משלוש תצא אחת? האם קשת, רשת וערוץ 10 ישרדו את פיצול ערוץ 2 - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משלוש תצא אחת? האם קשת, רשת וערוץ 10 ישרדו את פיצול ערוץ 2

הסכסוכים בין בעלי מניות, המרדף היום־יומי אחרי הרייטינג, ההתמודדות עם מותגים שתם זמנם ועם ההבטחות שאיכזבו, העלויות הגבוהות וחוסר הוודאות לקראת הפיצול של ערוץ 2: רשת, קשת וערוץ 10 מגיעות ליום הגדול עם שלל תוכניות, אבל גם עם לא מעט בעיות עם היד על השלט ■ כתבה חמישית בסדרה

9תגובות
שאולי ואירנה ב"ארץ נהדרת"
מיכל אפרתי

קשת

מותגי תוכן בולטים: "ארץ נהדרת", "עובדה", "מאסטר שף" ו"הכוכב הבא"

בעלי מניות: נלחמים ומזרימים

לזכיינית החזקה בישראל היו כל הסיבות בעולם לפתח מלחמת בעלים מכוערת במיוחד. לפני פחות משנה הלך לעולמו בעל השליטה, מוזי ורטהיים, והיה חשש כי כמו במקרים אחרים, יתפתח מאבק ירושה בין שני ילדיו, דודי ודרורית. אבל ורטהיים האב ידע לחלק את נכסיו עוד בחייו ולמנוע מאבקי ירושה — את השליטה בחברות קיבל דודי עם אחזקה של שני־שלישים, ואילו דרורית זכתה בשליש. דרורית זכתה לתפקיד ייצוגי: היא מונתה, לאחר תקופת הכשרה, ליו"ר קשת.

למרות זאת, יש עדיין מתיחות רבה בין האחים סביב קשת. דרורית אמנם בראש קשת, אבל דודי הוא בעל השליטה בפועל, משום שהוא מחזיק ברוב המניות והוא זה שמאפשר את הזרמות הכספים הדרושות לזכיינית. בין השניים התעוררה מחלוקת בשנים האחרונות כאשר דרורית תמכה בהנהלת קשת ודחפה להקדמת המעבר לשבעה ימים, בעוד שדודי ויועצו הקרוב אהרון נחומי התנגדו ללקיחת הסיכונים. כיום, לקראת הפיצול ב–1 בנובמבר, נראה כי דודי לקח את המושכות לידיו באופן פעיל יותר ובאמצעות נציגיו בדירקטוריון הוא מעורב משמעותית בהתנהלות קשת.

כפי שנחשף ב–TheMarker, מתיחויות נוספות פרצו בשנים האחרונות בין ורטהיים לשאר בעלי המניות. איש העסקים ויליאם נגל, המחזיק ב–7.8% מקשת, מסרב מזה זמן רב להשתתף בהזרמות, ומנגד אינו מוכן לדילול מניותיו.

העימות בין בעלי המניות החמיר סביב המשא ומתן שנערך בין קשת לרשת למיזוג ב–2015. הצדדים ניהלו דיונים וקיבלו איתות מגורמים שלטוניים שייתכן כי מיזוג כזה יאושר. בין הצדדים דובר על אחזקה שווה בחברה המשותפת, יחד עם בעלי המניות של רשת. ואולם המיזוג הזה לא קרה, בעיקר בשל מחלוקות עקרוניות סביב אופן הניהול של החברה החדשה וההתמקדות העסקית שמוביל מנכ"ל קשת, אבי ניר. הכישלון הזה — שמכניס כעת את קשת להרפתקה מסוכנת ומאלץ את בעלי המניות שלה להזרים אליה סכומים משמעותיים — יצר מתיחות רבה בין בעלי המניות המיעוט, כולל יצחק תשובה, נגד ורטהיים, שהוביל את ההתנגדות למיזוג.

למרות המתיחויות הפנימיות, המחויבות העמוקה של ורטהיים לקשת — גוף תקשורת שהיה אהוד מאוד על אביו — מעניקה לו גב איתן ויציב לאורך זמן. ורטהיים רואה בחברה השקעה אסטרטגית שעשויה להצדיק את עצמה בעתיד, ובעיקר אם וכאשר השוק הבינלאומי יתחיל להוות משקל משמעותי יותר בהכנסות החברה. גם הצד של תשובה, המיוצג על ידי מנכ"ל קבוצת תשובה, עידן ולס, נותן גיבוי משמעותי להנהלה. עד כה, בשנתיים האחרונות הזרימו בעלי המניות לחברה לפחות 100 מיליון שקל — סכומים שיועדו בעיקר להרחבת הפעילות של החברה בחו"ל. בעלי המניות לא יעשו חיים קלים להנהלת קשת וידרשו עמידה ביעדים העסקיים וקיצוצים במידת הצורך, אבל בינתיים נותנים להנהלת החברה גיבוי משמעותי — ולא מעט כסף.

מנכ"ל קשת, אבי ניר
תומר אפלבאום

סטטוס עסקי: איומים חדשים

לקשת יש קלף אחד שאין לאף אחד בשוק הטלוויזיה: אבי ניר. המנכ"ל של קשת הוא אחד המנהלים המוערכים בשוק הטלוויזיה, שרקם קשרים חובקי עולם והצליח לייצר תוכן ייחודי, שהעלה את קשת למעמד בינלאומי חסר תקדים. המעמד הזה משפיע על כל תעשיית הטלוויזיה המקומית ויוצר בה עניין בינלאומי שהולך וגובר.

קשת גם ידעה להשקיע בזמן את המשאבים הדרושים בזירה הדיגיטלית ויצרה נוכחות גבוהה לא רק עם מאקו, אתר התוכן השלישי בגודלו בישראל, אלא גם עם פעילויות דיגיטל מתקדמות שמתחילות להניב רווחים.

שתי הפעילויות האלה, חו"ל ודיגיטל, אמנם החלו להיות רווחיות, אבל עדיין מדובר בשתי רגליים דקיקות מאוד. הרגל השלישית, שממנה משיגה קשת יותר מ–80% מהכנסותיה, היא הפעילות על מסך ערוץ 2. קשת הובילה את הטלוויזיה הישראלית במשך שנים רבות, אבל בשנים האחרונות מעמדה הידרדר. הזכיינית המתחרה בערוץ 2, רשת, התקרבה יותר ויותר לקשת בנתוני הרייטינג, ועקפה אותה ב–2016 (אך חזרה לנחיתות במחצית ראשונה של 2017). מותגי התוכן של קשת נשחקים במהירות הן לאור ירידת הרייטינג והן בשל מגבלת אורך החיים של מותג תוכן.

הבעיה המרכזית של קשת היא המחסור במותג ריאליטי גדול. "האח הגדול" עובר בעונה בקרובה לידי רשת (בעלי הזכויות, אנדמול, מחזיקה במניות ברשת). הפורמט החדש, "אמזונס", התברר ככישלון כלכלי — ובאחרונה הוחלט בקשת לא לצאת לצילומים לעונה שנייה. גם "הכוכב הבא" מצליח לשמור על מעמדו רק בזכות היותו קצר ומתומצת. קשת תיאלץ להתבסס בעיקר על פורמטים חדשים שתעלה, כמו "רק רוצים לרקוד" שרושם נתונים גבוהים יחסים, תוכניות בתחום האוכל כמו "מאסטר שף" המצליחה ו"בייק אוף" שפחות הצליחה, וגם חידוש של פורמטים ישנים, למשל "הכרישים".

בתחום רצועות התוכן היומיות הקבועות, קשת התארגנה כבר מזה זמן רב והציגה תוכניות כמו "אנשים" ו"חי בלילה", ובאחרונה גייסה את גיא פינס, שעובר יחד עם תוכנית הבידור שלו לשדר בערב בקשת, ואת ניב רסקין מגלי צה"ל לתוכניות הבוקר.

התחזית: גמישות ועדכניות

כל ירידה ברייטינג של קשת לא רק נתפשת בחברה ככישלון אדיר, אלא גם כפגיעה באתוס הארגוני של מובילוּת בכל מחיר שאותו טורח ניר לטפח. עד עתה קשת לא ממש התמודדה מול תחרות אמיתית רציפה. לרוב, ערוץ 10 הציב את התוכניות הנצפות שלו בעיקר מול ימי השידור של רשת. לכן, ההתמודדות כעת ראש בראש מול רשת על תוכניות הריאליטי הגדולות שלה, היא עולם חדש לחלוטין לקשת.

כדי להתמודד בשוק רווי כזה, כאשר בעלי המניות מוכנים להכניס את היד לכיס אבל לא יותר מדי עמוק, קשת תנסה להמציא שוב את גלגל הטלוויזיה — היא תציג תעלולי פרוגרמינג שישלבו בערב שידורים אחד תוכניות ריאליטי, סדרות דוקו או רצועות שידור זולות יחסית. היא גם תשקיע משאבים במותגי תוכן חדשים פרי פיתוחה שהיא מקווה לשווק ברחבי העולם. הזכיינית תנסה לאחוז את החבל משני קצותיו: לשמור על רמת ההוצאות נמוכה, ומנגד להשקיע משאבים רבים מחוץ למסך של ערוץ 2. כאשר קשת תיאלץ לעמוד ישירות מול מתחרה אגרסיבית כמו רשת, הרצון להמשיך בהובלה בשוק הטלוויזיה עשוי להתגלות כמשימה בלתי אפשרית.

מאיר אדוני, אסף גרניט, מירי בוהדנה ומושיק רוט
אוהד רומנו

רשת

מותגי תוכן בולטים: "האח הגדול", "הישרדות", "אקס פקטור", "המערכת", "המרוץ למיליון", "The voice"' ו"משחקי השף"

בעלי מניות: קרב הישרדות

מי שמגיע לחניון הבניין של זכיינית ערוץ 2 רשת, רואה היטב את הבשורות החדשות. בקומת הקרקע מתבצעות עבודות שיפוצים אינטנסיביות ותלוי שלט המכריז על הקמתו של אולפן חדש, שקוף בחלקו. הכניסה לבניין, מהחניון עד למעלית, מלאה בשלטים המכריזים על התוכנית החדשה־ישנה שתעלה לאוויר בקרוב ברשת, "האח הגדול", זו שעד כה היתה התוכנית הבולטת ביותר של הזכיינית המתחרה קשת, והובילה עבורה את טבלאות הרייטינג.

העסקה שבה רכשה ענקית ההפקות הבינלאומית אנדמול 33% ממניות רשת תמורת 100 מיליון שקל בסוף 2013, תגיע בקרוב למימוש המשמעותי ביותר שלה: תוכנית הדגל של הטלוויזיה המקומית, "האח הגדול", תהיה בידי רשת. אבל היתרון הזה עדיין לא מלמד על שקט ושלווה בין בעלי המניות בחברה. להפך. באנדמול, שעברה חילופי בעלות מאז, לא רווים נחת מההשקעה בגוף השידור בישראל. ההשקעה הזאת היתה אמורה להניב תוכן מקורי להפצה בכל רחבי העולם. זה לא קרה עד כה, והפעילות בערוץ 2 סופגת הפסדים ורוויית סיכונים.

בעל השליטה בחברה הוא אודי אנג'ל. מבחינתו, רשת היא הפלז'ר — לא הביזנס. הוא אוהב להשתתף באירועי החברה וליהנות מהאור החמים של הזרקורים שהיא מפיצה. זו גם הסיבה שהוא הוביל את המהלכים להזרמות משמעותיות לחברה.

ואולם במקביל, לאנג'ל כנראה קצת נמאס מהמחיר הגבוה שהוא נאלץ לשלם לאחר הפסד מצטבר של לפחות 350 מיליון שקל מ–2005. הוא מוכן לשים את רשת על המדף ולהעניק אותה לכל המרבה במחיר. הוא זה שדחף ב–2015 וגם קודם לכן למשא ומתן מול קשת, וכעת למשא ומתן למיזוג עם ערוץ 10. לכן גם מקורבו, מנכ"ל רשת אבי צבי, מחפש ללא הרף משקיעים חדשים שעשויים לבוא גם על חשבון אנג'ל.

עם זאת, דווקא בשל הרצון או ההערכה שמתישהו רשת תחליף ידיים, ולאור המוסכמה הברורה שאין מקום לאורך זמן לשלושה שחקנים בשוק, בעלי המניות של רשת נמצאים כיום במוטיבציית שיא להציג ביצועים גבוהים ותוצאות טובות בטווח הקצר. ברשת יודעים כי אם החברה תשמיע קולות של משבר, היא תיהפך לטרף בידי שני הגופים שיחכו מהצד — והשווי שלה ייחתך משמעותית בכל עסקה. זו הסיבה שבעלי המניות של רשת מצאו לנכון להזרים עשרות מיליוני שקלים בתקופה האחרונה לקופתה, כדי לאפשר להיערך כיאות למעבר לשבעה ימים. ברשת יודעים שהם צועדים לקראת הפסדים, אך יעשו הכל כדי שהמתחרים יפסידו יותר.

