האם היא תדהים את העולם? השותף החשאי של מארין לה פן - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם היא תדהים את העולם? השותף החשאי של מארין לה פן

הקמפיין של מועמדת הימין הקיצוני לנשיאות צרפת עשוי להוביל אותה ביום ראשון לאחת המשרות החזקות בעולם; אולם מאחורי הקלעים ניצב הממשל הרוסי, ששם לו למטרה לפלג את אירופה והפך בשנים האחרונות למקור התמיכה המרכזי של לה פן

19תגובות
מארין לה פן ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין
SPUTNIK/רויטרס

בבוקר ה–9 בנובמבר 2016, בבר בלב מוסקווה, התכנסו פעילי ימין קיצוני רוסים לחגוג את ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב. את תמיכתם הנלהבת בנשיא החדש הם ביטאו באופן ויזואלי מרשים: ציור קיר ענק שהוצב במרכז הבר, ובו שלושה דיוקנאות — מימין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין; במרכז נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ; ומשמאל מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת והמועמדת לנשיאות, מארין לה פן. בציור נראים איש הקג"ב הרוסי, הטייקון האמריקאי ועורכת הדין הצרפתייה כמו שלושה אחים. הם דומים זה לזה, לבושים אותם הבגדים, ראשם מופנה באותה הזווית אל האופק, מבטם קפוא.

הציור הזה מתבסס על הברית האידיאולוגית והפוליטית שנרקמה בשנה האחרונה בין שלושת המנהיגים. בעוד שטראמפ משמש ללה פן בעיקר מקור השראה — כמוהו, גם היא מקווה לחולל סנסציה פוליטית היסטורית — פוטין נהפך עבורה בשנים האחרונות למקור תמיכה פיננסי ופוליטי. אם לה פן תזכה בנשיאות, בניגוד לסקרים המצביעים על יתרון גדול למועמד המרכז עמנואל מקרון, ההשקעה של רוסיה בלה פן עתידה להניב תשואה גבוהה במיוחד.

ההיבט הפיננסי של ההשקעה הזאת היה קריטי ללה פן בשנים האחרונות. במידה רבה אפשר לומר שהוא הציל את הקריירה הפוליטית שלה. רוסיה נהפכה מאז 2014 למקור המימון המרכזי, אם לא הבלעדי, של מפלגת החזית הלאומית. ובלי כסף — עשרות מיליוני יורו לפי הערכות — אי אפשר להרים קמפיין.

ב–2014 החלה מפלגת החזית הלאומית של לה פן להתכונן לבחירות המחוזיות בצרפת שנערכו כעבור שנה. לה פן היתה זקוקה להלוואה של מיליוני דולרים כדי לממן את הקמפיין. פניותיה לבנקים הצרפתיים העלו חרס: אף בנק במערכת הבנקאות העשירה של צרפת לא היה מוכן לספק לה הלוואה. העילה הרשמית לסירוב הקטגורי מצד הבנקים היתה העבר האנטישמי והגזעני של המפלגה, שאותה ירשה מאביה — הלאומן מכחיש השואה ז'אן מארי לה פן. המאמצים של הבת לנקות את המפלגה ולשוות לה דימוי פטריוטי כל־צרפתי, ובראשם סילוקו של האב המייסד ב–2015, אולי הצליחו לשכנע מצביעים רבים לתמוך בה, אך לא סיפקו ללה פן לגיטימציה בקרב מנהלי הבנקים.

מאחורי הקלעים היתה לבנקים סיבה נוספת לסרב לפתוח לה קו אשראי, חשובה לא פחות. עם סדר יום פוליטי של עזיבת האיחוד האירופי, נטישת היורו ופירוק הסכמי סחר גלובליים, נתפשת לה פן כאיום חיצוני אלים על הממסד הצרפתי השבע. הבנקים — מרכיב קריטי בשימור מועדון ההון־שלטון בכל מדינה — הם חלק בלתי נפרד מהממסד הצרפתי. הדבר האחרון שהם מעוניינים בו הוא זעזוע כלכלי־פיננסי נוסף, אחרי כמעט עשור שבו הם מתקשים להיחלץ ממשבר החוב האירופי שפרץ ב–2009. מבחינתם, סיוע פיננסי ללה פן הוא טעות פטאלית.

"מר משימה בלתי אפשרית" משיג מימון

לה פן היתה נואשת למצוא מקור מימון. היא השיגה אותו באמצעות אחד מיועציה הקרובים, ז'אן לוק שפהאוזר, המשמש כיום חבר פרלמנט אירופי מטעם החזית הלאומית. שפהאוזר, המכנה עצמו "מר משימה בלתי אפשרית", הוא בעל קשרים ברוסיה ובקרמלין. הפנייה שלו לרוסים התרחשה בזמן שפוטין חולל את המשבר הצבאי החמור ביותר שעמו התמודד האיחוד האירופי בדור האחרון: הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב–20 בפברואר 2014. שעה שהצבא הרוסי משתלט על חצי האי שבריבונות אוקראינה, שפהאוזר תיווך ללה פן הלוואה של 9 מיליון יורו מבנק רוסי בשם First Czech Russian, המקורב לממשל פוטין. 2 מיליון יורו נוספים הגיעו מאוליגרך שהיה מעורב בסיוע כספי לגורמים פרו־רוסיים באוקראינה.

בזמן שהאיחוד האירופי נוקט קו תקיף מול הקרמלין ומזהיר את פוטין מפני ההשלכות של הפלישה לקרים, לה פן הביעה תמיכה פומבית חריגה בפלישה לקרים. לאחר מכן, כשהעמדה האירופית קבעה כי משאל העם החפוז, שנערך כעבור פחות מחודש מהפלישה בקרב תושבי קרים, אינו חוקי, לה פן הודיעה כי היא מכירה בתוצאות — שהיטיבו עם הרוסים והעניקו להם גושפנקה פוליטית לספח את חצי האי. התמיכה של לה פן בפוטין נמשכה גם לאחר הטלת הסנקציות הכלכליות של ארה"ב והאיחוד האירופי על רוסיה, כשהמועמדת הצהירה בעקביות כי אם תיבחר לנשיאות תסיר את הסנקציות. בין היתר, היא קראה לרוסיה וצרפת לעבוד בשיתוף פעולה כדי "להציל את העולם מהגלובליזציה ומהאסלאם הרדיקלי".

מארין לה פן ועמנואל מקרון
JOEL SAGET ERIC FEFERBERG/אי־

בצרפת טענו כי ההלוואה הרוסית ללה פן ניתנה כתנאי לתמיכתה הפומבית בפוטין ובפלישה לקרים, והטענות נדחו על הסף במפלגתה של לה פן ובקרמלין. ואולם ב–2015 קבוצה של האקרים רוסים הדליפה תכתובת מסרונים בין בכיר במשרד החוץ הרוסי לחבר בפרלמנט הרוסי, השופכת אור על הקשר של לה פן לקרמלין. "מארין הכירה בתוצאות משאל העם בקרים!", כותב האחד לשני. "היא לא איכזבה אותנו :)", משיב לו חבר הפרלמנט בצירוף סמיילי. "אנחנו צריכים למצוא דרך להביע את תודתנו חזרה".

הכסף הרוסי סייע ללה פן לרשום הישג חסר תקדים למפלגתה בבחירות המחוזיות שנערכו בדצמבר 2015: בסיבוב הראשון נהפכה החזית הלאומית למפלגה הגדולה בצרפת עם 28.4% מהקולות — כוחה נסק כמעט פי שלושה מאשר בבחירות הקודמות. התוצאות היממו את הצרפתים, הגם שבסיבוב השני, בדומה למתרחש בבחירות לנשיאות מאז שנת 2000, התאחדו מצביעי שני המחנות הגדולים — השמרנים והסוציאליסטים — נגד החזית הלאומית, והמפלגה לא הצליחה לזכות באף מחוז. עם זאת, בשבע ערים נבחרו נציגי החזית הלאומית, המכהנים מאז כראשי ערים ומספקים למפלגה פלטפורמה משמעותית בטיפוח מעמדה של המפלגה כבעלת יכולת למשול.

כסף מאבא

לה פן המשיכה לחזר אחר כסף רוסי. ב–2016, עם פתיחת מערכת הבחירות לנשיאות, פנתה החזית הלאומית בבקשת הלוואה נוספת לרוסים. לפי דיווחים, היה זה לא אחר מאביה שתיווך עבורה הלוואה של 6 מיליון יורו. היחסים בין ז'אן מארי לה פן לבתו התערערו לאחר שמארין סילקה אותו משורות המפלגה רק שנה קודם לכן, אך נראה שזאת נאלצה להשתמש בקשריו ברוסיה.

הקשרים של החזית הלאומית עם רוסיה נטוו עוד בתחילת שנות ה–90, כשלה פן האב, שנתפש אז בצרפת כפוליטיקאי שוליים סהרורי, ניצל את נפילת בריה"מ כדי לקשור קשרים עם גורמי ימין לאומני ברוסיה שעשויים לצבור כוח פוליטי במשטר החדש. בראיון ל–BBC לפני כחודש הגן האב על בתו. "אני חושב שזה סקנדל שהבנקים הצרפתיים מסרבים להעניק לה הלוואות, כשלכל המועמדים האחרים לנשיאות הם נותנים", אמר, "זה מצב בלתי נסבל".

INTS KALNINS/רויטרס

ואולם הכסף לא הספיק. לפי הערכות, לה פן נזקקה ל–20 מיליון יורו לפחות כדי לממן קמפיין נשיאותי ראוי. ספק אם היה בידיה מחצית מהסכום.

החולייה האחרונה בהשקעה של רוסיה בלה פן נרשמה באחרונה, עמוק בתוך הקמפיין לנשיאות. ב–24 במארס הגיעה לה פן לביקור מיוחד במוסקווה, שבמהלכו נפגשה עם הנשיא פוטין. גם הפעם המתווך היה שפהאוזר. גם הפעם עלה נושא המימון. "הפגישה הזאת אינה דבר של מה בכך. היא נראית כמו פגישה בין שני מנהיגים לכל דבר, אבל צריך לזכור שמדובר במועמדת לנשיאות, לא במנהיגת מדינה מכהנת", אומר יאיר נבות, שליח קול ישראל ו"ידיעות אחרונות" לרוסיה, המתגורר במוסקווה מאז 2006. "לכן, פגישה כזאת מעניקה ללה פן לגיטימציה מסוימת בקרב דעת הקהל ואת ההילה המנהיגותית שמאוד חסרה לה. בנוסף, יש דיבורים על כך שבפגישה האחרונה עם פוטין השניים דנו בצורך לקבל מרוסיה את המשך המימון למערכת הבחירות". הקרמלין מכחיש כל קשר להלוואות, אך שפהאוזר הודה בעצמו בפני התקשורת כי בלי אישור הקרמלין, ההלוואות ללה פן מעולם לא היו ניתנות.

האינטרס הרוסי: לפלג את אירופה

הדמיון בין לה פן לפוטין אינו מסתכם בקווי האופי שלהם כמנהיגי ימין לאומני של גל הפופוליזם החדש, הדוחים את הליברליזם המערבי ואת הגלובליזציה העולמית בהובלת ארה"ב. העמדות של לה פן גם עולות בקנה אחד עם שני האינטרסים הבולטים של רוסיה לגבי אירופה: ערעור יסודות האיחוד, שנוקט קו תקיף כלפי רוסיה ומרסן את יכולתה הכלכלית באמצעות סנקציות ומגבלות אחרות; והחלשת ברית נאט"ו, שמהווה איום צבאי רב עוצמה מול כוונות ההתפשטות הרוסית מערבה.

