העמותה "שכל מיני גורמים בציונות הדתית מנסים לינוק מהמזומנים שלה" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העמותה "שכל מיני גורמים בציונות הדתית מנסים לינוק מהמזומנים שלה"

עשרות מיליוני שקלים שוכבים בקופה של עמותת דעת, שהוקמה כדי לפעול להקמת מוסדות חינוך מקצועיים במגזר הדתי-לאומי, אך בשנים האחרונות בעיקר מוציאה כספים על משכורות לבכירים בה ■ העמותה: "ביקורת פנימית חשפה את הליקויים - והם טופלו"

12תגובות
זבולון אורלב
אוליבייה פיטוסי

זבולון אורלב, לשעבר מנהיג המפד"ל, מנכ"ל משרד החינוך ויו"ר ועדת החינוך בכנסת, קיבל בשבוע שעבר תפקיד חדש - יו"ר עמותת דעת, הפועלת לחינוך מקצועי במגזר הדתי-לאומי. בשלוש השנים האחרונות משמש אורלב יועץ חיצוני של העמותה, אך מאחר שהעמותה לא רשמה פעילות מיוחדת, לא ברור כמה תוכן יהיה בתפקידו החדש. דבר אחד בכל זאת ברור: אורלב הוא זה שיצטרך לשכנע את רשם העמותות לא לפרק את העמותה למרות המלצה ברורה של רו"ח ירון אלחנתי, שבשנים האחרונות מלווה את דעת מטעם הרשם, בשל בעיות שהתגלו בה ב-2014.

בדו"ח מלפני חודשיים מצא אלחנתי שב-2012–2016 הוציאה העמותה 27 מיליון שקל, מהם 20 מיליון שקל על מנגנון - יועצים, כלי רכב, פרסום ומשכורות לעובדים שלא ברור אם יש בהם צורך. זאת, בזמן שפעילות של ממש לא התרחשה בעמותה. לקראת סוף 2016 הזהיר אלחנתי את אנשי העמותה, בכירים בציונות הדתית, מפני היעדר פעילות. לפי הדו"ח שחיבר, "עלה חשש ממשי כי העמותה פועלת כעת לבצע התקשרויות לצורך הוצאת כספים כדי לייצר מצג של פעילות...ללא כל בדיקות כדאיות או התאמה לאופי העמותה ולמטרותיה".

.

לדו"ח צורף מכתב מרו"ח אילן דנה מרשות התאגידים במשרד המשפטים, הגוף שמשמש כרגולטור של העמותות בישראל, שבו הסביר מדוע העמותה לא קיבלה אישור ניהול תקין ל–2017. לפי דנה, העמותה לא קיימה פעילות ממשית בהתאם למטרותיה, אלא "עסקה בעיקר באיתור ותכנון פעילות, תוך העסקת יועצים ועובדים רבים, בסכומים של מיליוני שקלים, על הצעות לפרויקטים שנזנחו בסופו של דבר, ומבלי שניתן לראות תוצרים ממשיים בתמורה לסכומי העתק ששולמו ליועצים".

דנה הזכיר במכתב שבסוף 2015 ניתנה לעמותה הזדמנות נוספת לפעול בהתאם לקידום מטרותיה. "לאחר סיום ביקורת המעקב וככל הנראה בעקבותיה, נראה כי העמותה החלה לקדם התקשרויות בעלות משמעות כספית...קיים חשש כי לא נערכו בדיקות סבירות בעניינן, ולא כל קשר לעבודות הייעוץ שעליהן שילמה הון עתק בעבר. במצב דברים זה, אין מקום לאפשר לעמותה להמשיך בניסיונות לקדם פעילות, תוך ריקון קופתה, ועל העמותה לחדול לאלתר מהתנהלות זאת".

חלק גדול מהעובדים הבכירים והוועד המנהל בעמותת דעת הם בכירים בציונות הדתית שמכירים מהחוגים הדתיים־לאומיים, הפוליטיקה או העולם העסקי. אורלב גויס לעמותה בעיקר בזכות קשריו במערכת החינוך. שר התחבורה לשעבר מהמפד"ל, שאול יהלום, היה במשך כמה חודשים ב-2015–2016 יו"ר המכללה להכשרת מבוגרים שאותה ביקשה העמותה להקים - פרויקט שנכשל, מכיוון שלמרות פרסום מסיבי לא נרשמו מספיק תלמידים. מנכ"ל דעת הוא דני הירשברג, שלפני כן היה מנכ"ל בני עקיבא; בכירה אחרת בעמותה היא ד"ר מירי שליסל, שהיתה עד 2015 מפמ"רית (מפקחת מרכזת) תנ"ך בחינוך הממלכתי־דתי; רמי הופנברג, חבר הוועד המנהל, הוא מנהל מינהל החינוך בעיריית פתח תקוה; נתי פריד, מנכ"ל חברת האחים חג'ג, היה יו"ר העמותה עד השבוע שעבר, אז התפטר מתפקידו במהלך אסיפה כללית שהתקיימה; אודי ויינטרוב, מנכ"ל חברת מלם תים, התפטר אף הוא מתפקידו כדירקטור באותה האסיפה; מבקר הפנים של העמותה הוא דורון רוזנבלום, המכהן כדירקטור בחברת האחים חג'ג'.

דעת ניצבת כיום בפני סכנת פירוק, אף שבקופתה יש עשרות מיליוני שקלים. ב-2014, אז מת מייסד העמותה משה גרדין שניהל אותה עד יומו האחרון, היו בקופתה 90 מיליון שקל, רובם בניירות ערך סחירים (אג"ח ומניות). גרדין הוא זה שבשנות ה-80 וה-90 גייס כסף מחברות שהיה להן עניין בחיזוק החינוך המקצועי־טכנולוגי, כמו משפחת קרסו שתרמה 10 מיליון שקל וכן חברת צ'מפיון מוטורס. לפי גורמים שהיו בקשר עם העמותה בשנה האחרונה, בקופתה יש כיום כ-50 מיליון שקל, אחרי שסכומים גדולים הוצאו לאחר תום התקופה שאליה מתייחסת הביקורת הכספית של אלחנתי (יוני 2016). מנכ"ל העמותה הירשברג, מסרב להתייחס לנתון זה.

בכיר בעמותה בשנים האחרונות ניסה להסביר לנו מדוע העמותה ניסתה לקדם התקשרויות בשנה האחרונה, דבר שבגינו נמתחה עליה ביקורת. "היו לחצים גדולים מאוד על העמותה הזו, מכל מיני גורמים פוליטיים ורבניים שרצו לשים את היד על הכסף", הוא אומר. "ביקשנו לעשות כל מיני מיזמים כדי לאזן את הלחצים האלה. אין הרבה עמותות בארץ שיש להם עשרות מיליוני שקלים לציבור שהוא יחסית לא גדול, כמו הציבור הדתי־לאומי".

אברהם ליפשיץ
דודו בכר

"זה עסק או עמותה? זו פשוט התנהלות שערורייתית"

בשנים האחרונות הוציאה העמותה 7 מיליון שקל כדי לשפץ את אחד משני המבנים במטה המרכזי שלה, ברחוב בן אביגדור 5 בתל אביב. עד 2012 פעל שם אחד מבתי הספר של העמותה, אך הוא נסגר בשנה זו, שבה גם הסתיימה רוב הפעילות של העמותה בתחום החינוך המקצועי. המבנים שייכים לעיריית תל אביב, שדרשה מהעמותה להחזיר אותם לידיה בשל היעדר פעילות. תחילה הבטיחו בעמותה שבית ספר חדש להזדמנות שנייה עבור נוער דתי נושר מגוש דן יקום במקום ב-2015, לאחר מכן המועד נדחה ל-2016, ואחר כך לספטמבר 2017. בספטמבר 2016 בחנה העירייה אפשרות להשתמש בשני המבנים כדי לפתור את משבר תיכון שב"ח מופת שפרץ אז (עקב הכוונה לשכן ילדי פליטים במבני בית הספר) אך העמותה הבהירה כי היא מתכוונת לפתוח בית ספר במקום. גורמים בעמותה הציעו למנכ"ל הירשברג שהעמותה תציע בעצמה את המבנים לעירייה - אך הוא סירב.

"זה היה יכול להיות פתרון פנטסטי שבית הספר שב"ח יישאר איפה שהוא וילדי הזרים ייכנסו למבנה בבן אביגדור, או להפך", אומר מקורב לנושא. "היה גם גישוש במשרד ראש הממשלה, ושם שמחו על העניין. היינו יכולים לצאת מזה גדולים, להראות שהציונות הדתית דואגת לכלל נדכאי החברה. אבל למה לחשוב ברמה הלאומית? לנסות לעזור לכולם ולא רק למגזר? הירשברג אמר 'שלא נעז להעלות את זה'".

כיום אחד משני המבנים עדיין לא במצב ראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה, וכלל לא ברור אם יהיה מוכן עד ספטמבר. בדיון ועד מנהל של העמותה, שהתקיים באוקטובר 2016, נאמר שכדי שבית ספר ייפתח במקום בספטמבר 2017, צריך להתחיל בשיפוצים כבר בפברואר, ואולם השיפוצים החלו רק בימים האחרונים. לדברי מקור הבקי בדברים, יש סיכוי קלוש שאכן ייפתח בית ספר במקום בעוד ארבעה חודשים. אם ייפתח, יש סיכוי גבוה שזה יהיה בית ספר חרדי, או לפחות עם אוריינטציה כזו. אפשרות אחרות שבחנה העמותה באחרונה היא להביא לשם את ישיבת ההסדר של הרב יובל שרלו.

בינתיים, במתחם בבן אביגדור העמותה משכירה את המבנה לגורמים שונים לצורך עריכת השתלמויות וימי עיון, בין היתר, גם למרכז לשלטון מקומי. "זה כמו להשכיר את המקום לעריכת חתונות. זה עסק או עמותה? זו פשוט התנהלות שערורייתית", אומר אותו מקור. "מה הקשר של העמותה לישיבת הסדר? אין קשר. הבעיה שכל מיני גורמים בציונות הדתית מנסים לינוק מפרת המזומנים הזו".

הירשברג דוחה את הטענות. "אני לא מכיר הצעה רשמית שעלתה בעניין משבר שב"ח מופת", הוא אומר. "בית ספר חרדי? אני לא מכיר הגדרה כזו. זה בית ספר להזדמנות שנייה מהציונות הדתית ומהעולם החרדי, שבעזרת השם נקדם אותם. בית הספר ייפתח בספטמבר 2017, כמתוכנן. לגבי שרלו - עלו הרבה רעיונות. אם שקלנו את זה, כנראה שאנחנו חושבים שזה מסתדר עם מטרות העמותה. אנחנו פועלים רק לפי מטרות העמותה ובהתאם למה שהחוק מאפשר".

.

הכנסות: 345 אלף שקל, הוצאות: 5 מיליון שקל

דעת הוקמה בסוף שנות ה-50, תחילה כ"עמותת תורה ומלאכה" כאגודה עותמנית, וב-1988 נרשמה כעמותה. בשיאה מנתה רשת בתי הספר של העמותה כ–1,200 תלמידים ברחבי המדינה ב-22 סניפים, ומלבד זאת העניקה הכשרה למבוגרים, במסגרת משרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה). בתחילת שנות ה–2000 החליט משרד החינוך, בהדרגה, לזנוח את התמיכה בבתי ספר מקצועיים, כלומר כאלה שבהם אי אפשר לקבל תעודת בגרות עיונית אלא נלמדים בהם מקצועות טכניים לתעשייה המסורתית.

ב-2014, לאחר מותו של גרדין, נכנס לתפקיד המנכ"ל רון ליכטנפלד, חבר הקיבוץ הדתי לביא, שביקש להעלות בחזרה את העמותה למסלול של החינוך המקצועי. בתקופה זו גם שונה שמה לעמותת דעת. במארס 2016 פוטר ליכטנפלד משום שלטענת הוועד המנהל רבים מהכשלים שמצא רו"ח אלחנתי אירעו בתקופתו, כולל הוצאות הכספים הרבות על שכירת יועצים ומכוניות. עם זאת, לפי הדו"ח של אלחנתי, "אין בפיטורי המנכ"ל להפחית מאחריותם של חברי הוועד להתנהלות העמותה בשנים האחרונות".

בתגובה מציג ליכטנפלד מכתב המלצה מהעמותה שבו נכתב, בין היתר, שהוא "מנהל מקצועי, אחראי ומסור", ומוסיף: "לי נאמר שאני מוחלף בגלל בקשת משרד החינוך שיעמוד בראש העמותה מנכ"ל בעל רקע חינוכי. אלחנתי עצמו היה מופתע מאוד לשמוע שפוטרתי. בתקופתי יזמתי דברים שלצערי הרב הופסקו לאחר שעזבתי, כמו פעילות סייבר לנוער והקמת מכללה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אריאל. אני גם זה שחידש את הקשרים עם עיריות תל אביב ובני ברק בנוגע למתחמים של העמותה שנמצאים בערים האלה".

מלבד הוצאות הכספים הרבים, היו בעמותה כמה אירועים שבינם לבין ניהול תקין אין כל קשר. כך לדוגמה, סמנכ"ל הפדגוגיה בעמותה לא קיבל שכר במשך כמה חודשים, ובמקום זאת העמותה התקינה על חשבונה מזגנים בביתו הפרטי. כשהתגלה הדבר, הוא החזיר מיד את סכום ההתקנה - 14 אלף שקל - ושכרו שולם בדיעבד. במקרה אחר העמותה זכתה במכרז של משרד החינוך לבעלות על שני בתי ספר (אחד לבנים ואחד לבנות) במועצה האזורית שדות נגב שליד נתיבות. ואולם באופן רשמי הבעלות על בתי הספר לא עברה לידי העמותה בגלל סוגיות שונות הקשורות לקרקע שעליה ניצבים המבנים ואישורי בנייה. ובכל זאת, העמותה השקיעה בבתי הספר כספים רבים, כולל שכירת מכונית למנהל בית הספר, על אף שהוא עובד משרד החינוך ולא עובד בית הספר.

"זה הזוי. איך העמותה לוקחת מכונית בעלות 6,000–7,000 שקל בחודש עם דלקן, נותנים למישהו שהוא לא שכיר של העמותה ולא מקבל ממנה תלוש משכורת", אומר גורם המכיר את המקרה. "במקום לתקן את זה, הסדירו את זה בדיעבד, הוציא לו תלוש שכר על כמה מאות שקלים".

בטיוטת הביקורת של אלחנתי מנובמבר 2016 נמצא גם שהיו מקרים של קרבת משפחה בין עובדים, יועצים וספקים של העמותה, בניגוד להנחיות רשם העמותות. בנוסף, בין ינואר 2016 ליוני 2016 העמותה לא ביצעה כל פעילות מלבד השכרת חדרים במבנים שלה במתחם בן אביגדור בתל אביב, שהכניסה לה 345 אלף שקל. בתקופה הזו העמותה הוציאה על מנגנון הפעלתה 5 מיליון שקל. מטיוטת הדו"ח עולה בנוסף שבסוף 2015 היו על שולחנה של העמותה רעיונות ללא פחות מ-22 פרויקטים, שמתוכם רק אחד הבשיל - הזכייה במכרז בתי הספר בשדות נגב, שהבעלות עליו עדיין אינה בידי העמותה. כל השאר היו רעיונות ממגוון נושאים, עם קשר רופף ביניהם - סייבר, קולינריה, קמעונות, סדנאות לחיילים משוחררים, הקמת בית ספר למקצועות הבניין, גיור ועוד רעיונות שונים שדבר מהם לא יצא לפועל.

