תושב, להוכיח את מקור הכספים שהוא מעביר ובמקרים מסוימים החשבון ייחסם.

שיטה מסוימת להלבנת הון

באוקטובר 2016 נכנס לתוקף הסכם ה-FATCA, שעליו חתמה ישראל עם ארה"ב, לחילופי מידע בין רשויות המס של המדינות. ההסכם מסדיר העברת מידע מהגופים הפיננסיים הישראליים לרשויות המס בארה"ב, באמצעות רשות המסים הישראלית. במקביל, האמריקאים העבירו לרשות המסים בישראל מידע על עשרות אלפי חשבונות של ישראלים בבנקים אמריקאים.

בשנים הקרובות יחול נוהל דומה גם ביחס למדינות אירופיות. באוקטובר 2014 הודיע משרד האוצר ל-OECD כי ישראל תאמץ בספטמבר 2018, לאחר תקופת היערכות ויישום תיקוני חקיקה ותקנות, את הנוהל של חילופי מידע אוטומטיים אודות חשבונות פיננסיים לצורכי מס. ההסכם ותקניו פותחו על ידי OECD לצורך אכיפת מס. ההסכם מגדיר תקן הקובע, בין היתר, הוראות לגבי סוג המידע שהמדינות יעבירו, מועד העברת המידע והגופים הפיננסיים שעליהם תחול החובה של העברת המידע לרשויות. אחידות התקן נועדה לצמצם את העלויות הכרוכות בריבוי תקנים לממשלות ולמוסדות הפיננסיים ולאפשר החלפת מידע ביעילות עם מדינות רבות בו זמנית.

בשנים האחרונות עושים במשרד המשפטים מאמצים נרחבים כדי להרחיב את החובות בתחום איסור הלבנת הון כך שיתאימו לסטנדרטים בינלאומיים. הסיבה לכך נעוצה בארגון ה-FATF, שבו חברות עשרות מדינות, שקובע סטנדרטים בינלאומיים מחייבים בתחום איסור הלבנת ההון ומימון הטרור. ישראל, שכיום היא על תקן משקיפה בארגון ומעוניינת להצטרף כחברה, עברה סינון ראשוני וכעת כפופה לביקורת שבוחנת אם היא עומדת בסטנדרטים.

בביקור של נציגי הארגון בישראל בנובמבר 2015 הם הבהירו כי כדי שישראל תתקבל כחברה מן המניין בארגון, היא נדרשת לפעול לתיקון ליקויים, כמו תיקון פערים בכללי זיהוי והכרת לקוח המבוצעים על ידי המוסדות הפיננסיים. תיקון נוסף שנדרש מישראל הוא הגבלת כמות המזומן החייבת בדיווח בכניסה למדינה. זאת, מתוך הנחה שלאור ההגבלות שקיימות כיום על מעבר כספים בין מדינות באמצעות המוסדות הפיננסיים, יש צורך להכניס לרדאר גם את המזומנים שנודדים בין מדינות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker