המפלצת שלא תיתן לחלק את ירושלים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מראה מקום

המפלצת שלא תיתן לחלק את ירושלים

תושבי השכונה הירושלמית קרית יובל החליטו לגשר על הפערים ביניהם בעזרת מוזיקה, תיאטרון ובירה ■ הרשויות לא עושות להם חיים קלים, אבל הם בטוחים שסובלנות הדדית תנצח את ההבדלים ותמשוך כוחות חזקים פנימה

2תגובות
ירושלים ג'אמפלצת
אודי אביטל

גן המפלצת, ששוכן בלב שכונת קרית יובל בירושלים ונהפך מזמן לאייקון עירוני, הוא מוקד משיכה לילדי השכונה. חילונים, דתיים, חרדים - כולם מטפסים ללוע המפלצת ונפלטים ממנה בשלוש הלשונות שיוצאות מתוכה. דווקא מפלצת מפחידה מצליחה לחבר בין כולם ולשמש מוקד עלייה לרגל. "לשכונה יש גרעין קשה של תושבים, אבל ככל שמגיעים עוד ועוד אנשים מעוד ועוד סוגים - תחושת החגיגיות והמגוון רק גדלים", אומרת מעיין מור, תושבת קרית יובל, מורה ושותפה בקואופרטיב "פאב המפלצת", על שם היצור שנהפך לסמלה של השכונה. "יש פה גרעין של אנשים שרוצים להכיל זה את זה ולהעלים את הניכור".

לפני כמה שבועות עלתה לכותרת אותה מפלצת, שעמדה בלב המריבה על צביונה החילוני של קרית יובל. בית המשפט לעניינים מקומיים התיר לפתוח את הפאב לפעילות למרות התנגדויות ועתירות העירייה, שנחשבת לבעלת השטח, שכן הפאב פועל בחצר האחורית של המתנ"ס השכונתי, בשטח המינהל הקהילתי. העירייה טענה כי למקום חסרים אישורים ורישיונות מהותיים, בעוד מהצד השני טענו כי האישור היחיד שחסר הוא שולי, וכי ראש העיר ניר ברקת חושש מהפרת הסטטוס־קוו לגבי פעילות בתי עסק בשבתות בעיר, ומנסה לשמור על ציבור המצביעים החרדי שלו. מור, כמו יתר הפעילים החברתיים בקרית יובל, לא מתכוונת לוותר על המרקם העדין שמתגבש בשכונה, למרות הכוחות הפוליטיים שמבקשים להטביע את חותמם.

"במשך חצי שנה הפאב היה פתוח בימי שישי, ואף חרדי מהרחובות השכנים לא התקרב אליו בניסיונות להערים קשיים או לפגוע", מסבירה מור. "בשיחות עם החרדים הם מבינים את הצורך שלי לפתוח בימי שישי ואין להם בעיה שאעשה את זה - כל עוד זה לא פוגע בהם או בא על חשבונם. עצם הבחירה שלהם לגור דווקא כאן מראה שהם מכירים בחילונים כשכנים. רק כשהפעילות שלנו התחילה להיות מסוקרת, בעיקר בכלי התקשורת הדתיים, נהפכנו לכלי משחק בפוליטיקה העירונית. היחידים שמעוניינים בקונפליקט הם הפוליטיקאים, ועדיף שהם והעסקנים יישארו בחוץ. שכונה היא תחום גיאוגרפי ולא גבול מגזרי".

אירוע של הג'אמפלצת
אמיל סלמן

בקרית יובל גרות קהילות חרדיות קטנות ולצדן משפחות דתיות מסורתיות, חילונים, סטודנטים, משפחות מבוססות וקשות יום ויוצאי בריה"מ. 22,000 תושבי השכונה מנסים לייצר מרקם חיים משותף שיאפשר לשתות בירה בלי להזיז את המכונית, לראות הצגה בלי לשלם יותר מדי ולנגן קצת בלי הפרעה. בשנים האחרונות נולדו בשכונה שלוש יוזמות קהילתיות: המפלצת (פאב קואופרטיבי שכונתי), ג'אמפלצת (הבן המוזיקלי) ותיאטרון "משו־משו" בבוסתניה (תיאטרון קהילתי שכונתי), המנסים לגשר ולחבר בין תושבי השכונה.

פאב המפלצת הוקם לפני כשנתיים על ידי בעלי כלבים מהשכונה, שהחליטו שנמאס להם להסתובב עם הכלבים בלי זירת מפגש מסודרת. הם בדקו היכן אפשר להקים מתחם קהילתי שלא יהיה רק לכלבים, אלא גם לתרבות ושיח - עם בירה וקפה במחיר הוגן ובלי מטרות רווח. מור היא אחת מ-82 שותפים בפאב המפלצת וחלק ממקבלי ההחלטות לגביו. עלות מניה היא 1,000 שקל לשנה או 300 שקל ו-12 משמרות עבודה. "האינסטלטור השכונתי בנה את השירותים, הבנאי יצר את הבר וכל אחד תרם מזמנו החופשי וממרצו כדי לייצר את המקום", מספרת מור. אמנם מאז ארבעת המקימים עזבו את העיר, מסיבות שונות שנוגעות לאפשרויות התעסוקה בה והאופי העירוני, אבל הפרויקט נמשך בלעדיהם. בימי חמישי מגיעים מרצים מהשכונה ומחוצה לה, בימי שישי יש משחקי קופסה ובימי שבת הופעות.

תיאטרון "משו־משו", שנמצא בשטחים הירוקים של ואדי בוסתניה, פועל לשינוי חברתי מאז 2009. הפעילות צמחה מהתארגנות מקומית של אמנים שפועלים לפיתוח אקטיביזם בקהילה בכלים של אמנות ותיאטרון. בוסתניה הוא מקום מפגש לפעילויות בקהילה - עם טאבון, אמפי־תיאטרון מאבן, בר, ספסלים, טראסות וגינת צמחים. המקום מתוחזק על ידי אנשי השכונה, והתיאטרון פועל עם מגזרים שונים, מילדים ועד קשישים, משתף פעולה עם אירועי פאב המפלצת ונתמך על ידי המינהל הקהילתי יובלים, הסוכנות היהודית, קרן שח"ף, הרוח החדשה והקרן לירושלים.

הצגת תיאטרון קבוצת משו משו
מירית ינאי

"שכונה ערה מבחינה אמנותית מושכת עוד אמנים, עוד צעירים ולאחר מכן עוד בתי עסק", אומרת יעל גדעוני, במאית וממקימות התיאטרון. "בשכונה יש צמא לאירועי תרבות נגישים, והמרוויחים העיקריים מהתעוררות אמנותית הם התושבים הוותיקים, שזוכים לרגעי קסם בחיי היום־יום, לחוויות המחברות בינם לבין שכניהם ולפרספקטיבה שונה על חייהם. בקרית יובל יש מרחב פעולה שאפשר ליצור בו ופתיחות מחשבתית ופיזית שמעוררות השראה לעשות שם דברים".

מי שעוד עושה רעש בשכונה הם הג'אמפלצת - מעין חברה־בת שמשתפת פעולה עם פאב המפלצת, מופעלת על ידי תנועת דרור ישראל (בוגרי הנוער העובד והלומד), ומשמשת כחברה להפקת אירועים קהילתיים־מוזיקליים המעודדת תרבות אלטרנטיבית בשכונה. "אנחנו יוזמים הופעות ומנסים ליצור קשר בין מוזיקה ותרבות לבין אנשי השכונה", אומר רועי אטיאס, מיזמי הג'אמפלצת. "הפאב הוא בית חם לפעילות שלנו, יחד עם תקציבים שאנחנו מקבלים מגורמים שונים כדי להביא אמנים מבחוץ לשכונה, לצד אמנים מקומיים. אירועים תמיד נעשה אחרי כניסת שבת, ובעיקר ננסה לייצר מענה לכל יוזמה שמגיעה מתוך השכונה, תוך יצירת מגוון ושיח. גם בתוך החרדים יש מגוון של דעות וסובלנות לאחר. באירוע התמיכה לקהילה הגאה שנערך בשבוע שעבר בשכונה אף אחד לא התקרב כדי לפגוע, למרות החששות שהיו".

לטענת שלושת המיזמים, מדובר במטרות משותפות. "כולנו יכולנו לפעול ממרכז העיר אבל אנחנו מבינים שהכוח החזק הוא דרך השכונה", אומרת מור. "אנחנו רוצים לחזק את השכונה ואת האנשים שבתוכה, שיהיו שייכים למרחב הפיזי. זה ישאיר אנשים בעיר ויקשור אותם לכאן בקשר משמעותי שיפיג את הניכור. עצוב לראות כל אחד שעוזב".

פאב המפלצת הקואופרתיבי
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#