סאבטקסט

ענן וביג דאטה זה כל כך 2010

בלוקצ'יין היא השיטה החדשה שעמה האנושות אמורה להתמודד עם הכל - ולשחרר אותנו מידיהם של המתווכים: בנקים, ממשלות וענקיות האינטרנט

חגי עמית
חגי עמית
השקת ביטקוין בהונג קונג
השקת ביטקוין בהונג קונגצילום: אי־פי
חגי עמית
חגי עמית

יום שלישי, 18:00, ובקומה החמישית ברחוב אחד העם 54 בתל אביב מתחילה להתאסף קבוצה של אנשים צעירים. מצב הרוח שלי לא משהו. מניית טבע איבדה כמעט 50% משווייה תוך חמישה ימים והמפוטרים של יצרנית התרופות עשויים להצטרף למפוטרים של חיפה כימיקלים, שהמפעל שלה מושבת מפעילות כבר ארבעה חודשים. בארה"ב, ההבטחות של דונלד טראמפ ל"אש וזעם" שיוטחו בצפון קוריאה בקרוב הביאו לנפילת בורסות וול סטריט, אבל פה כולם מסתובבים עם עיניים נוצצות. הכלכלה הישנה, שמתעסקת באמוניה ותרופות, לא מעניינת אותם. המשקיעים הצעירים הגיעו לכאן להרצאה שאורגנה על ידי קהילת הביטקוין של תל אביב - אירוע אחד מיני רבים שהקהילה יוזמת באופן שוטף. החללים כאן פתוחים, הכיסאות צבעוניים, הקירות מזכוכית ויש אווירה של בר. אחרי ההרצאה הבטיחו שיגיעו גם פיצות.

חגי עמית סאבטקסט
צילום: איור: שני דניאל

לתעשייה שעומדת מאחורי האירוע יש כנראה כסף למזון יוקרתי יותר - שווי השוק של כל מטבעות הביטקוין בעולם חצה ביום שני לראשונה את רף 50 מיליארד הדולרים, אחרי שזינק השבוע ב–23% תוך חמישה ימים, אבל פיצות שמגיעות עם שליח הן עדיין סמל סטטוס כאן. כשאני מברך שניים מהנוכחים על הזינוק של הביטקוין, אחד מהם מתייחס למספר בביטול. "תוך שבוע זה יהיה 60 מיליארד דולר", הוא אומר.

חלק מהזינוק של הביטקוין נובע מכך שהוא נכס פיננסי בלתי־תלוי. חוף מבטחים שבו לא צריך לפחד מנשיא שאיבד את הראש, נגידה שתתעקש לרכוש דולרים כדי להחליש את המטבע המקומי, מדינה זרה שתפשוט רגל או מלחמה פתאומית. מהבחינה הזאת, הביטקוין מזכיר את הזהב - חוף המבטחים המקורי של האנושות. כמו בכל תחום, גם פה עשינו דרך ארוכה של 100 שנות פיתוח טכנולוגי כדי להמציא שוב את המטבע המקורי, ההוא שהשתמשו בו כבר לפני 2,000 שנה.

האמת היא שהביטקוין - המטבע הדיגיטלי שפותח לפני תשע שנים - הוא בכלל הסיפור הישן פה. שווי השוק של את'ריום (Ethenium), המטבע החדש שמתחרה בו, טיפס כבר ליותר מ-20 מיליארד דולר. את את'ריום המציא ויטליק בוטרין, קנדי צעיר שנשר מהקולג'. בהרצאות שהוא נותן וזמינות לצפייה ביוטיוב, הוא נראה כמו ילד בן 12 - לבוש בחולצת טי לבנה ומדבר עם ש' שורקת. אבל העולם החדש הוא לא עולם של חליפות, מטרתו היא דווקא להחליף את החבר'ה עם החליפות, שעושקים אותנו.

