מראה מקום |

"2,000 שקל בחודש? אין לך על מה לבזבז את הכסף?"

תמיר לוי, שמאי רכב, מספר על המחויבות העמוקה לטיפול בהולכים על ארבע ■ "רוב האנשים שמנהלים פינות האכלה הם דווקא מעוטי יכולת. האנשים שהם הכי אדיבים והכי רגישים והכי נותנים – הם דווקא האנשים שאין להם. לאו דווקא בחתולים, בחיים בכלל"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאכיל החתולים
תמיר לוי. "כשאתה מציל חתול זאת התחושה הכי טובה בעולם. כל אחד בוחר איפה לשים את הכסף שלו ואני שלם עם הבחירה שלי."
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

תמיר לוי שמאי רכב כבר 12 שנה. מבחינתו, היכולת להיות בתנועה במהלך יום העבודה, לזוז ממוסך למוסך, להכיר סיפורים של אנשים חדשים ולשנות אווירה, היא חלק מהיתרונות המובהקים של המקצוע. אבל לוי לא מחזיק בבגאז' פק"ל קפה סטנדרטי וחולצה להחלפה. יש לו שם מלכודת, מנשא ומזון יבש לחתולים בעת צרה.

"בכל מוסך שאני מגיע אליו בכל מקום בארץ כבר מכירים אותי. רוב המוסכים נמצאים באזורי תעשייה, וכולם יודעים שאם אני רואה חתול רעב אני יורד להביא לו אוכל. שם באמת נמצאים חתולים במצב מזעזע. קשה לי להמשיך את היום שלי כאילו לא ראיתי ולעבור ליעד הבא", מעיד לוי. "פעם הייתי מתקשר ללוכדים מקצועיים. היום אני לוכד חתול פצוע בעצמי ולוקח אותו ישר לווטרינר. אם אני מתקשר לעבודה להגיד שאני קצת מתעכב הם ישר יודעים. 'חתול או כלב?', שואלים אותי".

כשאנחנו מדמיינים מאכילי חתולים סדרתיים, לרוב עולה התמונה של השכנה המבוגרת מקומת הכניסה או הרווקה המתבודדת שיוצאת בלילות לשוטט בשכונה. בתמונת הפרופיל של לוי (36, נשוי) בוואטס-אפ מופיע אופנוען מבצע פעלולים בשטח, ושיערו מתבדר מתחת לקסדה. לא בדיוק הקלסתרון המתבקש.

"כשאנשים שומעים על החתולים תמיד יש מי ששואל 'מה, משעמם לך בחיים, אתה דפוק? אין לך על מה לבזבז את הכסף?'. בהתחלה הייתי מתרגש. היום זה כבר לא מעניין אותי. אני לא יכול להישאר אדיש לחתולים עזובים שמחטטים בפח או פצועים כשאני יודע שהם לא ישרדו ברחוב בלעדיי. כשאתה מציל חתול זאת התחושה הכי טובה בעולם. כל אחד בוחר איפה לשים את הכסף שלו ואני שלם עם הבחירה שלי".

הבחירה הזאת עולה לא מעט כסף. לוי מוציא מידי חודש כ-2,000 שקל על חתולי הרחוב, לא כולל חיות המחמד הביתיות. שק של 18 קילו עולה לו 140-130 שקל, ובחודש ממוצע הוא משתמש ב-8 שקים בערך, בארבע פינות האכלה שהוא מתחזק; שתיים ליד המשרד בבני ברק ושתיים ברמת גן, ליד הבית. יחד זה מגיע לכ-100 חתולים שאותם הוא מאכיל ולהם הוא דואג גם לטיפולים וטרינריים, חיסונים, עיקורים, סירוסים וכל השאר. מדובר בהוצאה שמגיעה ללמעלה מ-25 אלף שקל בשנה.