מנכ"ל רשת, אבי צבי
ינאי יחיאל

סטטוס עסקי: הברק חזר

מנכ"ל רשת, אבי צבי, עשה שינוי דרסטי בחברה. מחברה מקרטעת בתחום התוכן ונחותה בכל קנה מידה מהמתחרה קשת, מחברה שרושמת הפסדים קשים ושקועה בחובות כבדים למערכת הבנקאות — הצליח צבי לדחוף את החברה קדימה ולהפוך אותה לרלוונטית בשוק הטלוויזיה. מאז 2009 הוא הצליח להסדיר את חובות החברה למערכת הבנקאות, להכניס את אנדמול — ובעיקר לרשום הישגים בתחום התוכן והרייטינג. מותגי תוכן כמו "המרוץ למיליון", "אקס פקטור" ואחרים הצליחו ללטש את הברק סביב המותג רשת ולהגדיל את נתוני הצפייה.

כיום מחזיקה ברשת בשישה מותגי ריאליטי בולטים, הבולט שבהם הוא "האח הגדול" שעובר לידיה, והיא רוכשת עוד שניים — אחד מהם הוא America's Got Talent — בימים אלה. רשת גם מתחילה להשקיע משאבים בזירה הדיגיטלית, שבה נכשלה עד עתה, ומעסיקה כ–60 עובדים באתר רשת. האחזקות במותגי תוכן יקרים ורבים כל כך מכבידים על מצבה, אבל בזכיינית מצהירים כי זו הדרך הכלכלית היחידה לשרוד בשוק התחרותי שמתפתח פה.

המחצית האחרונה של 2017 היתה קשה עבור רשת, הן בהתחשב בסך הצפייה הכולל והן בשחיקה במותגים מובילים שלה, בעיקר "הישרדות". מנגד, ייתכן כי זו היתה אסטרטגיה מכוונת של רשת לחלק את ההשקעות השנה באופן שונה ולהזרים את מרב הכסף לרגע הפיצול בנובמבר — אז תשקיע הזכיינית את מרבית המאמצים כדי להשיג את הבכורה.

התחזית: קרב על כל הקופה

בחודשים האחרונים עמלו טרקטורים כדי להשמיד את בית "האח הגדול" של קשת בנווה אילן. אפילו את הבריכה הם סתמו באמצעות יציקת בטון. ואולם מהר מאוד תנסה רשת להשתלט על הבית — לא רק על בית האח הגדול, אלא על כל בית בישראל. באמצעות מותגי התוכן שלה היא מתכוונת להיאבק על המובילוּת בשוק הטלוויזיה בשנים הבאות. רשת חייבת את זה גם ובעיקר אם בכוונת בעלי המניות שלה לצאת מההשקעה במחיר סביר.

ברשת יודעים כי אין בשוק הפרסום די כסף, ולכן מתכוונים להשקיע באופן מדוד כדי להשיג את ההובלה. כך למשל, באופן מודע לחלוטין מתכוונים ברשת לוותר על לפחות שני ימי שידור בשבוע לטובת המתחרים, או למתוח את הקצה את אורכן של התוכניות הגדולות כדי להשיג תשואה גבוהה ככל האפשר על ההשקעה. בשונה מקשת, לרשת יש מיקוד עסקי ברור יותר — רק המסך המקומי של ערוץ 2 שילווה בפעילות דיגיטל. ברשת יעשו הכל כדי שמדורת השבט הבאה תהיה באפיק 13 שלה ולא ב–12 של קשת.

"בייבי בום"
אלדד רפאלי

ערוץ 10

מותגי תוכן בולטים: "גב האומה", "המקור", "לעוף על המיליון" ו"בייבי בום"

בעלי מניות: ניהול לא צפוי

לא כך תיכננו בעלי המניות החדשים של ערוץ 10 את ההרפתקה שלהם בשוק הטלוויזיה המסחרית. קבוצת RGE, המורכבת מאביב גלעדי, לן בלווטניק ואודי רקנאטי, תיכננה לרכוש את השליטה בערוץ 10 ב–2015, לייעל אותו ולהפוך את הפעילות של כל הקבוצה לסינרגטית — ספורט, בידור וילדים. ואולם זה לא ממש הלך: תוכניות בעלות של מיליוני שקלים לעבור למבנה אחד בנווה אילן שיכלול את כל הפעילויות של הקבוצה ירדו לטימיון לאחר ביטול הפרויקט, מנכ"ל הקבוצה מודי פרידמן עזב לאחר מחלוקות ב–2016, עובדי הערוץ ובראשם מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, התגלו כעקשנים ועצמאים בשטח — ושוק הטלוויזיה כולו, בעיקר בגזרה הרב־ערוצית, עובר טלטלות שמשפיעות על הקבוצה כולה.

ב–2015 נכנסה RGE לתמונה אחרי שערוץ 10 נקלע שוב לדרך ללא מוצא. הקבוצה החלה להזרים עשרות מיליוני שקלים כדי שהערוץ יוכל להתחיל להפיק תוכן. ואכן, האסטרטגיה שהתווה ורשבסקי לערוץ המבוסס על שידורי החדשות — מוצר מובחן שזוכה להערכה רבה — ותוכניות איכות, עם הוצאה נמוכה ככל האפשר, הוכיחה את עצמה. הערוץ, גם אם לא עמד בכל היעדים, עבר לפסים של רווחיות תפעולית.

אלא שגלעדי, שמוביל מבחינה ניהולית את הקבוצה, הוא איש עסקים ממולח שידוע גם בצורת ניהול ייחודית: הוא מסוגל לקבל החלטות במהירות, לחתוך, ולפעול לפעמים על פי תחושות בטן. בחלק מהמקרים הוא פשוט לא מוכן להסתכל לצדדים. גלעדי מבין כי אם אכן יתרחש הפיצול ויהיו שלושה שחקנים, שוק הטלוויזיה המקומי יספוג הפסדים קשים, ולכן בחודשים האחרונים ניהל מגעים למיזוג עם רשת. בשלב זה נראה כי המיזוג הזה לא מתקדם, אך במקרה של גלעדי הכל יכול להיות — ברגעים האחרונים יכולות להתקבל החלטות מהירות שישנו לחלוטין את שוק הטלוויזיה ואת מפת התחרות.

מנכ"ל ערוץ 10 , יוסי ורשבסקי
אוליבייה פיטוסי

סטטוס עסקי: המהפך

ערוץ 10 הוא הערוץ יחיד שאמור ליהנות מאופק עסקי ויציבות לאורך זמן. לפני כשנתיים הוא קיבל את רישיון השידורים המיוחל שלו למשך 15 שנה, וזוכה להקלות רגולטוריות משמעותיות. תחת ניהולו של ורשבסקי נהפך הערוץ לבעל זיהוי ייחודי, עם דגש רב על פעילות החדשות ותוכניות תחקיר ודוקו רבות (לצד מעט סטיות תמוהות ותוכניות בידור שפגעו בתדמית של הערוץ). ורשבסקי עשה את הלא ייאמן והפך את ערוץ 10 לגוף יציב שעומד במחויבותיו ופועל ללא תלות בפוליטיקאים ובבעלי המניות שלו, כפי שהיה בעבר. במקום לנקוט אסטרטגיה של Me too ולנסות לחקות את ערוץ 2, כיום ערוץ 10 יודע את מקומו ומצא לעצמו נוסחה עצמאית לשמירה על צופים נאמנים שמניבים לו נתח צפייה קבוע ומספק.

ואולם לצד זאת, הערוץ מתמודד עם איומים רבים. הגיל הממוצע של צופיו הוא כבר יותר מ–52 — גבוה משמעותית מזה של ערוץ 2 — והמפרסמים לא אוהבים זאת. הניסיונות של ערוץ 10 לייצר פורמטים חדשים, בידוריים, שסותרים את הקו של הערוץ, לא עלו יפה. הערוץ גם צפוי להיפגע כעת מהנטישה של גיא פינס, גיא לרר ולינוי בר גפן, וייתכן שעוד אחרים בהמשך.

התחזית: איום כפול

שוק הטלוויזיה המסחרית, שמחזיק כיום כ–30 נקודות רייטינג בערב צפייה, עשוי כנראה לגדול מעט בעקבות ריבוי הערוצים. ההערכות הן ששני הערוצים הגדולים, קשת ורשת, יחלקו ב–25 נקודות הרייטינג, והשאר יישאר לערוץ 10. ירידה כזו לערוץ 10 עשויה לשבש לחלוטין את המודל העסקי שלו ולגרום לו הפסדים כבדים. לא לחינם נשמעו מכיוון הערוץ קולות ברורים החפצים בדחיית הפיצול.

בהתחשב בכך שגם מהדורת החדשות של קשת ורשת תקבל כוח כפול ותפגע בכוחה של חדשות 10, יש כנראה סיבה להאמין שהשינויים בשוק הטלוויזיה בפיצול עשויים לפגוע דווקא בשחקן הקטן, ערוץ 10. על אותה משבצת שלו נמצא כיום גם הערוץ הציבורי כאן, שמעט פעמים בחודשים האחרונים עקף אותו ברייטינג בתוכניות פריים והתקרב אליו בנתוני הרייטינג בחדשות.