אפילו את'ריום הוא לא הסיפור הגדול, אלא מה שעומד מאחורי כל התעשייה הזאת - הטכנולוגיה הבסיסית שמאפשרת את כל הסטארט־אפים שקמו בתחום בשנים האחרונות ונקראת "שרשרת הבלוקים", Blockchain באנגלית. בלוקצ'יין היא השיטה החדשה שבה האנושות אמורה להתמודד עם ניהול המידע והעברת הערך שנחוץ לכל פעילות אנושית. בלוקצ'יין מבטיחה לנו מערכת מבוזרת, שתפוזר על כל המחשבים בעולם ותעביר עבורנו מיד ליד מניות, אג"ח, כסף, קולות בבחירות ושטרי קניין. מתנחלים ופלסטינים כבר לא יריבו של מי הקרקע, מי מכר אותה למי ולמי יש עליה קושאן מתקופת הטורקים. כל המידע ירוכז בבלוקצ'יין האמינה. האמון במערכת לא יושג בזכות העובדה שאתה סומך על המתווכים, אלא דרך שיתוף פעולה המוני - והצפנה.

הרעיון הטכנולוגי מאחורי המערכת מורכב. בבסיס הטכנולוגיה נמצא רעיון, שלפיו סדרה של נתוני מידע - בין אם אלה טרנסאקציות של כסף, חוזים עסקיים או שירים - מאושרת על ידי מי שנקראים כורים (Miners), אלה שמחשבים את הטרנסאקציות, המפוזרים ברחבי העולם ומתוגמלים על עבודתם בביטקוין. הכורים הם אלה שמאגדים את הנתונים לבלוקים. כל בלוק מחובר לבלוק הקודם בשרשרת המידע. החיבור הזה נועד למנוע תרמיות, שכן מי שמעוניין לשנות בו נתון - יהיה חייב לשנות את כל הבלוקים הקודמים בשרשרת. כוח המחשוב המצטבר שהמערכת הזאת מעסיקה כדי לאשר את הנתונים האלה גדול פי 100 מכוח המחשוב של גוגל, לדוגמה.

המקום שאליו מגיעים מאוכזבי מהפכת האינטרט

ההרצאה מתחילה. מי שמעביר אותה הוא דוקטור צעיר בשם ירון וולנר מחברה בשם KyberNetwork, המפתחת מערכת חליפין לא ריכוזית. הוא מציג את עצמו בעברית ומיד עובר לאנגלית. ממילא כל מונחי המפתח של התעשייה נשמעים רע בעברית. הוא הישראלי היחיד בהנהלת החברה, שכולה יושבת במזרח אסיה. הרזומה של אנשיה מרשים: רבים מהם יוצאי התעשיות הישנות, כמו בנק ההשקעות גולדמן סאקס, שראו את האור. באופן כללי, אפשר לומר שהשודדים הוותיקים לא מתעלמים מהתעשייה החדשה. באת'רנט, לדוגמה, משתמשות גם חברות כמו מיקרוסופט, פירמת רואי החשבון דלויט, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, יצרנית הרכב טויוטה וחברת הנפט BP.

וולנר מדבר על המטבעות המוצפנים, על הביזור שבבסיס התעשייה ועל האמון שהיא דורשת מצד המשתמשים בה. זה נשמע כמו הרבה הרצאות של סטארט־אפיסטים ששמעתי בעבר, אלא שתעשיית הבלוקצ'יין אינה תעשיית סטארט־אפ רגילה. זה המקום שאליו מגיעים כל אלה שהתאכזבו מכך ש-20 שנה אחרי מהפכת האינטרנט - במקום שכל בני האנוש ישפרו את מצבם, הפערים הכלכליים והאי־שוויון רק גדלים.

כשאני מנסה להבין מי למשל הוא הסרגיי ברין, הסטיב ג'ובס או המארק צוקרברג כאן - נער הזהב שייהנה בסופו של דבר מכך שכולנו נצרוך את הפלטפורמה שלו וישלוט בנו בתמורה - אני מבין את אחת הסיבות למשיכה לקהילה. אחד הדברים שאנשיה אוהבים בסיפור שלהם הוא שאף אחד לא יודע מי הקים את הבלוקצ'יין.

