לקראת פיצול ערוץ 2 - מי ישרוד ומי יתרסק? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקראת פיצול ערוץ 2 - מי ישרוד ומי יתרסק?

ב-1 בנובמבר יתפצל ערוץ 2, ושוק התקשורת הישראלי ייצא לדרך חדשה: תסריטי אימה חוזים מעורבות פוליטית והפסדים של מאות מיליוני שקלים לגופי השידור, אך אחרים טוענים שהמהלך יכול דווקא להוביל לצמיחת גופי תקשורת רווחיים ועצמאיים ■ עם היד על השלט - כתבה ראשונה בסדרה

44תגובות
מפץ

המפה התקשורתית שאליה היינו רגילים עשרות שנים לא תיראה אותו הדבר בסוף השנה הנוכחית. שורה של שינויים דרמטיים כבר יצאו לדרך ב–2017, וחלקם עומדים בפתח בכלי התקשורת הגדולים.

הרשימה ארוכה: רשות השידור נסגרה ואחרי מאבק פוליטי עקוב מדם הוקם תאגיד "כאן"; חשיפת השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" יצרה טלטלה אדירה שהשפיע גם על "ידיעות" וגם על "ישראל היום" — העיתון שעובר שינויים אחרי עשור והעורך הראשי הוחלף בו לא מכבר; גם גלי צה"ל מחכה למפקד חדש; ערוץ 20 (ערוץ המורשת) נמצא לקראת הקמה של חברת חדשות — ובקרוב יתחיל להפעיל את ערוץ הכנסת אחרי 14 שנה שבהן הופעל על ידי חדשות 2; לעיתון הכלכלי "גלובס" יש שתי בעלות בית חדשות אחרי שנים שהיה תחת שליטתו של איש העסקים הקורס אליעזר פישמן, ועדיין לא ידוע מי יהיה עורכו. בגזרת הטלוויזיה הרב־ערוצית צפויה פרטנר להשיק את שידורי הטלוויזיה שלה בשבוע הבא, יחד עם פעילות מקומית של נטפליקס, מה שמאלץ את HOT ו–yes לשנות מודלים עסקיים ולהציע אלטרנטיבות זולות, כמו שירות NEXT של HOT שהושק באחרונה.

אבל השינויים האלה מינוריים לעומת המהפכה הגדולה שתתרחש בעוד קצת יותר מארבעה חודשים, ב–1 בנובמבר. ערוץ 2, אולי כלי התקשורת בעל ההשפעה הרחבה ביותר על תפישת המציאות הישראלית, יתפרק ויפוצל. 24 שנה אחרי שקם — אם לא סופרים את השנים של שידורי הניסיון בתחילת שנות ה–90 — הערוץ שנהפך למסך הבית של חלק גדול מצופי הטלוויזיה, ייסגר. שש שנים אחרי שהכנסת הוציאה לדרך את הרפורמה בטלוויזיה המסחרית, ואחרי דחיות חוזרות ונשנות, היא עומדת סוף־סוף להתבצע.

ומה יהיה במקום ערוץ 2? שתי הזכייניות שמאכלסות אותו כיום וחלוקת את שבוע השידורים, קשת ורשת, יחלו כל אחת מהן לשדר שבעה ימים בשבוע בערוץ חדש. עבור הצופים הרפורמה הזו עומדת להיות מבלבלת מאוד. את הערוץ של קשת אפשר יהיה למצוא באפיק 12 בשידורי הכבלים והלוויין, ואילו את הערוץ המיועד של רשת באפיק 13. באותו מועד ייאלץ גם ערוץ 10 להיפרד מהמותג 10 — ויעבור אחר כבוד לאפיק 14 בכבלים ובלוויין.

מתוך התוכנית של גיא פינס
תומר אפלבאום

צופי ערוץ 2 יכולים לראות כבר כשנה סימנים מקדימים לארגון מחדש, בעיקר בניסיונות המיתוג של קשת ורשת לקראת הקמת הערוצים הנפרדים. בצדי המסך של ערוץ 2 החלו להופיע בחודשים האחרונים הלוגואים של קשת ורשת. במקביל, משודרים פרומואים שמנסים למתג את כל אחת מהזכייניות וליצור זיהוי בינן לבין המותג ערוץ 2. מאחורי הקלעים, שתי הזכייניות נמצאות במרוץ חימוש של הפקות ותוכניות שונות, ובעיקר רצועות שידור קבועות, כדי להיערך למעבר לשבעה ימי שידור. המעבר הבולט עד כה היה של התוכנית "ערב טוב" עם גיא פינס — מערוץ 10 לערוץ של קשת.

הרפורמה הזו חיובית ותייצר תחרות חופשית בשוק הטלוויזיה שנשלט כיום על ידי ערוץ 2, אך טומנת בחובה סכנה גדולה לשוק התקשורת. למעשה, מנהלי גופי התקשורת ובעלי הבית שלהם נמצאים כיום בחרדה קיומית לגבי עתידם העסקי. איש לא יודע איך ייראה שוק התקשורת שאחרי השינוי הדרמטי — מי ישרוד ומי יקרוס. על אף שכל הגופים בשוק נערכים למעבר ומוציאים מדי שבוע הודעה חגיגית על מינויים וליהוקים חדשים, בחדרי הישיבות בגופי השידור שוררת אווירת נכאים. בכירים בשוק מתארים את מצב שוק התקשורת של 2017 כמרוץ של שלושה אנשים ששועטים לעבר התהום — ולא עוצרים לרגע עד להתרסקות.

הצניחה למטה עשויה להיות כואבת מאוד. שוק הטלוויזיה נסמך על שוק הפרסום הישראלי, ולפי כל ההערכות הוא לא יצליח לפרנס שלושה ערוצים בהיקף ההוצאה הנוכחי, וההפסדים הולכים להיות כואבים מאוד. באחת התוכניות העסקיות של אחד מגופי השידור המספרים היו ברורים: ב–2018 יפסידו קשת ורשת 100 מיליון שקל כל אחת, ואילו ערוץ 10 יפסיד כ–60 מיליון שקל.

לפיצול ולהפסדים הצפויים יש גם הקשרים פוליטיים ברורים מאוד. לא מעט גורמים בשוק התקשורת מפנים אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה כמי שייהנה מאוד מפירוק ומהחלשת כוחו של ערוץ 2, הערוץ הדומיננטי והחזק בישראל, שמסקר את נתניהו בביקורתיות רבה — הן בגזרת החדשות והן בתוכניות סאטירה, כמו "ארץ נהדרת". שוק שבו שלושה שחקנים חלשים ותלותיים הוא פחות מאיים מבחינת נתניהו ורעייתו.

כבר בימים אלה החל מסע לחצים, בעיקר מצד ערוצי הטלוויזיה, במטרה לייצר שינוי בחוק — בעיקר לדחות את הפיצול בשנה נוספת, או לאסדר את השוק באופן שונה, כך שהחששות לפגיעה בגופי השידור יופחתו. מסע הלחצים הזה עוד עשוי להתגבר בחודשים הקרובים. ואולם בשלב זה, כל הגורמים הרשמיים אומרים באופן רשמי כי הפיצול יתבצע במועד, ולא ייערך כל שינוי חקיקה.

כמתואר

השינוי הדרמטי בשוק השידורים עשוי להשפיע על זירות נוספות — תחום החדשות, שוק הפרסום ושוק ההפקות המקומיות. בשבועות הקרובים נציג כאן סדרת כתבות שתסקור בהרחבה את המפץ הגדול של שוק התקשורת ואת הדרך לקראת סוף עידן ערוץ 2.

מסך כפול לחדשות 2

מי שאחראי על פיצול ערוץ 2 הוא דווקא המתחרה הגדול, ערוץ 10. שם הכל התחיל. ערוץ 10 הוא זה שדחף ליישום המהפכה בשוק התקשורת, אבל בשביל להבין מה אירע שם, צריך לחזור 24 שנה אחורה.

ב–4 בנובמבר 1993 עלה ערוץ חדש לאוויר — ערוץ 2 המסחרי, שיתחרה סוף־סוף במונופול של ערוץ 1. במכרז להפעלתו זכו שלוש זכייניות — קשת, רשת וטלעד — והשנים הראשונות היו מצוינות. שוק הפרסום חיבק באהבה את המדיום החדש והזרים לו מאות מיליוני שקלים, תוכניות הבידור והסאטירה של הטלוויזיה המסחרית — מ"החמישייה הקאמרית" ועד "הראשון בבידור" — כבשו את הצופים, ובעלי גופי השידור הרוויחו באותן שנים עשרות מיליוני שקלים בשנה.

ב–2001 הבין המחוקק שערוץ מסחרי אחד הוא פגיעה בתחרות, והחליט לאפשר הקמת ערוץ חדש. ערוץ 10, בשליטת יוסי מימן, זכה במכרז והחל לשדר. ואולם כבר בשנים הראשונות הוא נכשל בניסיון להוות אלטרנטיבה לערוץ 2, וההשקעות האדירות בו ירדו לטמיון. הערוץ שקע בהקפאת הליכים ונזקק שוב ושוב לחילוצים, הזרמות — ובעיקר מחיקת חובות מהרגולטור.

ב–2005 חל מפנה נוסף: הרשות השנייה יצאה למכרז חדש להפעלת ערוץ 2 — הפעם רק לשתי זכייניות. קשת ורשת הציעו את ההצעה הגבוהה ביותר — הן בתשלום למדינה והן במחויבויות התוכן השונות — וזכו במכרז. אלא שהשנים ההן, בעיקר לאחר המשבר העולמי ב–2008, היו רעות מאוד לטלוויזיה, ושתי הזכייניות החלו לספוג הפסדים קשים.

'אווה מדז'יבוז
ענבל מרמרי

הפתרון שהסתמן כדי לאפשר לשוק לעמוד על רגליו היה מעבר לשיטת הרישיונות. אם עד עתה התפישה היתה שהערוצים הם משאב ציבורי שמחולק במשורה לגוף שיפעיל אותם לתקופה קצובה, התפישה החדשה היתה שיש לאפשר לכל גוף להיכנס לשוק ולשדר תכנים כמעט ככל העולה על רוחו — עם מחויבויות תוכן נמוכות ורגולציה לא מתערבת, שתאפשר לגופי השידור סביבה עסקית יציבה ונוחה יותר.

שר התקשורת לשעבר, אריאל אטיאס, היה זה שהקים את ועדת מרדכי שהגישה במארס 2009 שורה של המלצות, שעיקרן היה ביטול שיטת הזיכיונות ומעבר לרישיונות, והפסקת החלוקה של ערוץ 2 לשני גופים. מהלך זה היה אמור לסייע בעיקר לערוץ 10 לקבל אופק עסקי שמעולם לא היה לו.

בבחירות 2009 חזר נתניהו לשלטון, ומינה את משה כחלון לשר התקשורת. שנה לאחר מכן כבר החל כחלון לפעול במרץ ליישום מסקנות ועדת מרדכי. אחרי דיונים ארוכים של ועדת הכלכלה שלא הצליחו להניב חוק מוגמר — ב–2011 הצליחה הוועדה להוביל את השינוי בחוק שסלל את הדרך לרפורמת הרישיונות.

על הדרך, כחלון הוביל לשינוי מהותי בחוק לעומת ההמלצות המקוריות. החוק המקורי, שהתבסס על המלצות ועדת מרדכי, לא כלל מחיקה של המותג ערוץ 2. במקום זאת, הוצע מודל של התמחרות על השימוש באפיק ובמותג בין גופי הטלוויזיה השונים שבו ייקבע מי ישלוט באפיק 22 היוקרתי. אבל כחלון, בניגוד גמור לכל הצוות המקצועי שלו, הפתיע את כולם. הוא הציג דרישה למחוק לחלוטין את האפיק והמותג, ולגרום לכך שלא יישאר זכר לעולם הישן של ערוצים 2 ו–10.

במקביל, שתי הזכייניות של ערוץ 2 קיבלו הטבה אחרת: במקום החובה להפעיל חברת חדשות נפרדת כבר עם ההיפרדות מערוץ 2, הן יוכלו להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 — שנמצאת גם כיום בבעלותן — לשלוש שנים נוספות. כלומר, מנובמבר ב–20:00 בערב תשודר מהדורת החדשות עם יונית לוי בשני ערוצים, 12 ו–13. שווי הטבה זו הוא כ–150 מיליון שקל, ובהשלכותיה על תחום החדשות נדון בהמשך סדרת הכתבות.

אולפן ערוץ 2 בקריה
מוטי מילרוד

"זה היה טרייד־אוף, דיל", אומר בכיר שהיה מעורב אז בהליכי החקיקה. "ערוץ 10 רצה מאוד לעבור לרישיון בגלל חובות עבר וכדי שתהיה לו ודאות. מצד אחד מחקו את המותג 2, ומצד שני נתנו לערוץ 2 את האחזקה המשותפת בחדשות 2. זה נושא שבכלל לא עלה בוועדת מרדכי. זו המצאה של הח"כים. בפועל הם הגדילו את הכוח של חברת חדשות 2. עכשיו היא תקבל מסך כפול".

מאחורי הקלעים עלו טענות שמהדהדות עד היום, כי היתה מעורבות פוליטית מגבוה בהצעה למחוק את ערוץ 2. הכתובת, יש שאומרים, היא אצל נתניהו. באותם ימים היה אחד מבעלי המניות בערוץ 10 ארנון מילצ'ן, שכיום נחקר במסגרת פרשת המתנות נגד נתניהו. בעל מניות נוסף היה רון לאודר, שגם הוא היה ידידו של נתניהו, לפני פרשת תחקיר ביביטורס ששודר בערוץ 10.

בסביבתו של כחלון דוחים את הטענות: "כל גופי הטלוויזיה, כולל ערוץ 2, רצו את השינוי הזה. הם רצו שנצמצם להם את מחויבויות התוכן. זו היתה יוזמה שלהם. אנחנו הבנו שהכוח של ערוץ 2 חזק מדי ובלתי אפשרי יהיה להכניס שחקן חדש מול ערוץ שנהפך לשומר מסך, ולכן כחלון יזם את ביטול אפיק 22. לא היתה כל מעורבות של ראש הממשלה בנושא הזה. הוא איפשר לכחלון לנהל את הרפורמה הזו. באותה תקופה הוא לא התערב בשוק השידורים כפי שהוא מתערב כיום".

"זה הולך להיגמר בהפסדים של עשרות אם לא מאות מיליונים"

בפירוק ערוץ 2 יש אכן היגיון רב. ערוץ 2 נהפך למונופול כמעט בכל פרמטר — בשיעורי הצפייה, בשוק הפרסום בטלוויזיה וגם בשליטה בתודעה. ברשות ההגבלים העסקיים וגורמים מקצועיים נוספים סברו כי יש להגביר את התחרות בשוק הטלוויזיה, וכי הדרך לעשות זאת היא רק באמצעות יישור מגרש המשחקים ופירוק העוצמה האדירה של ערוץ 2, כך ששחקנים חדשים יוכלו להיכנס לשוק.

אבל סימן השאלה הגדול לגבי מהלך הפיצול הוא אם אכן יש היתכנות כלכלית לשוק של שלושה ערוצים. בהמלצות של ועדת מרדכי נכתב: "ניתן להניח בצורה זהירה כי בשנים שבהן יבוצע המעבר לרישיונות (2012–2015) פוטנציאל מספר השחקנים בשוק השידורים המסחריים יהיה שלושה שחקנים. יחד עם גידול שוק הפרסום בטלוויזיה לאורך השנים, מספר השחקנים הפוטנציאלי ילך ויגדל". הוועדה העריכה אז כי שוק הפרסום יגיע ב–2014 ל–1.3 מיליארד שקל, וכי ההיקף הכספי המינימלי הנדרש כיום לשידורי ערוץ מסחרי הוא 350–400 מיליון שקל בשנה.