לה פן כבר הצהירה במהלך הקמפיין כי כנשיאה בכוונתה לערוך משאל עם על "פרקזיט" — עזיבת צרפת את האיחוד, ומדברת גם על רצונה לנטוש את גוש היורו ולחזור לפרנק הצרפתי, שיספק לצרפת שליטה גדולה יותר בכלכלה באמצעות מדיניות מוניטרית עצמאית. לה פן גם מעוניינת לצמצם את המעורבות הצרפתית בתוך נאט"ו ומתחה ביקורת חריפה על חברותה של צרפת בברית. היא הדגישה כי צרפת אינה צריכה להיגרר למעורבות במלחמות שלא נוגעות לה, כחלק מתפישתה הבדלנית.

מרקל ופוטין בסוצ'י, אתמול
Alexander Zemlianichenko/אי־

"המימון ללה פן הוא חלק מאינטרס רוסי רחב יותר, שהוא, בראש ובראשונה, לפלג את אירופה", אומר נבות. "רוסיה נמצאת בקשרים עם גורמי ימין קיצוני ושמאל קיצוני בכל רחבי אירופה, אבל במקרה של צרפת יש לזה חשיבות גדולה בגלל התפקיד המכריע שלה באיחוד האירופי ובגלל גודל הכלכלה שלה. הרוסים זיהו את המגמה הפופוליסטית באירופה — שבירה של הממסד הפוליטי ועלייה של כוחות בשוליים. בהולנד המגמה הזאת אמנם נבלמה באחרונה, אבל אם מסתכלים על המפה האירופית במבט־על, מגלים שהמגמה הזאת מתרחשת בהמון מקומות".

נבות מצביע על גורם קריטי מבחינת הרוסים באופן שבו מתקבלות ההחלטות באיחוד. "ההחלטות באיחוד צריכות להתקבל פה אחד על ידי כל 28 המדינות החברות, כמו ההצבעה על הסנקציות נגד רוסיה, שמתחדשת כל חצי שנה. הרוסים לא הצליחו לשכנע אף מדינה באיחוד להצביע נגד הסנקציות, אז הרוסים רוצים למצוא את החוליות החלשות בתוך המארג הזה, בתקווה להביא לאפקט דומינו שיערער את האיחוד ואת העמדה האחידה שלו נגד רוסיה". במלים אחרות, אם לה פן תיבחר לנשיאה וצרפת תצביע נגד הארכת הסנקציות, היא תפר את הקונצנזוס הדרוש ותביא במו ידיה לביטולן.

האיחוד האירופי מצליח לרסן את האינטרס הכלכלי הרוסי בדרכים נוספות. "הרגולציה האירופית במגזר האנרגיה מגבילה את חברות האנרגיה הרוסיות בשוק האירופי, ובייחוד גזפרום", אומרת פרופ' דוריס וידרה, מומחית ליחסי רוסיה והאיחוד האירופי באוניברסיטת זלצבורג שבאוסטריה. "האיחוד מקשה על חתימת הסכמים בילטרליים של חברות רוסיות עם חברות אירופיות. דוגמה אחת היא החקירה שמנהלת הנציבות האירופית נגד גזפרום בשל חשד למדיניות מחירים לא חוקית".

גזפרום, שבשליטת ממשלת רוסיה, היא חברת הגז הטבעי הגדולה בעולם ואחת מספקיות הגז המרכזיות לאיחוד האירופי, כולל מדינות כמו צרפת וגרמניה, שגזפרום מספקת להן יותר מ–25% מתצרוכת הגז. חברת הענק הזאת רושמת הכנסות של יותר מ–100 מיליארד דולר בשנה ומספקת לכלכלת רוסיה את עיקר הכנסותיה. הגבלת פעילותה על ידי האיחוד היא מכה כלכלית לקרמלין, התפשטותה היא אינטרס חיוני עבור פוטין.