שאול יהלום
דודו בכר

היה או לא היה קשר עם משרד החינוך?

במחצית השנייה של 2016 מונה הירשברג למנכ"ל העמותה, ואושר לו שכר של 35 אלף שקל בחודש, פלוס מכונית. כמה חודשים קודם לכן הרחיבה העמותה את מטרותיה, וכללה בהן קיום וניהול כל פעולה חינוכית ומקצועית, מעבר למטרה של הקמת מוסדות חינוך מקצועיים דתיים, המטרה המקורית של העמותה. בסוף שנה זו נכללו בתוכנית העבודה של העמותה שלושה פרויקטים חדשים, שלא הוצגו בסוף 2015 בתוכנית העבודה לרשם העמותות. אלחנתי מותח על כך ביקורת בדו"ח הסופי ומציין שהכספים שהעמותה השקיעה ב-2012–2015 במטרה להוציא לדרך פרויקטים שונים ירדו לטמיון.

שלושת הפרויקטים החדשים הם ליווי כלכלי וחינוכי של אולפנה בבקעת הירדן, מתוך מטרה לרכוש את האולפנה במכרז (שהתקיים בינואר 2017, אך העמותה החליטה לבסוף שלא לגשת אליו); השקעה בכפר הנוער חסידים; והקמת מרכז פדגוגי במטה העמותה בתל אביב.

בראש המרכז הפדגוגי עומדת שליסל, שהובאה לעמותה על ידי אורלב, שהיה גם זה שיצר את הקשר הראשוני בין העמותה לבין אברהם ליפשיץ, ראש המינהל לחינוך ממלכתי־דתי (חמ"ד) במשרד החינוך. שליסל, שעבדה במשרד החינוך בכפיפות לליפשיץ, מקבלת מדעת שכר של 25 אלף שקל בחודש, בנוסף למכונית. מלבדה מועסקים במרכז עוד שני בכירים עם שכר של יותר מ-20 אלף שקל בחודש, עם מכונית צמודה. בסך הכל, סך המשכורות השנתיות של המרכז הוא 2.5 מיליון שקל בשנה.

לדברי מקור הבקי בדברים, הבאתם של שליסל ושני הבכירים האחרים היתה סבירה לאור כוונת העמותה מ-2016 להקים חמישה בתי ספר - אחד בתל אביב, שניים במועצה האזורית שדות נגב, אחד באלעד ואחד בנתניה. אלא שלבסוף העמותה ויתרה על הניסיונות להקים בתי ספר באלעד ובנתניה, ובתי הספר בשדות נגב כלל לא עברו לבעלותה.

לפי הדו"ח של אלחנתי, בין אפריל לנובמבר 2016 הוציאה העמותה כמעט מיליון שקל על משכורות לעובדי המרכז הפדגוגי. ייעודו של המרכז אינו ברור, וחלק מהכספים הוצאו עוד לפני שהקמת המרכז אושר באופן רשמי על ידי הוועד המנהל של העמותה. כך, עבר המרכז לעסוק בפיתוח השתלמויות והעברתן למורים ומנהלים שעובד מול משרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך וגורמים אחרים. לפי הדו"ח של אלחנתי, העמותה הציגה לו מכתב של ליפשיץ, המדווח על שיתופי פעולה בין המינהל לחינוך ממלכתי־דתי (חמ"ד) במשרד החינוך לבין העמותה. ואולם העמותה לא הציגה כל הסכם מחייב בינה לבין משרד החינוך.