כדי להתמודד עם מאבק האיתנים בין קשת לרשת, ערוץ 10 ייאלץ להגדיר את עצמו טוב יותר ולמצוא את הקהל הנאמן שלו, ולצד זאת לשמור על רמת הוצאה נמוכה. אחרי הכל, המשך הפעילות של ערוץ 10 והשמעת הקול הייחודי שלו חיוני לא רק לבעלי המניות שלו, אלא לאינטרס הציבורי כולו.

"גב האומה"
עדי שחם

רפורמה חדשה, כללים ארכאיים

רפורמות הרישיונות, שבמסגרתה ערוץ 2 יפורק ב–1 בנובמבר, היתה אמורה להתאים לתנאי השוק החדשים. בפועל, הרשות השנייה המפקחת על הטלוויזיה המסחרית קפאה על שמריה במשך שנים. נוסח הרישיון לשידורים — שקיבלו גופי השידור וכולל כללים והגבלות חריפות — זהה כמעט במדיוק לנוסח הזיכיון מלפני יותר מ–20 שנה.

בשנה האחרונה התאחדו שלושת גופי השידור למאבק משותף, באמצעות עו"ד נגה רובינשטיין, והציגו לגורמי הפיקוח שורה של דרישות הנחוצות כדי לאפשר את התחרות בשוק. אלא שכרגע אין להם עם מי לדבר: ברשות השנייה אין מנכ"ל קבוע, היו"ר אוה מדזיבוז' עם רגל אחת בחוץ והיועצת המשפטית דורלי אלמגור נכנסה לתפקידה רק לפני כשבוע. משרד התקשורת משותק מזה זמן רב, השר החדש עדיין למד את החומר והמנכ"ל, שלמה פילבר, נמצא במעצר בית על רקע פרשת בזק.

אחת הדרישות המשמעותיות ביותר של גופי השידור היא ביטול דמי הזיכיון, או הרישיון, שהם משלמים כדי לממן את פעילות הרגולטור, בסכום של יותר מ–30 מיליון שקל בשנה. מצב שבו גוף מפוקח מממן את הרגולטור הוא חריג, ובוודאי שאינו מוצדק בשוק תחרותי עם מעורבות רגולטורית נמוכה. בגופי השידור דורשים גם לבטל שורה של כללים וסמכויות ארכאיות של הרשות השנייה, כמו הצורך באישור מוקדם של לוחות השידור או אישור מראש של מינוי בעלי תפקידים.

גופי השידור גם דורשים לבטל את החובה ההיסטורית שלהם להעביר את השידורים דרך מרכז השידורים והבקרה של הרשות השנייה. גם במקרה זה מדובר בהסדר תמוה והיסטורי, שבו הרשות השנייה מחייבת את גופי השידור המסחריים להעביר את השידורים דרכה בעלויות גבוהות, בעוד שגופי השידור יכולים להפחית משמעותית את המחיר באמצעות העברת השידורים בטכנולוגיות חדשות. במקביל, הרשות השנייה מתכוונת לחייב את גופי השידור להתחיל לשדר ב–HD מיום הפיצול. אלא שהחובה הזאת נעשית ללא ודאות בנוגע לעלות הכספית הכרוכה בכך, שעשויה להגיע למיליוני שקלים.

הקרב הנחוש ביותר שמובילים גופי השידור כיום נוגע לתחרות מול HOT ו–yes. לפי חוק, הערוצים המסחריים חייבים להיות משודרים על גבי הפלטפורמות הרב־ערוציות — מבלי שהם מקבלים מהן תמורה. על הדרך, הפלטפורמות עושות שימוש בממירים המאפשרים לדלג על הפרסומות — מקור ההכנסה של הערוצים המסחריים.

בגופי השידור מנהלים מאבק לשינוי החקיקה כך שיתאפשר להם להגיע עם הפלטפורמות להסכם מסחרי על תשלום תמורת התוכן שהם מייצרים. כבר כיום מחויבות שחקניות חדשות, כמו פרטנר וסלקום, לשלם לגופי השידור עבור התוכן. כעת דורשים בקשת, רשת וערוץ 10 כי גופי הטלוויזיה הרב־ערוצית ישלמו על כל מנוי שמשתמש בממיר בעל אפשרויות הקלטה ומתאפשרת לו צפייה לא לינארית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם