"את החיים בקו ניו יורק-קוסטה ריקה החלפתי בחיים בקו תל אביב-פרדס חנה" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"את החיים בקו ניו יורק-קוסטה ריקה החלפתי בחיים בקו תל אביב-פרדס חנה"

זהר צמח וילסון התברג במשרד פרסום גדול בניו יורק, אבל שינוי תזונתי שינה את חייו ב-180 מעלות

59תגובות
זהר וילסון
אייל טואג

1989–1993 אלכוהול, התקף לב והתאהבות בניו יורק

"סוף שנות ה-80, אני בן 20 וקצת, חי בתל אביב, עובד בבוקר במפעל לעורות, ובלילות כותב שירים ושותה אלכוהול. ככה, מבזבז את זמני, עד שבאחד הימים אבא שלי, שהיה בנסיעת עבודה לניו יורק, חוטף התקף לב. אני נוסע אליו לניו יורק כדי לסייע, ונשאר אתו שם במשך חודש וחצי עד שהוא כשיר לטוס חזרה לישראל. בזמן הזה אני נדלק על ניו יורק. הכל גדול, צבעוני ונוצץ. אני מחליט להישאר ונרשם ללימודי מינהל עסקים ופסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק.

"הייתי תלמיד שקדן, יצאתי פחות לבלות בלילות ושתיתי הרבה פחות, וב-1993, עם סיום הלימודים, התקבלתי לעבודה במשרד פרסום קטן שהוקם על ידי זוג רוסים, מנחי טלוויזיה לשעבר, שברחו מבריה"מ. המשרד צמח במהירות ואני התקדמתי משולייה שרץ עם התיקיות בין המחלקות לתפקידים בכירים יותר. למשל, הייתי אחראי על הפרסום של ענקית התקשורת AT&T ושל מפקד האוכלוסין של ממשל ארה"ב. עם הזמן המשרד נרכש על ידי משרד אחר - שנרכש בהמשך על ידי משרד גדול יותר, ומחברה קטנה נהפכנו לתאגיד בינלאומי".

1993–1998 החלום ושברו, והחיים החלופיים

"זה היה חלום. התקדמתי עד לתפקיד מנהל מחלקה, התנאים היו מצוינים, העבודה מגוונת ומאתגרת, המשכורת היתה טובה ובזכותה קניתי דירה במנהטן. אבל אחרי שבע שנים, כשאני כבר בן 34, התחלתי להרגיש שמיציתי. בהמלצת חברה, התחלתי לתרגל יוגה, ושם פגשתי אנשים מוזרים שאוכלים אחרת ממני, כמו צמחונים וטבעונים. הלכתי בעקבותיהם, ושיניתי מהקצה אל הקצה את הרגלי האכילה שלי: מחבר קבוע במקדונלד'ס, מכור לבשר ולשתייה, עברתי לצמחונות, ולאחריה לטבעונות.

"השינוי בתזונה חילחל לתודעה, וכל תפישת החיים שלי השתנתה. פתאום כבר לא הייתי גאה כל כך להיות פרסומאי. הרגשתי שאני עובד בתעשייה שמבוססת על ניצול, שאני חלק מהבעיה - ורציתי להיות חלק מהפתרון. התחלתי לסרב לעבוד על תקציבים, כמו זה של גלידת האגן דאז, כי לא יכולתי יותר לפרסם תזונה שהיא לא בריאה בעיני, וגם לא כזאת שמבוססת על חלב של פרות".

1998–2000 האשראם מנצח את העבודה

"עם השינוי בתזונה אני משנה גם את אורח החיים שלי, מתחיל לבשל ומחפש בית ספר ללימוד תזונה נכונה. ככה הגעתי למכון לתזונה אינטגרטיבית המשלבת בין רוח לחומר, והתחברתי מיידית לרעיונות שעלו שם. אחרי שש שנים במשרד הפרסום ובמקביל לעבודה בו, התחלתי ללמוד על תזונה, מזון ראשוני שמגיע מהחיים, ומזון משני, שנמצא אצלנו בצלחת ועל איזון גוף ונפש ואורח חיים בריא.

"אז כבר הייתי די מדוכא בעבודה. הגעתי באיחור, יצאתי להפסקות צהריים ארוכות וסיימתי לעבוד ב-17:00. למרות זאת המשיכו להעסיק אותי ואפילו קיבלתי תוספות לשכר, מה שהיה מוזר בעיני.

"ביוני 2000 המורה שלי במכון לתזונה אינטגרטיבית החליט להכשיר כמה מהתלמידים להיות מורים במכון, והזמין אותנו להצטרף אליו להודו לשלושה שבועות, לאשראם של אושו. זה היה טריגר מספיק טוב בשבילי לעזוב את משרד הפרסום".

2000–2006 מהודו לניו יורק, ומשם לתל אביב

"כשחזרתי מהודו לניו יורק דברים קרו בקצב מסחרר. התחלתי לקיים סדנאות בישול בדירה שלי, והבשורה עברה מפה לאוזן. אנשים הגיעו לסדנאות, וכל מיני גורואים של עולם הבריאות רצו לקיים סדנאות והרצאות אצלי בדירה. היקום ליטף אותי, הוזמנתי להרצות אפילו בקוסטה ריקה והייתי נוסע על הקו. גם כלכלית זה היה נעים, היו כמה שנים טובות שכללו גם ליין מסיבות נטול אלכוהול שהקמתי. עד שניו יורק התחילה ללחוץ עלי, וכשמנהל ועד הבית הודיע לי שלא אוכל להמשיך לקיים סדנאות והרצאות אצלי בדירה, הבנתי שהגיע הזמן לעבור לתחנה הבאה.

"המחשבה הראשונה היתה ליהפך לתרמילאי, להסתובב בעולם ולהרצות על תזונה ואיזון, אבל בסופו של דבר חזרתי לישראל. רציתי לחזור הביתה, להורים. רציתי לנוח ושיבשלו בשבילי ויעשו לי כביסות. נעטפתי מיד בחום המשפחתי, אבל אחרי חודש וחצי הרגשתי אבוד, וכשאבא שלי רמז לי שהוא ואמא צריכים פרטיות, חיפשתי ומצאתי דירה לבד, בתל אביב".

2006–2017 הורות, פרידה, סדנאות ותוכנית רדיו

"אחרי ניו יורק, תל אביב נראתה כמו כפר קטן, חששתי לעבוד עם ישראלים. אבל גם כאן היקום נרתם לסייע: התחלתי לייעץ ולהעביר סדנאות תזונה. נרשמתי ללימודי יוגה, והמדריכה, שנהפכה לבת זוג שלי ולאם הילדה שלי, איפשרה לי להרצות בסטודיו. מפה לשם, הוזמנתי לטלוויזיה להשתתף בסדרה לסדר את הראש, ששודרה בערוץ 2, ובאחד הימים, כשהגעתי להתראיין בתחנת הרדיו מהות החיים, קיבלתי הצעה לשדר שם באופן קבוע.

"אבל אז זוגתי ואני נפרדים והיא עוברת עם הבת שלנו למושב אביאל, ואני בעקבותיהן לפרדס חנה-כרכור. למעשה, החלפתי את החיים מקו ניו יורק-קוסטה ריקה לקו תל אביב-פרדס חנה. היום אני הרבה יותר ורגוע, אבל לא מרגיש שמצאתי את נוסחת הפלא. אני יודע שאין נוסחה אחת נכונה לכולם, כל אחד צריך למצוא את מה שמתאים לו. אני יודע גם שבעיית תזונה היא לעתים רק סימפטום למשהו יותר גדול שגם משאית של ברוקולי לא תוכל לפתור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#