בדצמבר האחרון קיימה העמותה ישיבת ועד מנהל שבה דיווחה שליסל למשתתפים על העברות כספים בין משרד החינוך לבין דעת. "החמ"ד שם בסביבות 525 אלף שקל על העבודה המשותפת שלנו...זה על העבודה שאנחנו עושים בבניית הכשרות לחמ"ד". הופנברג, חבר הוועד המנהל, אמר לשליסל: "אם אני מבין נכון, חמ"ד משלם, משקיע ושותף בקניית שירותים שאנחנו נותנים". שליסל השיבה: "כן", ובהמשך הוסיפה: "בנוסף, אנחנו מפעילים כיום כ-20 השתלמויות שממומנות על ידי משרד החינוך. אנחנו הגוף המפעיל של ההשתלמויות".

השבוע אמר הירשברג כי "בתוך משרד החינוך יש גופים שמזמינים מאתנו השתלמויות בתשלום, אבל אנחנו גם מפתחים ומעבירים השתלמויות ללא תמורה. אין לנו מתחרים בתחום שבו אנו עוסקים". מנגד, לפי תגובת משרד החינוך, אין שום קשר, לפחות לא כספי, בין העמותה לבין המשרד: "לא היו דברים מעולם, שכן לא בוצעה כל התקשרות עם העמותה, קל וחומר שלא הועברו אליה כספים", נמסר בתגובה לשאלות ששלחנו למשרד.

דני הירשברג
נועם מושקוביץ

החזון המקורי נעלם

ההשקעה במרכז הפדגוגי מבטאת את התרחקות העמותה מהעיסוק בחינוך מקצועי. במלים אחרות, אם פעם העמותה הקימה וניהלה בית ספר להכשרה מקצועית עבור צעירים במגזר הדתי־לאומי, נראה שהקמת המרכז הפדגוגי מגלמת שאיפה של העמותה ליהפך לגוף שמפתח ומעביר השתלמויות למנהל החינוך הממלכתי-דתי במשרד החינוך - כלומר, עוד גוף שעוסק בחינוך וערכים במגזר הדתי, וכאלה לא חסר. זאת, לעומת המחסור שיש בישראל לצעירים בעלי הכשרה מקצועית שיוכלו לעבוד במפעלי תעשייה.

ייתכן שבשנים הקרובות המרכז יהיה גם אחראי על כמה מבתי הספר, אך כלל לא ברור אם הם יהיו בתי ספר מקצועיים, ובכל מקרה נראה שהדגש עובר לכיוון אחר. זאת הסיבה, ככל הנראה, שכיום העמותה אף מעבירה השתלמויות בחינם למנהל החינוך הממלכתי־דתי. "מילא אם היו לעמותה בתי ספר", אומר מקורב לעניין, "אבל יש רק פדגוגיה, השתלמויות. נניח שזה חשוב, אבל מה הקשר בין זה לבין החזון המקורי של העמותה?"

מגמה זו משתקפת גם בפרוטוקול ישיבת הוועד המנהל של עמותת דעת מדצמבר האחרון. מפרוטוקול הישיבה עולה שאנשיה פועלים למתן מעמד לעמותה כמרכז פסג"ה (פיתוח סגל הוראה), כלומר הכרה רשמית מצד משרד החינוך בעמותה כגוף הנותן השתלמויות, דבר שיבטיח לעמותה הכנסות ממשרד החינוך. גם שמו של שר החינוך נפתלי בנט עלה בשיחה, כאשר דובר על כך שלמרות דחייה קודמת, העמותה צריכה לנסות לקבל שוב את המעמד הנכסף. "אנחנו עכשיו לקראת בקשה נוספת, יודעים את זה בלשכת השר, כבר אמרתי את זה לנפתלי", אמר ליפשיץ בדיון.

אורלב, שהשתתף אף הוא בישיבה, אמר לליפשיץ: "אתם (החמ"ד, ש"ש) צריכים למצוא דרך, יש לך אנשים חכמים סביבך שיודעים, אני מכיר אותם היכרות כזו או אחרת, שצריכים למצוא דרך כדי לסייע גם בפיתוח, כי זה יגדיל מאוד את ההתקדמות של כל המערכת הזאת...פסג"ה זה צינור של תוכן, אבל גם של משאבים". ליפשיץ השיב: "כשאתה אומר פסג"ה, פסג"ה שווה מנהל, סגן...זה דבר שהוא לעולם ועד, לא סוגרים אותו, קיבלת עסק, הוא אתך".

הפרויקט המרכזי השני שאליו פנתה העמותה הוא רכישת 50% מכפר הנוער כפר חסידים הסמוך לקריות, תמורת 6 מיליון שקל. כפר חסידים הוא אחד משישה כפרי נוער שבבעלות תנועת הקיבוץ הדתי, שבשנים האחרונות מבקשת לצאת מתחום זה. ההשקעה בכפר חסידים נבחנה בימיו של המנכ"ל הקודם, ליכטנפלד. הוא בחן את הנושא לעומק במשך כמה חודשים יחד עם יועצים של העמותה אך החליט לא להשקיע, בשל גירעונות שבהם מצוי הכפר והשקעה רבה שצפויה בתשתיות. בנוסף לכך, בחסידים כבר פועל בית ספר מקצועי בשם קדימה עתיד, עם חוזה לפחות עד אוגוסט 2020.

"היה ברור שזו השקעה שנתית שעשויה להגיע ל–30 מיליון שקל בשנה. זה בור ללא תחתית ועוד במקום שאין לו קשר לסוגיות של חינוך מקצועי", אומר מקור הבקי בדברים. למרות כל זאת, בסוף 2016 הוחלט לחזור לרעיון שנגנז - והעמותה החליטה להשקיע את הכסף תמורת 50% מהבעלות בכפר. ברקע ההחלטה עמדה טיוטת הדו"ח החריף של אלחנתי שנשלח בסוף נובמבר 2016, עם המלצה לפירוק העמותה בשל היעדר פעילות, ושאליו העמותה היתה צריכה להגיב.

עוד לפני כן הבינו אנשי העמותה שהיעדר הפעילות היא הבעיה המרכזית, דבר שעולה בפרוטוקול מאוקטובר 2016. "לעמותה יש בעיה אסטרטגית", אמר אורלב באותה ישיבה. "יש צורך להיכנס לפעילות ממשית ומשמעותית בתחום החינוך...כאן במהלך אחד אפשר לשנות את המצב מקצה לקצה...במקום שהכסף ישכב בבנקים, נוכל להשקיע אותו". היועץ המשפטי של העמותה, מוטי רז, אמר באותה הישיבה: "יש לנו שני רגולטורים, משרד החינוך ורשם העמותות, שיכולים מחר להתנפל עלינו, ואנחנו חייבים להראות פעילות".

בדו"ח שלו מצטט אלחנתי את חילופי הדברים האלה, וכותב כי "נראה שמדובר ברכישת פעילות כדי ליצור רושם שהעמותה מקיימת פעילות, וזאת בסמוך לקבלת טיוטת דו"ח ביקורת המעקב". במקום אחר בדו"ח מציין אלחנתי את רכישת כפר חסידים כדוגמה ל"שימוש בעודפי העמותה לצורך רכישת קיימות, פעילויות שהתבצעו תוך פרק זמן קצר ללא בחינה מעמיקה של ההתקשרויות".

בישיבת הוועד מנהל שהתקיימה בתחילת דצמבר 2016, סמוך למועד העסקה, עלה גם החשש שקופת המזומנים בעמותה תעבור לידי גורמים שמחוץ לציונות הדתית (כאשר עמותה מתפרקת, הכספים שלה עוברים לוועדת העזבונות במשרד המשפטים, שמחלקת אותו לגורמים שונים). "יש מצד אחד עשרות מיליונים שמישהו ייקח אותם ויחלק למקומות אחרים, אלוהים יודע לאן, מול חשש שנצטרך בסוף להשקיע לא 6 מיליון, אלא 9, 10, 11, 12 מיליון", אמר הופנברג בישיבה. "עכשיו זו השקעה, כי בסוף הכפר יישאר אצלנו בשותפות ויהיו פעילויות ונתרחב, עם סיכוי להתרחב בכפרים נוספים, אז אני חושב שבנסיבות האלה צריך ללכת על זה".

השבוע דחה אורלב את הביקורת כלפיו. "אני מנהל את המשא ומתן עם הקיבוץ הדתי בנוגע לכפר חסידים, בצד הלא כלכלי, לפחות שנתיים", הוא אמר. "זה מתאים גם למטרות העמותה ששונו והורחבו. היה חשוב שעמותת דעת תיכנס לקבל אחריות בכפר הנוער הדתי, ככפר ראשון. יש שם פנימייה, משק חקלאי לימודי, זה 1,000 דונם. זה פותח לנו פתח להיכנס לחמשת כפרי הנוער האחרים של הקיבוץ הדתי".

לדברי מקור המכיר את העמותה שנים ארוכות, הסיפור של כפר חסידים ושל השאיפה לרכוש כפרי נוער מבטא את הפספוס הגדול של העמותה. "יש כאן הפקרות של חברי הוועד המנהל בשמירה של כספי ציבור. מעבר לכך יש גם אובדן והדרך של העמותה כפי שהיתה כשהוקמה", הוא אומר. "המדינה משוועת לידיים עובדות בחינוך המקצועי, באמת יש המון מה לעשות פה, אבל הם פשוט לא עושים. אם לאנשים האלה היתה יושרה, הם בעצמם היו מבקשים לסגור את העמותה".

דעת: "ההסברים שלנו הניחואת דעתו של רשם העמותות"

עמותת דעת מסרה בתגובה: "דעת היא עמותה ותיקה שפועלת בתחום של חינוך מקצועי. לאור החלטת הממשלה על סגירת תחום פעילות זו, בד בבד עם מחלתו הטראגית ומותו של מי שהיה המנכ"ל עשרות שנים, החל הוועד המנהל בפעילות לבחינת חלופות בתחום מטרות העמותה. בתקופה זאת פעלה העמותה בכמה מיזמים בעצימות נמוכה ואת עיקר השקעתה הקצתה לגיבוש וחיפוש פרויקטים ופעילויות, וכן שיפוץ מבנה של אלפי מ"ר המיועד למימוש מטרותיה. השקעות אלה הניבו פירות וכיום העמותה פועלת בכמה תחומים, בהם ניהול בתי ספר במועצה אזורית שדות נגב, משא ומתן מתקדם לכמה בתי ספר נוספים, המרכז לחדשנות פדגוגית 'לדעת' הפועל בשיתוף עם החמ"ד, הפעלת כפר הנוער הדתי כפר חסידים, כניסה לתחום כפרי הנוער ועוד. נציין כי הנעת תהליכים בכל ארגון בכלל ובתחום החינוך בפרט הוא הליך מורכב וממושך הדורש השקעה ואין בו קיצורי דרך.

"הליקויים שעליהם מצביע הדו"ח שהוגש לרשם העמותות הם ליקויים שנחשפו על ידי ביקורת פנימית של הנהלת העמותה ולא על ידי הגורם המלווה מטעם רשם העמותות, והיא זו שיזמה את השינויים והטיפול בהם, בין היתר, החלפת המנכ"ל הקודם. אנו בקשר רציף עם רשת העמותות, הצגנו בפניו את עמדתנו ביחס למכלול ההערות ואין לנו ספק שההסברים הניחו את דעתו. המלעיזים על העמותה הם אלה שהביאו אותה למצב שעליו היא מבוקרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#