יללות החתולים מכתיבות את הרוטינה הקבועה. ב-8 בבוקר מתחיל סיבוב ההאכלה ממנו ממשיך לוי לעבודה, וב-5 וחצי אחרי הצהריים הוא יוצא, ומגיע הביתה רק אחרי שהאכיל את כולם. "ככה גם בשישי וגם בשבת וגם בשיא החורף. אין אצלם חגים ואין שבתות ולא מעניין אם אני רוצה לצאת לחופשה - הם רעבים ומחכים לי. זה אולי נשמע מוזר אבל אני חלק מקהילה של 25 אלף איש שאוהבים ומצילים חתולים, מכל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה. רוב האנשים שמנהלים פינות האכלה הם דווקא מעוטי יכולת. האנשים שהם הכי אדיבים והכי רגישים והכי נותנים – הם דווקא האנשים שאין להם. לאו דווקא בחתולים, בחיים בכלל. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם וטרינרים וחנויות של חיות כדי להקל על העלויות ולממן טיפולים. יש חודשים שזה מגיע לעלויות יותר גבוהות ואני מנסה לא לעבור את ה-2,000 שקל".

למשפחה הקרובה ולאישתו, שנכנסה איתו יחד לעולם החתולים, לא פשוט עם משימת חייו. אומנם כולם אוהבי חיות, אבל לוי מודה שגם הם מאותתים לו שיכול להיות שהוא הלך רחוק מידי. "בדיעבד, אם הייתי חוזר כמה שנים אחורה – אולי לא הייתי נכנס לזה. זאת באמת אחריות אדירה והרבה כסף. אבל עכשיו, שאני בתוך זה, אי אפשר פשוט להפסיק. אני הרבה פעמים שואל את עצמי 'מה עשית? לאן נכנסת, זה הרי בור ללא תחתית', אבל אני כבר בתוך זה".

תמיר לוי. "בדיעבד, אם הייתי חוזר כמה שנים אחורה – אולי לא הייתי נכנס לזה. זאת באמת אחריות אדירה והרבה כסף."

החתולים לא מכתיבים רק את נפח חשבון הבנק אלא גם את מקום המגורים, היחסים עם השכנים והמעגלים החברתיים. "אנחנו גרים בשכירות ברמת גן כבר כמה שנים ומבחינתי אין מצב לעזוב את הדירה עד שאני לא מוצא בית עם שטח שאליו אקח את החתולים. הם כבר לא יודעים לשרוד בעצמם ואם לא אקח אותם איתי השכנים פשוט יעיפו אותם משם. כל מאכיל חתולים נתקל במתלוננים, ובצדק לפעמים. השכנים טוענים שהחתולים מלכלכים, עושים צרכים, מסריחים, ושזה לא מתאים להם. החוק מתיר לי להאכיל חתולים במזון יבש ואני מנסה בדרכי נועם להראות להם את הצדדים החיוביים של הדבר. מסביר להם שחתול זאת אחת החיות הנקיות ביותר, שהם מרחיקים עכברים ונחשים".

מבחינת לוי לא מדובר בחיבה לחיה חמודה וגם לא בהתנהגות תימהונית. יש כאן סיפור של אחריות גדולה, לא משנה כמה גבות יורמו. והוא לא יהיה מי שיפנה עורף לחבריו על ארבע. לטענתו יש לא מעט כמוהו, אבל לא מספיק, והוא רואה בהם כאלו שמחפים על חוסר התפקוד של המדינה והרשויות. "יש בישראל מיליוני חתולים וזה כי המדינה לא מתמודדת עם התופעה כמו שצריך מבחינת עיקור וסירוס. למזלי אני ואשתי מתפרנסים ועובדים בכבוד. כרגע אני יכול להרשות את זה לעצמי ואני מקווה שזה ימשיך ככה".

בישראל לפי ההערכות יש למעלה ממיליון חתולי רחוב, וארגונים ועמותות שונות פועלות להאכלה, עיקור, סירוס ומתן טיפול רפואי וחילוץ לחתולים. המשרד להגנת הסביבה מעודד שיתופי פעולה בין מאכילים קבועים לבין הרשויות המקומיות באמצעות הקמת תחנות האכלה ותמיכה בהן. לפי המשרד, העברת חתולי רחוב מסביבתם הטבעית הינה עבירה על החוק. מעבר לכך, היא מחריפה לעיתים את בעיית ריבוי החתולים, כיוון שהיא יוצרת ואקום אקולוגי, ולאחר זמן קצר חודרים לטריטוריה שהתפנתה חתולים חדשים, שאינם מעוקרים, ומתרבים מחדש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker