קורסי ההכנה לפסיכומטרי - תועלת נמוכה מהמובטח

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלים כי אין להשתתפות בקורסי ההכנה לפסיכומטרי תרומה משמעותית: "לא נמצא קשר מובהק בין השתתפות בקורס ובין הציון בבחינה בקרב נבחני עברית"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
 כיתה בעת שיעור פסיכומטרי, ארכיון. למצולמות אין קשר לכתבה
כיתה בעת שיעור פסיכומטרי, ארכיון. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

בסוף שנות ה–80, כשהמבחן הפסיכומטרי התחיל לתפוס את מעמדו ככלי הקבלה המרכזי לאוניברסיטאות, פעלו בישראל מכוני הכנה בודדים, ומרבית הנבחנים למדו למבחן לבדם. מאז התפתחה סביב המבחן הפסיכומטרי תעשייה של מכוני הכנה, הגובים אלפי שקלים עבור כל קורס, המגלגלת, לפי הערכות, 200–300 מיליון שקל בשנה,. לפי נתוני המרכז הארצי להערכה ומדידה, הגוף האחראי על המבחן, 80% מהנבחנים כיום משתתפים בקורסי ההכנה, אף שהתרומה שלהם לציון אינה מוכחת.

בשנים האחרונות מעמדה של הבחינה הפסיכומטרית הידרדר ומספר הנבחנים החל לרדת. אוניברסיטאות ומכללות פיתחו מסלולי קבלה מיוחדים ללא פסיכומטרי. האוניברסיטה הפתוחה למשל מציעה מסלול אקדמי ללא פסיכומטרי, שמאפשר לצבור נקודות זכות להמשך לימודים במכללה או באוניברסיטה אחרת.

באחרונה הכריזה אוניברסיטת תל אביב על שיטת קבלה חדשה ללא פסיכומטרי, ואוניברסיטאות נוספות, כמו העברית ובן־גוריון, הכריזו על מסלולים עוקפי פסיכומטרי משלהן. כתוצאה מכך ומסיבות נוספות, בחמש השנים האחרונות ירד מספר הנבחנים ב–15% — מ–77.7 אלף ב–2010 ל–66.3 אלף נבחנים ב–2015 — כך עולה מבדיקת TheMarker.

למעמדו של המבחן ככלי הקבלה באקדמיה יש משמעות כספית גדולה — ובמיוחד עבור מכוני ההכנה. "ללא מורה כמעט לא יכול להתרחש תהליך למידה", כותב שם לוי, הבעלים והמנכ"ל של רשת ההכנה לבחינות בגרות ופסיכומטרי היי־קיו, באתר החברה. "המורה הוא המתווך האנושי בין הדידקטיקה לבין התלמיד. הוא זה שאכפת לו מהתלמיד ומההצלחה שלו. הוא זה שזוכר ומבין היטב שאנו מלמדים תלמידים, קרי, בני אדם השונים זה מזה, ולא מלמדים סתם את החומר", מסביר לוי על תרומתו לכאורה של קורס ההכנה.

כמתואר

אלא שבמקביל מתפרסמים מחקרים המגלים כי אין להשתתפות בקורסי ההכנה לפסיכומטרי תרומה משמעותית. במחקר שפירסמו ב–2014 חוקרים מטעם המרכז הארצי למדידה והערכה, שבוצע בקרב מדגם של כרבע מיליון נבחנים, נבדקו ההישגים של נבחנים שהשתתפו בקורס הכנה לעומת נבחנים שלמדו למבחן בעצמם. לפי המחקר, כשמדובר בנבחנים שנבחנו במבחן בפעם הראשונה "לא נמצא קשר מובהק בין השתתפות בקורס ובין הציון בבחינה בקרב נבחני עברית". בקרב נבחנים בערבית נמצא "קשר חיובי חלש מאוד" בין השתתפות בקורס לבין הצלחה במבחן, כשמשתתפים בקורסים קיבלו בממוצע 10 נקודות יותר מאשר מי שהתכונן למבחן באופן עצמאי.

גם בקרב נבחנים חוזרים במבחן הפסיכומטרי לא נמצאה תרומה משמעותית לקורסים הפרטיים. בקרב הנבחנים היהודים במבחן בפעם הראשונה, היה יתרון של שש נקודות למשתתפים בקורסי הכנה, ובקרב המשתתפים במבחן בפעם השנייה, היתרון גדל ל–24 נקודות. בקרב דוברי ערבית, ההבדל הסתכם ב–13 נקודות לטובת המשתתפים בקורסים בשני המקרים. תוצאות המחקר הצטרפו לתוצאות מחקרים קודמים משנות ה–90, שהצביעו גם הם על כך שהתועלת של קורסי ההכנה למבחן הפסיכומטרי נמוכה בהרבה מהמובטח על ידי מכוני ההכנה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker