האם מעשנים באמת חיים יותר - ומי לא רוצה שנראה את תמונות הזוועה? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם מעשנים באמת חיים יותר - ומי לא רוצה שנראה את תמונות הזוועה?

אם מעשן משלה את עצמו לגבי תוחלת החיים הצפויה לו - הוא עלול לקבל החלטות כלכליות לא מיטביות

51תגובות
"יום ללא עישון" בסין. העישון מקצר את החיים ב–10 שנים
אי-אף-פי

האם מעשנים מודעים לעובדה שהם מקצרים במו ידיהם את חייהם? התשובה המתבקשת היא - בוודאי שכן, הרי הנזק הבריאותי האדיר של עישון ידוע ומוכר לכל. ואולם, מה שנכון אולי ברמה התיאורטית, מקבל תפנית כאשר בודקים מה המעשן הבודד חושב על עצמו.

מחקר חדש של פרופ' אורלי שדה והדוקטורנטית אביגיל הורביץ מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, חושף את אחד המנגנונים שמאפשרים לאנשים להמשיך ולעשן - אף שהם מודעים לנזקי העישון: האופטימיות. החוקרות בדקו את תפישת הסיכון של מעשנים באמצעות סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 963 משתתפים בגילים 50–70.

.

המסקנה היא חד־משמעית. "למעשנים יש אופטימיות יתר לגבי תפישת תוחלת החיים שלהם", אומרות שדה והורביץ. "79% מהם חושבים שיחיו כמו או יותר מהממוצע - בעוד אנחנו יודעים כי יש פער משמעותי מאוד בתוחלת החיים בין מעשנים ללא מעשנים".

ואכן, עישון נחשב לגורם המוות בר־המניעה הכי נפוץ בעולם. לפי המחקר המפורסם ביותר בתחום נזקי העישון, שבוצע בבריטניה במשך 50 שנה וכלל כ-35 אלף רופאים מעשנים, עישון מקצר את חייו של מעשן קבוע בכ-10 שנים בממוצע. בין מחצית לשני־שלישים מהמעשנים בקביעות ימותו בטרם עת כתוצאה ממחלה שקשורה לעישון. על פי המחקר, מעשנים מתו מסרטן הריאה פי 24.5 לעומת לא־מעשנים; פי 11.7 מסרטן הפה, הלוע והוושט; ופי 23.7 מנפחת הריאות (אמפיזמה).

ממצא חשוב שעלה מהמחקר הוא שלגמילה מעישון יש תועלת בריאותית בכל שלב: גם מעשן בן 60 שנה שעישן במשך יותר מ–40 שנה, ירוויח שלוש שנות חיים אם ייגמל לחלוטין; מי שנגמל אחרי 25 שנות עישון יוסיף תשע שנים לחייו; ומי שעישן 15 שנה "בלבד" "יקנה" לעצמו 10 שנות חיים - אם ייגמל לחלוטין.

מדחיקים או לא יודעים?

שדה והורביץ אינן מגיעות מתחום בריאות הציבור, אלא מתחום המימון. מבחינתן, לממצא שנחשף בסקר - שהמעשנים אופטימים מדי לגבי תוחלת החיים שלהם - יש השפעה על היבטים רבים אחרים, לאו דווקא מתחום הבריאות. החוקרות מסבירות: "בהרבה החלטות כלכליות ארוכות טווח חשובה מאוד תפישת תוחלת החיים של מקבל ההחלטה.

"למשל, בחיסכון לפנסיה - האם בזמן הפרישה לגמלאות כדאי לי לבחור בקצבה חודשית קבועה עד יומי האחרון, או בתשלום הוני חד־פעמי של כל הכסף בחיסכון. אם אתה משלה את עצמך לגבי תוחלת החיים הצפויה שלך — אתה עלול לקבל החלטות כלכליות לא מיטביות גם בתחומים אחרים", הן מפרטות.

אז המעשנים אופטימים מדי, או יש שיגידו מדחיקים את הנזק הבריאותי ושהם גורמים לעצמם. ואולי פשוט אין בידם מספיק מידע על נזקי העישון? "זאת שאלה חשובה שאנחנו לא עונות עליה: האם אנשים בכוונה לא רוצים לקבל את האינפורמציה הזאת, כלומר האם יש פה איזשהו תהליך קוגניטיבי שבו אני סוגרת את עצמי לאינפורמציה מפחידה, וגם אם תציפי אותי בה - לא אשמע - או שאולי פשוט לא מציפים להם מספיק אינפורמציה על נזקי העישון".

.

לממצאים הללו יש, כמובן, השלכות ברורות בכל הקשור למאבק בעישון: אם המעשנים אופטימים מדי, מתחדדת החשיבות לחשוף בפניהם, שלא לומר להטיח בפניהם, את נזקי העישון. האמצעי הבולט ביותר לעשות זאת הוא אותן אזהרות גרפיות ידועות - תמונות הזוועה שמודפסות על חפיסות הסיגריות כתזכורת בלתי־פוסקת למעשנים על הנזקים שהם גורמים לעצמם. תמונות שמודפסות על גבי החפיסות ביותר מ-100 מדינות, אבל לא בישראל.

השר ליצמן: "זה לא אסתטי"

בישראל, יוזכר, הומלץ על הדפסת התמונות כבר בתחילת העשור, אבל מאז ועד היום קם לכך מתנגד מרכזי אחד: שר הבריאות, יעקב ליצמן, שטוען כי זה "לא אסתטי". אגב, תמונות זוועה על גבי חפיסות סיגריות נחשבות צעד שתעשיית הטבק סולדת ממנו במיוחד - מה שכנראה מעיד על האפקטיביות שלו.

דבר נוסף שלא מספרים לנו עליו בישראל, הוא רשימת המרכיבים בסיגריות. סיגריה ממוצעת כוללת מאות חומרים פעילים שנשרפים בכל שאיפה, אבל נכון להיום - חברות הטבק לא מחויבות על פי חוק לחשוף באילו החומרים האלה. כמה מהמעשנים יידעו לנקוב בשמות של יותר מטבק וניקוטין אם יישאלו מה מכילה הסיגריה שהם מעשנים שוב ושוב? כנראה שמעט מאוד.

ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, סבור שתפישת הסיכון המעוותת של מעשנים אינה מקרית: "חברות הטבק עושות מאמץ גדול כדי לעבוד על הציבור ולהכחיש את נזקי העישון. הן פיתחו מומחיות ביצירת דימוי חיובי לעישון. בפרסומת, למשל, תמיד רואים אדם בריא מעשן. העישון תמיד יהיה מקושר לבריאות - וזה משפיע מאוד ברמה הלא מודעת.

"לכן, האזהרות המילוליות שקיימות בישראל לא אפקטיביות כמו תמונות. הדימוי החזותי חזק יותר - תמונה אחת שווה אלף מילים". לוין מוסיף כי "האזהרות הגרפיות חיוניות לא רק ביחס למעשנים החדשים - אלא גם לוותיקים, שמקבלים תזכורת למה שהם מנסים להכחיש".

מאמר שפורסם בחודש האחרון בכתב העת של אוניברסיטת סטנפורד מגיע למסקנות דומות. החוקרים קובעים כי חשוב לספק למעשנים עובדות השוואתיות, שמספקות תפישה ברורה יותר על הסיכון בעישון. כך, למשל, הם מציינים כי על חפיסות סיגריות בארה"ב מופיעות בעיות רפואיות ספציפיות, אבל לא מספרים שמכמתים את הנזק. באוסטרליה, לעומתה, חפיסות סיגריות מכילות מידע כמותי כמו "סיגריות גורמות לפי ארבעה מקרי מוות לעומת תאונות דרכים". לטענת החוקרים, מידע כמותי והשוואתי עשוי לסייע לאנשים לקבל החלטות מודעות יותר.

חפיסות סיגריות עם תמונות של נזקי עישון, באוסטרליה. נאסר על החברות לפרסם את הלוגואים על החפיסות
בלומברג

עישון = בעיה רפואית

שתי החוקרות גילו דבר מעניין נוסף: "השווינו בין עישון למשתנים אחרים שקשורים לתוחלת חיים, וגילינו כי אנשים שיש להם מחלות כמו סוכרת או סרטן מודעים יותר לתוחלת החיים שלהם לעומת מעשנים". עישון, מתברר, אינו נתפש כסוג של מחלה או גורם סיכון, אף שאין כל מחלוקת שהוא מקצר את חיי המשתמשים.

אז האם עישון צריך להיחשב מחלה? "לשיטתי, בהחלט כן", אומר לוין. "ברגע שנכיר בעישון כמחלה, למשל נסמן את המועמדים המעשנים לשירות ביטחון בסעיף ליקוי - זה ייצור מודעות לחומרת העניין, וישים את החותם על כך שמדובר בבעיה רפואית. התפקיד של המערכת הרפואית הוא לשים את המראה מול המעשן, ולהגיד לו: כן, יש לך בעיה רפואית. והמחקר ממחיש פעם נוספת שאנחנו לא שם. הציבור חי בהכחשה".

בשורה התחתונה, בין אם המעשנים הם מכחישנים כרונים או שפשוט חסר להם מידע - המחקר החדש מצביע על כך שפעולות שיש בהן כדי להציף את המידע על נזקי העישון יכולות להציל חיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם