חמש הסיבות לכך שהכלכלה הישראלית חזקה למרות הכל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חמש הסיבות לכך שהכלכלה הישראלית חזקה למרות הכל

הכלכלה הדואלית שמתנהלת כאן היא חרב פיפיות. החלקים הטובים והמתקדמים משפיעים על תמונת המאקרו, באופן שמסתיר ומטשטש בעיות בוערות. אי אפשר להסתכל על מחלפים ולהתעלם מהפקקים

186תגובות
משה כחלון וקרנית פלוג. העבודה לטווח הקצר יותר משתלמת פוליטית?
אוליבייה פיטוסי

"איך אתה מסביר את ההצלחה של הכלכלה הישראלית מעל ומעבר לכל היגיון? איך במדינת הפקקים הזאת, השחיתות, הכיבוש, בתי הספר האיומים, מספר החרדים, איך השקל חזק כל כך והיציבות הכלכלית רק גוברת?" — כך סימסה לי מי שסימסה. התהייה שלה במקומה. הכלכלה הישראלית נראית חזקה ויציבה, ויש לא מעט נתוני מאקרו חיוביים מאוד, כמו שיעור אבטלה נמוך במיוחד, השכר העולה, התנהלות תקציבית אחראית, ירידה עקבית ביחס החוב הממשלתי לתוצר, אינפלציה נמוכה וצמיחה סבירה.

מנגד, הפקקים כאן נוראיים (לפני שבועיים נסעתי באמצע היום מדרום תל אביב לפגישה בצפון תל אביב והנסיעה הלוך ושוב ארכה פי שניים ממשך הפגישה), הפערים החברתיים גדולים, יש כאן שתי כלכלות שונות מאוד במהותן, טייקונים קורסים, מעשי שחיתות מתגלים מדי יום והביורוקרטיה חוגגת. אז איך זה שהמשק חזק ואיתן והשקל מתחזק?

הסבר ראשון הוא שהמציאות טובה יותר ממה שמשתקף בתקשורת. זה מה שראש הממשלה בנימין נתניהו טען באחרונה כשאמר: "התקשורת לא משקפת את התחושות של הציבור. במקום שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. במקום שהם רואים כלכלה הרוסה, אני רואה כלכלה פורחת. במקום שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות, גשרים". כלומר, יש בינינו רואי פקקים ורואי מחלפים, ואנחנו רק צריכים להחליט מי רואה טוב יותר וללכת אתו. אדם הרי קרוב אצל עצמו, ולכן מי שטוב לו ושמח כף ימחא, ומי שלא — ימחה.

הסבר שני הוא שהסטטיסטיקה קצת משקרת והמצב פחות טוב מכפי שנדמה. סטטיסטיקה הרי עוסקת בממוצעים, וזו דרך טובה להחמיץ בעיות בוערות בחסות הממוצע הכללי. ואם אכן יש כאן שתי כלכלות שבאחת מהן השכר גבוה וצומח מהר ובאחת מהן הוא קפוא, זה לא ממש עוזר למי ששכרו תקוע.

גרף: שכר השכירים עולה

הסבר שלישי הוא שהמשק אכן צומח יפה, אבל הרכב הצמיחה אינו בריא כל כך, כי הוא מוטה מדי לצריכה פרטית במקום להשקעות בתשתיות ובהון אנושי. נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שדיברה על כך בחודש שעבר בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, אמרה: "צמיחה מוטת צריכה טומנת בחובה סיכונים אם היא מבוססת על גורמים שאינם בני־קיימא". היא אף טענה שעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות יצרה "אפקט עושר" שגרם לעלייה בצריכה. זו עוד אחת מתופעות הלוואי של ריבית נמוכה לאורך זמן.

כדי להכריע בשאלה אם המצב טוב, רע או איפשהו באמצע, כדאי להתחיל עם הכוחות שפעלו בשנים האחרונות לביסוס כוחה של הכלכלה הישראלית, ויש לא מעט כאלה:

1. הרפורמה במס שהתחילה בתקופת סילבן שלום כשר האוצר, והואצה על ידי נתניהו, הורידה את מס החברות מ–36% ל–24% ויצרה למגזר העסקי משטר מס נוח ששיפר את הרווחיות.

2. הריבית הנמוכה במשק משלהי 2008 ועד היום הורידה את עלויות המימון של המגזר העסקי ומשקי הבית. היא גרמה לעלייה בצריכה הפרטית, לעלייה במחירי הדירות ולתחושת עושר בקרב רוכשי דירות שמחזקת את הצריכה הפרטית.

3. רכישות המט"ח של בנק ישראל שמרו בשנים האחרונות על רווחיות היצוא הישראלי (אך ייקרו במקביל את היבוא וגרמו להעלאת יוקר המחיה), ובמקרים רבים סייעו למפעלים לשרוד, לנשום ולשגשג.

4. קריסת מחירי הנפט תרמה להורדת עלויות לחברות שצורכות אנרגיה (אל על, למשל, מציגה רווחיות גבוהה בזכות ירידת מחיר הנפט).

גרף: נכסי הציבור שווים יותר

5. כל אלה סייעו לירידה בשיעור האבטלה ולעלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. כמובן, העלאת שכר המינימום והנהגת מס הכנסה שלילי (מענקים להגדלת השכר של עובדים בשכר נמוך) פעלו בכיוון של הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

יש מצבים שבהם העלאת שכר מינימום יכולה לגרום לגידול באבטלה, אך זה לא קרה משום שבשנים האחרונות פעלו כאן כוחות עוצמתיים יותר של מס חברות נמוך, מחירי אנרגיה נמוכים, ריבית נמוכה והשתתפות של הממשלה בעלויות ההעסקה באמצעות מענקי עבודה. שוק העבודה מעולם לא העסיק יותר עובדים, וזה קורה בזכות הגורמים האלה. אבטלה נמוכה ושכר עולה הם גורמי מפתח לצמיחת המשק.

לכל אלה אפשר להוסיף שני מנועי צמיחה חשובים: השגשוג של תעשיית ההיי־טק הישראלית ותגליות הגז. אלה הכוחות שמושכים את הכלכלה הישראלית קדימה. אפשר להתבשם בהם. אפשר לחגוג כל מכירת סטארט־אפ על בסיס יומי. אפשר לשמוח שאנחנו תקועים בפקק כי היי, יש לנו מכונית חדשה. אפשר לספר לעצמנו הרבה סיפורים יפים.

אבל יש גם כוחות שמושכים אותנו אחורה. חלקם עלה השבוע בדיונים שהתקיימו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שנערך בירושלים על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. הישגים גרועים בחינוך (מדוע צריך ארבע מערכות חינוך נפרדות במדינה כה קטנה?), פריון נמוך בחלק גדול מתחומי המשק, פערים גדולים ברמות השכר, הפנסיה והביטחון התעסוקתי בין מגזרים שונים, השקעה נמוכה מאוד של המדינה בהכשרה מקצועית רלוונטית לשוק העבודה העתידי, יוקר מחיה גבוה, צמיחה שאינה מכלילה ומדדים גרועים ביכולת לעשות כאן עסקים עקב ביורוקרטיה ורגולציה מכבידה. כל אלה מעוררים חשש לגבי היכולת להישאר עם שיעור אבטלה נמוך בשנים הבאות.

כשהמצב בסך הכל טוב, אין תחושת דחיפות ולא בוער לטפל בשום דבר. רבות מההחלטות הדרמטיות והמשפיעות ביותר מתקבלות עם הגב לקיר. הרפורמה במס שהוביל נתניהו ב–2004 נולדה עקב שלוש שנות מיתון כבד, משבר דוט.קום ואינתיפאדה. הורדת הריבית לרמתה האפסית בארץ ובעולם נבעה רק מהמשבר הגלובלי החמור שפירק את המערכת הפיננסית האמריקאית והאירופית ב–2008. האם ייתכן שנראה כאן טיפול אמיתי בבעיות בשוק העבודה ללא משבר, וכששיעור האבטלה הוא נמוך היסטורית? האם אפשר לפעול באמת לירידת מחירי הדירות כשבנק ישראל קובע שעליית מחיריהן בשנים האחרונות יצרה אפקט עושר? איזה פוליטיקאי יעז לפגוע בתחושת העושר של הציבור?

גרף: מחירי הדירות עולים בחדות

הכלכלה הדואלית שמתנהלת כאן היא חרב פיפיות. החלקים הטובים והמתקדמים שלה משפיעים על תמונת המאקרו באופן שמסתיר ומטשטש בעיות בוערות שמחייבות טיפול. אי אפשר להסתכל על מחלפים ולהתעלם מהפקקים. לא מומלץ לחשוב ששיא ברכישת כלי רכב — 286,728 מכוניות חדשות עלו על הכביש ב–2016 בזכות הלוואות בריבית נמוכה — הוא עדות לעוצמה כלכלית בת־קיימא.

נ.ב

תוכנית נטו משפחה של שר האוצר משה כחלון היא דפוס עבודה כחלוני טיפוסי: לשפר באופן מורגש ומיידי את מצב הכיס של מעמד הביניים, בלי טריקים ובלי חוכמות. הוא עושה זאת באמצעות מתן נקודות זיכוי להורים לילדים קטנים, סבסוד צהרונים, העלאת מענקי עבודה לבעלי שכר נמוך והורדת מכסים על בגדי תינוקות, נעליים ומכשירי סלולר. צעדים כאלה קלים להבנה ולשיווק תדמיתו של השר הטוב והמיטיב. קשה לצאת נגדם. אבל כחלון, שהעיד על יחסיו עם ראש הממשלה נתניהו שהם אינם כתמול שלשום מאז פרשת תאגיד השידור הציבורי, פועל כאן לטווח הקצר. הוא גילה, באמצעות הטיפול בשוק הדירות, שעבודה לטווח הארוך היא מסובכת וקשה ולא בהכרח מתגמלת. זאת הסיבה שהוא לא נכנס אפילו לענייני שוק העבודה, ההשקעה בהון אנושי והטיפול בפריון — שהם המפתח ארוך הטווח של המשק, ולמעשה גם של עובדים, לצלוח את השנים הבאות. נתניהו רואה מחלפים ומתעלם מהפקקים. כחלון רואה את הטווח הקצר ומתעלם מהטווח הארוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#