כך נכריח תיירים לצאת אל הרחוב - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תיקון חוצות

כך נכריח תיירים לצאת אל הרחוב

ככל שבתי מלון נותנים לאורחים יותר שירותים, הם פוגעים בעיר שבתוכה הם פועלים ■ כדי שענף התיירות יביא תועלת — יש להגדיר את אופן החיבור הפיזי שלו לסביבה ולהגביל את השירותים שמותר לבתי המלון לתת

21תגובות
מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב
עופר וקנין

התייר הטיפוסי הוא הלקוח הכי נוח לעיר: מצד אחד לא צריך לספק לו שירותים יקרים כמו רווחה וחינוך, ומצד שני הוא אינו בררן ומוכן לקנות ביוקר, כי מששילם על טיסה ומלון — לא יבזבז זמן על השוואת מחירים של ארוחת הבוקר. לכן ראשי ערים מעודדים פיתוח אזורי מלונות, ומעדיפים שיהיו מפוארים, בתקווה שימשכו אליהם תיירים עשירים שיבזבזו הרבה כסף. למעשה, מדובר בתעתוע: ככל שהמלון מפואר ומספק יותר שירותים, כך התועלת הכלכלית יורדת, וככל שהמלונות מתקבצים באזור אחד, נוצר נזק.

הדוגמה הבינלאומית הנודעת היא לאס וגאס. שם באופן מוצהר מבקשים המלונות להשאיר את התייר בתוכם, ו"החוץ" מוזנח בהתאם: לאורך "הסטריפ" (אזור המלונות) במרכז העיר אין צל, אין ספסלים ולמעשה גם לא כל דבר אחר — הכל קורה מעבר לקירות, בפנים המלונות. מכיוון שהם מרוכזים באזור אחד, התיירים לא מגיעים למקומות אחרים, ומיליוני הדולרים שהם מוציאים ברשתות בתי המלון הבינלאומיות בורחים החוצה מהעיר, ואף מהמדינה. הרווח לתושבים מתמצה במקומות עבודה ובשכר, שבמלונות נע סביב שכר המינימום.

למרבה הצער, גם בישראל יש דוגמה עגומה לשיטה — אילת. בתי המלון בעיר מוכרים חבילות שתכליתן לגרום לאורחים — בין אם באו לנופש או לכנס מקצועי — לבלות אצלם כמה שיותר: במסעדות, בחדר הכושר, בהפעלות הילדים ובטיפולי ספא ויופי. גם בדוגמה הישראלית החוצות מסביב הם שממה, ובנוסף המלונות מוקפים חומה שמסתירה את החוף, פן האורח יתפתה חלילה לעזוב את הבריכה שצמוד לה נמצא דוכן שמוכר ארטיק ומים ומגיש ארוחת צהריים. בערב יש הופעה בבר המלון ובירה ראשונה על חשבון הבית — נוח בהרבה מליזום בילוי עצמאי. התוצאה היא עסקים אילתיים שמתפרנסים בקושי, ותיירים שלא מגיעים העירה כי היציאה מהמלון אינה נעימה, וממילא יש בו הכל, כולל מספרה וחנות לקניית קרם שיזוף. המצב דומה באזורי התיירות של ים המלח וטבריה.

אילת
מורי חן

גם תל אביב התחילה כך את דרכה: בתי מלון זה לצד זה לאורך הים, משקיפים ממרומי הבריכה על החוף. מאות אלפי תיירים מגיעים לאזור במוניות ובאוטובוסים פרטיים שמורידים אותם בפתח המלון. הסביבה, כמו באילת, היא תשבץ של חניונים וכבישים, והתוצאה ניכרת: במקום שהתיירות תקים לתחייה את המסחר, היא קוברת אותו — ברחוב הירקון אין דבר מלבד סוכנויות להשכרת רכב, וברחוב הרברט סמואל, שהוא אוטוסטרדה המפרידה בין המלונות לטיילת, מעט המסחר שהתפתח דל ועלוב.

מלון בראון ברחוב קלישר, תל אביב
אייל טואג
הוטל מונטיפיורי, תל אביב
אייל טואג

התיקון של תל אביב הגיע עם מלונות בוטיק שצצו בבנייני דירות ברחובות מרכזיים בשכונות מגורים — דיזנגוף, אלנבי, שדרות רוטשילד באחרונה גם בשכונת פלורנטין. המבנים שבתוכם הוקמו המלונות החדשים הגבילו מראש את טווח השירות לאורח, לכן, כמו בפריז, בנוסף לחדרים המלון לכל היותר מפעיל מסעדה בקומת הקרקע, שפתוחה גם לתושבים. המגבלות שיפרו את תרומת התייר לעיר, המסעדה, אם קיימת, מוסיפה תוכן לרחוב. את כל צרכיו האחרים — מבילוי ועד כביסה — האורח קונה בחוץ. כך המלון אמנם מקבל את דמי הלינה, אך שאר כספו של התייר מתפזר בין עסקים בסביבה, שמשגשגים כתוצאה מהתוספת לכוח הקנייה של האוכלוסיה הקבועה.

מלון פלורנטין האוס בתל אביב
מוטי מילרוד
מלון גינוסר בשדרות רוטשילד, תל אביב
מוטי מילרוד

בימים אלה מתנהל משא ומתן להקמת מלון בשכונת התקווה בתל אביב. הפוטנציאל של היוזמה עצום: סמיכות לשוק מזון ססגוני ולמסעדות עם ארומה אורגינלית, ליד לתחנת רכבת מרכזית ואוטובוסים לכל הארץ, ברוח סגנון התיירות האורבנית העכשווית. תיירים יתרמו לעסקים מקומיים ולגאוות היחידה של תושבי השכונה הסובלת ממוניטין ירוד, אך אם המלון החדש יהיה מסוג הכל־כלול, עם חומות שיסתירו את סביבתו מאורחיו, השכונה לא תרוויח ממנו דבר, וכל המהלך המורכב יהיה לשווא.

מלון קוקו ברחוב דיזינגוף, תל אביב
אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#