"החלשת האינטגרציה האירופית, או פירוקה, תאפשר לרוסיה לחזק קשרים בילטרליים עם מדינות אירופיות בנפרד, כשכל אחת מהמדינות תוכל לפעול לפי האינטרס הלאומי שלה ולא לפי האינטרס של האיחוד, שבו ההחלטות מושפעות על ידי המדינות הגדולות הנוקטות קו נוקשה כלפי רוסיה", אומרת וידרה. "זה יקל על רוסיה ליישם מדיניות של 'הפרד ומשול'. מבחינה זאת, הברקזיט בבריטניה היה הוכחה עבור הרוסים לכך שהפרויקט האירופי המשותף אינו מתפקד כראוי".

עיתונאית מחזיקה באיור שבו נראים טראמפ, לה פן ופוטין במסיבת העיתונאים השנתית של נשיא רוסיה
Pavel Golovkin/אי־פי

וידרה, ששבה השבוע משהות בת חודש ברוסיה, אומרת כי "בראיונות שערכתי במוסקווה, האיחוד האירופי נגרר אחרי ארה"ב. לכן, בעיני הרוסים, המדינות החברות באיחוד חייבות לקבל על עצמם את ההשלכות של המהלכים האמריקאים, כמו גל הפליטים שזרם לאירופה כתוצאה מהתערבות אמריקאית במדינות כמו עירק, סוריה ולוב".

צבא התודעה של פוטין

בפגישתו עם לה פן ב–24 במארס אמר פוטין לעיני המצלמות כי רוסיה "אינה רוצה כמובן להתערב בבחירות בצרפת בשום דרך". בפועל, התמיכה הכלכלית והפוליטית בלה פן היתה רק מרכיב אחד במעורבות הרוסית בבחירות בצרפת, במודל דומה לזה שהפעילה רוסיה לפי החשד בקמפיין לנשיאות ארה"ב, שסיפק לאינטרס הרוסי הצלחה עם בחירתו של טראמפ. על פי עדויות שונות, כמו בארה"ב גם בצרפת כללה המערכה הרוסית מתקפות של האקרים רוסים, איסוף מודיעין על אסטרטגיות המועמדים ושימוש בכלי תקשורת בשליטת הקרמלין להפצת פייק ניוז בהיקפים גדולים ברשתות החברתיות, כדי להשפיע על הבחירות לטובתה של לה פן.

בחודשים האחרונים היעד המרכזי למתקפות הרוסים הוא עמנואל מקרון, מועמד מפלגת המרכז "קדימה" (!En Marche) שעלה לסיבוב השני עם לה פן ומוביל עליה בפער מבטיח של של 60% מול 40% לפי רוב הסקרים. מטה מקרון טען כי האקרים רוסים ניסו לפרוץ למחשבי המפלגה, והצליחו בין היתר, לשבש את פעילות אתר האינטרנט של הקמפיין. מקרון סבל גם מניסיונות להשחיר את שמו באמצעות פרסום ידיעות שקריות באתרים רוסיים באנגלית, ובראשם RT וספוטניק — שניהם בבעלות ממשלת רוסיה. האתרים האלה הפיצו ידיעות שכוללות שמועות כוזבות שונות: למשל, ב–4 בפברואר פירסם ספוטניק ידיעה שלפיה מקרון הוא בובה של האליטה הכלכלית והפוליטית בארה"ב, וכי גילויים בנוגע לנטיותיו המיניות האמיתיות ייחשפו בקרוב. הפרסומים אילצו את מקרון בן ה–39, שנשוי למורתו לשעבר מהתיכון, להכחיש שמועות כי הוא הומו. ידיעה אחרת התבססה על מסמך שהודלף לכאורה מוויקיליקס, ובו נטען כי מקרון הוא סוכן ישראלי.

הרוסים הצליחו להפיץ ידיעות מהסוג הזה באופן יעיל ביותר ברשתות החברתיות בצרפת. מחקר שפירסם באחרונה מכון בקאמו הבריטי מצא כי כמעט 20% מהקישורים ששיתפו אזרחים צרפתים בחצי השנה האחרונה ועסקו בנושאים פוליטיים התבררו כידיעות מזויפות, שעקבותיהן הובילו לכלי תקשורת רוסים ובראשם RT וספוטניק. המחקר בדק 800 אתרים וכמעט 8 מיליון קישורים ששותפו בין 1 בנובמבר 2016 ל–4 באפריל, 19.2% מתוכם נגעו לתוכן ש"אינו עומד בסטנדרטים עיתונאיים" ומבטא "דעות קיצוניות…כדי לעצב נרטיב אלטרנטיבי", כפי שציינו החוקרים. רוב הקישורים תמכו במועמדים המתנגדים לאיחוד האירופי, מהימין ומהשמאל הקיצוני, ובראשם לה פן וז'אן לוק מלנשון, מועמד השמאל הקיצוני שלא הצליח לעלות לסיבוב השני אך זכה להישג מפתיע של 18.5% מהקולות.

"הממשל הרוסי משקיע בתאגיד ספוטניק ו–RT מאות מיליוני דולרים כדי שיפעלו בכמה שיותר מדינות יעד", אומר דניאל כהן, מומחה לטרור קיברנטי ולוחמת תודעה במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב. "ב–2015 למשל, ממשלת פוטין הגדילה ב–50% את השקעתה ב–RT, לסכום של כ–300 מיליון דולר".

ההשקעה הרוסית מאפשרת לכלי התקשורת גידול חד בהיקף הסיקור של הנעשה במערב. "אני יכול לומר שיש סיקור לא פרופורציונלי של התקשורת הרוסית בנוגע למה שמתרחש במערב", אומר נבות. "אני מקבל בזמן האחרון המון הודעות פוש לסמארטפון, והסיקור הוא למשל של הפגנות אלימות של ה–1 במאי באירופה ועל משבר ההגירה ביבשת, או על דברים שקורים בארה"ב, למשל, תקריות ירי המוני וההפגנות שאחרי בחירת טראמפ. אופי הסיקור של האירועים האלה מנופח, בעיקר ברשת RT, והמטרה היא להראות לציבור הרוסי שארה"ב היא מקום לא יציב ושאירופה חלשה, בניגוד לנעשה בבית".

כהן מספר גם על מתקפות רוסיות על כלי תקשורת צרפתיים. "ההתקפה הכי ידועה בהקשר זה התקיימה באפריל 2015 על תאגיד המדיה הצרפתי TV5MONDE, שבה הופלו שרתי התאגיד וערוצי הטלוויזיה הוחשכו לדקות ארוכות. תקיפה זו מיוחסת לקבוצת ההאקרים הרוסית APT28, שלאחר מכן גם הואשמה בתקיפות הסייבר על מטה המפלגה הדמוקרטית בארה"ב".

לפני כשבוע החליט מטה מקרון לאסור על RT וספוטניק גישה למטה שלו ולאנשי הקמפיין. "לשני האתרים האלה יש רצון מערכתי לפרסם פייק ניוז ומידע כוזב ולהפיץ שקרים באופן שיטתי", הסביר דובר של קמפיין מקרון ל"גרדיאן". "אם האיסור הזה יוצר בעיות עם הקרמלין, הדבר יהיה נתון להתדיינות בין הצדדים במידה שמקרון ייבחר לנשיא".

מהו באמת 'המרכז לחקר האינטרנט'

מי שמנצח על המערכה הרוסית בבחירות בצרפת הוא "המרכז לחקר האינטרנט", היושב בפאתי סנט פטרסבורג ופועל תחת מידור כבד. "עד לפני כמה שנים המרכז פעל כסוכנות יחסי ציבור ופרסום באינטרנט שהעסיקה מאות עובדים במשמרות מסביב לשעון. ליבת העבודה היתה קמפיינים להשפעה באמצעות 'חוות טרולים' (צבא של יישויות וירטואליות שמטרתן להפיץ תוכן משבש ברשתות חברתיות, נ"פ), שעסקה בהפצת תכנים ותגובות ברשתות החברתיות", אומר כהן. "המרכז עלה לכותרות בציבור ובתקשורת במהלך 2014–2015 לגבי הפעילות המתקיימת בו, כולל עדויות עובדים לשעבר, פריצות סייבר של אקטיביסטים שהדליפו מסמכים פנימיים וכן אצבע מאשימה כלפי הקשר לפוטין. לאחר חשיפתו, האופרציה המקורית נסגרה והועברה לבניין חדש בפאתי סנט פטרסבורג תוך העלמת השם המקורי, ולמעשה כיום זה מעין רוח רפאים, כלומר עם פעילות חשאית ומידור גבוה של עובדים".

לפי כהן, הסברה היא שפעילות המרכז מונחית על ידי סוכנויות הביון הרוסיות. "לכאורה, המרכז פועל כארגון פרטי ומשויך לאוליגרך שמקורב לפוטין בשם ייבגני פריגוזין". פריגוזין, בעל רשת מסעדות המכונה "השף של הקרמלין", נכלל ברשימת האישים הרוסים שעליהם הוטלו סנקציות אישיות ב–2016 על ידי ארה"ב, בשל הפעלת חוות טרולים באינטרנט באמצעות המרכז.

"בעזרת צבא התודעה הגדול שלו, המרכז לחקר האינטרנט פשוט מפציץ את הרשתות החברתיות גם בצורה ממוקדת לקהלי יעד מסוימים וגם בצורה רחבה", אומר כהן. "בכך הוא מקשה על יכולת סינון המידע בשני אופניים — ההתמודדות של הרשתות החברתיות עצמן עם התופעה, וגם על אזרחים שצורכים אקטואליה דרך רשתות חברתיות. המטרה היא לא רק לשבש את היכולת של הקורא לשפוט בצורה אובייקטיבית את המידע הקיים. אחד היתרונות שלו הוא בכך שהוא הצליח לטשטש את הנוכחות הדיגיטלית שלו ברשת כגורם מרכזי לפייק ניוז והפעלת טרולים. בסוף המשתמשים ניזונים ממידע שהאלגוריתם של פייסבוק, טוויטר וכו' החליטו שאתה תהיה מעוניין לצרוך על פי מה שהם אספו עליך ואיך שהם תופשים את רצונותיך".

גם אם המאמצים הרוסיים לא יניבו מחרתיים בצרפת שחזור מדהים של תרחיש טראמפ בארה"ב, הקרמלין כבר מאותת לעבר התחנה הגדולה הבאה באירופה — גרמניה, שבה ייערכו בחירות כלליות בסוף ספטמבר. השבוע נפגש פוטין עם הקנצלרית אנגלה מרקל, לראשונה זה שנתיים וכשהמתיחות בין שתי המדינות נותרה בעינה מאז הובילה אשת הברזל של אירופה את הטלת הסנקציות על הצאר הרוסי. במסיבת העיתונאים הבהירה מרקל כי הסנקציות לא יוסרו והתייחסה לטענות על ניסיונות רוסיים להשפיע על הבחירות הקרובות, שבהן היא צפויה לזכות בקדנציה רביעית. "איני מסוג האנשים שניתן להבהיל בקלות", אמרה מרקל לאוזניו של פוטין.

אם לה פן תחולל סנסציה ותיבחר לנשיאות, ספק אם מרקל תצליח לשמור על קור רוח. תחת נשיאות לה פן, כשהברקזיט ייהפך לעובדה מוגמרת, שלמות האיחוד האירופי שמרקל מנסה לבצר תהיה תחת איום אמיתי. מבחינת לה פן, את ההלוואות לקמפיין הבא, ב–2022, היא עוד עשויה לקבל בפרנקים צרפתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#