מתברר שמתישהו במשבר של 2008, המציא את הבלוקצ'יין "משהו" בשם סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). אין לי ברירה אלא להגדיר אותו כ"משהו" משום שמתברר כי בן אדם בשם הזה לא קיים. סברה רווחת היא שמדובר על קבוצה של מתכנתים שהסוו כך את זהותם. מבחינתי, זה יכול להיות גם משהו אחר - אינטליגנציה מלאכותית, אינטליגנציה זרה מכוכב אחר או דמות מחוברת קומיקס.

מבחינת הנוכחים המשמעות היא שאיש לא ירוויח מהתיווך בעולם החדש שלהם. האידיאולוגים של התעשייה מאמינים שמדובר במהפכה הכלכלית והחברתית החשובה ביותר ב–200 השנים האחרונות. מהפכה שמושגי הזהב הישנים של תעשיית הטכנולוגיה כמו ענן (Cloud) או נתוני עתק (Big Data) הם רק סעיפי משנה בתוך המהפכה שלהם.

צילום: Mark Lennihan/אי־פי

בלוקצ'יין, לפיהם, תאפשר לכולנו להעביר ערך - כסף וסחורות, בלי להשתמש במתווכים שאנו שבויים בידיהם כבר מאות שנים. ברשימת המתווכים שהיא תשחרר אותנו מהם נמצאים הרשעים הסטנדרטיים, כמו בנקים וממשלות - וגם החדשים כמו גוגל, פייסבוק, אפל ואובר. היא תעניק ישועה ל-2.5 מיליארד בני אדם בכדור הארץ שאין להם גישה לשירותים פיננסיים.

האמירות שלהם נשמעות הגיוניות: למה שלאפריקאי עם סמארטפון לא תהיה גישה קלה לחשבון בנק? מדוע עובדת זרה מהפיליפינים, שעובדת בישראל ויכולה לשלוח בחינם ווטסאפ לאמא שלה שנותרה שם - צריכה לשלם עד 10% ריבית כשהיא רוצה להעביר לה כסף? הרי אין סיבה שהיא לא תעשה זאת בלחיצה על המסך תמורת עמלה של 1.5%.

לפי האידיאולוגיה של בלוקצ'יין, חברות שמבטיחות כלכלה שיתופית, כמו רשת הסעת ההמונים אובר, הן בפועל גוף ריכוזי שמתווך בין מיליוני נוסעים וגוזר על כך עמלה של 20%. האוטומציה של התהליכים שעושה אובר - דרך בלוקצ'יין - היא שתביא לכלכלה החופשית האמיתית. בלי עמלות לחברות כרטיסי האשראי, הבנקים של שני הצדדים וחברות הסליקה.

האם יהודים המציאו גם את הכסף החדש?

אני יוצא מההרצאה בדיוק ברגע שבו מגיע שליח הפיצה, אבל מוותר על העונג. באתי לפה כדי להתעודד. למצוא משהו נקי - בלי זיהום אוויר, שחיתות, פיטורים או גורמים פוליטיים שמגנים על בעלי ההון כדי שהם יוכלו לרכוש דירה רביעית וחמישית בלי לשלם מסים. לא צריך להרוס את זה עם פחמימות, סוכר וגלוטן.

משהו בכל זאת מטריד אותי. נכון שהכל פה מבוזר, אבל מבחינתי, כל זמן שלא הראו לי את הבן אדם שעומד מאחורי הסיפור, אני חשדן. נקאמוטו הרי יכול להיות גם סתם בנקאי שווייצי שתמיד יידע איך לגזור קופון, ארגון ביון כמו ה-CIA האמריקאי, או הגורמים שמזוהים יותר מכל אחד אחר ביקום עם השילוב של טכנולוגיה וכסף - חבורה של יהודים שרוצים להמשיך לנהל את העולם.

תגיות:

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