במציאות, המספרים כיום אחרים. ערוץ 10 אכן מצטמצם ומוציא 250–300 מיליון שקל בשנה, אבל בקשת וברשת ההוצאה נעה בין 450 ל–550 מיליון שקל בשנה, תלוי במספר הימים שכל אחת מהן משדרת. כלומר, התחזיות שיפעלו בישראל שלושה ערוצים ברמת ההוצאה של ערוץ 2 לא מתיישבות עם המציאות.

לשוק הטלוויזיה יש כיום שתי אפשרויות לצאת מהסבך: או להמשיך להפעיל שלושה ערוצים ולחתוך את רמת ההוצאה לתוכנית — כלומר תוכניות ענק כמו "דה ווייס" או "האח הגדול" כבר לא ייראו על המסך בתדירות כזו — או ליצור מיזוג בין שניים משלושת הגופים. האפשרות השלישית, המסוכנת יותר, היא ששלושת הגופים ימשיכו לפעול, יפסידו כסף באופן בלתי רציונלי וייהפכו לחלשים ותלויים בפוליטיקאים.

בנימין נתניהו ומשה כחלון בישיבת ממשלה
אוליבייה פיטוסי

בשנים האחרונות התנהלו כמה פעמים מגעים למיזוג בין קשת לרשת, שלא צלחו, בין השאר לאור התנגדות רשות ההגבלים. בחודשים האחרונים מתנהלים מגעים אינטנסיביים למיזוג בין רשת לערוץ 10 — כולל פנייה ראשונית לבדיקה מול רשות ההגבלים. בשלב זה ככל הנראה אין התקדמות במגעים.

"ההכנסות נטו של שוק הפרסום בטלוויזיה כיום הן 1.1–1.2 מיליארד שקל בשנה", אומר אילן שחורי, מנכ"ל חברת הייעוץ TASC ומנהל תחום הטלקום והמדיה בחברה, שמכיר היטב את שוק השידורים. לדבריו, החלוקה הפנימית היא 70% מההכנסות לערוץ 2 והשאר לערוץ 10 — כלומר בין 300 ל–350 מיליון שקל הכנסות לערוץ 10. "גם כיום ערוץ 10 בקושי שורד. המשמעות של שלושה שחקנים היא בעצם שלושה ערוצים במודל של ערוץ 10, שבקושי שורדים", הוא אומר.

שחורי מעריך כי צפויה מלחמה עקובה מדם בין שלושת הגופים, בוודאי בשלב הראשוני. "השוק הולך לסוג של מלחמה אגרסיבית מאוד, שבה כל אחד ינסה ליצור יתרון התחלתי משמעותי כדי לקבע את מעמדו ואת תפישת הצופים. השנתיים הראשונות יהיו דרמטיות לתחרות ולקרב על השאלה מי תהיה מדורת השבט החדשה. מי שיצליח בתחילת הדרך לייצר את המומנטום ואת היתרון היחסי הוא זה שישאיר לשניים האחרים להתמזג, כי הרי בסופו של דבר יהיו שני ערוצים. הבעיה שבדרך בעלי המניות הולכים להפסיד הרבה מאוד. לדעתי, התוצאה המתבקשת והיחידה היא מיזוג בין שתי זכייניות. השוק לא מצליח להגיע למצב הזה, כל אחד מהשיקולים שלו. אבל זה הולך להיגמר בהפסדים של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים".

זה כמה שנים קורא שחורי לבצע מהלך אחר בטלוויזיה שיסדיר את השוק — הליך התמחרות כפוי בין קשת לרשת על חברת החדשות של ערוץ 2. "הבעלות על חדשות 2 היא המפתח להתייצבות השוק", אומר שחורי. "הטעות שנעשתה בעבר היתה כאשר לא דחפו ליציאה למכרז על חדשות 2. מכרז כזה היה מסדיר את השוק. זה שירכוש את הבעלות הוא זה שיישאר עצמאי. האחר יקבל תשלום בעבור מניותיו ויתמזג עם ערוץ 10. רק פתרון הפלונטר הכפול הזה עשוי להציל את השוק. אבל כיום אין לאף גוף אינטרס לחבור לערוץ 10. להפך, זה חסם, כי אם אחד הגופים חובר לערוץ 10 — ברור שהוא ימכור בזול את חדשות 2. זה מוריד את מחיר היציאה. מכרז על חדשות 2 היה דוחף את השוק למיזוג. השוק צריך את המיזוג הזה, אחרת אנחנו הולכים להפסדים קשים לכל הגופים".

"השוק לא יכול להחזיק שלושה מתחרים"

שלי תשובה, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט, ערך גם הוא לא מעט מחקרים על שוק השידורים. "שוק הפרסום לא יכול לפרנס שלוש חברות ברמת ההוצאה הנוכחית וברמת איכות תוכן שאנו מכירים כיום, לפי רמת ההוצאה הנוכחית ליום שידורים", הוא אומר. "אתה תוכל לפרנס טלוויזיה ברמה ירודה כמו באיטליה, אבל אז גופי השידור ייאלצו לשאול את עצמם איך הם יצליחו ליצור רייטינג עם תוכן מעין זה. ניתחנו את הסוגיה הזו כמה פעמים והגענו למסקנה — שגם אחרים הגיעו אליה בניתוחים שלהם — שהשוק לא יכול להחזיק שלושה מתחרים".

לדבריו, "היו דיונים רבים על מיזוגים בין הגופים השונים, אבל אין ודאות שזה יקרה מאחר וחלק מהשיקולים של אחזקת חברת טלוויזיה אינם כלכליים. האפשרות שעשויה להתממש היא שאחד השחקנים לא יהיה מספיק חזק במאבק בין שלושה גופים — וייפול".

ובכל זאת, תשובה סבור כי התהליך הנוכחי של הפיצול ומחיקת ערוץ 2 הוא נכון. "בסופו של דבר ייווצרו לנו שתי חברות מלאות. צריך פה שתי חברות ברודקאסט, שכל אחת מהן תפעל בהיקף של כ–600 מיליון שקל בשנה, לצד השידור הציבורי. זה המודל שמתאים לשוק הישראלי. כך התוכן המקורי יתחלק בצורה מיטבית ויוכל לפרנס את שוק ההפקה הישראלית. השאלה היא איך מגיעים לזה. כרגע הפתרון שגובש הוא לאפשר לבעלים של ערוצי הטלוויזיה להפסיד, אם רצונם בכך. העניין הוא שאתה לא יודע כמה שנים הם ירצו להפסיד עד שהשוק יסתדר. הדרך להכניס אותם לשם היא מורכבת. אתה נמצא במקום שלא משחק את משחק סכום האפס. הברירה היחידה כרגע היא לתת לשוק לעשות את שלו".

מנשה סמירה, כיום מנכ"ל רשת בתי הספר עתיד ולשעבר מנכ"ל ויו"ר הרשות השנייה וחבר בוועדת מרדכי, סבור כי המהלך הנוכחי הכרחי. לדבריו, "זו הדרך בהפוך על הפוך לנתק את התלות של גופי השידור בשלטון. לכאורה אתה מחליש את גופי השידור, ואולי זה מה שרוצים חלקים מהדרג הפוליטי, אבל מנגד בשיטת הזיכיונות היינו צריכים כל הזמן הארכות זיכיון, הסדרים שונים וחקיקה כזו או אחרת. הכרסום במעמד הערוצים התרחש מתחת לפני השטח. מעבר לרישיונות בתהליך ארוך טווח יאפשר מידה רבה של עצמאות".

סמירה סבור כי גופי השידור ייאלצו להתאים את רמת ההוצאות לשוק: "רמת ההוצאות לא סבירה כיום, לא מפני שזה הכרחי. יש הפרזה בהיקף ההוצאות. אחרי המהפך במודל של ערוץ 10 לפני כשנתיים, הוא מגיע לכ–8% רייטינג בעלות של כ–300 מיליון שקל. זה מוכיח את עצמו. החשש הוא שמישהו יתפרע ויהרוג את החלש. זה יוביל כנראה למיזוג והשארתם של שני ערוצים".

מנכ"ל משרד התקשורת, משה פילבר
אמיל סלמן

פילבר לא נבהל מ"סיפורי האימה"

הגוף הרגולטורי הרשמי של שוק השידורים המסחריים, הרשות השנייה, ערך בעצמו בדיקה כלכלית ב–2014 לגבי פיצול ערוץ 2 באמצעות חברת הייעוץ גיזה אבן זינגר. המסקנה היתה חד־משמעית: אין מקום בישראל לשוק עם שלושה שחקנים. ההפסד המצטבר של שלושת הגופים עשוי להגיע, לפי אותה עבודה, לכ–190 מיליון שקל בשנה לשלושת הגופים יחד.

בדרג המקצועי מתכוונים בשלב זה לאפשר לשוק להסדיר את עצמו. "העמדה שלנו היא שלא נוגעים בדבר הזה", אומר ל–Markerweek מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. דבריו של פילבר, המקורב מאוד לנתניהו, משקפים כנראה גם את עמדתו הנוכחית של ראש הממשלה. פילבר עמד בראש הוועדה לאסדרת שידורים שבחנה בין השאר, שוק השידורים והגישה המלצות לא רק להותיר את מהלך הפיצול על כנו, אלא גם להוריד עוד יותר את החסמים לכניסה לשוק התקשורת ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים לערוץ ברודקאסט כמעט בלי מחויבויות.

פילבר מגלה לראשונה כי לפני שנתיים מהלך הפיצול כמעט נעצר לאור משא ומתן למיזוג שהתקיים בין שתי הזכייניות של ערוץ 2 — קשת ורשת. מהלך כזה עשוי היה להיתקל בהתנגדות של רשות ההגבלים, ולכן הצדדים רצו לבחון את המהלך מול משרד התקשורת והמחוקק. באותם ימים גם דווח ב–TheMarker על משא ומתן למיזוג בין רשת לערוץ 10, ועל אפשרות שלפיה מילצ'ן — כוכב פרשת המתנות לנתניהו — שקל להשתלט על הזכיינית רשת.

לדברי פילבר, "לפני גיבוש המלצות הוועדה נבדקה הצעת של הזכייניות להתמזג. הברירה היתה בידם. כשפנו אלינו בשלב ההוא לא שללנו אופציה כזו. היה אפילו עניין למצות את ההליך הזה בזריזות כדי לייצר ודאות בשוק. כיום, לאחר שרשת וקשת בחרו שתיהן לא להתמזג אלא לבקש רישיונות כל אחת לעצמה, התגבשו גם המלצות הוועדה לאסדרת שידורים כהשלמה למצב זה שנקבע בחוק, ולבחירה שקיבלו הזכייניות בעניין".

פילבר לא חושש מהתרחישים על הפסדים כואבים לגופי השידור. "אנחנו שומעים סיפורי אימה. אני מציע לבדוק מה אמרו פלאפון וסלקום לפני הגברת התחרות בשוק הסלולר. אלה היו אותם טיעונים. בפועל, כשאתה מנסה לבדוק שווקים מקבילים בעולם בתחום הברודקאסט במדינות בגודל דומה לישראל, עם היקפי שוק פרסום דומים, אתה מגלה שיש שם שלושה או יותר ערוצי טלוויזיה באוכלוסיות של 5–10 מיליון ותקציב פרסום של 800 מיליון — 1.2 מיליארד שקל".

יהיו שיגידו שהפסדים בשוק הטלוויזיה דווקא נוחים לכם מבחינה פוליטית.

פילבר: "אין אינדיקציה שתהליך הפיצול יוביל לקטסטרופה. זה נכון שמוציאים את המפעילים מאזור הנוחות. הם חיו באזור מוגן וכעת צריכים להיכנס לסביבה תחרותית. בדיוק כמו שערוץ 10 המציא עצמו מחדש אחרי שהבין שהוא לא יכול להתמודד מול ערוץ 2, זה גם מה שיקרה לשאר הגופים. יש לא מעט ערוצים עם רייטינג יותר נמוך שעושים טלוויזיה בעשרות מיליוני שקלים. החוכמה היא להתייעל. זה נכון ששוק הפרסום לא גדל, אבל בשונה מהעולם פה הזחילה במעמד הטלוויזיה הרבה יותר אטית".

"מציאות כלכלית חדשה"

ברשות השנייה, הגוף הרגולטורי שהציג בעצמו מחקר שלפיו שלושה ערוצים יביאו להפסדים קשים בשוק, לא מתכוונים ליזום שינויים כלשהם או לדחוף למיזוג. "כרגע החוק קובע שבנובמבר יהיה פיצול בין הערוצים ומעבר לשיטת הרישיונות. זו הנחת העבודה שלנו עד שייקבע אחרת", אומרת יו"ר הרשות השנייה, אווה מדז'יבוז'. "כבר יצאנו למכרז, הקצנו אפיקים ונערכנו בכל ההיבטים על מנת לאפשר את השינויים. בעלי הזכויות לשידור הציגו בפנינו את כל המידע הרלוונטי וקבענו שהם עומדים בכל התנאים שנקבעו בחוק".

לדבריה, "שינויים גדולים תמיד מלווים בחששות וסימני שאלה. כך היה כשהגיעו הכבלים לישראל וכך היה בהקמת ערוץ 2. ההיסטוריה הוכיחה ששוק הטלוויזיה בישראל יכול להכיל שינויים ולהסתגל אליהם במהרה. העמדה הכי חשובה שלנו היא להגן על האינטרסים של הצופים, של היוצרים וכן, גם של הגופים המשדרים".

לפי תחזיות כלכליות של הרשות עצמה, שוק עם שלושה גופי שידור יהיה שוק הפסדי. זה לא מדאיג אתכם?

שלי תשובה
מוטי מילרוד

מדז'יבוז': "המהלכים בשוק התקשורת ייצרו מציאות כלכלית חדשה, ומנהלי הערוצים יצטרכו לבנות תוכנית כלכלית שנשענת על המציאות הזו והעתידית. אנחנו לא מתערבים בהחלטות כלכליות של אנשי עסקים. הבענו את דעתנו, אבל אין זה מתפקידנו לכפות איחוד ערוצים. זה לא סוד שנתח הפרסום בטלוויזיה נמצא בירידה, אבל עדיין מאפשר לקיים שידור מסחרי. המעבר לרישיון יכול לייצר גם תרחיש של ריבוי ערוצים קטנים ונישתיים בלי מדורת שבט מובילה. ייתכן גם מצב שבו ערוצים יעלו לאוויר וכעבור זמן מסוים יחליטו להתאחד. אנחנו בוחנים את השוק בזהירות ונדע גם ללכת לקראת בעלי הרישיונות אם נחשוב שיש צורך בכך".

חלק מהטענות של גופי השידור הן שהמעבר לשיטת הזיכיונות לרישיונות לא לווה בשינוי רגולטורי אמיתי. כמעט כל כללי הרגולציה הנוקשים והמתערבים נותרו על כנם, למשל, הרשות עדיין מאשרת את לוחות השידורים מראש וקובעת באופן מדוקדק מה היקף כל סוגה שהזכייניות יחויבו להפיק.

האם הרשות מתכוונת להקל את הדרישות הרגולטוריות במעבר מזיכיון לרישיון?

מדז'יבוז': "זו אחת האג'נדות המובהקות של מועצת הרשות השנייה בראשותי ובשנתיים האחרונות. ערכנו לא מעט תיקונים שנועדו לתת יותר עצמאות כלכלית לגופים המשדרים גם בטלוויזיה וגם ברדיו. המגמה הזו נעשית באחריות ובזהירות כדי שהצופה לא ישלם על כך את המחיר. המעבר לרישיון טומן בחובו פחות רגולציה מאשר זיכיון ואני בהחלט מאמינה שהרצון של הערוצים בשימור הצופים יגבר על אינטרסים אחרים. הם לא רוצים להבריח צופים, אלא למשוך צופים גם אם הפסקת הפרסומות תהיה קצת יותר ארוכה לפני החגים".

למרות כל הנורות האדומות, רבים מאנשי המקצוע בתחום סבורים כי על הממשלה להסיר את ידה ככל האפשר משוק התקשורת, וכי המהלך לפיצול ערוץ 2 יכול להוביל לתחרות חופשית ובריאה שתצמיח בסופו של דבר גופי תקשורת רווחיים ועצמאיים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם